לבנון על סף פיצוץ והתוצאה תהיה הרסנית

משבר כלכלי ומתחים פנימיים, מגפת הקורונה ובחישה גוברת של אינטרסים זרים משתלבים לתסריט מבשר רעות עבור ארץ הארזים

מפגינים בלבנון | Nicolas Garon

לאחר אסון הפיצוץ שהתרחש בנמל ביירות בקיץ, היה נראה כי לבנון נמצאת בדרך למהפכה. כלכלת המדינה הייתה כבר במצב מזעזע בשל השחיתות הפושה, המשבר העולמי והסנקציות על איראן וחיזבאללה. ההפגנות ההמוניות נגד הממשלה התגברו בעקבות האסון, והזעם הופנה גם כלפי ההשפעה של ארגון הטרור ומפעיליו מטהרן על הפוליטיקה הפנימית בלבנון. לכך נוספו גם מגפת הקורונה והפגיעה בתדמית הבינלאומית של המדינה והובילו לפגיעה כלכלית נוספת, והמתיחות הצבאית הגוברת בגבול עם ישראל.

החולשה הנוכחית של איראן וחיזבאללה, יחד עם נסיגת מדינות המפרץ מלבנון, יצרו אפשרות עבור טורקיה להיכנס לזירה. סעודיה ובנות-בריתה במפרץ ויתרו כמעט לחלוטין על הניסיון להשפיע על הקהילה הסונית במדינה, למרות העמדה המשותפת נגד חיזבאללה. טורקיה וקטאר מנסות למלא את הפער הזה, ומספקות לכאורה נשק לקהילות הסוניות בצפון כמו גם סיוע לאחר הפיצוץ בביירות. כלי תקשורת פרו-סעודיים הזהירו מפני ההתפתחויות האלה, יחד עם כלי תקשורת פרו-איראניים ופרו-חיזבאללה הפועלים בלבנון.

פרשנים רבים מעריכים כי איראן פועלת ביחד עם טורקיה וקטאר כדי להיאבק מול ההשפעה המערבית באזור אך כפי שהמציאות בלבנון מראה, לכל אחת מהן אינטרסים שונים. טורקיה שואפת להרחיב את חזונה הניאו-עותמאני המבוסס על תנועת 'האחים המוסלמים' ובמימון קטארי, פרויקט שעומד בניגוד לייצוא המהפכה השיעית של איראן.

בעוד חיזבאללה והאיראנים סופגים את האשמה על משבר הקורונה בלבנון ואסון הפיצוץ, טורקיה קיבלה הזדמנות פז לקרוא עליהם תיגר בזירה הפוליטית המקומית. למרות שטורקיה עומדת בפני משבר כלכלי משל עצמה וסנקציות מערביות, היא עדיין עשירה וחזקה יותר מאיראן ורבים במערב עדיין רואים בה בת ברית נגד השפעות רוסיות ואיראניות באזור. כל אלה מעמידים אותה בעמדה טובה יותר להצליח בלבנון ובמדינות נוספות.

מוקדם יותר השנה בסוריה, הצבא הטורקי מחץ את יחידות העלית של חיזבאללה ומיליציות שיעיות אחרות שלחמו לצד כוחות אסד באזור אידליב. חיזבאללה מוחלש ומותש ממאבקים פנימיים בלבנון יהיה חסר אונים להציב אתגר לטורקים ובני-בריתם בסוריה. הכנסת לבנון תחת מטריית ההשפעה הטורקית תאפשר לאנקרה גישה נוחה יותר למזרח הים התיכון ומשאבי הגז המפתים שבו. היא גם תקרב טורקיה לגבול ישראל, משם תוכל לאיים ביתר שאת להמשיך "לקדם את המטרה הפלסטינית".

 

אם טורקיה אכן תבחר להאיץ את פעילותה בלבנון, יתכן כי אחת התוצאות של כך תהיה מלחמת אזרחים חדשה. מדינה ענייה ומפולגת בעלת מחסני נשק אדירים ושלל כוחות זרים הבוחשים בה היא תסריט מבשר רעות. כדי להתנגד למגמת ההתפשטות הטורקית בלבנון ובסוריה, איראן ככל הנראה תנסה להגדיל את הסיוע לחיזבאללה. טורקיה מצדה עשויה לשלוח את תומכיה הסונים מלבנון להילחם בשמה נגד הכוחות השיעים באידליב, שוב במימון קטארי נדיב, ואולי אף להשתמש בהמשך באותם שליחים במלחמה בלוב או נגד הארמנים הסמוכים לגבול הצפוני של איראן.

