מחלוקת בימין: מצד אחד מדובר באנשי התנועה האסלאמית, ומן הצד השני הציבור אינו מעוניין בסבב בחירות חמישי. שתי דעות בסוגיה החמה
אברהם גרינצייג – לקדש את האמצעים
אני מעדיף ממשלת ימין מלא מלא, לפי הספר. עם סמוטריץ׳ במשרד המשפטים ובנט בביטחון, בניצוחו של נתניהו ובעזרת הסיעות החרדיות. עכשיו, אחרי שהבהרתי את הנקודה הזו, ובאם חלילה יתברר בפרסום התוצאה הסופית שהגוש המדובר מונה רק 60 מנדטים, אני לגמרי בעד הקמת ממשלה כזו שתישען על תמיכה חיצונית של ׳רע״מ׳, בראשות עבאס מנסור.
אינני כותב זאת רק בשל הרצון להימנע מסיבוב חמישי (והמיגרנות הנלוות אליו בתפקידי כפרשן פוליטי וחובב מספרים), או בשל השיתוק שאוחז בינתיים את משרדי הממשלה, אלא כי אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות.
בפני מדינת ישראל ניצבים שני אתגרים מיידיים ומהותיים. האחד התגלגל והתפתח במשך שנים ארוכות עד למצבו המפלצתי הנוכחי והשני התחולל לפתע פתאום. כוונתי כמובן למערכת המשפט ולמה שמכונה הקורונה הכלכלית.
עם כל האהבה לעיסוק האובססיבי בסוגיה הפלסטינית, היא לא מעניינת אפילו כלב רפורמי. השפעתה של מערכת המשפט על חיינו, על התנהלות המדינה בכל היבט ועל עתידנו – קריטית ומחייבת טיפול שורש דחוף. כך גם ההתמודדות עם האבטלה, החל״ת והמיתון הכלכלי שמתחולל כאן.
אם השמאל יכל להישען בשביל הצבעה אחת על בל״ד.
הימין יכול להישען בשביל הצבעה אחת על רע״ם.
ואחרי הקמת הממשלה נראה— שמעון ריקלין (@Riklin10) March 24, 2021
אני סבור כי ממשלת ימין בראשות נתניהו מסוגלת ועשויה ליישב את שתי הסוגיות הקריטיות הללו בהצלחה מרובה. אני סבור גם כי מנסור עבאס – כל עוד יסתפק בהישגים טקטיים וכלכליים עבור משלחיו – לא יפריע להשגת המטרות הללו. לפיכך, לא אכפת לי אם תוקם ממשלה שתישען על תמיכתו. אין לי שום בעיה עם מוצאו הערבי או אמונתו המוסלמית. אני פחות מתחבר לכמה מעשי עבר ואמירות שלו, אבל אין לאלו שום רלוונטיות בהקשר הנוכחי.
אם השמאל הישראלי מצוי היה בסיטואציה הפוכה, הוא לא היה מהסס לרגע להקים ממשלה בתמיכת חסידי כהנא – ובתנאי שהאחרונים יסתפקו בנזיד עדשים ולא יפריעו לו לשלוט כאן. ואת זה כדאי לנו ללמוד מהם, איך לשלוט. כי כשרוצים וצריכים לשלוט, אזי לפעמים המטרה מקדשת את האמצעים, גם אם לא בכל מחיר (שילובו של עבאס בקבינט הביטחוני, למשל).
ומכאן אקרא לראש הממשלה נתניהו ולשותפיו בהנהגת המחנה הלאומי-אמוני – אל תהססו לרגע! אם צריך את עבאס, את ׳רע״מ׳ וגם את אחמד טיבי בכבודו ובעצמו כדי לשלוט כאן – תעשו את זה. העיקר שתעשו גם את מה שלשמו נשלחתם: טפלו במערכת המשפט, החזירו את בג״ץ לגודל הטבעי, פצלו את תפקידי היועמ״ש, תנו לכנסת למנות את השופטים לבדה וטפלו במשבר הכלכלי. זה מה שחשוב לנו באמת, כל השאר הם רק רעשי רקע.
