ברור כי לא ניתן לעמוד בכל הבטחות הקמפיין וחייבים לדעת על מה לוותר, אך להבטיח להיות יותר ימין מימין ואז להקים ממשלת שמאל עם ׳מרצ׳ ו׳העבודה׳ זה אינו ויתור אלא הונאת בחירות
ישנה בדיחה ידועה על אדם אשר לא התקבל לקורס טייס וביקש לשרת בנ"מ. כשנשאל מדוע דווקא נ"מ, הוא השיב: “אם אני לא טס, אף אחד לא טס”.
נפתלי בנט ביקש להנהיג את מחנה הימין, אך מחנה הימין ענה באופן נחרץ וברור שהוא אינו מעוניין ומעדיף לתת את ההנהגה לבנימין נתניהו. כעת, במקום לכבד את הכרעת הבוחר, מתעקש בנט להתנהל באותה גישה ילדותית: אם אני לא אנהיג את מחנה הימין, לא תהיה ממשלת ימין, אני אקים ממשלת שמאל.
על פי סקרים פנימיים, רק 14 אחוזים ממצביעי בנט תומכים בניסיון שלו להקים ממשלה ביחד עם מפלגת ׳מרצ׳ ומפלגת ׳העבודה׳ ברוטציה עם יאיר לפיד. המשמעות היא בלתי נסבלת: בנט רוצה להיות ראש ממשלה עם תמיכה של מנדט אחד בלבד בציבור.
ברור לכולם, כולל לנפתלי בנט עצמו, כי ממשלה כזו לא תוכל לתפקד. הממשלה תקפא על שמריה למספר שנים נטולות החלטות ונטולות הכרעות. אל הוואקום שייווצר יכנסו הפקידים ובעלי אינטרס שינצלו את החולשה ואת הפגיעות של ממשלת השיתוק שתקום.
הנזק המיידי יהיה מכה אנושה ליכולתה של מדינת ישראל להגן על עצמה אל מול האיום האיראני. הקשרים וההערכה העצומה לה זוכה בנימין נתניהו הם נכס מדיני בעל חשיבות אסטרטגית לא פחות גדולה ממטוסי קרב וספינות מלחמה. אזרחי ישראל מבינים זאת ולכן נתנו לבנימין נתניהו את המנדט להוביל את מחנה הימין. אך במקום לכבד את רצון הבוחר ולהעמיד בחזית המאבק מנהיג המתקבל בהסכמה רחבה על ידי רוב מדינות העולם, יכפה נפתלי בנט את עצמו למרות שאינו מסוגל להוביל קו אחיד אפילו בין חברי ממשלתו. עד שיודה כי טעה ונכשל – איראן גרעינית תהיה עובדה מוגמרת ואיום קיומי.
זמן גרוע לבגידה בערכי הימין
אבל לא רק איומים מבחוץ מאתגרים את מדינת ישראל. לאחר שנים בהן מערכת המשפט לוקחת לעצמה סמכויות שלא כדין ותוקעת מקלות בגלגלי הממשלה, נוצרה הזדמנות פז להקים ממשלת ימין עם רוב מוצק ולהטות את הכף נגד האקטיביזם המשתולל של בית המשפט.
בשנה הקרובה עתידה ממשלת ישראל למנות יועמ"ש, פרקליט מדינה ועד שבעה שופטי עליון – מינוי בכירים שישנה לחלוטין את הדינמיקה בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת ויוכל להחזיר את המשילות לכנסת ואת הכוח לעם. ניתן יהיה לפצל את סמכויות היועמ"ש, להקים גוף מבקר לפרקליטות ולוודא שלבית המשפט יבחרו שופטים שמרנים המכבדים את הכנסת.
נכון, ישנה ביקורת על התנהלותו של בנימין נתניהו, אך חלק גדול מהביקורת העבירה מפלגת ׳ימינה׳ במטרה לבקש כוח כדי לשנות את המאזן. בגלל זה בדיוק חל עליה איסור מוסרי כלפי בוחריה להיות הגורם המכשיל שיחליש את הימין ויחזק את שלטון הפקידים.
ככל שנמשיך נגלה עוד ועוד הזדמנויות שיוחמצו והתחייבויות שיופרו: החזרת המשילות לנגב, המשך תנופת הבניה ביהודה ושומרון, הוצאת מסתנני העבודה מתחומי ישראל, הגנה על חיילי צה"ל בבית המשפט בהאג, מניעת מדינת כל אזרחיה ושמירה על חוק הלאום.
