"נתניהו, לעולם לא תצעד לבד!": פרופ' טליה איינהורן בעד קמפיין ההמונים

טור דעה: פרופסור טליה איינהורן קוראת לנתניהו לדחות את עסקת הטיעון ולהמשיך את מאבקו מול מערכת האכיפה והיועץ המשפטי

מפגינים נגד תפירת התיקים (צילום: ברלה קרומבי)

השבוע נקראנו על ידי ה"ה ינון מגל וברל'ה קרומבי לתרום לקמפיין ההמונים בסיסמה "נתניהו, לעולם לא תצעד לבד!" עד למועד כתיבת שורות אלה נאספו כבר כ-3.5 מיליון ₪ שתרמו למעלה מ-25,000 תורמים. גילוי נאות – שמחתי מאוד לתרום לקמפיין.

התמריץ המיידי לקמפיין היה, כמובן מאליו, עסקת הטיעון העומדת על הפרק, המביאה לשיא את ההפיכה השלטונית באמצעים משפטיים ותקשורתיים.

על פי מה שפורסם, העסקה המוצעת כוללת את מחיקת השוחד (שלא היה) מתיק 4000, את מחיקת תיק 2000 (הצעת השוחד שרק משל היתה) והודאה בהפרת אמונים בתיק 1000 על סיגרים במספר לא ידוע שהתקבלו משני חברים – ארנון מילצ'ן וג'ימס פאקר, בתוספת קלון והרחקה של מנהיג הימין בנימין נתניהו מהמערכת הפוליטית.

בהקשר זה אציין כי לקלון אין הגדרה בחוק והשיקולים המנחים את בית המשפט בקביעה, אם יש קלון אם אין, הם שיקולים מעולם המוסר, לא מעולם המשפט, שיקולים אשר לגביהם הציבור הוא שופט טוב לא פחות, לענ"ד טוב בהרבה, מבית המשפט. עוד אציין כי בנימין נתניהו לא הועמד לדין על עבירה על חוק המתנות, אלא על עבירת הסל העמומה "הפרת אמונים" (אמנם כותרת הסעיף בחוק העונשין היא "מרמה ו-הפרת אמונים", אך על פי לשון הסעיף די בהפרת אמונים לבדה). לגבי עבירה זו פסק אך לאחרונה בית המשפט העליון (כנגד דעת היחיד של הפליליסט בהרכב, השופט יוסף אלרון) שמעשים, אשר כל אחד מהם בפני עצמו איננו מהווה הפרת אמונים, יכולים בכל זאת לייצר עבירה של הפרת אמונים, מעין פלא מתמטי על פיו סכום של אפסים יכול להיות אחד.

כמי שעוקבת אחר המשפט מראשיתו, ברור לי שלתיק השוחד אין ולא היו ידיים ורגליים. העדים ששמענו עד כה, כולם עדי תביעה אגב, לימדו אותנו שלא היתה היענות חריגה, ובאין היענות חריגה גם אין מתת (עדות אילן ישועה, העדים הנוספים מאתר וואלה וגם עד המדינה ניר חפץ שהעיד שהאתר היה עוין). עדים נוספים, בראש ובראשונה מנכ"ל משרד התקשורת, אבי ברגר, גם העידו שלא הייתה תמורה (הטבה רגולטורית שבנימין נתניהו נתן כביכול לשאול אלוביץ'). אמת שנותרה עדות עד המדינה הנוסף, מר שלמה פילבר, אך מי שעקב אחר המדיניות אותה ניסה, בצדק ובהיגיון רב, ליישם בהיותו מנכ"ל משרד התקשורת לאחר אבי ברגר, יתקשה לצפות שהוא יחזק את גרסת התביעה. יתר על כן, אילו האמינה התביעה באמת ובתמים בסכומים האדירים שהודלפו לתקשורת כהטבות רגולטוריות (אך משום מה לא נזכרים בכתב האישום), היה עליה לתבוע את התאגידים ולחלט את הסכומים, כמצוות ההנחיה של פרקליט המדינה. הימנעותה מלעשות כן מלמדת כמאה עדים על חוסר האמונה שלה עצמה בטענות שהועלו בכתב האישום בעניין זה.

הגדילו לעשות שני העדים האחרונים – ניר שורץ, שעמד בראש צוות החקירה של ניר חפץ ויניב פלג הכפוף לו. הם העידו שכלל לא חקרו אם הסעיפים הרשומים בכתב האישום הם אמת, שלא עד המדינה ניר חפץ ולא בנימין נתניהו נחקרו עליהם. הם גם הודו בחקירה הנגדית שאין זה תקין להגיש כתב אישום ללא עימות של החשוד עם החשדות שהועלו נגדו. משל חקרו שוד בנק ברחוב ירמיהו הנביא בתל אביב בלי לוודא שיש שם בכלל סניף בנק.

גרוע מכך – הם העידו כיצד לקחו אנשים שלא היו חשודים בדבר, שיקרו בבקשות שהוגשו לבתי המשפט כביכול יש עילה לעצור אותם (איריס אלוביץ', האישה המקורבת לניר חפץ וגם ניר חפץ עצמו), עינו עדים והתעללו בהם כביכול היו פצצות מתקתקות (לניר חפץ – מניעת תרופות נגד לחץ דם, הרעבה, מניעת שינה, פשפשים שגרמו לגרד ושלפוחיות, איום בהרס המשפחה, אי החלפת בגדים, לילה במחיצת אסירים ביטחוניים שפנו אליו בלשון מאיימת, השפלות ועוד, לאיריס אלוביץ' – לילה במחיצת עכברושים, טלטול מבית מעצר אחד למשנהו, איומים לגבי בריאות בעלה אם לא תמסור גרסה, למקורבת – הודעה כוזבת ביודעין לבית המשפט כביכול חשודה בהלבנת הון, שאלות אינטימיות במהלך החקירה שדבר אין להן עם תיק 4000), באופן שצריך לזעזע כל אחד מאיתנו, וזאת לא כדי שיגידו בחקירה את האמת הידועה להם, אלא כדי לחלץ מהם גרסה שתהלום את מה שהחוקרים רצו לשמוע, כלומר תספק חומר מרשיע נגד בנימין נתניהו.

על פי עדות השוטרים כל זה נעשה בפיקוח צמוד, יומיומי של הפרקליטות. ניר שורץ העיד שמאות שוטרים ועשרות פרקליטים גויסו למשימה, הכל כמובן על חשבון משלם המיסים.

זאת ועוד – מחוקרי המשטרה ניר שוורץ ויניב פלג למדנו שהם חקרו סיקור חיובי באתר וואלה ובכך גם עסק סיכום החקירה שלהם. לאחר שהיועמ"ש מנדלבליט קיבל את חומר החקירה, הוא הבין שהטענה בדבר "סיקור חיובי" לא יכולה לעמוד (האתר היה עוין, כעדותו של ניר חפץ וכפי שמוכיח פרויקט ה-315) ולכן בכתב החשדות, שקדם לכתב האישום, כבר החליף את "הסיקור החיובי" ב-"היענות חריגה". דא עקא, שלכך נדרשה השלמת חקירה, כדי לבחון אם באמת הייתה היענות חריגה, דבר הטעון השוואה ליחס שניתן לפוליטיקאים אחרים באותו אתר וכן השוואה לנעשה באתרים אחרים (במאמר מוסגר, כפי שהוכיח פרויקט ה-315, ואחר כך החקירה הנגדית בבית המשפט של העד אילן ישועה, מנכ"ל וואלה – אם בכלל הייתה באתר וואלה היענות חריגה, היא הייתה חריגה במובהק לרעה), אבל בשל הרצון להשפיע בצורה לא הוגנת על הבחירות המתקרבות אצה למנדלבליט הדרך להגיש כתב אישום ללא תיק חקירה.

תחילה הועלתה הטענה באופן כללי, ורק אחר כך, לדרישת בית המשפט שקיבל את טענת הסניגורים שכתב אישום מחייב פירוט, הוסף לכתב האישום נספח א' עם 315 כתבות של "היענות חריגה". אך מאחר שלא נעשתה השלמת חקירה לגבי סעיפים אלה, אין לחוקרים עד היום – אוי לאותה בושה – מושג במה מדובר. לשאלת עו"ד בן צור, אם שמע על היענות חריגה, השיב החוקר יניב פלג – "היענות חריגה למה?" עו"ד בן צור: את זה גם אני שואל…

הדיונים אינם משודרים בשידור חי כפי שלעניות דעתי היה ראוי לעשות במשפט כה חשוב, ככל הנראה המשפט החשוב בתולדות המדינה, כדי שכל המעוניין יוכל לצפות ולהיווכח במו עיניו, מכלי ראשון, בנעשה שם.

הוואקום התמלא

את החסר השלים המיזם הפרטי – האולפן הפתוח של עו"ד כנרת בראשי. כל הדיונים מתועדים מרגע לרגע על ידי העיתונאי אלי ציפורי המעדכן כל העת את עו"ד כנרת בראשי באולפן הפתוח. בדיווח מאולם בית המשפט דנים, מתחילת כל יום דיונים ועד לסופו, עו"ד כנרת בראשי, סנ"צ (בדימ') אבי וייס שחקר לעומקם את החשדות ואת כתב האישום מראשית הדרך, אנשי פרויקט ה-315 גיא לוי, ד"ר עדי סבו, מושיק קוברסקי ומשה מלל, שפוררו כבר לפני כשנה את סעיפי כתב האישום אחד לאחד בבחינה מדוקדקת של העובדות, עוה"ד תמר ארבל, טלי גוטליב, יוסי פוקס ודוד פורר, וגם אני הקטנה הח"מ. בשידורי האולפן הפתוח צופים אלפי אנשים מידי יום והם גם מחווים את דעתם ומעלים שאלות ותהיות תוך כדי השידור. בשידורים (שניתן לצפות בהם גם בשעה מאוחרת יותר) ניתן לראות בבירור שהדיונים ממיטים קלון על מערכת האכיפה ועל משרד היועמ"ש.

