משחקים באש

בזמן שלפיד חושש מלחץ אמריקני ומהסס לפעול צבאית ועבאס מניע שוב קמפיין מדיני – ארגוני הטרור ממשיכים להתעצם ולאיים

צילום מסך

האירוע החמור שהתרחש השבוע באזור מחסום ג'למה ליד ג'נין, במהלכו נהרג מירי מחבלים קצין צה"ל רס"ן בר פלח הי"ד, משקף שוב את חומרת המצב הביטחוני ואת עוצמת גל הטרור החדש הפוקד את יהודה ושומרון ומאיים להתפשט גם לעבר ערם ישראל לקראת חגי תשרי. כוח צה"ל אמנם חיסל את שני המחבלים שאחד מהם היה איש מנגנוני הביטחון של הרש"פ, אבל זה לא משנה את המצב המסוכן שנוצר בשטח.

רק בשבוע שבעבר נמנע בדרך נס פיגוע גדול בתל-אביב, לאחר שמחבל משכם שהגיע דרך פרצה בגדר ההפרדה נלכד עם נשק ומטעני חבלה. בחקירתו סיפר כי תכנן "להרוג חיילים". המחבל שכנראה פעל לבדו נעצר באקראי אחרי שסיור של המשטרה חשד בו, אבל חדירתו לישראל משקפת את המגמה של ארגוני הטרור לשוב ולבצע פיגועים בלב הארץ ולא רק בשטחי יהודה ושומרון.

הדרג המדיני-ביטחוני מכיר היטב את המציאות החדשה אך מעדיף לציית לדרישות ממשל ביידן החושש מקריסת הרש"פ כתוצאה מהסלמה, ונמנע כבר יותר מחצי שנה מלבצע את הדרוש בדחיפות – מבצע צבאי רחב היקף בכל צפון השומרון שיעקור את תשתיות הטרור בג'נין, שכם והסביבה, שם הרש"פ מזמן איבדה השליטה.

גל הטרור מאיים גם על שלטון הרש"פ של אבו מאזן ולכן רק עצירתו יכולה להציל את הרש"פ מקריסה. אם הרש"פ איננה רוצה או איננה יכולה לעצור אותו, צה"ל צריך לעשות את העבודה בעצמו כדי להגן על חיי ישראלים ולמנוע מהטרור להגיע לתוך ישראל.

בצפון השומרון יש כיום מאות מחבלים חמושים המחזיקים באלפי כלי נשק בלתי-חוקיים וכמויות ענק של תחמושת. חלק גדול מהם משתייכים למסגרת החדשה שהקים הג'יהאד האסלאמי ("גדוד ג'נין"). כמויות נשק גדולות ממשיכות לזרום לשטחי יהודה ושומרון ולתוך הקו הירוק באמצעות הברחות מירדן או גניבות מצה"ל, והשב"כ וכוחות המשטרה מתקשים לעצור את התופעה. גל הטרור מאיים להתפשט דרומה לאזורי רמאללה, בית לחם וחברון, ויש לעצור אותו במהירות.

ראש הממשלה לפיד ושר הביטחון גנץ מגלים הססנות גדולה. הם מעדיפים טיפול איטי בטרור המתגבר באמצעות מעצרי מבוקשים ומדיניות "כיסוח הדשא", במקום לאמץ גישה התקפית מהירה השואפת להפתיע את הטרור בכל מקום ולעקור את תשתיתו מן השורש.

השבוע שיגר הדרג המדיני קצין בכיר בצה"ל ועוד בכיר מהשב"כ לפגישה ברמאללה, עם מזכ"ל הוועד הפועל של אש"פ חוסיין א-שיח' ועם ראש המודיעין הפלסטיני מאג'ד פרג', כדי לנסות ולחדש את התיאום הביטחוני לקראת חגי תשרי. מדובר בשני האנשים המקורבים ביותר לאבו מאזן. גורמים בכירים ברש"פ מסרו כי הפגישה נכשלה ושני הצדדים לא הצליחו לשכנע זה את זה בעמדותיהם.