הרי רק לפני מספר חודשים הוביל נפתלי בנט קמפיין בחירות: "לא פרנסה, לא מעניין". בראיון אצל רינה מצליח הוא הציג את תוכנית סינגפור, אבולוציה של המצע אותו הציגה מפלגת זהות. כעת יש לו את הכוח לבקש להיות שר האוצר בממשלה ימנית ממנה יוכל לפעול להגדלת התחרות וצמצום המגזר הציבורי, אבל גם את ההבטחה הזו הוא בוחר להפר כדי לעמוד בראשות ממשלה בה יש רוב מוצק למפלגות שמאל כלכלי.
אדם המוכן להפנות את גבו לכל ערכיו כדי להיות ראש ממשלה אינו ראוי להיות ראש ממשלה. הדמוקרטיה אינה תוכנית ריאליטי "המרוץ לבלפור" והכנסת היא לא זירה לניהול סכסוכים קטנוניים והגשמת שאיפות אישיות. ברור כי לא ניתן לעמוד בכל הבטחות הקמפיין וחייבים ולדעת על מה לוותר ועל מה להתפשר. אך להבטיח להיות יותר ימין מימין ואז להקים ממשלת שמאל התלויה ב׳מרצ׳ ובמפלגת ׳העבודה׳ זה אינו ויתור אלא הונאת בחירות.
הנגמ״ש מתפרק
ניתן לראות כבר כעת כי המהלכים של נפתלי בנט קורעים את המחנה הלאומי מבפנים. 80 אחוזים מבוחרי הימין מעוניינים שבנימין נתניהו יהיה ראש ממשלת ישראל, רק 10 אחוזים בחרו בנפתלי בנט וגם הם תחת הבנה בקריצה שכל הפלירטוט שלו עם השמאל זו רק אסטרטגיית משא ומתן.
אם נפתלי בנט יתעקש להמשיך לאיים ולנסות לכפות את עצמו על מחנה הימין בבחינת "אם לא יהיה רע, יהיה רע יותר" הוא יוביל לשבר בין המחנה הלאומי לציונות הדתית. ציבור שלם יוכתם שלא בצדק בגלל אדם אחד הפועל בניגוד גמור לדרישת בוחריו וימצא את עצמו עומד לבדו בחזית.
צריך להבין, השמאל לא שינה את עמדותיו ולא הפך חסיד של ההתיישבות ביהודה ושומרון. ברגע בו ישיג את מטרתו להזיז את בנימין נתניהו, המטרה הבאה תהיה חזרה למשא ומתן מול הפלסטינים הכולל פינוי ישובים ופתרון שתי המדינות.
את הרוב הזמני לכזה מהלך ישיג השמאל באמצעות ארבעה מנדטים מהימין שרואים בנפתלי בנט אחראי להפלת נתניהו, ויתרגמו את הכעס הנוכחי לאדישות מוחלטת לכל פגיעה עתידית בציונות הדתית. ומשם כבר קצרה הדרך להתפרקות המחנה הלאומי כולו.
הגיע העת לסיים את הטירוף הזה, האידיאולוגיה היא אינה מטבע לסחור בו ורצון הציבור אינו רק מכשול קטן בדרך להקמת ממשלת שיתוק. נפתלי בנט חייב לקחת צעד אחורה ולהרפות מהאובססיה שאחזה בו. אם אינו מסוגל לעשות זאת, על חברי מפלגתו להתעשת ולהציל אותו מעצמו.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
חבל שלא מודים שמונע את הממשלה הבאה זה סמודריץ וחבורתו. ואחר כך בהסכם הבא יאשימו את בנט. יש אפשרות להקים ממשלה עם רע"מ למה לוותר? השמאל גנב את הרוסים שהימין יגנוב את הערבים. זה הזדמנותצ היסטורית להמיל חצי מהמצביעים הערבים לטובת אידיאולגית הימין וחבל לפספס אותה.
להיות תלוי ברע"ם זה לכבות שריפה באמצעות נפט
אכן טעות אומללה.
אבל גם עםרע״מ לא היתה קואליציה ללא בנט. אז בתור זה שבלעדיו אין כל הרכב קואליציה ימנית ברור שהוא האחראי המרכזי.