והנה, ממה שפורסם לגבי עסקת הטיעון, כעת המדינה מוכנה לזרוק לפח את מאות מיליוני השקלים שהשקיעה מכספי משלמי המיסים בחיפושיה אחר בדל אשם בבנימין נתניהו ואת שעות העבודה הרבות שהושקעו על ידי מאות חוקרים ועשרות פרקליטים, כספים ושעות שהיו יכולים לשמש לחקירות ולמשימות אחרות שהיה ראוי וחיוני שהמשטרה והפרקליטות ישקיעו בהן את המשאבים החיוניים, שלא לדבר על הנזקים במיליארדי שקלים שנגרמו לקופה הציבורית מדחיית פריסת הסיבים האופטיים, שתכנן בשעתו שלמה פילבר, בהיותו מנכ"ל משרד התקשורת, ומאז אתמול – גם הכפלת מחיר הצוללות שרכשה המדינה מגרמניה, וגם העיכוב הגדול באספקתן, עקב החשדות שהעלו מי שהתאמצו בכל דרך לפגוע בבנימין נתניהו (ללא יסוד, שהרי היועמ"ש כבר קבע שנתניהו איננו חשוד כלל בעניין רכש הצוללות), יהא אשר יהא המחיר שנשלם בביטחון ישראל.

מאחר שלא ניתן להאמין שהיו מגישים כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן בגין תיק 1000 לבדו (סיגרים שניתנו לו על ידי חברים), המסקנה העולה מעסקת הטיעון המוצעת, כפי שפורסמה, ברורה. מלכתחילה הכוונה הייתה להדיח את רה"מ בנימין נתניהו וכעת גם להוציא אותו מהמערכת הפוליטית, כלומר לפגוע בזכותו להיבחר.

עסקת הטיעון המוצעת היא עסקה רעה. מצד המשפט החוקתי, הזכות להיבחר היא זכות יסוד, שיקוף של הזכות לבחור. שלילת הזכות של נתניהו להיבחר היא השתקת זכותם של תומכיו הרבים עד מאוד לבחור בו ובזכות ציבור הימין לקבל את המנהיג הנראה לו המתאים ביותר. במשטר דמוקרטי אי אפשר לקבל זאת! וההמונים התורמים בלב פתוח ובנפש חפצה מביעים בכך את מחאתם.

העסקה היחידה שאותה ניתן לקבל, כדי לסיים את העניין במהרה ולהציל את מה שנשאר מכבודה של מערכת המשפט, היא הודאה, ללא קלון, בעובדות הרלוונטיות לנתניהו מתוך אלה הנזכרות בתיק 1000, תוך תשלום הקנס שהיה מוטל על פי חוק המתנות בגין הסיגרים שניתנו לך בפועל.

למחאה על עסקת הטיעון מתלווה גם המחאה העממית נגד הממשלה שקמה בעקבות הבחירות האחרונות, בליבוי התקשורת על גל ה"שוחד, מרמה והפרת אמונים", כפי שחזינו בהפגנות בלפור יומם ולילה. זאת הממשלה הלא ציונית הראשונה, שחברים בה תומכי טרור, המסכנים את עצם קיומה של מדינת הלאום היחידה של העם היהודי. לנגד עינינו אנו הופכים ממעצמה למדינת חסות עלובה שאיש אינו סופר. כחגבים נהיינו בעינינו וכן נהיינו בעיני העולם.

ברור שלא הכל היה מושלם גם קודם להקמת הממשלה הזאת. מדינת ישראל היא מדינה קטנטונת המתמודדת, בכל יום, עם אתגרים מבית ומחוץ. ישראל נמדדת בעולם באופן לא מידתי וראשי ממשלות ישראל לדורותיהם נאלצו ללכת בין הטיפות. גם נתניהו בהיותו ראש ממשלה פעל במסגרת אילוצים ואף על פי כן הצליח להעמיד את ישראל כמעצמה בין האומות במלחמתו בגרעין האיראני, וגם מבחינה ביטחונית, כלכלית, יחסי החוץ, כריתת הסכמי שלום עם שורה של מדינות ערביות, ביטחון אנרגטי, ההכרה של ארצות הברית בגולן כחלק בלתי נפרד מישראל, העברת שגרירויות זרות (בראש ובראשונה השגרירות האמריקאית) לירושלים, הטיפול במגפת הקורונה, ועוד. מנהיגי אומות העולם רחשו לו כבוד, וגם אזרחי ישראל נהנו מכך בזכותו.

התיקון הנחוץ במערכת המשפט נדחה מפני נושאים בוערים יותר וגם מפני שמעולם לא היו 61 אצבעות לתיקון המערכת. גם התמיכה הציבורית בכך לא הייתה בעוצמה שבה היא נמצאת היום, בזכות הרשתות החברתיות שבאמצעותן ניתן להנגיש לציבור מידע שהוסתר ממנו בערוצים המרכזיים, בזכות פרויקט ה-315, בזכות האולפן הפתוח של עו"ד כנרת בראשי והעיתונאי אלי ציפורי, בזכות נצ"מ בדימ' אבי וייס המומחה לתקשורת, שבעבודה מאומצת מסייע לנו לרדת לחקר האמת, בזכות החשיפות החשובות של העיתונאית אילה חסון, ועוד.

סיכום

אנו, שזכינו בחיינו להגשים כאן את חלום הדורות לחיות במדינת ישראל העצמאית בארץ אבותינו – אין לנו הפריווילגיה לשבת בשקט ולהחריש לנוכח מה שנראה לנו כסכנה ממשית ומיידית. דוגמאות לא חסרות: חוק החשמל, פרעות ביהודים ואובדן שליטה בנגב, בגליל וביהודה ושומרון, בירושלים ובערים המעורבות, העברת סכומי כסף לרשות הפלסטינאית כאשר זו משתמשת בהם למימון מחבלים ובני משפחותיהם, ושתיקה מול הסכם הגרעין האיראני המתגבש מבלי שישראל משמיעה את קולה.

קריאתי למנהיג הימין בנימין נתניהו – אל תישבר! לא לך הקלון אלא למערכת האכיפה וליועמ"ש. לך, אני מאמינה, נכונו בחסדי שמים עוד שנים טובות בהנהגת המדינה.

ולעם ישראל – המשיכו לתרום לקמפיין, כל איש כאשר יידבנו ליבו. שיידע בנימין נתניהו שלעולם לא יצעד לבד. אמונם של רבים מאוד מבני העם, שיוסיף להנהיג את מדינת ישראל באופן שקול ורציני כמיטב יכולתו, נתון לו.

טליה איינהורן היא פרופסור למשפטים, וחברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

 

(Visited 1 times, 1 visits today)

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

45 תגובות למאמר

  1. אסור לוותר!
    חייבים לנצח את האויב הפנימי השמאלני כי אם הם מנצחים אפשר לארוז את המזוודות וללכת לגור במדינה נוצרית עם פחות מיסים ואפס ימי שרות בצבא.

    השמאל הם הסרטן שלנו! חייבים לעקור אותה מהשורש!

    1. הגיס החמישי ועוזריו הם המטרה המסומנת הבאה של העם היהודי הגיב:

      הגיס החמישי ועוזריו הם המטרה המסומנת הבאה של העם היהודי בישראל!

      שום עם ושום מדינה בעולם אינה מאבדת את הצפון שלה לעולם.

      המדינה היחידה שעשתה זאת היא אך ורק מדינת ישראל, באדיבות "מנהיגים" שקרנים ובעלי אינטרסים נסתרים, או בעלי פחדים עמוקים ממערכת "המשפט" האוליגרכית, המשליטה טרור ופחד, כפי שמעיד פרופ' דיסקין.

      מדינת ישראל מאז עלותו לשלטון של "שודד הים" ו"נפוליאון" כהגדרת פרופ' פוזנר – אהרון ברק – סטתה ממסלולה הלאומי, והחלה לנווט בין סלעים מתנשאים שקרעו מספינתה חלקים, ופערו בה חורים, שבגללם היא החלה לטבוע, כשהיא מוצפת במי ים.

      עתה התבהר לרב החובל הישראלי בנימין נתניהו, שהגורם האחרון שהוא ציפה שימנע את טביעתה הסופית ושקיעתה למצולות, מימשל ארה"ב, שהוא קיווה שאף ישלה אותה מהים המאיים להטביעה, דווקא הוא מעמיס על הסיפון המחורר שלה, עוד ועוד סלעים כבדים שיזרזו את שקיעתה.

      גילוי מזעזע זה שינה אצל רב החובל נתניהו עמדה ופאזה נפשית, והוא החליט שמלחיו ונוסעיו – העם היהודי ציוני בישראל – הם ולא אחרים, יצילו את הספינה משקיעה במצולות.

      הוא גייסם לעלות לסיפון על מנת להתחיל לסתום את החורים, ולתקן את הפרצות בגוף הספינה, בעודו מנווט אותה החוצה אל הים הפתוח, הרחק מאיזור הסלעים והשירטונים לשם ניווטו אותה כל מנהיגי המדינה ב – 30 השנה האחרונות (אלה שהפכו אותה למדינה ואסאלית של ארה"ב.

      אלה שהסכימו שהיא תהיה חסרת רצון משלה, חסרת עצמאות וחסרת כבוד לאומי כלשהו, תוך שינון מנטרה שהגעילה את הציבור, על היחסים המיוחדים שלנו עם ארה"ב, שהיו כסות להתבטלות עצמית שניתנה מרצון ולא מאונס, כולל אלה שנאמו לנו יום יום, שנים, שעלינו להבליג ולא לתקוף כשמפציצים אותנו, כי הבלגה זה כוח, ותקיפה זו חולשה).

      חבל שרב החובל שלנו עשה כך רק דקה לפני הטביעה, ושלא זו היתה משימת חייו, אך לאור הלחצים של מערכת משפט מעוותת ומושחתת, הפועלת לייצר את חזונו של שודד הים – אהרון ברק – "מדינת כל אזרחיה" על גווייתה של המדינה היהודית, ובשל נורמה סטאליניסטית שקבעה לה מושב במוסדות המשפט והתקשורת שלנו, המשתמשת בהכפשה כאמצעי יעיל לשלוח כל מי שיוצא כנגד האג'נדה שלה, לגולאג פוליטי שם הוא מחוסל סופית, ברור שהפעם לא היתה לרב החובל כל ברירה.

      הסכין היתה מונחת על צווארו – צווארנו – וזה היה מצב של להיות או לא להיות.

      הוא בחר להיות.

      תגובתו של הציבור הציוני היהודי המתגייס להצלת הספינה השוקעת היא טבעית לחלוטין.

      הציבור מרגיש כבר 30 שנה שמשהו רע קורה במדינה הזאת, והוא מר נפש על כך.

      הציבור לא מסכים לכך שנבחרי ציבור נבחרים עם אידיאולוגיה א', ואחרי הבחירות מתהפכים ונוהגים על פי אידיאולוגיה ב'.