ואני מבטיח לכם שאם תשלימו קדנציה כזו, בקדנציה הבאה כבר לא תצטרכו להישען על תמיכת עבאס.
***
עקיבא לם – אין הבדל בין אחמד טיבי, איימן עודה ומחמוד עבאס
רק במוצאי שבת האחרונה התייצב בנימין נתניהו באולפני הטלוויזיה ונשאל על האפשרות של הקמת ממשלה בהישענות על קולות מפלגת ׳רע״מ׳. תשובתו הייתה חד משמעית, הוא אמר לא. זו הייתה אותה תשובה ש׳הליכוד׳ ונציגיה נתנו באולפנים לאורך כל מערכת הבחירות, עם מסר חד-משמעי: ׳הליכוד׳ לא תקים ממשלה בתמיכת ׳הרשימה הערבית המאוחדת׳.
אפילו אחרי הביקור הנדיר שערך בנצרת, טרח ׳הליכוד׳ להוציא הודעת הבהרה בזו הלשון: “לא נקים ממשלה עם מנסור עבאס או ׳הרשימה המשותפת׳, ולא נישען עליהם, לאחר שהתנגדו להסכמי השלום שמקרבים בין יהודים לערבים”. אז איך פתאום עולה לדיון השאלה בדבר הפרת הבטחת בחירות וגניבת דעת של למעלה ממיליון מצביעי ׳ליכוד׳?
מי ששלל במשך כל השנתיים האחרונות את האפשרות להישען על גורמים אנטי-ציוניים, מפריח כעת בלון ניסוי של האפשרות הזו. מסע כיבוס ׳רע״מ׳ כולל סיפור בדים אוריינטלי על מנסור עבאס, המנהיג הערבי האמיץ שמושיט יד לחברה הישראלית. לעלילה הזו חסר רק עלה קטן של זית וקורבנות שלום.
נתניהו לפני יומיים: "אני חותם לך עכשיו שלא אקים ממשלה בתמיכת מנסור עבאס"@KnessetT @GLZRadio pic.twitter.com/T9vGlkzWkj
— Yanir Cozin – יניר קוזין (@yanircozin) March 24, 2021
אך למען האמת, היד הזו הושטה בעבר. הרי רק לפני שנה המליצה ׳המשותפת׳ על גנץ עם דרישות דומות: ביטול חוק קמיניץ, שינוי חוק הלאום, הסדרה ההתיישבות הבדואית ופעילות נגד הפשיעה במגזר. ׳הליכוד׳ תקף את כוונתם של לפיד, אשכנזי ויעלון ללחוץ את ידם של עודה וטיבי – ובצדק. אילולא אמונתם של אורלי לוי, יועז הנדל וצביקה האוזר בצדקת הדרך, הקו האדום היה נחצה כבר אז. אך אם זה היה פסול אז, זה בוודאי יהיה פסול גם היום. בדיוק כפי שב׳ליכוד׳ יפסלו ויגנו את בנט או סער אם אלו יחברו לממשלה שבה חברה איבתיסאם מרעאנה מ׳העבודה׳ – ובצדק.
בכל הקשור לאנטי-ציונות, אין הבדלים בין איימן עודה, אחמד טיבי ומנסור עבאס. בשתי המפלגות יש עבר של השתתפות באירועים עם מחבלים. למי שלא זוכר, מחבלים הוא הכינוי שניתן לאותם אנשים שרוצחים ישראלים משום שהם יהודים. ׳רע״מ׳, בדיוק כמו ׳המשותפת׳, מתנגדת לאופייה היהודי של מדינת ישראל ובדיוק כמו ׳המשותפת׳, תומכת בזכות השיבה. ראוי להזכיר כי מדובר בזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים בישראל, מפלגת אחות של חמאס בעזה והאחים המוסלמים במצרים. הדיון לא צריך להיות בשאלה האם מקומה של ׳רע״מ׳ הוא סביב שולחן הממשלה או הקואליציה, אלא האם היא ראויה להיכנס למשכן הכנסת. בג״ץ הכריע את הסוגיה ופסק שכן.