ימינה היא סמוללינה
רוב הציבור רוצה ימין. רוב הציבור לא רוצה את נתניהו כראש ממשלה. הפתרון הבריא ממשלת ימין רוטציה בנט-נתניהו.
צריך לשלוח אותך לקורס בחשבון. אם רוב הציבור רוצה ימין ורוב הימין רוצה נתניהו , איך הגעת לרוטציה בין נתניהו עם מחנה ימין של 52 מנדטים, לבין בנט עם 7 מנדטים.
א.אין אף מועמד שיש לו רוב. לכן השיטה היא שהמועמד עם הכי הרבה מנדטים הוא שמקבל את המנדט בשם הגוש אותו הוא מייצג.
ב.יש משהו צבוע בלטעון שאתה חלק מהרוב הימני אבל להתבסס על תמיכת גוש השמאל כדי לבסס רוב שיתמוך בדעתך בנושאים אחרים.
ג.אם כל 7 מנדטים בתוך הגוש המנצח שמשהו לא מתאים להם ישענו על תמיכת האופוזיציה כדי לסחוט את ראש הממשלה, איך הוא אמור לקדם משהו? והאם חוסר פרופורציה שכזה נראה לך דמוקרטי
זה מה שגרם למשבר החוקתי-פוליטיקאים ובוחרים שמסרבים לקחת עצמם בפרופורציה ולהיות נאמנים מספיק לגוש ולדמוקרטיה כדי לכבד את דעת הרוב בגוש.
מאמר מעולה, טל. יישר כוח
כל מלה בסלע.
"את הרוב הזמני לכזה מהלך ישיג השמאל באמצעות ארבעה מנדטים מהימין שרואים בנפתלי בנט אחראי להפלת נתניהו, ויתרגמו את הכעס הנוכחי לאדישות מוחלטת לכל פגיעה עתידית בציונות הדתית"-
זה כנראה לא עוזר שהאתר הזה מפתח אובססיה לבנט ומתעלם לחלוטין מאחריותו של סער למצב.
סער התחייב לפני הבחירות שהוא לא ישב עם נתניהו. מי שהצביע עבורו ידע מה הוא מקבל.
בנט אמר א' ועושה ת' ולכן רבים מבוחריו בהלם כעת.
נכון מאד
בנט תמיד הרגיש לי כמו חיקוי פלסטיק זול של בנימין נתניהו. מרגיש דומה, רק עם יותר מהחסרונות ופחות מהיתרונות.
מצד שני, אם הציונות הדתית לא הייתה מטילה ווטו על מנסור עבאס אז כבר הייתה לנו ממשלה עכשיו (בנט היה נלכד בהבטחות של עצמו), עם אפשרות לפירוק תקווה חדשה לאחר כך (הם לא היו שורדים אופוזיציה לאורך זמן). במקום זה הם רקדו את ריקוד הטהרנות ואנחנו נשארנו עם אופציות גרועות. ממשלת שיתוק ברשות בנט, או בחירות שבהן כבר תהיה התערבות מלאה (שעלולה להצליח) של הממשל האמריקני הקיצוני על-שם ביידן.
אפ, כל הכבוד. כמובן הבעיה היא ווטו של סמוטריץ. בנט הגיע למו"מ ראשון והסכים להכנס לממשלת נתניהו. אבל ביבי אמר שצריך לגנות דווקא את בנט וכל עבדים נאמנים התנפלו עליו.
פסילת רעם היה עקרון אותו הדגיש סמוטריץ לפני הבחירות. אי אפשר לבוא אליו בטענות. ועוד לא דיברתי שאין מצב לשתף פעולה עם האויב
שמואל,
כדי להרכיב קואליציה צריך לצרף מפלגות שונות. הדרך היחידה לעשות את זה היא פשרות.
זה אומר שכל פוליטיקאי שיש לו מעט אחריות לאומית חייב לקבל אפשרות של הפרת הבטחות וויתור זמני על עקרונות.
המשבר הנוכחי מתחיל ונגמר בפוליטיקאים שמסרבים להפנים את זה ולהסביר לבוחריהם ובתקשורת חסרת אחריות שנותנת להם להתחמק.
הבעיה שכל הקונספציה של השמאל התרסקה בשנות ה90. מאז אין להם אידאולוגיה חלופית והם עברו לפוסט מודרניזם ואני ציונות. רואים זאת היטב במפלגת העבודה, ליברמן ומרצ. בגלל זה כבר אין ימין ושמאל. האליטות (סער ובנט הם אליטות הימין) התאחדו נגד נתניהו. למה? כי הוא קשה. הוא לא זז ומתפטר כמו בגין, או נכנע ועובר צד כמו שרון ואולמרט. והכי גרוע, הוא פשוט מוצלח!