      הציבור מתעב את בייניש והחונטה המוברגת והמשובטת שלה תוצרת אהרון ברק, ואת כל החלטותיהם המובילות לחיסול מדינת היהודים על מזבח הדמוקרטיה ושיוויון הזכויות.

      לא באנו להקים פה דמוקרטיה, באנו להקים מדינה יהודית. העם היהודי הוא מטבעו דמוקרטי. אין צורך בשום הצהרות שלא ניתן לקיים ממילא. לא יכולה להיות פה לעולם דמוקרטיה במובן של רמטכ"ל ערבי, או ראש ממשלה מוסלמי שיפנה למכה ויתפלל במסגד שנבנה עבורו בבית ראש ממשלתנו. לעולם לא נסכים לכך, וזה רק נורמלי אם חפצי חיים אנחנו.

      סקרים הבודקים את עמדות הציבור ויחסו למערכת המשפט, מציגים את קלונה הברור. אין לה גיבוי בשום מקום, והכל דורשים שינוי ומהפיכה.

      הציבור ממש שונא את מערכת המשפט והעומדים בראשה.

      לצמרת צה"ל – בה התמקמו אך ורק אנשי שמאל הזויים ותבוסתנים – אין גיבוי ציבורי. הציבור מתעב את עמדותיהם הזוחלות כלפי האוייב, את החדרת תחושת האשם בקרב חיילינו, את דרישותיהם המטורפות לכביכול טוהר נשק ועו"ד על כתפו של חייל, מושג מטומטם שפירושו אחד ולא אחר – נכונות למות למען אי פגיעה באוייב.

      הציבור שערותיו סמורות באופן של קבע נוכח תקשורת לא נורמלית, לא בריאה מבחינה נפשית, ולא לגיטימית, המנהלת מסע חיסול גלוי נגדו ונגד המדינה, בלי פחד ובלי מורא, הכל לאור היום.

      כולם מחכים לדו-קרב העתיד להגיע, ולחסל את התופעה המפלצתית הזו.

      הגיס החמישי שפעל במסתור 30 שנה, באין מפריע ובחסות בג"צ, שסיפק לו פסקי דין הפוכים לצורכי המדינה היהודית ושלומה, התגלה בפתאומיות במלוא גודלו, אחרי דו"ח גולדסטון והתחקירים השונים שהוא גרר בעקבותיו. נחשפו ההרס והחבלה שחשנו בהם אך לא הבנו מה הם, מאיפה הם באים, מי או מה גורם לתחושה ההיא.

      דו"ח גולדסטון נשלח לנו משמים כמתנה שלא תסולא בפז, כחבל הצלה לפני טביעה, על מנת לעורר אותנו להציל את עצמנו מטביעה בטוחה בעודנו ישנים.

      עכשיו יש רק שני מחנות בישראל.

      שני מחנות ותו לא משני צידי מתרס ענק וגבוה –

      יש את מחנה "הלנו אתה" –

      ויש את מחנה " אם לצרינו אתה" –

      המלחמה נגד המחנה של אלה שהם "לצרינו" יצאה לדרך, והיא מתעצמת וצוברת תאוצה כל יום.

      למרבה הזוועה ניצבים בועדת החקיקה של הכנסת 4 חברי כנסת שמאלנים מהליכוד, דן מרידור, מיכאל איתן, בני בגין וגדעון סער, ומנסים בכוח לעצור את הדו-קרב הבלתי נמנע, באמצעות מסמוס ובלימת כל יוזמת חקיקה של המחנה הלאומי, שתעזור להציל את המדינה.

      שאלת מיליון הדולר עכשיו היא, מי יגלה לנו מי תקע אותם שם, ומי ידאג להעיף אותם משם, על מנת שהציבור הלאומי ציוני יהודי יחזור וישחרר את מדינת היהודים שלנו ואת גרוננו, מלפיתת השמאל המחסל, למעננו ולמען הדורות הבאים, לפני שהיא תיגנב מאיתנו ללא שוב.

      *******************************

      פרופ' דיסקין: יש שלטון טרור ואימה של בית המשפט העליון. על הכנסת לשנס מותניים ולחוקק את החוקים המתאימים על מנת לשנות את המצב.

      2.פרופ' פוזנר: "אהרן ברק שודד-ים"

      מקור ראשון: 4 חברי ליכוד תומכים בשלטון העל של בג"צ ופועלים לשמרו

      חשיפה: 4 שרי ליכוד הם שמונעים ביד ברזל חקיקה נגד שלטון הטרור של בג"צ

      4. כיצד איבדתי את האמון בתקשורת הישראלית / ד"ר גיא בכור

      http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=998

    2. ד"ר גדי אשל מציע תיקון לחוק הבגידה המיושן: דה-לגיטימציה לישראל תוגדר כפעולת ''מהרס'' בחוק העונשין הגיב:

      בגידה בימינו או: מיהו בוגד?

      בראיון עם ד"ר גדי אשל, בעקבות מספר אירועים פוליטיים שאירעו בימים האחרונים, הוא מציע לכנסת לדון במושג הבגידה המיושן כפי שהוא קיים בחוק הישראלי, ולהתאימו למציאות הנוכחית.

      לאחרונה – אומר ד"ר אשל – אתה שומע בתקשורת התבטאויות שמעלות בליבך את התהייה לגבי מושג הבגידה.

      אתה שומע למשל את יונתן שפירא, שהניף דגל פלסטיני באושוויץ, ותומך במשט הקרוב נגד ישראל, כאשר הוא מרואיין באחת מתחנות הרדיו הישראליות על תקן של אדם חיובי.

      המראיין מתייחס אליו באותה חביבות שבה מתייחסים לאחרונה לאנשים כמו ענת קם, חנין זועבי וכיו"ב – כאילו אין בפעולותיהם כל בעייתיות.

      אתה שומע על המסתננים הסורים שהגיעו למרכז הארץ בעקבות הפגנות ה"נכבה", מבלי שאיש מתייחס למעשיהם של השמאלנים שהגניבו אותם לתל-אביב, ונראה שלא עולה על דעתו של איש לעצור אותם לחקירה, או לבדוק אותם.

      כאשר אתה שומע את אורי אבנרי אומר שזה לא בסדר שצה"ל לא "מאזן" את מספר הנפגעים שלו עם מספר הנפגעים של הערבים, אתה שואל את עצמך אם נותרה משמעות למושג "בגידה" המופיע בחוק, כשאנשי התקשורת "הישראלית" מקבלים גישה מסוג זה באופן כל כך חיובי ותומך.

      כששומעים את ההתנהלות הזו של המרואיינים והמראיינים כאחד, עולה ספק באשר למושג "אנחנו".

      לאיזה מחנה הם שייכים ומי זה "אנחנו"?

      האבסורד שנוצר ממצב שבו פונים הפוסט ציוניים והאנטי ציוניים הללו נגד מדינת ישראל, אך אין נגדם שום גישה שלילית, מוכיח בעליל שהם מתעלמים ומצפצפים על מושג הבגידה שרוקן ממשמעות, נטחן עד דק, ונזרה לכל רוח.

      לדעת ד"ר אשל, היחס החביב של התקשורת לעושי המעשים האלה, גרם לכך שהגדרת הבגידה בחוק איבדה את משמעותה המעשית, והחוק הזה אינו יכול עוד לשמש אותנו על מנת להגן על עצמנו מפני האנשים האלה ומפני מעשיהם האנטי ציוניים.

      הדבר קרה לדבריו, במסגרת מגמת הפוסט-מודרנה.

      במונחים אורווליאניים ניתן להגיד שאנשי המגמה הפוסט מודרנית כפו על הציבור הישראלי, "שיחדש" מקומם, בסגנון 1984 – (ספרו של אורוול), שבינו לבין עמדות הציבור הציוני אין שום קשר, אך לציבור אין שום אמצעי להילחם ב"שיחדש" ההרסני הזה, היות והוא מופץ בתקשורת ונתמך על ידי אנשיה העוזרים בהשרשת ה"שיחדש" הזה.

      "אני חושב" – הוא אומר – "שצריך לשנות בחוק העונשין את המשמעות של חוק הבגידה בסעיפים 97 ו- 99 , על ידי שימוש במילה "מהרס" במקום במילה "בוגד", כי צורת ההגדרה הקיימת היום בלשון החוק איננה מסוגלת להתמודד עם האירועים העכשוויים.

      אני מציע את המונח "מהרס" המוכר לנו מאימרת חז"ל "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו", כיוון שהוא מגדיר היטב את מטרת ה"שיחדש" הזה, שהיא הרס המדינה היהודית.

      במושג "בגידה" אנו מניחים שמישהו חובר לאויב על מנת לפגוע בנו, כלומר במדינה או בעם – בדרך כלל בפגיעה במלחמה או ב(הסכם) השלום.

      בוגד מוגדר בחוק הבגידה כ"מי שעסק בכוונה לפגוע בריבונות המדינה", ועונשו לפי החוק יכול להיות עד מאסר עולם, כלומר מדובר במעשה שיש בו להביא לאובדן ריבונות המדינה.

      "וכאן נשאלת השאלה האם למשל, מי שעוסק בתעמולה למען נסיגה לגבולות 67, שחלק מהם הוגדרו במסגרת ריבונות ישראלית בחוק, אינו צריך להיות חשוד בפעולה המוגדרת כבגידה על פי החוק?"

      "מבחינה זו" – אומר ד"ר אשל – "בגידה היא גם פעולה שאיננה קשורה ישירות לאויב".

      "כל פעולה של פגיעה בריבונות ישראל יכולה להיחשב כפעולה של סוס טרויאני בגלל שמטרתה לפגוע בסופו של דבר בריבונות ישראל".

      כלומר גם פעולות עם מטרה הרסנית למדינה, המבוצעות על ידי סוסים טרויאניים, חייבות לקבל מענה בחוק העונשין.

      על הכנסת לטפל בכך.

      תגובית:

      לדברי ד"ר גדי אשל יש בעיה חמורה עם הגדרת המעשים של אנשים פוסט ציוניים ואנטי ציוניים, העוסקים ביצירת דה-לגיטימציה למדינה היהודית, וכיום, במצב החוקי שנוצר אי אפשר להענישם באמצעות חוק הבגידה הקיים.

      יש לשנות את המשמעות של המושג בגידה, למושג של "מהרסות", כי "חוק העונשין בגידה" כפי שהוא מוגדר היום, אינו מסוגל להתמודד עם הפוסט מודרנה שפועלת כסוס טרויאני ליצירת דה-לגיטימציה למדינה יהודית.