כל כוח לבנוני בגיבוי טורקי ימצא את עצמו במהרה גם בעימות מול הנוצרים במדינה אשר חלק גדול מהם הוא ממוצא ארמני, מה שיגדיל עוד יותר הסיכון למלחמה. גם לישראל ושותפותיה הערביות יש אינטרס לראות את חיזבאללה נחלש ולחסום את השאיפות של טורקיה וקטאר באזור. חלק ממדינות ערב וארה"ב ככל הנראה יספקו סיוע למיליציות נוצריות בלבנון, בעוד ישראל יכולה לספק להם (שוב) הכשרה ונשק. יוון, קפריסין וארמניה עשויות גם הן להגיע לעזרת הנוצרים מתוך אינטרס משותף להדוף את טורקיה וקשרים דתיים ותרבותיים.

עבור ישראל, מלחמת אזרחים בלבנון יכולה להחליש עוד יותר את חיזבאללה ואולי אף לראות את ארגון הטרור מובס בידי אויבים אחרים עם נזק מינימלי לישראל. יחד עם זאת, חוסר יציבות באזור גבול הצפון של ישראל עשוי ליצור משבר פליטים ולהחיות את הסוגיה הפלסטינית, בהתחשב במספר הרב של פליטים פלסטינים החיים בלבנון.

גם התבססות של שליחים מטעם טורקיה וקטאר על גבול ישראל אינה תוצאה רצויה, בשל מחויבותן לנושא הפלסטיני. חוסר היכולת לסמוך על נוכחות אמריקנית אמינה באזור, כמו גם האפשרות שמדינות ערב עשוית לעבור צד ולתמוך בגורמים סונים רדיקליים הן סיבות נוספות לכך שבישראל לא יתלהבו מן האפשרות של התלקחות בלבנון. בירושלים לא ישמחו לשלוח כוחות נוספים לגבול הצפון כדי להילחם בחיזבאללה, למרות הקמפיין המתמשך שצה"ל מנהל נגדו בסוריה ולמרות הידיעה שסבב עתידי מול ארגון הטרור הוא אולי בלתי-נמנע. צה"ל כיום משפר את יכולותיו ומתאמן לקראת עימות כזה, אך משבר הקורונה ואי-היציבות הפוליטית משמעותם שכעת אינה העת להיכנס מחדש לבוץ הלבנוני.

כדי למנוע את התחדשות העימותים האלימים, האיחוד האירופי וארה"ב, יחד עם האו"ם ומדינות ערב משפיעות, צריכות להמשיך את ההכרה בחיזבאללה כארגון טרור ולהטיל עליו סנקציות. צעדים כאלה חייבים לכלול גם איסור על משלוחי נשק ללבנון שעשויים להגיע לידי גורמים לא-רצויים. במקום להמתין לטרגדיה נוספת במזרח התיכון, המערב צריך לפעול כדי למנוע התפרצות מלחמות חדשות וגלי טרור לפני שיהיה מאוחר מדי.


גרסה מלאה של המאמר התפרסמה לראשונה במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

    1. לא מדובר על כיבוש אלא על השפעה ובחישה באמצעות שליחים, כפי שנעשה בכל המזרח התיכון

  1. לבנון – כמי שבשנות ה 80 עבד בלבנון בסיוע לנוצרים ולנוכח המצב שם והאנטרס הישראלי להשיג השפעה לטובתנו יפה שעה אחת קודם להתקשר שוב עם הנוצרים כדי לחזק אותם ולסייע להם , יש לנו ולהם מפגש אנטרסים . שלא בצדק יש אצלנו טראומה לא מוצדקת מה ושא החבנוני וועדת החקירה שהייתה מיותרת ולקחה אשמה על ישראל ברצח הפלשתינאים שהיה נקמת הנוצרים על רצח באשיר ג'ומייל , וועדת החקירה הייתה מיותרת לא הבינה את ה מצב בלבנון ולקחנו על עצמנו כתם מיותר. יש לפתוח את הראש וליצור בלבנון שוב כוח ההולך איתנו .