תמונת המצב פשוטה. אבו מאזן מנסה לסחוט את ישראל ואת ארה"ב. הוא רואה בגל הטרור החדש שפרץ בשטח מנוף לחץ על ישראל בכל הקשור ליצירת "אופק מדיני" וחידוש המשא ומתן על הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. בנוסף הוא דורש שישראל תבטל את "חוק הקיזוז" של כספי המיסים המועברים לרש"פ, וחלקם משולמים למחבלים ובני משפחותיהם.

הוא גם הבהיר לישראל כי עליה להפסיק לחלוטין את כניסת כוחות צה"ל למרכזי הערים ומחנות הפליטים בשטחי A ולכבד את ריבונות הרש"פ. אבו מאזן העביר מסרים לממשל ביידן ולאיחוד האירופי כי גל הטרור הנוכחי הוא תוצאה ישירה של כניסת כוחות צה"ל לשטחי A, המאלצת לדבריו את המחבלים להגן על האוכלוסייה האזרחית.

חוסיין א-שיח', היורש המיועד של אבו מאזן, גילה לפני כמה ימים כי הרש"פ הציעה לישראל להימנע מכניסת צה"ל לשטחי A ביהודה ושומרון לתקופה בת ארבעה או חמישה חודשים, כדי להימנע מחיכוך עם המחבלים וליצור רגיעה. הדרג המדיני בישראל דחה את ההצעה. מהלך כזה מקרין חולשה ומהווה כניעה לטרור ומתן חמצן למחבלים כדי להתארגן מחדש ולהקים מסגרות טרור חמושות, ולהמשיך את המלחמה בישראל בתום פסק הזמן.

חבר הנהגת פת"ח עזאם אלאחמד התגאה השבוע כי הרש"פ הפסיקה את כל הסכמי אוסלו, כולל את התיאום הביטחוני והסכם פאריז הכלכלי.

אבו מאזן שהגיע לסוף דרכו הפוליטית איננו מעוניין בהרגעת המצב כל עוד המחבלים החמושים אינם מאיימים על המוקטעה ברמאללה. הוא חש בטוח על כסאו, יש לו גיבוי אמריקני ואירופי וגם ממדינות ערב המתונות, ומבחינתו זהו העיתוי הנכון לסחוט את ישראל לויתורים מפליגים כשחרב הטרור מונחת על צווארה.

משחק באש

בשבוע הבא ייצא עבאס לניו-יורק לשאת את נאומו השנתי בעצרת הכללית של האו"ם. הרש"פ עוסקת כבר כמה שבועות בקמפיין מדיני שמטרתו להשיג הסכמה של האו"ם להכיר ב"מדינת פלסטין" כמדינה בעלת חברות מלאה בארגון. כיום יש לה מעמד של מדינה משקיפה.

ישראל מתנגדת בתוקף למהלך. גם הנשיא ביידן מתנגד לכך ושיגר בשבוע שעבר את תת-מזכיר המדינה ברברה ליף לרמאללה. אבו מאזן סירב להיפגש עמה אך בפגישה עם חוסיין א-שיח' היא הבהירה את עמדת הנשיא ואף שיגרה אזהרה כי אם אבו מאזן לא "יישר קו", ארה"ב תטיל וטו במועצת הביטחון על בקשתו לחברות מלאה של "פלסטין".

בשטחים התחילו לעקוב בעניין אחרי הפרובוקציות של אבו מאזן, במיוחד לאור העובדה שחלפה בדיוק שנה מנאומו הקודם באו"ם בו הוא נתן אולטימום לישראל ושום דבר לא קרה בשטח מאז. בנאומו בספטמבר 2021, יו"ר הרש"פ הודיע כי  לישראל יש שנה אחת לסגת לגבולות 67, כולל ממזרח ירושלים, ואם לא תעמוד בדרישתו הפלסטינים יבטלו את ההכרה בה ויפנו לבית הדין הבינלאומי בהאג כדי "שיקבל החלטה לגבי החוקיות של הכיבוש".

ההתנהלות הנוכחית של אבו מאזן המסרב להילחם בטרור בשטחי יהודה ושומרון ומנסה להניע מהלך מדיני חד-צדדי באו"ם, מדגישה פעם נוספת את תסכולו של ואכזבתו מהיעדר תהליך מדיני למרות חילופי השלטון בישראל ובארה"ב.