      חובה להתמודד עם התופעה ועם האנשים המייצגים אותה, באמצעות חקיקה חדשה, שתגדיר את מעשיהם של אנשים כמו מאיר דגן, ענת קם, יונתן שפירא, חנין זועבי אורי אבנרי ודומיהם, באמצעות מונח משפטי חדש.

      לשם כך יש להוסיף לספר החוקים הגדרות חדשות לגבי מהן הפעולות ההרסניות שהמדינה לא תאפשר לבצע נגדה ונגד זכות קיומה.

      אנשים הפועלים ליצירת דה-לגיטימציה יוגדרו כ"מהרסים" שכוונתם זדונית, והחוק החדש שיחוקק יגדיר עונשים ברורים כנגד פעילותם.

    3. לך לגור ב " מדינה נוצרית" וקח אתך את העבריין וחבריו, תהנו

  2. אני רואה את החשיבות במיגור "מערכת המשפט" כראשונה במעלה! יש לחסל את התופעה, ולבנותה מחדש מהמסד עד הטפחות.

    תודה על הבלוג המרגש והמחזק! והלוואי שנצליח כולנו לצאת מהמיצרים האלו.

    1. יש לחסל את בג''צ במתכונתו הנוכחית. אך ורק ממשלות ישראל תבחרנה את השופטים! הגיב:

      יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדה חשאית המתנהלת בלא נהלים כתובים, לפי קריטריונים לא ברורים, באמצעות מסלולים עוקפי ועדה סטטוטורית. יש לבטל את כל השיטה הזו.

      את השופטים תבחרנה, כמו בכל העולם הדמוקרטי, אך ורק ממשלות ישראל המתחלפות ורק לאחר שימוע עומק בכנסת, במהלכו תובררנה עמדות המועמדים ויחסם לעם היהודי ולזכותו על ארצו, הקודמת לכל זכות אחרת.

      מי שיש לו בעיה עם ההמנון או הדגל לא ישמש שופט במדינה היהודית.

      יש לקבוע בחוק שהיועץ המשפטי לממשלה ייבחר אך ורק על ידי הממשלה, כראות עיניה ובהתאמה עם האידיאולוגיה הפוליטית שלה ולא יונחת כפי שקורה היום, כאחד מרשימה שבג"צ קובע.

      יש לקבוע בחוק שהיועץ הינו אך ורק יועץ ואינו קובע דבר לגבי מדיניות הממשלה או מינוייה לתפקידים שונים – שכן כך מתבצעת אידיאולוגיה הלכה למעשה.

      אהרון ברק הוא שקבע בפסיקה הזויה שעצות היועץ יחייבו את הממשלות ומאז שולט היועץ מטעם בג"צ על המדינה. יש לבטל את הפסיקה – שאינה מעוגנת בחקיקה כלשהי.

      אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה:

      אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך חקיקת חוקים שבכוחם אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקים שהיא חוקקה.

      מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.

      בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.

      השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.

      ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.

      ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.

      והיועץ המשפטי לממשלה אינו אלא ידו הבוחשת של בג"צ.

    1. אחרי שיהיה מלחמת אזרחים/"אחים" נמחוק את כל השמאלנים הבוגדים הקומוניסטים מארץ ישראל.

    2. תגובה למגיב על הסוף של השמאלנים. חס וחלילה מלחמת אחים. גם אם אנו חלוקים קשות עם השמאל נמנע בכל דרך ממלחמת אחים. אם נצא לרחובות זה יהיה הסוף של כולנו. אל תחשוב בצורה כזו גם אם אתה מאד כועס. אני מתוסכל כמוך ושמאלנים יש סביבי למכביר יען כי תל אביבי אנוכי. לא סתם תל אביב כי אם צפון תל אביב. אתה יכול להבין בעצמך. אז יש חילוקי דעות והאטימות והשנאה שלהם כואבת אבל לא אראה בהם אויבים. טועים מאד אבל עדיין אחים. אין לנו עם אחר.

    3. ליצי: "אח" שדוקר אותך בגב ומתחבר לאויב האנטישמי (ערבי או נוצרי אירופאי) הוא לא אח שלך. הוא האויב שלך ושל כל המשפחה שלך וכל הדורות שיבואו אחריך.

    4. (ליצי) אל תדאג. הבוגדים השמאלניים הם לא האחים שלנו אז לא יהיו מלחמת אחים.
      יהיה מלחמת אזרחים = יהודים נגד בוגדים שמאלנים וערבנאצים.

    5. מכבסת המילים שמשריש השמאל בתקשורת ובחיינו הציבוריים בסגנון ה''שיחדש'' בספר 1984 הגיב:

      תגובית:

      "ארץ ישראל היפה" – א"י בזמן שלוט מפא"י.

      "ארץ ישראל הישנה והטובה" – ישראל לפני שהמזרחים "הרימו ראש".

      "אמיץ" – מנהיג שמאל המבצע מדיניות שמאל אבדנית.

      "אנשי רוח" – אמנים מהשמאל.

      "אפרטהייד" – יהודים מתגוננים מהבאים להורגם.

      "בג"צ" – הדאוס אכס מאכינה (הפתרון האלוהי המפתיע) של השמאל.

      "הגדה המערבית" – בל נאמר יהודה ושומרון כדי שההדיוטות לא יזכרו שזאת ארץ אבותינו.

      "גזעני" – אחד שאומר לערבים את האמת על עצמם.

      "דיכוי" – נסיון לאכוף החוק במגזר הערבי.

      "דיקטטורה" – מצב בו הימין בשלטון.

      "הסכם אוסלו" – גשר המכביה של המדיניות הישראלית, ה"פל קל" של הדיפלומטיה הישראלית.

      "הסתה" – ביקורת שמשמיע ימני על אנשי שמאל.

      "הסתה בוטה" – ימני הטוען כי אנשי שמאל מסויימים מעודדים טרור.

      "האיחוד האירופאי" – מקורות הנילוס של השמאל.

      "ועדת חקירה" – השלב האחרון של כל מבצע צבאי המנוהל ע"י ממשלה ימנית.

      "זכות השיבה" – אף מראיין בתקשורת לא ישאל מרואיין ערבי היא מה עמדתו בסוגייה כדי לא לקלקל את הקונספציה שההתנחלויות הן המכשול לשלום.

      "חקירה פלילית" – חומר להסרת יריבים פוליטיים.

      "חברה צודקת" – מה שיהיה כאן כשהשמאל יגיע לשלטון ולא היה כאן כשהשמאל היה בשלטון.

      "חוק עוקף בג"צ" – סימן לכנסת מתמרדת.

      "טרור" – ענף יצוא בכלכלה הפלסטינית – סטארטאפ פלשתיני.

      "יחסים עם ארה"ב" – עד להגעת טראמפ היחסים היו השוט לנפנף בו נגד הימין, מועמדי השמאל התחרו ביניהם מי יהיה יותר מתואם עם ארה"ב. עליית טראמפ הינה שיברו של החלום.

      "הכיבוש" – נראטיב ערבי שיקרי שהתנחל בלבבות השמאל.

      "ליברלי" – אדם בעל השקפות שמאליות.

      "ליברליזם פרוגרסיבי" – הליברליות אינה עניין של בחירה אלא של כפייה.

      "לאומי" – לאומני לייט.

      "לאומני" – איש ימין המאמין בחזון הציוני.

      "מנהיגות" – תכונה שמפגין רק ראש ממשלה מהשמאל או כזה שחצה את הקווים שמאלה. הנחיות לשימוש: אם המנהיג מתנהג בפזיזות יש להוסיף את המילה "אמיצה", אם הוא היה זריז בגרימת נזקים היסטוריים יש להוסיף את המילה "נחושה".

      "מגוון דעות" – מגוון הדעות של מחנה השמאל.

      "מעגל דמים" – הם יורים, טובחים ופוגעים ואנחנו מגיבים – גם אם לא נגיב הם ימשיכו לירות. מוצג בשמאל כמעגל, כדי לשמור על "סימטריה מוסרית".

      "מפלגות המרכז" – מפלגות השמאל שמיתגו עצמן מחדש.

      "מדמנה פוליטית" – מצב המתאר מערכת פוליטית בה יש רוב לימין והמערכת הפוליטית אינה מפיקה את התפוקות להן מצפה השמאל.

      "נאור" – בעל השקפות שמאליות.

      "הציבור הנאור" – מחנה השמאל.

      "נחישות" – ביצוע ויישום מדיניות שמאל תוך גרימה מהירה של נזקים היסטורים – ראה אובמה שהיה נחוש מאוד.

      "נרטיב" – אין אמת. הכל סובייקטיבי.

      "הנרטיב הערבי" – השקרים והאגדות שהערבים אוהבים לספר על עברם.

      "נכבה" – ה"טרגדיה" הערבית. הנחיות לשימוש: אין להזכיר את העובדה כי הערבים איימו בריש גלי לרצוח את כל היישוב היהודי בא"י, וזאת כדי לא להקהות מעוצמת הטרגדיה. כמו כן אין לציין כי רוב הערבים ברחו לנוכח קריאה של מנהיגיהם ולנוכח החשש שלהם כי היהודים יעשו להם בדיוק מה שהם תכננו לעשות ליהודים.

      "נישול" – הריסת בתים שנבנו שלא כחוק.

      "סרוב פקודה" – מימין – גורר דיון בשאלת אחדות העם והצורך לכבד הכרעות הרוב, חובה לציית לדין מלכות וסיכון ערך צה"ל כצבא העם. משמאל – גורר דיון בגבולות שלטון הרוב על המיעוט והנכונות לשלם את מחיר המצפון.

      "סרבן גיוס" – אם חרדי אז מדובר בטפיל חברתי. אם שמאלני אדם מצפוני הנכון לשלם על מימוש השקפת עולמו.

      "עוול היסטורי" – סירוב היהודים להיטבח ב-48 ו-67.

      "פתרון צודק" – שם קוד למימוש "זכות השיבה".

      "פליטות" – אחד מענפי הכלכלה העיקריים ברשות הפלשתינית.

      "פרוגרסיבי" – לשון נקייה לפאשיסטיקלי קורקט.

      "פירות השלום" – מושג הלקוח מימי אוסלו העליזים שרבין ושר אוצרו בייגה שוחט ניהלו כלכלת בחירות גרעונית ביותר כדי לגרום לציבור לחוש ב"פירות השלום". זה כמעט הסתיים בקריסה נוסח יוון וארגנטינה. נתניהו נאלץ להציל את ישראל מקריסה.