וואו. צחי הנגבי חוטף לפנים משלמה קרעי.
אם מישהו חשב שגוש הימין יכול להיתמך על ידי מנסור עבאס, הנה חבר כנסת מהליכוד בעצמו שלא ישתף פעולה עם הביזיון הזה. pic.twitter.com/8ylKGa11oW
— אברהם בלוך – Avraham Bloch (@avribloch) March 24, 2021
למגזר הערבי כמיעוט, מגיעה זכות ביטוי שווה, אך כל ממשלה שתקום על ידי הענקת לגיטימציה לרשימה שדוגלת בזכות השיבה ותומכת במחבלים – תאבד את הלגיטימציה של המדינה בה היא קמה. השותפות הערבית במשחק הפוליטי מחזקת את הדמוקרטיה הישראלית, אך אסור לתת לה לערער במקביל את הזהות הלאומית של המדינה, גם לא עבור שלטון הימין.
המסע ללגיטימציה שהחל מנסור עבאס הוא בכיוון הנכון, אך הוא עוד לא הושלם. זהו רגע של חולשה במערכת הפוליטית, ובעיניי לא נכון לחברה הערבית להשתלב במערכת הפוליטית באמצעות תרגיל שבו הממשלה תלויה בה, ולראָייה – מאז הפעם האחרונה שקמה ממשלה בתמיכת מפלגה ערבית (אוסלו) לא הייתה כזאת עד כה.
כפי ש׳רע״מ׳ יודעת להגיש את רשימת הדרישות מהמערכת הפוליטית, גם המפלגות הציוניות צריכות לבוא בדרישות ל׳רע״מ׳, בהשוואה הברורה של ״יתנו – יקבלו, לא יתנו – לא יקבלו״. ׳רע״מ׳ לא חייבת להיות ציונית גדולה, אך אם היא תסיר את הסעיף הכולל את התמיכה בזכות השיבה, תפסיק לבקר מחבלים ולתמוך בהם, ותכיר במוצהר במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – היא תהיה ראויה למקום בקואליציה, לאומית ושמאלית כאחד.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
לא רוצה לחשוב מה היה הייתה העמדה פה אם בשמאל היה מתקיים דיון על חמאס בעד ונגד
הדיון הזה כבר התקיים, והייתה את כל הכוונה שבעולם מצד השמאל להקים ממשלה שמסתמכת על קולות הרשימה המשותפת. אף אם שתי הרשימות חובבות טרור, לכמה מאנשי הרשימה המשותפת יש הסטוריה של סיוע פעיל (לא רק במילים) לטרור. יחי ההבדל.
אותה אחת כאשר הלכת להודיע לערפאת שעכשיו יוכל לרצוח עוד ישראלים.
זה שחילקתם אחד לשני פרסים על זה, גם היום לא הופך את רצחנותכם לשלום.
תודה לשני המגיבים שלמעלה. המחשתם בידיוק את מה שרציתי להגיד
אגב, שמתם לב שאתם מניחים שאני מהשמאל בגלל שאני *מסתייג* משיתוף פעולה עם התנועה האסלאמית.
ממליץ על חשבון נפש רציני ולחשוב פעמיים לפני מתבטאים בנושאים פוליטיים
אותו סיפור כמו החמאס אותו מייד-אין העלתה בכך שתמכה בפעילותו ההתנדבותית-סוציאלית ותגמלה את אנשיו [חלקית גם באמצעות משרד הדתות…]
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1#%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1
ככה גם כעת עם מאנסור עבאס
הדילמה היא מה נקודת הציר סביבה יסוב הסכסוך
דתי – ואז לבחור במאנסור עבאס כמנהיג מיועד עתידי של היריבים ולעודד את בולטותו
לאומי – ואז לבחור ברכיבים מהרשימה המשותפת ולעודד את בולטותם
במסגרת זו אסור שהשיקולים “קצרי הטווח” יכפיפו את השיקולים והאינטרסים ארוכי הטווח
—
נ.ב
גם כיום ישנה ברית חזקה של אינטרסים ושיתופי פעולה בין היהודים הדתיים לבין המוסלמים הדתיים, בכנסת.