ראש הממשלה לפיד מסרב להיפגש עמו, וגם הנשיא ביידן גורס שאין זה הזמן לחדש את התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים למרות שהוא מאמין בפתרון שתי המדינות. הנושא הפלסטיני איננו עומד בראש סדר היום של הממשל אשר מעדיף כרגע את ניהול הסכסוך ולא את הניסיון לפתור אותו. הבית הלבן מסתפק כרגע בניסיון לשפר את המצב הכלכלי של הרש"פ ולחזק את מעמדה בשטחים נוכח התגברות כוחן של תנועות חמאס והג'יהאד האסלאמי.

לאור כל זאת, עדיף לאבו מאזן לנצל את נאומו באו"ם כדי להודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים. הוא נכשל כמנהיג ואיננו מייצג עוד את הפלסטינים. הוא היה נוח לישראל מבחינה ביטחונית עד לפני כמה שבועות אך אין ביכולתו לקדם שום תהליך מדיני. הוא חי באשליות כי יצליח לכפות על ישראל את "הקווים האדומים" באמצעות התרת רסן הטרור, אך הדרך הזו לא תביא לשום שלום בין ישראל לפלסטינים ואפילו לא להסדר מדיני חלקי.

אבו מאזן משחק באש, ואם לא יתעשת הוא עלול לסיים את שלטונו בדיוק כמו יאסר ערפאת. אבו מאזן דוחק את ישראל לפינה, וכפי ששלטון ערפאת נפל במבצע 'חומת מגן' ב-2002, עוד מבצע של צה"ל ביהודה ושומרון עשוי לקרב גם את אבו מאזן לקץ שלטונו.


יוני בן מנחם הוא מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. הריסת הסיכוי לדו קיום בין העמים, ע"י מחמוד עבאס ושאר חבריו לכנופיית הרצח,

    מתרחשת רק בגלל שלושה רוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו – רבין, פרס וביילין.

    בדיוק כמו שהחוק הפלילי בישראל ולמעשה, אף קודקס פלילי בעולם, אינו מבדיל בין מזמין ומאפשר הרצח לבין מבצע, זהו הדין של שלושת אלה. חוק העונשין הישראלי, מגדיר את הסיוע כך: "מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע."

    אז אם הגדרה זו, חלה על אדם פרטי, הגדרה זו חלה בהכרח (גם אם לא במובן המשפטי הישיר של חוק העונשין, אלא ובעיקר במובן האתי, של נשיאה באחריות לתוצאות **צפויות** של מעשיך), על נבחרי הציבור שבמו ידם, העלו לישראל כנופייה שכוחת אל של מרצחים מתוניס. בדיוק כמו שאף אדם סביר לא פועל לשחרורו של האנס בני סלע, כך בדיוק כך, נושאים באחריות נבחרי הציבור, אשר שמעו את נאום יוהנסבורג והמשיכו בתהליך.

    רצח ישראלים עבור פרסים מאוסלו, אינו שלום – לשלום ולדו קיום, אין קורבנות. לא משנה כמה פעמים סייעניהם בתשקורת ינסו למכור לנו (ישראלים) את המנטרה הזו וכמה אתרוגים יגדל אמנון אברמוביץ – תזכרו זאת, כאשר הנציגה הבאה של מפלגה בסמול הישראלי תכתיר את הרוצח ערפאת כסיבה לשלום ביקום וכאשר בפסטיבל רבין, הבא עלינו לקללה – מפלגות אלה יגדפו אתכם ואף יגדילו וידרשו לשנות את ההגדרה, של מי שאינו מסכים שרצח ישראלים עבור פרסים מאוסלו זה שלם, ל"מתנגד לשלום". כמובן, יש להחרים כל מפרסם שמנסה לממן את התשקורת, המפיצה מנטרה אווילית זו בכלל ואת פסטיבל רבין בפרט.