      "פלורליזם" – סובלנות למגוון הדעות שאינן סובלניות לאחר, כמו הליברליות, הניאו ליברליות, הפרוגרסיב – ליברליות והאיסלם.

      "קרבנות השלום" – חללי אוסלו.

      "שלום של אמיצים" – הסכם נטול שיקול דעת עליו חותם מנהיג שמאל.

      "שמאל" – אחד מענפי הייצוא של ישראל. אולי כל עמותות וארגוני השמאל מלעיזים, אך מבחינה כלכלית הם מכניסים כסף זר ארצה.

      "יהדות התפוצות" – מיעוט של ספק-יהודים עשירים ליברלים, תומכי אובמה, הילרי וסורוס, ג'יי סטריט, שמנסים לכפות דעתם השמאלנית קיצונית על ישראל והתקשורת מציגה את הדעות ההזויות שלהם כ"משבר בין ישראל ליהודי העולם, בגלל ביבי והחרדים".

      "שנוי במחלוקת" – כל אדם מפורסם בעל דעות ימניות שאי אפשר להגדיר אותו מיד כמתנחל דתי קיצוני מסוכן, ייכנס לקטגוריה של "שנוי במחלוקת".

    6. מכבסת מילים: המילון השלם לנאורים בעיני עצמם / חיים נבון / מקור ראשון הגיב:

      עבודה עברית היא גזענות וזמנים אפלים הם כל דבר שימני עושה. כל מה שרציתם לדעת על השמאל ולא היה לכם את מי לשאול

      אמיץ – אמן גאוני (ע"ע) המעז לצאת כנגד פוליטיקאי גזעני (ע"ע), שאין לו כל השפעה על הקריירה שלו. האמיץ חוזר בפרהסיה על הקלישאות הנאורות האופנתיות, שמשננים בהתלהבות השכם והערב כל האנשים שיקבעו את גורל הקריירה שלו: שכניו, עמיתיו, מנהליו, מפריסי הפרסים והעיתונאים.

      בור – כל מי שלא מצטט את הסיסמאות העבשות שניסחו כמה אינטלקטואלים צרפתים מעורפלים ואומללים לפני ארבעים שנה.

      בחירות – לפניהן – שנה של ביטחון עצמי הולך ומסלים בניצחון השמאל; אחריהן – שנה של הטחת עלבונות בימין, במסווה של חשבון נפש (ע"ע).

      גאוני – איש השמאל הקיצוני.

      גזעני – איש הימין, או אפילו השמאל הציוני הוותיק.

      דיכוי – רעל סמוי הזורם בכל מסגרת חיים שיש בה שמחה, סיפוק ומשמעות: משפחה, קהילה, עם. הדיכוי הוא ערמומי מאוד, ואפשר לראותו רק אחרי הכשרה אינטנסיבית בעגה הפוסט־מודרנית. לכן הבורים (ע"ע) לא רואים אותו.

      הדרת נשים – כל הפרדה בין נשים לגברים, בפרט במקומות שבהם היא נהוגה מימים ימימה, כמו בצבא ובבית הכנסת; חוץ מאשר בתחומים שבאמת חשובים, כמו כדורגל.

      ויכוח לגיטימי – מחלוקת בין זהבה גלאון לדב חנין.

      זכויות האדם – כל דבר שמישהו רוצה ויכול להתפרש כקריאת תיגר כנגד מוסדות מסורתיים הופך מיד לזכות.

      זכות להורות, זכות לאהבה חופשית, זכות למימוש עצמי, זכות לריבונות לאומית, אלא אם כן זה הלאום שלנו.

      זמנים אפלים – כל דבר שימני עושה מזכיר זמנים אפלים, כי גם היטלר אכל ארוחת בוקר. אגב, חשוב מאוד לא להזכיר שמרבית המשטרים האפלים במאה העשרים היו משטרי שמאל.

      חופש אקדמי – הזכות המוקנית למרצה להטיף לקהל השבוי של הסטודנטים את דעותיו המשונות כנגד רוב אזרחי ישראל בנושאים שאינם קשורים לשיעור, ובתמורה לקבל משכורת עד אחרית ימיו מכספי האזרחים הללו.

      חופש הביטוי – הערך העילאי. אלא אם כן מדובר ברב קרים, או ברב לוינשטיין, או בח"כ סמוטריץ', או באדם דתי שרוצה לארגן ערב שירה לגברים. לסיכום: צריך חופש דיבור מוחלט, כל עוד מדובר בוויכוח לגיטימי (ע"ע).

      חלון הזדמנויות היסטורי לשלום – כל רגע נתון. בארבעים וארבע שנות חיי, מעולם לא שמעתי איש שמאל אומר: חלון ההזדמנויות סגור עכשיו, יאללה – תתנחלו.

      חשבון נפש – התבצרות בעמדות השמאל הקיצוני, במסווה של הכאה על חטא: "לא הצלחנו לרדת אל העם", "לא מספיק להיות צודקים", "אנחנו אינטלקטואלים מדי".

      טיפשות, טירוף, טמטום – מישהו שהעז לחשוב לבד.

      ימין קיצוני – ימין.

      כבוד האדם – שמאל.

      לאומיות – פשיזם, תועבה, אשליה, קהילה מדומיינת.

      לאומיות פלסטינית – עובדה היסטורית, הישג נפלא של רוח האדם, בשביל זה שווה להילחם.

      מדינת שב"כ – ליבוביץ' חזה זאת ב־67', ובלי ספק היה נביא. הנה, בדרך לעבודה עצרו אותנו אנשי שב"כ במחסום באיילון, וירו בכל אדם שלישי. טוב, זה לא, אבל פעם ראיתי מרחוק שב"כניק.

      נאור – כל מצביעי מר"צ הם נאורים. עובדה: הם הצביעו מר"צ.

      סובלנות – הנכונות לסבול כל דעה, אפילו הקיצונית והמרגיזה ביותר, כל עוד היא מרגיזה אחרים ולא את הנאור עצמו. אשוח נוצרי – כן, דוכן חב"ד – לא; שוברים שתיקה בבתי ספר – ודאי, רבנים בגני ילדים – על גופתי.

      עבודה עברית – גזענות (ע"ע).

      פתיחות – וולטר אמר: אני לא מסכים לאף מילה מדבריך, אבל אני מוכן למות למען זכותך לומר אותם. הנאור העכשווי אומר: אני לא מסכים לאף מילה מדבריך, ולכן תשתוק.

      צדק חברתי – הכינוי הנאור לחברה שהעיקרון המארגן שלה הוא קנאה: עדיף שכולנו נרוויח פחות, ובלבד שהעשירים לא ירוויחו הרבה יותר ממני.

      קפיטליזם חזירי – הכינוי הנאור לחברה שדורשת חמלה לעניים ממני וממך, במקום להפוך אותה למונופול סוציאליסטי של פקידי משרד החמלה הממשלתי.

      רצח רבין – דומני שהצעירים כבר מאמינים שביבי ממש לחץ על ההדק.

      שלטון החוק – החובה לציית לכל חוק, אלא אם כן הוא ממש לא מוצא חן בעיני הנאורים. חוקים שלהם חייבים לציית: חוק ההתנתקות, חוקי תכנון ובנייה ליהודים ביש"ע. חוקים שלהם לא צריך לציית: איסור פתיחת חנויות בשבת, איסור נישואין מחוץ לרבנות, איסור על עישון סמים, חוקי תכנון ובנייה לערבים.

      תגנה! – דרישה פולחנית־טקסית מכל איש ימין, אם מישהו שקצת דומה לו ביצע פשע. אורי אורבך היה נוהג להשיב: גיניתי במשרד.

      http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/884/614.html?hp=1&cat=479&loc=10

      תגוביות:

      1.שנון ובמקום ואם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. מכל מקום, חבל על המאמץ. הנאורים בעיני עצמם לא קוראים אותך ולא סופרים אותך, ואילו הבורים, נחמדים מכדי לעזור לך נגד ההשתקה.

      2.גינויי השמאל מופעלים בעיקר נגד הימין ומעט מאוד נגד פשעי חבריהם…

      3.מושג חשוב שהושמט ממילון-הנאורים:

      הדתה: כינוי כאילו-אקדמי ונייטרלי, בעל ניחוח אנטישמי מובהק, לכל סממן מסורתי ואפילו הבסיסי ביותר. מינוח הפוך אינו קיים משום מה.

      4.מושג הפוך ל"הדתה": שלטון השמאל לדורותיו.

      5.ומי בעיקר אחראי להתקבעות המושגים הללו כפי שהשמאל מפרש אותם, אם לא אתם, הפובליצסטים הימניים, שבפורומים עם השמאל, אתם עוברים לסדר היום כאשר מושמעים הביטויים הללו? מתי נתתם בשיניים לדובר שמאלני שמחלחל לתודעה של כולנו דמורליזציה בצורת אמירה "כולנו יודעים איך ייראה הפתרון"? מתי מחיתם כאשר מושמע הביטוי השפל "הגדה המערבית"? מתי מחיתם כאשר נשמע הביטוי "כיבוש", כאילו מדובר בעובדה מדעית? מתי נתתם בשיניים
      לשמאלני שמדבר על "החוק הבינלאומי" כאשר כולנו יודעים שמדובר במינוח שקרי? האשימו רק את עצמכם.

      6. 100 שנים של בולשביזם בצורות שונות שתכליתו: כל מי שחושב בשונה מהם מוקע על עמוד הקלון וכל מי שמונע מהם לשלוט – עובר מסע דמוניזציה.

      7.מי שמסכל כל מגמה לאומית יהודית בחקיקה במדינה הזו הם אוסף החלאות מבג"צ.

      8."יהדות התפוצות" – מיעוט של ספק-יהודים עשירים, ליברלים, תומכי אובמה, הילרי, סורוס וג'יי סטריט, שמנסים לכפות דעתם השמאלנית קיצונית על ישראל והתקשורת מציגה את הדעות ההזויות שלהם כ"משבר בין ישראל ליהודי העולם, בגלל ביבי והחרדים".