הבלטתו של עבאס, בו בזמן שהגברת הלחץ והכפיה על הדתיים ואורחות חייהם להסכים להפקרות בכל תחום כאילו הוא רק עניין של “טעם אישי” מותלה ריבונות פרטית, תוביל לברית גלויה ומתהדקת בין הדתיים משתי המחנות, ואז יתחילו קולות השבר האמיתיים [לשם שינוי] של כל אלו המובילים ודוחפים בדיוק למצב הזה.
—
הנה למשל, ההחלטות הבריוניות-שיפוטיות של בג”ץ בעניין החמץ בפסח, שללו במוחלט כל אפשרות לקואליציה בין הדתיים למרץ-העבודה-לפיד ובהמשך החלטתו הבריונית-שיפוטית של בג”ץ בעניין הגיורים צירפה לקואליציית מרץ-העבודה-לפיד גם את בנט ובהמשך גם את סער.
ההחלטות הבריוניות הללו של בג”ץ ייתרו את הצורך ב”החרמות ופסילות אישיות” [למעט ביבי] בכך שהעמידו אותן על “החרמות ופסילות דתיות מופקרות חילוניות ניאו נוצריות”.
בעצם ההחלטות הבריוניות-שיפוטיות האלה של בג”ץ הם שקרעו ופיצלו ושיסעו את העם ושיסו את מחציתו במחציתו לקרב-רב “דתי”…
בעצם, בג”ץ הוא שבהחלטותיו הבריוניות-שיפוטיות הנ”ל קבע את התיקו הפוליטי וכפה סבב חמישי ויצר נקודת ציר חדשה של מלחמה “פנים-דתית” ככה שכעת גם פתרון של שתי מדינות לשלושה עמים לא בא בחשבון.
נותרה אפשרות החזרה ל”שתי עמים” אחד דתי יהודי-מוסלמי, ואחד מופקר חילוני-ניאו נוצרי.
ככה זה כשבוחרים בגדולי האידיוטים לכהן כשופטים עליונים…
שתי שאלות למר גרינצייג-
א.האם היית קורא לצרף את רע"מ גם אם עבאס היה דורש להיות שר?
ב.אתה באמת חושב שנכון להציע לו להצטרף תוך אמירה שאנו מקווים שבהמשך לא נצטרך להסתמך עליו??? איך זה יגרום לו ולבוחריו להגיב? אולי יותר הגיוני להבהיר שיש דבר כזה ערבים טובים. בתנאי שהם לא תומכים באויבינו? אחרי הכל, הערבים לא הולכים לשום מקום וזה לא מגוכח כל כך לדמיין שיום אחד יהיו פה ערבים ידידותיים ואפילו שותפים מלאים אם רק נעודד אצלם את התופעות הנכונות(משהו שהליכוד גרוע בו להחריד)?
רק לשם ההבהרה: אני מסכים עם מר גרינצייג, תוך שאני מסתייג לגבי הדברים שכתבתי בשאלה ב'.
לגבי השאלה הראשונה שלי-הייתי מסכים אבל תלוי על איזה משרד מדובר.
עדיף וגם יש צורך של ממש לשלב את כל אזרחי ישראל במשילות ולתת להם תחושה אמיתית של שייכות ועשיה כל עוד הם לא עושים מעשים הנוגדנים את האינטרס של מדינת ישראל ולא חותרים תחתיה.לדעתי החשיבות במקרה הזה כל כך גבוהה על מנת לקרב אותם אלינו ולהיות חלק מאיתנו.אני הצבעתי למפלגה ימנית ובכל זאת תמיד חשבתי שצריך לקרב ולא להרחיק על מנת לא לדחוף אותם לזרועות אנשים שתומכים בטרור.