אלו הם הפרוגרסיבים. אלו הן האליטות. זו היא הדיפ סטייט שנמצאת באקדמיה, תקשורת, בית המשפט וה ngo's
תגובה חכמה וחדה. מזכיר כי נתניהו אינו עובר צד כמו שרון ואולמרט ואינו נכנע כמו בגין. היזמה של בנט להקים ממשלת שמאל תסתים בכשלון אבל בתקופת הביהם תסכן את בטחון המדינה.
יש הרבה אמת במה שאתה אומר. ביבי הוא המנהיג הגדול ביותר שקם לימינו מאז ימי בית שני. אבל הוא נופל בגלל מעשים קטנוניים והבלים של ממש. קשה להבין מה יש למדינאי בשיעור קומה כמו שלו צריך להתעסק עם שטויות כמו וואלה, שמאלה, סבתא של בנט וברנץ' של איילת.
לצערי, הוא הביא את הפוליטיקה למבוי סתום וכנראה נצא מהמבוי הזה תוך כדי שאנו דורכים על גופתו הפוליטית.
ראש מפלגה שזכתה ל-6.21% מקולות המצביעים, לא יכול להיות ראש ממשלה בשלב זה. אלמנטרי ביותר.
ואם בכוונתו של ראש מפלגה זה, לזכות בתפקיד זה לא באמצעות בוחרים אלא באמצעות טריקים פוליטיים – יתכן וחלומות הגדלות, יאלצו אותו לחפש מקצוע חדש, לאחר הבחירות הבאות.
ראשי הליכוד בכלל ונתניהו בפרט היו היום למשל ולשנינה. הפארסה של התנהגות נתניהו בעניין מינוי שר המשפטים מוכיחה, גם היא: אם הליכוד דבק בנתניהו, הליכוד יאבד את מקומו כמוביל המחנה הלאומי ואת מקומו עשויה לתפוס מפלגה אחרת, כגון איחוד של בנט וסער.
ההצבעה אתמול של כל שרי הליכוד בעד מינוי אקוניס לשר משפטים, מינוי שהיה כלא היה, מראה שבכירי הליכוד, שחלקם, להזכיר, גם תמכו בהינתקות ב- 2005, אינם אלא אומרי הן של נתניהו, החסרים את התבונה והעוצמה, הדרושים גם בנושאים נוספים ובעיקר לשמירה על ארץ ישראל ועל ציביונה היהודי של המדינה.
עכשיו גם לתמוך במועמד ממפלגת ימין לתפקיד רגיש זה מעשה הנובע מצייתנות עיוורת וטימטום?
הפארסה היחידה היא העובדה שמנדלבליט 'נזכר' שגנץ לא אישר את הישיבה רק אחרי שאקוניס נבחר ברוב קולות. אני מוכן להתערב שלא כל יום התחיל בבקשת אישור מרה"מ ורה"מ החליפי. פשוט זה מפריע למשפטנים רק כשזה נוח.
דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!
כותב המאמר מתעלם לגמרי שאין אופציה בכלל של ממשלת ימין. זה או ממשלת אחדות או בחירות חמישיות, וברור שהכותב מעדיף בחירות חמישיות. שפשוט יכתוב זאת.
ממשלת מיעוט אשר נתמכת מבחוץ זו ממשלת אחדות? ברצינות?
ניסינו ממשלת אחדות עם רוטציה בשנתיים אחרונות והתוצאה היתה ממשלה כ"כ חסרת אמון שאפילו תקציב היא לא הצליחה להעביר. למה לחזור על אופציה שלא עובדת?
למה גדעון סער יוצא נקי אצלך? בנט לפחות השאיר פתח לממשלת ימין, סער מכור לאובססיה שלו. למה לא לוחצים עליו?
מסיבות בלתי מובנות אולי אפילו לסער עצמו הוא מעוניין ופועל באופן הקיצוני ביותר נגד נתניהו כראש ממשלה ולשלטון מיעוט השמאל. אובססיה של שנאה ונקם שמתאפשרים בשל השיטה של מי שיש לו 6 מתוך 120 מנדטים יכול לעשות זאת.