      9.עמוס עוז: על גוש אמונים: "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה… מתוך פינה אפלה של היהדות… מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב… על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף". ( ידיעות אחרונות, 8.6.89 )

      ישעיהו לייבוביץ': "למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם להחזיק בנשק נגדם".
      ( הארץ, 27.9.85 )

      זאב שטרנהל: "אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונליים. את זה עוצרים רק בכח. וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת הצורך נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעופרה או באלון-מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסף הפאשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית". ( "דבר" 1988)

      "אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם. אילו היתה בפלשתינאים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות…כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצדו המערבי של הקו הירוק…". ( "הארץ" 2001 )

      דוד גרוסמן: "אני מבין את אנשי החמאס. הם מתנגדים לכיבוש, והייתי נוהג כמוהם אילו חייתי תחת כיבוש". (הארץ, 12.3.03)

      מאיר שלו: "רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה"ל, והוא התותח הקדוש" ( ידיעות אחרונות, י"ט בחשון תשס"ג )
      "התותח הקדוש" – כך כונה התותח בו השתמשו לרצח 16 יהודים באניה אלטלנה.

      יהונתן גפן: "…שלוש שנים, ויצחק עדיין נרצח. הוא עדיין נרצח משום שאלה שהסיתו נגדו בנאומי בחירות כשארון המתים שלו עובר ברקע, בעוד האיש חי ורודף שלום, ומשום כך הם אחראים לפחות מבחינה מוסרית וציבורית להירצחו, לא תאמינו, עדיין מכהנים בממשלת ישראל ומנהיגים אתכם".
      ( סופשבוע, מעריב, 30.10.98 )

      10.חופש עיתונאי זה להוריד את מסכות הצביעות מפרצופי השמאל הישראלי, שממציא את השפה העברית לפי השקפת עולמו החשוך, מתוך תקוה להשתלט על הגיונם של אנשי מחנה השפויים הענק התומך בימין.

    7. אם ב״למחוק את המח״ אתה מתכוון ליצור ציבור שיודע לנמק ולדון בכבוד ולא רק לשנוא את המחנה השני-אתה צודק.

  3. אין מערכת משפט יש מסחרה. אנשים נאנסים להודות
    נענשים על לא עוול בכפם.
    הפרקליטות זה שוק עלוב והמקורבים זוכים להנחות
    איך שופט יכול להטיל על נאשמים אחרים עונשים
    אם הפרקליטות חסינה מתביעות
    איך בין ארי עדיין חופשית ובתפקיד
    איך ניצן לא נחקר
    איך מנדבליט לא נחקר
    איך נוני לא נעצר ונחקר
    איך ליברמן לא נעצר ונחקר
    איך לפיד לא נעצר ונחקר
    איך מזוז לא נחקר
    איך מצא זייף בחירות ולא פורסמו פרוטוקולים
    איך סער עם כל העדויות לא נחקר
    איך גנץ לא נחקר
    איך בן דוד לא נחקרה
    איך חיות לא נחקרה
    איך איך איך …..

    1. כמו שאומר ד"ר משה ברנט צריך להקים בית דין מיוחד לכל הפושעים האלה.

    2. ישראל אינה מדינה בכלל. זו מדינה של עגלונים גנבי שלטון ורמאים שודדי ים ופושעים הגיב:

      לכן הם עושים בדיוק כמו בעולם הפשע מה שבא להם. ובראש כל המוסדות אנשים מהסוג הזה שמינו עצמם בעצמם והשתחלו לשם באמצעות שיטות של מאפיה וגניבת דעת.

  4. בית המשפט יתעלם מכל מהלך העדויות, ירשיע את ביבי במרמה והפרת אמונים, ויפסוק לו 18 חודשים בכלא. מי רוצה להחליף אותו?
    כל הנ"ל זה מידע בדוק המבוסס על הערכות שלי.

  5. משמח אותי שגם אני וגם טליה איינהורן מסכימים על השורה התחתונה: שאין מקום לעסקת טיעון מפוקפקת כמו זאת שפורסמה. במקרה של עניין ציבורי כה גדול בתיק, חשוב שההליך המשפטי יתנהל עד סופו. הרי מעורבים גם ראש ממשלה לשעבר – שלפי האישומים בצע את העבירות בעודו מכהן כראש ממשלה – וגם אנשים עם השפעה עצומה על עולם התקשורת. חשוב לנו לדעת על המעורבות של כל אחד מהם על עיוות עולם התקשורת ועל אפשרות קיומה של הנדסת תודעה תקשורתית שהיה לה חלק בניצחון המוחץ של נתניהו בשנת 2015, שבלעדיה הוא אולי היה מאבד את ראשות הממשלה כבר אז. אם אין שום דבר מאחורי האישומים – חשוב שכל הציבור יוכל לדעת זאת באופן חד משמעי. אם נתניהו לקח שוחד בעודו ראש ממשלה מכהן, חשוב שהציבור ידע זאת. בכל מקרה, אין מקום לעסקת טיעון שתוריד עוד יותר את אמון הציבור כולו במערכת אכיפת החוק.

  6. יישר כוח טליה…מערכת המשפטית המושחתת מבקשת לעצמה את אבירות הצדק??? חחחח בדיוק הפוך..
    נתניהו אסור לחתום לעיסקת טיעון נכלולית שמוצעת ע’’י מנדלבלוף והחונטה המזוהמת..
    נתניהו אנחנו מאחוריך..שום משפט לא נקבל רק לזיכויי מהדהד…

  7. ברור שאוסף של מעשים יכול ליצור הפרת אמונים. כמו ש(למשל) טעות של סוחר במתן עודף איננה רמאות אבל סוחר שתמיד "טועה" הוא רמאי. ורדה לגבי קמפיין המימון – זכותו של נתניהו או העו"ד לבקש מהציבור כסף, אבל הוא מולטי-מליונר. אם יש דבר אחד שנתניהו *לא* זקוק לו זה כסף.

    1. מה שכתבת כאן זה תיאור מדוייק למשמעות ה"טעויות" שעשתה הפרקליטות בתיקי נתניהו. פרקליטים שתמיד "טועים" הם רמאים!
      זה כבר לא סוד שאחת המטרות של תהליכים מתישים כאלו היא להפוך את ההליך עצמו לעונש ולהרוס את האדם, את המשפחתו ואת הקריירה שלו כאשר בפרקליטות, במשטרה ובמערכת המשפט אף אחד לא נתון לביקורת ולא משלם מחיר על דריסת החוק ושיבוש הליכי חקירה ומשפט, שלא לדבר על עבירות אישיות של שוחד ומרמה. נתניהו הוא לא אדם פרטי. הרדיפה נגדו נבעה מהיותו נבחר ציבור ימני וההצלחה שלו פוררה את מחנה השמאל והחלישה אותם. בפועל הם הוציאו מאות מליונים מכיסנו בלי לשאול אותנו על מנת לממן את מסע הרדיפה הפרטי שלהם ואם כוללים לא רק את המשפט אלא גם את עיכוב כריית הגז וקניית הצוללות אז מדובר על מליארדים.
      את ההפגנות הימין אף אחד לא טורח לשדר (אם בכלל נותנים להן להתקיים), לכן אין דבר יותר הגיוני ומוסרי שאנחנו, כציבור הבוחרים שלו, נבחר לפעול בדרך פרודוקטיבית ולתרום לנצחון המועמד שלנו או לפחות להמשך החשיפה של ערוות הרמאים האמיתיים בכל הסאגה הזאת!

    2. הדוגמה שהבאת היא אחרת. הסוחר שלא נתן מספיק עודף היה רמאי כבר בפעם הראשונה – אלא מה, הוא שיקר ואמר שנתן כפי שצריך. ואנחנו אלה שהבנו שהוא רמאי מצירוף של 'טעויות' בעינינו. בנתניהו זה אחרת, מעשה אחד שם לא הפר אמונים מצד עצמו.

      מימון הקמפיין, כמו שהיא כתבה, וכמו שכתבו יוצרי הקמפיין וכמעט כל מי שהתבטא בצידוד הקמפיין – הוא לא להעשיר את נתניהו, הוא למחות! וכפי שאתה נוכח לראות זו צורת מחאה מוצלחת למדי (מבחינת הסיקור שלה והבולטות שלה)

    3. א.הדגש הוא על המילה ׳תמיד׳. אם המוכר עובד 16 שעות ביום, 7 ימים בשבוע במשך למעלה מ20 שנה-סביר שיפלו לו כמה טעויות מפעם לפעם ולאורך תקוםה כזו זה ימטבר לכמה עשרות פעמים. אבל זה לא משהו רציני.
      כדי שתוכל לצרף את המקרים עליך להוכיח דפוס חוזר ברמה שלא יכולה להיות מקרית.
      ב.לא משנה כמה כסף יש לו-הפרקליטות נהנית מתקציב גדול בהרבה. לכן הוא בהחלט זקוק לכסף כדי להשיג איזון.

    4. ובנוסף: הפרקליטות נהנית גם מקמפיין תקשורתי רחב היקף בחינם.

  8. הגיע הזמן להטיל מצור אזרחי על בית המשפט העליון והכנסת.
    לגרור את הבוגדים השמאלנים הבולשביקים מהשיערות החוצה, להעמיד אותם למשפט ולאחר מכן לכלא לכל החיים.

  9. כתבת בלשון יפה, מעניינת, קלה ובעיקר מלאת תוכן וחוכמה. תודה רבה לך.
    מקווה שמאמרך זה יהיה עוד גפרור להדליק את האש בלב העם לתקן את הצמרת במדינה ולהשיב את מסלול המדינה על המסילה.

  10. כל הכבוד על הניתוח החד, המדויק והקטלני. ניתוח כזה מפי סמכות משפטית ברמה שלך מעודד ביותר. תודה על העידוד לנתניהו ולציבור שרצונו נדרס בידי חבורת פשע.

  11. נתניהו מבין את מצבו המשפטי טוב יותר מכל אוהביו. אם הוא יישב בסוף בכלא בגלל עצות הזהב שלכם, זה יהיה על מצפונכם

  12. טליה איינהורן טוענת בצדק "אין לנו הפריווילגיה לשבת בשקט ולהחריש לנוכח מה שנראה לנו כסכנה ממשית ומיידית". ואת זה רואה גם נתניהו והוא כרגיל לוקח אחריות ויתכן שתכניתו באה על רקע הדישדוש בכנסת ועל רקע הצורך הדחוף בהחלפת הממשלה הנוכחית: הוא רוצה לפרוש מהחיים הפוליטיים, על מנת לאפשר הקמת ממשלה ימנית, כנגד עסקת טיעון שתסיים את המשפט המכוער הזה וללא קלון. ככה יעשה מנהיג גדול, אבל כרגע זה תקוע.