אפשר להקים ממשלה לשנתיים בדיוק
ללא שינויים מיוחדים .לא כולל בג"ץ.
א.למה רק שנתיים?
ב.למה אתה חושב שצריך להתפשר על כל כך הרבה? אפשר להסכים על עוד כמה שינויים.
ג.באמת נראה לך שבג"ץ לבד זה מספיק? מה עם היועמ"ש? ריבונות בשטחי C? שוק חופשי? נדמה לי שבכל הנושאים האלה הוא דווקא עלול להתגלות כפרטנר טוב.
המקור של העמדה שדוגלת בתמיכה מבחוץ של הסיעות הערביות היא בשיח התקשורתי הימני האפוקליפטי. כמו שהתקשורת השמאלנית משמיעה קולות של סוף ה…כל פעם משהו אחר (רק לשמוע את הטון של רזי ברקאי, ירון דקל, דנה וויס…בלי להתייחס למילים), אותו דבר עושים הימנים שצועקים 'אם לא נתקן עכשיו אז זה הסוף של….' כל פעם משהו אחר.
אפשר להיות פרגמטי אבל לשמור על קור רוח ועל ראיה לטווח ארוך.
אסור לשתף פעולה עם הנבחרים הערבים בקבלות החלטה שקשורות לעם היושב בציון. מעמד של האזרח הישראלי הלא יהודי הוא מעמד שדור בירור והקולקטיב הערבי הוא באופיו האתני בקונפליקט עם הבסיס של המדינה.
ההימור שלי: בסופו של דבר לביבי לא יהיה האומץ ללכת על מנסור עבאס, וחבל. אני כאיש שמאל מתרגש נוכח הימים האלה, וממש מרגיש שזה ציון דרך גדול ביחס הציבור הימני כלפי ערביי ישראל. ביבי עשה שלום מדהים עם האמירויות ובעקבותיו הגיע משקיע ערבי לבית"ר. מי היה מאמין. אשמח מאוד אם ביבי יושיט יד למנסור עבאס. כאיש שמאל אשמח מאוד.
לנתניהו אין מנדט להקים ממשלה. מדובר העבריין שהשחית את המערכת הפוליטית של ישראל ופגע בלכידות החברתית כמו שאף אחד לפניו לא פגע.
לי אין בעיה שנלך למערכת בחירות חמישית ושישית. עד שנתניהו יצא ממעון ראש הממשלה. אתם מנהלים את הדיון עם עצמכם. סער, מיכאלי, לפיד ושאר החכי"ם שבגוש השינוי יעשו הכל כדי להחליף את נתניהו.
הסתמכות על תומכי טרור ואויבי המדינה גרועה יותר משלטון השמאל הציוני.
לא הצבעתי לליכוד כדי לקבל ממשלה עם הרשימה האסלאמית, גם לא בתמיכה מבחוץ.
עדיף ללכת לבחירות נוספות, ואפילו לשבת באופוזיציה לשנה שנתיים עד שממשלת השנאה תתפרק מאליה.
זה ברור לכולם שלא תהיה ממשלה כזו, לדעתי זה רק ספין כדי ללחוץ על סער להכנס לממשלת נתניהו, ואני מקווה שזה מה שיהיה בסוף.
יושבים?
הנה רעיון: להציע לו את המשרד לבטחון פנים(עם סגן שר מהליכוד).
יש 2 אפשרויות:
או שהוא מתכוון לדבריו ואז הוא יוכל להשיג הישגים לטובת המגזר שיאפשרו לו לחסל את המפלגות הערביות הקיצוניות ויבססו את הליכוד כחבר הטוב של המגזר הערבי(מול השמאל והמרכז) ויכינו קואליציות עתידיות רחבות.
או שהוא לא מתכוון ואז ביבי יוכל לפטר אותו בלי כל חשש והבוחרים שלו יאבדו בו את האמון מה שיביא לריסוקו.
ובכל מקרה נתניהו יצא גם פתוח להושיט יד לשלום ודו קיום אמיתי(נראה את התשקורת מעוותת את זה) וגם מנהיג אחראי.
