גם אחרי תשע שנים, סופו של הכאוס בסוריה לא נראה באופק

איראנים, רוסים, טורקים וג’יהאדיסטים ממשיכים לבחוש בקדרת מלחמת האזרחים שהחריבה את המדינה ויצרה את משבר הפליטים החמור

טנק סורי בעזאז | Christiaan Triebert

ידיים רבות בוחשות בקדרה הסורית, ולכל אחד מהצדדים אינטרסים ומטרות משלו. בינתיים, תשע שנים של מלחמת אזרחים החריבו למעשה את הכלכלה הסורית, גבו את חייהם של בין 400 ל-600 אלף קורבנות, ויצרו את בעיית הפליטים החמורה בפניה עומד העולם כיום. כמעט 12 מיליון סורים הפכו לפליטים, 5.6 מיליון מהם נמלטו מהמדינה ועד כשישה מיליון איבדו את ביתם.

כדי להבין מה מתרחש בתוך הכאוס הסורי, יש להבדיל בין העובדות לבין חדשות הכזב המתפרסמות באופן קבוע בידי הצדדים המעורבים בסכסוך. מה שידוע לבטח היא העובדה שהאלימות במחוז אידליב, מעוז המורדים האחרון, פחתה במידה מסוימת בתקופה האחרונה בשל התפרצות הקורונה. יחד עם זאת, ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) שרבים חשבו כי כבר חוסל לחלוטין, פתח בגל טרור נרחב בדרום סוריה ועיראק.

בתמונה הגדולה של מלחמת האזרחים המורכבת הזו מטרת הג’יהאדיסטים (כולל אנשי דאעש) היא קידום תאוקרטיה סונית, והם הצליחו להאפיל על כוחות אופוזיציה חילוניים הנלחמים למען סוריה פלורליסטית יותר. מדינות המפרץ תומכות כספית באופוזיציה הסונית, כולל בקבוצות ג’יהאדיסטיות. מנגד, ארה”ב הובילה קואליציה בשיתוף עם מדינות נאט”ו שביצעה תקיפות אוויריות על מטרות דאעש. בשטח, כוחות מיוחדים של האמריקנים פעלו יחד עם ‘צבא ההגנה הסורי’ (SDF) המורכב מלוחמים כורדים כדי לכבוש את העיר רקה ששימשה כבירת דאעש, ולהשתלט מחדש על כל השטחים בסוריה שהיו בשליטת ארגון הטרור.

באוקטובר 2019, ארה”ב הסיגה את כוחותיה מסוריה לאחר שטענה כי הביסה את דאעש. הנסיגה נערכה במקביל לפלישה הטורקית לאזור צפון-מזרח המדינה, שעד אז נשלט בידי הכורדים. מטרת הטורקים היא לדחוק את הכוחות הכורדים הרחק מאזור הגבול.

הכוחות הרוסיים הגיעו לסוריה ב-2015 במטרה להציל את משטר אסד הקורס. רוסיה ביצעה התקפות מן האוויר ביחד עם חיל האוויר של אסד, בעיקר נגד מרכזי אוכלוסייה. במקביל, איראן יחד עם שליחיה מחיזבאללה הפציצה ותקפה את המורדים הסורים על הקרקע. מטרתו של הציר השיעי הרדיקלי בהובלת איראן היא להפוך את סוריה לחזית פעילה נגד ישראל, ולשם כך משתמשת איראן בשליחיה השונים כולל חיזבאללה. לכל אחד מאותם שליחים וארגונים יש אויבים משלו, אך כולם יחדיו מחויבים לציית להוראות הפטרונים מטהרן.

אינטרסים חיוניים

החלוקה הבסיסית בסוריה היא בין שני מחנות: משטר אבד ותומכיו (רוסיה ואיראן), והאופוזיציה למשטר אסד האכזרי. האינטרס הראשי של המשטר הסורי בראשות אסד הוא למנוע מהסונים להשתלט על סוריה, והוא מודאג במיוחד מן השליטה בבירה דמשק וסביבותיה וכמו כן באזור החוף. העדיפות העליונה של המשטר היא השבת השליטה על מרבית אזורי המדינה ושיקום הכלכלה המרוסקת. מעבר לסיוע הרוסי והכוחות האיראניים, אסד תלוי במה שנותר מהצבא הסורי, מנגנוני הביטחון ומיליציות מקומיות הנמצאות תחת פיקוד הצבא. ארגוני זכויות אדם שונים דיווחו כי מרבית הפשעים נגד אזרחי סוריה נעשו בידי משטר אסד עצמו, כולל שימוש בנשק כימי, פצצות מצרר ופצצות תבערה.

עבור מוסקבה, היעדים האסטרטגיים הקריטיים הם שמירה על בסיס חיל האוויר בחְמֶיימִים ליד לטקיה ונמל הצי בטרטוס לחופי הים התיכון. באופן מסורתי הרוסים חשקו בנוכחות ימית באזור, ומעורבותם בסוריה מעניקה להם (לפחות בעיני עצמם) הילה של יוקרה ועוצמה. זהו חלומו השאפתני של ולדימיר פוטין, אך גם הזדמנות לאתגר את השליטה האמריקנית במזרח התיכון. רוסיה הגנה בנחישות על משטר אסד הן מבחינה צבאית והן מבחינה מדינית, ובמוסקבה שואפים להיות הקבלנים הבלעדיים בתהליך הבניה מחדש של המדינה עם תום הקרבות.