תזכורת: למהפך ב-77 היו 4 גורמים:
א.מנהיג אופוזיציה פופולרי שהצליח להכיל ולאחד מקיצוני הגוש ועד מתוניו.
ב.קמפיין רב מפלגתי המלווה בידי התקשורת שהציג את מפלגת השלטון הותיקה המסואבת, מושחתת ומנותקת.
ג.הסתבכות ראש הממשלה בהאשמות פליליות(פרשת חשבון הדולרים).
ד.ראש מפלגה קטנה בגוש המנצח בעל רקע בטחוני שהתחיל לשאוף לראשות הממשלה ולסרב לכבד את זהות מנהיג הגוש ובסופו דבר, לאחר התלבטויות רבות בגד בבוחריו והצטרף לגוש השני תוך שהוא נהיה האיש השני בכוחו בקואליציה אך משם הוא רק נפל(יגאל ידין).
והדמיון לאירועים עכשוויים פשוט מפחיד.
ידידי טועה, מי שלא רוצה להקים ממשלת ימין הוא בנימין נתניהו, שיפנה את מקום ותקום ממשלת ימין על מלא.
יוסי לא רק טועה אלא גם מטעה:
יש סיבה אחת בעולם, שהופכת את נתניהו ליריב היחיד של השמאל: הוא ימני בריבוע.
רק הוא, מכל הימין, היה מסוגל להשיג הכרה אמריקנית בריבונות ישראל בגולן – הכרה שהיא כמו סמרטוט אדום מול תוכניות השמאל למכור את הגולן, את המדינה, את היהדות ואת העם שלנו בשביל לנגב חומוס קוליפורמי בדמשק.
החיבוקים של השמאל לבנט / סער / בן גביר – כל הפשפשים שמתחזים ל"יותר ימניים מנתניהו", נובעים מכך שכל הפשפשים האלה הם חסרי אפקטיביות כימניים, אך מועילים כאידיוטים שימושיים במטרה השמאלנית העליונה: להפיל את נתניהו ולחזור לשלטון.
תראה יוסוף,
אצל היאהוד המנהיג נקבע במשהו שנקרא בחירות. זה שאתה בטוח שבכל העולם, המנהיג נקבע כמו אצלך בחמולה – זו הסיבה מדוע חמולתך בעזה, היא הנחשלת בעולם.
יש 2 אפשרויות להקמת ממשלת ימין: או שנתניהו יפרוש או שבנט וסער יכבדו את דעת רוב מצביעי הגוש.
אם נבחר באפשרות הראשונה נקבל:
א.כניעה ללחצי מערכת המשפט והתקשורת מה שגם יחזק אותם וגם ילמד שהבריונות משתלמת.
ב.נתינת אישור לתפיסה בה כל ראש מפלגה עם 6 מנדטים יכול לקפל את הקואליציה ואף לדרוש החלפת ראש ממשלה שלא מתאים לו. איך אפשר להפעיל ככה קואליציה?
ג.מצב בו מצביעי הליכוד יבינו שמספר המנדטים שהם מביאים למפלגה לא משנה, מה שיכול להביא לירידה באחוז ההצבעה מימין ולעליית קואליציית מרכז-שמאל-ערבים.
ד.זה גם עלול להיחשב כאישור לתפיסתו המעוותת של נשיאנו לפיה הכרה בחזקת החפות היא ׳קשה מוסרית׳. וזה כמובן יוצר תקדים מסוכן במיוחד(אגב, אני מאחל לנשיא היקר שיעמוד לדין ויגלה כמה כיף זה כשלא מכירים לך בחזקת החפות).
ואילו אם נלך על האפשרות השניה נקבל קואליציית ימין ללא כל המחיר הזה ואני פשוט לא מצליח לחשוב על אף הפסד אחר.
אז ברור שנתניהו שפעל עשרות שנים למען קידום ערכי הימין מעוניין בקואליציית ימין-אבל לא בכל מחיר.
לעומת זאת לבנט וסער אין תירוץ, הם פשוט לא רוצים קואליציית ימין.
ימני.
זו לא הונאת בחירות – זו בגידה.
מה הקשר בין בנט לציונות הדתית?
כל בדיקת נתוני הצבעה מראה שאחוז הכיפות הסרוגות שהצביעו לו נמוך מאוד
בנט, סער, שקד = בוגדים שמאלנים!
הסוף הפוליטי שלכם בדרך!