עבאס הלך בבחירות האחרונות על כיוון של החלפת הנאמנות לגורמים פלסטינים חיצונים ,ברצון להיטיב כלכלית חברתית עם הציבור הערבי הישראלי אותו הוא מייצג. זה שינוי שאינו פחות מרעידת אדמה בציבור הערבי .על תהליך כזה צריך לברך ולא משנה מה עמדתו האישית של הנ"ל או במה תמך בעברו או על מה חולם ומתפלל. לוז העניין הוא, עד עכשיו הנציגות הערבית הייתה גייס חמישי שמטרתה לקדם את האינטרסים של אויבי ישראל בכנסת ישראל ,ולכן אסור היה להיות במצב של תלות בהם . אבל אם הם עוסקים במישור הפוליטי בקידום האינטרסים של ציבור שולחיהם , הרי האינטרס הכלכלי חברתי שלהם הוא בחיזוקה של המדינה ולו בכדי שיקבלו יותר. אין שום בעיה לשתף פעולה עם כוון כזה. יתרה מכך צריך להשקיע רבות בהצלחת הכוון הנ"ל שמשמעותו תהליך של ישראלזציה דה פאקטו של הציבור הערבי , כלומר גם אם לא היה צורך באצבעותיו זה אינטרס שלנו לשתף פעולה עם מהלך זה .
כיהודי, השמאל הרבה יותר מסוכן לי מהערבים. שיתוף הפעולה של בגץ עם גחמות השמאל מהוות סכנה מיידית שלא ניתן לחכות עם הטיפול בהן אפילו עוד רגע אחד.
כל עוד הדרישות של מנסור נותרות בתחום האזרחי זה נסבל. אבל החשש הגדול הוא שהוא יבקש דברים הזויים כמו הכרה בכל המקבצים הבדואים או התרת פוליגמיה ועוד כל מיני שגעונות
אם אלו יהיו הדרישות שלו זה בהחלט סביר.
פוליגמיה היא באמת מחיר זול לשלם, כל עוד הנישואים חייבים להיות מרצונן של הנשים ובהסכמת כל הנשים המעורבות, וסביר להניח שהוא יסכים לזה.
לגבי המקבצים הבדויים-סיכוי סביר שתקווה חדשה ידרשו את אותם דברים. אחרי הכול כולנו זוכרים איך בני בגין פעל להסדרתם לפני שמתפקדי הליכוד הראו לו את הדרך החוצה, מדוע שהוא לא ימשיך? ותכלס, אי אפשר להשאיר אותם בלי הפתרון, הבעיה היא שאפילו בצמרת הליכוד פוחדים להודות שמיעוטים דוברי ערבים(ערבים, בדויים, דרוזים וצ'רקסים כאחד) מחזיקים דווקא ביותר שטח משהם מודים, הם פשוט לא מנצלים אותו נכון.
שיתוף פעולה פוליטי עם הערבים כבר קיים. ואם זה מה שיאפשר לנתניהו יציבות שליטונית על ידי הימנעות של פלג איסלמיסטי בראשות מנצור עבאס אני תומך ובעד!!
זה עדיף עשרת מונים על פניי שלטון שמאלני לבן!!!!
מוזר שכאשר השמאל צריך את הערבים, השמאל ״תומך בטרור,״ אבל כשהימין צריך את הערבים. הימין ״פרגמטי.״
מוזר שלשמאל אין בעיה לדבר על גוש 61 שכולל את הערבים ושאר תומכי טרור,
אבל לימין אסור אפילו לנסות להוציא את תומכי הטרוריסטים מהמשחק
על ידי עזרה במה שמגיע להם כאזרחים.
אבל ברור שלשמאל האטום אין יכולת להבחין עד כמה הוא צבוע.
לכן זה לא מוזר – זה השקר והצביעות הרגילים.
טעות די נפוצה – כותבים: מחמוד עבאס (אבו מאזן) – ומתכוונים לחה"כ מנסור עבאס.