  13. הנס האישי שקרה לי היא העובדה שלפני כשנתיים , תחושות קשות הציפו אותי, אבל היה נדמה לי שזה רק אצלי. כשהסובבים אותי היו מזועזעים ממידת ה"שחיתות" ששייכו לנתניהו שתקתי, אבל שתיקתי ופרצופי המכורכם בהבעת הסתייגות בולטת, העירו את תשומת ליבם. לא ידעתי מה לומר, ורק מלמלתי שכל הסיפור נראה לי כפארסה אחת גדולה, שאני לא מאמינה לשום מילה ממה שנאמר. הייתי אומללה ונואשת, כי הייתי כל כך לבד בתחושותיי. ופתאום, כל העם הזה שסביב, וכל האנשים, שהחרישו עם פרצופים מכורכמים, פתאום כאילו נפלו חומות הבדידות שלי. זה הנס האישי שלי.

  14. 2,000,000 ליכודניקים צריכים להתקוממם על מנדלבליט ושאר השופטים ולעביר מסר ברור להם..
    נעלה עליכם ונשרוף את כל המדינה!

  15. מאמר מעולה ומצמרר באמיתות המדוייקות המסופרות בו.
    נתניהו כמנהיג אמיתי שמעולם לא ברח מאחריות חייב לדחות את השיקול האישי שלו לטובת השיקול הלאומי והקיומי של מדינת היהודים.

  16. הגיע הזמן שהציבור בישראל יבצע הפיכה נגדית לדיקטטורה השמאלנית שאנסה אותו – לשלוח את כל מי שהיה שותף לכלא!

  17. נתניהו לא הצליח/רצה/יכל/תכנן לערוך רפורמה במערכת המשפט בדרך דמוקרטית רגילה. הוא יעשה את זה דרך גופתו הפוליטית.

    כמו שאמרו חכמי הסוד שלנו, מה שלא תתקן על ידי מעשים טובים ונכונים, בורא עולם יתקן באמצעות הייסורים שלך.

    משפט עברי יהיה הקרב המכריע במלחמת העצמאות החדשה שלנו

    1. השמאל ביצע פשע נגד מדינת ישראל כאשר פעל ללא מעצורים בכדי להפיל את שלטון הליכוד מאז 1977 הגיב:

      השמאל לא צדק אף פעם. פשוט היה לו המון כוח, ללא אחריות וללא מעצורים.

      השמאל ביצע פשע נגד מדינת ישראל כאשר פעל ללא מעצורים בכדי להפיל את שלטון הליכוד מאז 1977, גם במחיר פגיעה במדינה.

      כך, מינף בציניות את טבח סברה ושתילה ב-1982, טבח של ערבים בערבים, בכדי להוציא 50 אלף (יש
      הטוענים 100 אלף) כבשים פועות לכיכר מלכי ישראל להפגנה "ספונטנית" מאורגנת וממומנת היטב, חתרנית ואנטי-ממלכתית.

      "העבודה" שלטה בכל עמדות השלטון למרות המהפך של 1977: התקשורת, הפקידות הממשלתית, ה"אליטה" ה"אינטלקטואלית".

      זה לא הספיק להם, והם הכשירו בהדרגה את בתי המשפט ככלי עוקף דמוקרטיה, בכדי לסכל את בחירת העם בימין.

      כאשר מפלגת העבודה (של פרס) החלה לבצע פעולות חתרניות בכדי להפיל את ממשלת הליכוד, המדינה נכנסה למדרון תלול של חוסר אחריות לאומית, תוך מתן אפשרות לגורמי השמאל הקיצוני להתברג לזרועות השלטון: התקשורת, בתי המשפט והפקידות הממשלתית.

      בשלהי שנות ה – 80 הטפטוף והחדירה של גורמים שמאלנים חתרניים לתוך מסדרונות השלטון הפך למאסה קריטית, תוך מתן עוצמה אדירה לשמאל הקיצוני.

      הזרועות עוקפות הדמוקרטיה הצליחו להוריד ממשלת ימין שתיפקדה טוב בראשות יצחק שמיר מהשלטון, תוך תבוסה מוחצת לימין בבחירות 1992.

      להזכירכם- אפילו מר"צ הנוראית קיבלה אז 12 מנדטים. הדבר הביא עלינו עשור שלם של תבוסתנות
      והפקרות פוליטית-בטחונית- לאורך שנות ה-90, שנות ה"שלום", השקר הגדול.

      שנות ההזנייה של כל הערכים הציוניים הכי בסיסיים לטובת "מדינאות ה"שלום"".

      אוייב נפש הוגדר "פרטנר ל"שלום", ופטריוטים ציונים הוגדרו-קיצוניים והזויים.

      התהליך גם הביא להחלשה משמעותית של עמידות ישראל בלחצים פוליטיים של ארה"ב ואירופה, תוך מסירת קרקעות המדינה לערבים תמורת שקט זמני וסיפוק צורכי ארה"ב ואירופה באינטריגות הפוליטיות שלהן במרחב המזרח תיכוני.

      כך נוצר המצב המעוות שכשבוחרים ימין, מקבלים שמאל, אפילו שמאל קיצוני.

      אם התהליכים ההיסטוריים האלו ייחקרו לעומק וייחשפו כראוי, נוכל להבין מה קרה ומה נבע ממה – נגיע למצב של דמוקרטיה אמיתית: נצביע ימין-נקבל ימין.

      התהליך אכן כבר בעיצומו, והאינטרנט הוא הוא המנוע של ההפיכה העממית בישראל נגד כוחות החושך של השמאל החתרני והבוגד.

    2. למגיב.ה מספר 1 –
      ממשלת יצחק שמיר של 1990-1992 לא תפקדה טוב, בלשון המעטה. היא נכשלה בתחומים רבים שקשורים לחיי היומיום של אזרחי המדינה. היא נכשלה במתן מענה ראוי לעולים שהגיעו מברית המועצות המתפרקת ומאתיופיה. הממשלה של שמיר לא הכינה תשתית ראויה של תעסוקה ומגורים לעולים ורבים מהשיכונים שלהם הפכו למוקדי פשיעה ועוני מחפירים. אלו שהתלוננו בצדק על המעברות של שנות ה-50 וה-60 עשו דבר דומה מאוד לעולים. יצחק פרץ שהיה אז שר העלייה והקליטה התעניין הרבה יותר בבדיקת יהדותם של העולים מאשר בדאגה למצבם ולקליטה מיטבית שלהם בישראל.
      התקציב שעבר אז בכנסת היה מנותק במידה רבה מהמציאות ודאג הרבה יותר למקורבים לשלטון מאשר לטיפול בבעיות הבוערות שהיו אז במדינה. הוא לא טפל כלל בתשתיות הבריאות והרווחה של המדינה שהיו אז תחת מחסור ענק בתקציבים. כל זאת לצד שחיתויות רבות בקרב בכירים בשלטון שנחשפו לציבור באותה תקופה.
      בתחום הדת והמדינה הוכח כי שמיר ומפלגתו פשוט אבדו שליטה. מצד אחד הם נכנעו לכל תכתיב של המפלגות החרדיות בקשר לדרישות שלהן לחוקי כפייה דתית והפקירו את ראשות ועדת הכספים למי שסובר שלנשים אין מקום בכנסת ומצד שני חוק יסוד כבוד האדם וחירותו עבר ממש מתחת לאף שלה בתקופת הבחירות. הוא עבר כי למרות שרק 32 חברי כנסת הצביעו בעדו, היה לו רוב אמיתי בציבור ובכנסת – נתנו לו גיבוי מלא מפלגות שביחד הגיעו ל-51 מנדטים (העבודה, מרכיבי מרצ השונים, מפלגת חד"ש) כמו כן 11 חברי כנסת מהליכוד. רק שני חברי כנסת מהליכוד הצביעו נגד. אז היו חברי ליכוד עם מספיק אומץ להצביע לפי מצפונם מבלי שיהיו מסומנים כבוגדים. המפלגות שהתנגדו נחרצות לחוק מנו אז 20-22 מנדטים בלבד (ש"ס, מרכיבי יהדות התורה, מולדת, התחייה וחלק מהמפד"ל). זאת אחת הדוגמאות המובהקות ביותר לכך שממשלת ה"ימין" של יצחק שמיר הייתה מנותקת מרצון העם ואפילו מרצון רוב חברי הכנסת.
      אבל הכישלון המובהק ביותר שלה היה בתחום שנחשב לליבת היתרון של מפלגת השלטון של מחנה הימין על השמאל – שמירה על הביטחון. ביחס למלחמה הנחושה שהובילה ממשלת האחדות של שמיר בשנים 1988-1990, אוזלת היד של ממשלת שמיר עם המפלגות הדתיות בשנים 1990-1992 מול פיגועי הדקירה השונים ומקרי הרצח שהתרבו אז – ליל הקלשונים (שאת חומרתו נסה שמיר לטשטש), הרצח של התלמידות אילנית אוחנה והלנה ראפ ועוד (ייתכן כי בשל לחצים קואליציוניים שמירה על הביטחון ירדה בסדר העדיפויות ומבחינת יחס הממשלה לקורבנות, לא דתי/חרדי – לא מעניין; ככה לפחות הרגיש אז הציבור). לא רק מפלגת העבודה תקפה את שמיר והליכוד על אוזלת היד במלחמה בטרור, אלא גם מפלגת התחייה. הסירוב של שמיר לקיים כל סוג של הליך מדיני או הידברות עם ה"פלסטינים" – גם כזה שלא מוביל להקמת ישות אוטונומית "פלסטינית" עצמאית – גרם למחדל בשמירה על הביטחון אזרחי ישראל היהודים להיתפש כחמור אפילו יותר. הציפייה של האזרח בעל השכל הישר אז אמרה שראש ממשלה שמסרב בכל תוקף למשא ומתן עם ה"פלסטינים" ומסרב להידברות מסוג כלשהו עמם, צריך להיות קפדני וקרוב למושלם בכל מה שקשור לשמירה על הביטחון ולמחלה בטרור. כאשר היריב שניצב מול שמיר בבחירות הוא רבין בעל הרקע הביטחוני המרשים, זה ששום מחדל ביטחוני לא נדבק לשמו, ברור למי יש יתרון בקרב התודעה הציבורית בסוגייה הזאת.
      מפלגת העבודה בראשות רבין שהתמודדה מול שמיר והליכוד בבחירות 1992 עשתה את כל בדקי הבית האפשריים וניקתה את כל האורוות האפשריות בקרבה. את פרס הבלתי-אמין הדיחו מראשות המפלגה, והגורמים היוניים נדחקו בקמפיין הבחירות לשוליים. כל זאת לצד הבטחות לשיקום הכלכלה והגדלת התמיכה בתשתיות הרווחה והתשתיות החברתיות של המדינה (שחלק גדול מהן גם קוימו בסופו של דבר) הביאו לכך שמפלגת העבודה זכתה לניצחון מוחץ.
      הטענה שלפיה הימין הפסיד בבחירות 1992 בגלל "טהרני התחייה" משוללת יסוד. הימין הפסיד אז כי הממשלה של שמיר עם הדתיים הייתה כל כך גרועה בכל כך הרבה תחומים חיוניים לניהול המדינה, שהציבור העדיף לתת את כוחו למפלגת העבודה של רבין ולתת לה הזדמנות לתקן את המצב. אז הייתה תקשורת שידעה לשקף את כל המחדלים של השלטון באופן גלוי ולתת להם מקום מרכזי בתקופת הבחירות, ללא מורא וללא משוא פנים. אם לתקשורת של עשר השנים האחרונות הייתה חצי מהתעוזה בחשיפת המחדלים שהובילו לאסון הכרמל ולצורך במבצע צוק איתן, נתניהו היה מסיים את תפקידו כבר בשנת 2015. הגיע הזמן שהימין יעשה בדק בית בקשר לכל מה שרקוב אצלו לפני שהוא מאשים את "הימין הטהרני" ו"גנבי קולות" באובדן השלטון. גם את ההפסד ב-1992 וגם את ההפסד ב-2021 הליכוד ומי שעומד בראשה הביאו על עצמם.