    מכחיש השואה, מחמוד עבאס, מעולם לא התכוון להלחם בטרור. אין שום עדות מעשית לכך (מלמוליו למצלמות של "בצלם" ו"בתסריט" אינן מעשה). אין כמובן, דרך מעשית לדעת כיצד היו מתנהלים הדברים בין העמים ללא ייבוא כנופית מרצחים שכוחת אל מתוניס, בידי רוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו – אך ניתן בוודאות לדעת, שנאום יוהנסבורג התקיים במלואו וזו ההוכחה הטובה ביותר לכך, שהרס שנוכלי הסמול זרעו ביחסים בין העמים, גם 10 דורות לא יצליחו לרפא.

    לא רק שעתה, לא יכול להיות פתרון קסם לשסע שזרעו פרס, רבין וביילין – אלא שזה גם לא יתכן לוגית, כל עוד הסמול הישראלי עוצם עיניים ומסרב לראות (ע"מ לראות ולהבין, נדרש שכל וחיבור למציאות – שנים אשר מהם יש מעט מאוד בסמול הממסדי בישראל), שחמאס ואש"ף מבצעים את הטריק הישן ביותר עלי אדמות במשא ומתן – השוטר הטוב והשוטר הרע.

    לנו (לישראל), לא אכפת שחמולה אחרת (לא של מחמוד עבאס) השתלטה על רצועת עזה. זו סוגיה פנימית שלהם בלבד. מחמוד עבאס הנו "חלופה טובה" ומעשיו הם שלום – רק למי שגם היום מאמין ומחרים אחרים כי הם לא מאמינים, שרצח ישראלים זה שלום עם קורבנות. גם אם שם התפקיד שגנבת מבוחרי ישראל (בסיוע צמד נוכלים שהכריזו שראש מפלגה גם עם 10 מנדטים, אינו יכול להיות ראש ממשלה), הנו שר בטחון.

    נהפוך הוא, נבחרי ציבור כאלה הם הסיבה (לא היחידה אבל עדיין סיבה) – לא, לא להמשך הטרור, את זה גם ארה"ב הגדולה אינה הצליחה לבצע, אין פתרון קסם לטרור – לחוסר יכולתו של הציבור בישראל להתאחד, ע"מ להציב גבול ברור לאש"ף (איתם אנחנו חתומים על הסכם עקרונות, עם חמאס לא) – או שאתם נרתמים לפרום את הסוגיות בין העמים וזה וודאי לא כולל, להקשות אותן או שתעופו חזרה לתוניס ואם המימון מאירופה, לש מספיק לשם כך – אנחנו נעזור לכם.

  2. "גל הטרור מאיים גם על שלטון הרש"פ של אבו מאזן ולכן רק עצירתו יכולה להציל את הרש"פ מקריסה"
    דווקא לא נשמע שאבו מאזן מרגיש מאוים במיוחד.

  3. גל הטרור מאיים גם על שלטון הרש"פ של אבו מאזן ולכן רק עצירתו יכולה להציל את הרש"פ מקריסה-
    אם זה נכון, אז לא בטוח שאבו מאזן הוא היחיד שנמצא עכשיו בעמדה לדרוש דרישות. כדאי שנחשוב איך לנצל את חלון ההזדמנויות הזה.

  4. נפלא, אבו מאזן גמור מה שנותר לנו עכשיו זה רק לעמוד בצד ולראות איך ה"פלשטינים" מחסלים זה את זה בלי בג"ץ ובלי בצלם , אסור לצה"ל להתערב , אלא רק לאזן בין הצדדים , (להחליש את הצד החזק אבל לא לתת לעסק להרגע לשניה אחת , יהיו רציחות ונקמות ונקמות על הנקמות וגאולת דם ) ולשמור שכל השמחה הזאת לא תזלוג לישראל, אני מאחל בהצלחה לכל הפלגים ופלגי הפלגים .
    בשרותי הצבאי סדיר ומילואים , אכלנו הרבה " פיתה סורית " יומם ולילה התאמנו נגד האויב הסורי הנורא, חסדי השם עכשיו הסורים עסוקים בלחסל את עצמם , ועל ה"פלסתינים" או פלשטינים או פלשתינאים ללמוד מהסורים