ממש מן הרגע בו פרצה מלחמת האזרחים בסוריה, איראן שיגרה לאזור אלפים מאנשי משמרות המהפכה כדי להציל את אסד מהפסד בטוח. בנוסף, המנהיג העליון עלי ח’אמנאי לחץ על חיזבאללה ומנהיגו חסן נסראללה לשלוח עוד אלפים מלוחמיו כסיוע לאסד. ההתקפות האוויריות שביצעה ישראל על בסיסים איראניים בסוריה גרמו לטהרן לקצץ בכוח האדם בשטח, אך יחד עם זאת היא ממשיכה לגייס מיליציות שונות כדי להמשיך ולהילחם במורדים.

חיזבאללה ספג בשנים האחרונות אלפי הרוגים ועוד אלפי פצועים בלחימה בסוריה, ולאחרונה החליט הארגון להסיג את מרבית אנשיו ולהחזיר אותם ללבנון. אנשי חיזבאללה הנותרים מסייעים לכוחות הצבא הסורי באזור אידליב. חיזבאללה שלח גם פעילים לאזור רמת הגולן במטרה לאסוף מודיעין ולגייס מקומיים לפעולה נגד ישראל. פרויקט נוסף של ארגון הטרור בסוריה כולל את שיפור הדיוק של טילים המגיעים מאיראן ומועברים ללבנון. חיזבאללה שואף ליצור חזית נוספת נגד ישראל משטח סוריה, בתקווה להרתיע את צה”ל מלתקוף בלבנון עצמה, שם הקהילות הנוצריות והדרוזיות הזהירו אותו שלא לגרור את המדינה לעוד עימות מול ישראל.

ובינתיים בטורקיה, החלטת הנשיא ארדואן לשלוח את צבאו לצפון סוריה מתבססת על כמה יעדים. הראשון הוא למנוע מהכוחות הכורדיים בצפון-מזרח סוריה ליצור מחוז וממשל אוטונומי בסמוך לגבול הטורקי, מה שעשוי לתת למיליוני הכורדים החיים בטורקיה עצמה זריקת עידוד פוליטית. המטרה השנייה היא למנוע גל נוסף של פליטים שיציף את טורקיה, המארחת כיום יותר משלושה מיליון סורים שנמלטו מהקרבות. בנוסף, כמי שרואה בעצמו את מנהיג העולם הסוני ובעל קשרים הדוקים לתנועת ‘האחים המוסלמים’, ארדואן אינו יכול להרשות למורדים להפסיד למשטר אסד העלאווי המנסה לטבוח בהם, ולכן הוא מבקש להשפיל את הרודן אסד.

כוח ההתנגדות העיקרי לאסד הוא ארגון ‘תחריר א-שאם’ שנודע בעבר גם בשם ‘ג’בהת א-נוסרה’, והפך לקבוצת הג’יהאד הגדולה והחזקה בצפון סוריה השולטת כיום באזור אידליב. הערכות מודיעין מדברות על כמאה אלף לוחמים מורדים באזור, רובם ג’יאהדיסטים ואחרים מוסלמים זרים.

מבחינת ישראל וארה”ב מניעה של מאמץ ההתבססות האיראנית בסוריה הוא אינטרס חיוני, או כפי ששר הביטחון היוצא נפתלי בנט הגדיר זאת – “איום קיומי”. הנוכחות האמריקנית בסוריה, גם במתכונתה המצומצמת, משמשת כמשקל נגד מול ההשפעה הרוסית הגוברת באזור וחשובה להמשך המאמץ לחיסול סופי של הטרור של דאעש. כפי שזה נראה כעת, התסבוכת בסוריה צפויה להמשך עוד זמן רב.


הטור התפרסם לראשונה באתר Front Page Magazine

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

5 תגובות למאמר

  1. מצויין. לא להתערב. לתת לכל הצדדים להרוג כמה שיותר. כל הרוג = פחות שונא שלנו.

    אסור להתערב בינהם.
    אנחנו צריכים להמשיך ולהפציץ את האיראנים והחיזאללה בסוריה.

  2. ומי מן האחראי להידרדרות המצב מההתחלה? הנשיא האהוב והמהולל, זה שקיבל פרס נובל לשלום, זה שהעולם התקשורתי משבח עד היום : אובמה. שלא נקף אצבע כדי להתערב, זה שהכניס את הדוב הרוסי למשחק, זה שטיפח את המפלצת האיראנית. אבל את החלק הזה לא תשמעו.

  3. האירנים מנסים להרדים אותנו מהעיקר שהוא הגרעין האירני.הם נותנים לנו להפציץ פה ושם והעיקר להמשיך ולבנות את הגרעין.חייבים לטפל בראש הנחש. בל נחזור על הטעות שעשינו במלחמת יום כיפור כאשר המצרים הטישו אותנו במלחמת הטשה.ולא התכוננו למלחמה .

    1. התישו ת התישו.

      אבל עם כל זה יש נקודה מענינית בדהריך