  18. אבי שיטת ההרחקה המשפטית מהפוליטיקה הוא אהרן ברק / רן ברץ הגיב:

    אבי שיטת ההרחקה המשפטית מהפוליטיקה הוא אהרן ברק, הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון ומחולל המהפכה החוקתית. בתחילת הקריירה הציבורית שלו היה ברק היועץ המשפטי של ממשלת רבין. בשנת 1977, כשנחשפה פרשת הדולרים של רבין, הציב ברק משוואה, גם אם באופן לא פורמלי, שתמחרה הרחקה מפוליטיקה תמורת ויתור על כתב אישום. כפי שהבהיר ברק עצמו לאחר מכן: "רבין נענש עונש כבד על כך שנאלץ לפרוש מתפקידו. לא היה מקום להענישו פעם נוספת". בכך הוא הודה בקיומה של משוואת ההרחקה, וגם הבהיר שראה בעצמו לא רק יועץ ותובע, אלא גם שופט ותליין.

    עם כזו התחלה מגלומנית של קריירה ציבורית, קשה להיות מופתע מכך שברק היה זה שהציע לאחרונה למנדלבליט את הנוסחה המהפכנית לעסקה בתיקי נתניהו: בלי שוחד ועם קלון, כלומר, הרחקה מהפוליטיקה. בריאיון לתמר אלמוג ב"כאן" נימק ברק את המלצתו כך: "נתניהו… היה מגן חשוב של מערכת בתי המשפט… ברגע שהוגש נגדו כתב אישום על ידי היועץ המשפטי לממשלה, חל שינוי דרסטי, מהפך בעמדתו. במקום מגן המערכת, הוא הפך להיות מנפץ המערכת… מן הראוי לאשר את עסקת הטיעון, משום שהאישור הזה מוציא את העוקץ מההריסה של מערכת בתי המשפט. משום שהטענה האומרת 'תפרו לי תיק', בא בעצם נתניהו בעצמו ואומר אני מודה שהאישום שלי כאן הוא אישום שאני אחראי עליו".

    הנימוקים מאלפים ממש. ראשית נתחיל ממה שאין כאן: אין לברק ולו שמץ ביקורת על מערכת המשפט שחוללה את מחול השדים הזה, על התנהלותה העבריינית והבריונית במהלך החקירות, ההדלפות, העיתוי של הגשת כתב האישום נגד ראש ממשלה מכהן והשפעתו הפוליטית הדרמטית – וכל זה כשלשיטתו של ברק העניין אמור להסתיים בהודאה על קבלת מתנות מתכלות מחבר ותיק.

    https://www.makorrishon.co.il/opinion/448751/

  19. באין מצלמות בתוך בית המשפט הדרך היחידה שלעם, ולא רק לכמה אלפי ימנים, תהיה גישה למה שקורה במשפט היא ע"י המחזה של הפרוטוקולים. סדרת דרמה בשם "משפט נתניהו" או "משפט המאה" בה שחקנים ישחקו בתפקידים השונים. לראות את העדות של ניר חפץ במו עיניך ואוזניך זה יותר חזק מהדיווחים המילוליים ציטוט פה וציטוט שם כי תמונה אחת שווה אלף מילים. לראות את הבעות פניו כשהוא מדבר על העינויים שעבר, את אינטונציית הקול, את ההתפתלות בכיסא. לשמוע את הדברים המלאים, את הכינוי "ניר אינקוויזיציה" שהדביק לחוקר.

    כמובן, לא רק הוא – לשמוע את השקרים של אילן ישועה נחשפים, את ההערה הסרקסטית של השופט שביקש סימנים כדי לדעת מה מדבריו אמת ומה שקר, את עדויות החוקרים שלא שמעו מעולם על הענות חריגה ומאשרים מי מהפרקליטות ידע על הדחת ניר חפץ באמצעים פסולים. והסידרה הזו גם תהיה להיט.

    כולנו יודעים שאין לנתניהו סיכוי לקבל משפט צדק, אבל ככל שהמעקב של הציבור יותר צמוד, ככל שיותר אנשים יודעים, ככל שחלקים גדולים יותר מהמשפט נחשפים לציבור, ככל שיותר עיניים יבחנו את המתרחש, כך השופטים יהיו יותר זהירים בבואם להכריע. באין פיקוח – הפיקוח הישיר של הציבור הוא הפיקוח, אך זאת ניתן להשיג רק כאשר גם יש חשיפה רחבה וגם כל המעורבים בדבר *יודעים* שהעם מסתכל עליהם. סדרת טלויזיה שאינה עושה דבר מלבד להמחיז את הפרוטוקולים עונה על שני הדברים.

  20. מורי ורבותי עורו ישנים משנתכם צריכים לארגן הפגנת המליון תמיכה בביבי שלא ילך על העסקת טיעון הם רוצים שהוא ילך הביתה שיהיה עסקת טיעון העיקר שילך ולא יפריע לממשלת השמאל שהוקם דרך הנוכל מרעננה ושותפתו אם הכאבי בטן מתי שנוח לה שגנבו קולות מהימין לשמאל ואם ביבי הולך לא יהיה מישהוא חזק שיוכל להלחם אם הפשעים של הממשלה הרעה הזאת ולך בנימין נתניהו המנהיג הדגול של העם אנו אומרים על תעזוב אותנו בשעה הקשה הזאת שאנו מתמודדים אם הממשלה הגרועה המושחתת והרעה ביותר בתולדות המדינה מי ילחם את שוועת העם הם רוצים לשלוח הביתה 2000000 איש שבחרו בך לא ניתן להם לרמוס את הדמוקרטיה הישראלית במלחמת העולם השנייה ביקש איטלר ימ"ש מפולין שיעבירו לו את דנציג ( עיר בפולין) בדגש שהוא רוצה רק את זה ותו לא ואז זה בעצם יחסוך מפלין מלחמה מיותרת בשביל עיר קטנה והתחילו להישמע קולות בפולין שעדיף לוותר ואז לא יצטרכו לעשות מלחמה אז נשא הנשיא של פולין נאום וכך פתח אני שומע בימים האחרונים קולות שלמה לא לוותר על משהו קטן בשביל שקט אז אסביר לכם מילא אם הייתי יודע בבירור שהוא רוצה רק את דנציג הייתי שוקל את המהלך ברצינות אבל אני יודע שלא את דנציג הוא רוצה אלא את וורשה ואם הוא רוצה את וורשא אלחם איתו עד טיפת הדם האחרונה ביבי הם לא רוצים אותך הם רוצים את הימין

  21. מורי ורבותי עורו ישנים משנתכם צריכים לארגן הפגנת המליון תמיכה בביבי שלא ילך על העסקת טיעון הם רוצים שהוא ילך הביתה שיהיה עסקת טיעון העיקר שילך ולא יפריע לממשלת השמאל שהוקם דרך הנוכל מרעננה ושותפתו אם הכאבי בטן מתי שנוח לה שגנבו קולות מהימין לשמאל ואם ביבי הולך לא יהיה מישהוא חזק שיוכל להלחם אם הפשעים של הממשלה הרעה הזאת ולך בנימין נתניהו המנהיג הדגול של העם אנו אומרים על תעזוב אותנו בשעה הקשה הזאת שאנו מתמודדים אם הממשלה הגרועה המושחתת והרעה ביותר בתולדות המדינה מי ילחם את שוועת העם הם רוצים לשלוח הביתה 2000000 איש שבחרו בך לא ניתן להם לרמוס את הדמוקרטיה הישראלית במלחמת העולם השנייה ביקש איטלר ימ"ש מפולין שיעבירו לו את דנציג ( עיר בפולין) בדגש שהוא רוצה רק את זה ותו לא ואז זה בעצם יחסוך מפלין מלחמה מיותרת בשביל עיר קטנה והתחילו להישמע קולות בפולין שעדיף לוותר ואז לא יצטרכו לעשות מלחמה אז נשא הנשיא של פולין נאום וכך פתח אני שומע בימים האחרונים קולות שלמה לא לוותר על משהו קטן בשביל שקט אז אסביר לכם מילא אם הייתי יודע בבירור שהוא רוצה רק את דנציג הייתי שוקל את המהלך ברצינות אבל אני יודע שלא את דנציג הוא רוצה אלא את וורשה ואם הוא רוצה את וורשא אלחם איתו עד טיפת הדם האחרונה ביבי הם לא רוצים אותך הם רוצים את הימין נתניהו לעולם לא תצעד לבד נלך איתך באש ובמים

  22. הפגנת המליון זה התשובה החזקה ביותר נגד הממשלה הרעה הזאת שחברה יחד אם הבגץ להפיל ראש ממשלה חזק מהימין שראו שאי אפשר בדרך אחרת מי היה מאמין שב2022 במדינה דמוקרטית כמו ישראל יקרה כזה דבר נפשע צאו להפגין הגיעו שעת האפס אי אפשר לסבול יותר