מצעד האיוולת של בני גנץ

שר הביטחון ושותפיו לרעיון "ההיפרדות" מתעקשים להיאחז בקונספציה שגויה ומסוכנת, שכשלה במציאות פעם אחר פעם

מופת של חלמאות. השר גנץ | אריאל חרמוני, משרד הביטחון

לו הייתה ההיסטוריונית והסופרת ברברה טוכמן מחברת כיום את ספרה האייקוני 'מצעד האיוולת', היה ודאי נשמר בו מקום מרכזי ומכובד לתופעת שבויי קונספציית "ההיפרדות": התפיסה הנשענת על "הראיס" אבו מאזן ועל הרש"פ כפתרון לסכסוך וכמעין קבלן ביטחון חיצוני עבור מדינת היהודים.

תופעת תומכי אוסלו וההיפרדות, שנציגם הבולט בהווה הוא שר הביטחון גנץ, היא תופעה שקשה להחליט האם היא הזויה יותר או מסוכנת יותר. קונספציה שגויה בסדר גודל היסטורי המאיימת על ביטחון ישראל באופן חמור. אין מדובר רק בהערכה המתייחסת לטווח הארוך, אלא במציאות בה המצב הביטחוני מתדרדר כבר כיום, בטווח הנראה לעין בכל מהדורת חדשות ובכל עיתון.

בטרם נצלול למעמקי הקונספציות וההנחות השגויות של שר הביטחון ושל רבים כיום לפניו, ראוי שנבין את הגדרת ה"איוולת" לשיטתה של טוכמן, המגדירה שלושה תנאים ההופכים "מדיניות שגויה" ל"איוולת" של ממש. התנאי הראשון הוא שעל התוצאות השליליות להיראות בעליל בזמנן ולא רק בראיית "בדיעבד" לאחר מעשה. הסכמי אוסלו למשל מהווים דוגמא טובה לכך, כאשר מיומם הראשון היוו כישלון מהדהד. הם דרדרו את מצבה הביטחוני של ישראל, הביאו לאלפי הרוגים ופצועים, נתנו בידי הטרור הפלסטיני עוצמה צבאית חסרת תקדים, קידמו דה-לגיטימציה גלובלית המפוררת עד לימינו את לכידות העם היהודי ועודדו חרמות ואיומים בהעמדה לדין בינלאומי.

התנאי השני: חייבת להיות דרך פעולה חלופית אותה ניתן לנקוט כפתרון לבעיה. בהקשר זה אין ספק שהיו בידינו מגוון חלופות רחב לרעיון המעוות בו יובאו מטוניס ארגוני טרור חמושים ורצחניים אשר קיבלו שליטה בחלקים נרחבים מארץ ישראל.

התנאי השלישי הוא שהמדיניות הננקטת היא קבוצתית ונמשכת יותר ממשך חייו של דור פוליטי אחד. כאן צריך לציין שבלתי נתפס כיצד גם כיום, כמעט שלושים שנה לאחר שנחתמו הסכמי אוסלו, עדיין ישנם בכירים החוזרים על אותן מנטרות שאין להן שום אחיזה במציאות. סיסמאות אשר כשלו פעם אחר פעם וממשיכות להיכשל גם ברגעים אלו ממש.

כל התנאים של טוכמן מתמלאים במלוא הדרם גם בדרך בה מתנהלת מדינת ישראל מול הרש"פ, כאשר תומכי אוסלו וממשיכיהם למעשה הגדילו ושכללו את טרגדיית אוסלו לדבר הרסני ומסוכן בהרבה. "רעיון ההיפרדות", קרי נסיגה מוחלטת מהבקעה ומיו"ש לגדר הביטחון ואובדן שליטה על כל הגבול המזרחי ועל היכולת לקיים שליטה ביטחונית בשטח, הוא מופת של חלמאות שעוד תילמד בדברי ימי הכסילות המדינית. ההנחה לפיה הפלסטינים, הירדנים או כוחות בינלאומיים יערבו לביטחוננו, ימנעו כניסת מאות אלפי ג'יהאדיסטים ללב ישראל ויבצעו עבורנו מעצרי לילה בג'נין – כל כך מופרכת שאפילו המילה "הזיה" לא תספיק כדי להגדיר אותה.

יש אלטרנטיבה

לכל קונספציה קיים בסיס עליו היא מושתתת. במקרה הנדון מדובר בטענה חסרת הבסיס, הגורסת כי אם ננקוט בצעדים חיוניים לביטחוננו הלאומי ולקיומנו ארוך הטווח, קרי ניישב את הבקעה ואת גב ההר בשטחים שאינם באחריות הפלסטינים (שטחי C), אזי חזקה עלינו שגם נחוייב להעניק לשני מיליון פלסטינים אזרחות ישראלית. במידה וזה המצב, הרי שאין דבר יותר "ציוני" מנסיגה לגדר הביטחון והבטחת הרוב היהודי במדינת ישראל.

כמובן שטענות אלו אינן מפריעות לטוענים אותן לקדם באותה נשימה ממשלות לא-ציוניות הנשענות על תומכי טרור, רעיון שהוא בדיוק הפוך להבנה מדוע נדרש רוב יהודי במדינת ישראל. שבויי הקונספציה למעשה הופכים את היוצרות. לטענתם אין שום אלטרנטיבות מדיניות לניסוי ה"היפרדות" המסוכן, זה שתוצאותיו ידועות מראש. את עומק הסוגיה הביטחונית-לאומית ואף הדתית הם פוטרים כעניינים גמישים לחלוטין שאפשר בדרך כזו או אחרת ל"סדר אותם" או פשוט לוותר עליהם.

אלא שהמציאות מוכיחה את ההפך הגמור. שימו לב לעקרון הבא: בעוד שצרכי הביטחון הלאומי הם קשיחים לחלוטין ולא ניתן כלל להתגמש בהם, דווקא העולם המדיני מאפשר גמישות ומגוון רחב של פתרונות שיבטיחו כי הפלסטינים ביו"ש לא יקבלו אזרחות ישראלית. לא רק זאת, מדובר בפתרון המקובל על המשפט הבינלאומי להמשך הניהול העצמי שלהם.

כיום מתקיימות בעולם 55 טריטוריות ומדינות המוכרות רשמית על ידי ארה"ב שבכוחן לשמש תקדים לבסיס אפשרי לפתרון הסוגיה הפלסטינית. למשל, הוותיקן וסן מרינו הן מדינות ריבוניות לכל דבר ועניין. האחת, הוותיקן, לא גדולה יותר מרובע ושוכנת בלב עיר בירה של מדינה אחרת, איטליה. השניה, סן מרינו, היא למעשה "אי" המוקף מכל עבריו בגבול איטלקי. כלומר, רק באיטליה עצמה מתקיימות בהווה שתי דוגמאות חיות לפתרון אפשרי שכלל איננו עולה בדיון המדיני או הציבורי. באתר תנועת הביטחוניסטים אנו סוקרים ארבעה פתרונות מדיניים שונים שאינם כוללים את הצורך בקידום חיסולה של מדינת ישראל על ידי נסיגה לגדר הביטחון.

משקרסו הנחות אוסלו, ורגע לפני קריסתה הסופית של הרשות ביום שאחרי אבו מאזן, הגיע הזמן לנטוש גם את המצעד ההיסטורי המוביל אותנו אל תהום. עלינו לשוב לרעיון הציונות המעשית, דהיינו: חיזוק ההתיישבות בכל חלקי הארץ, בלימת ההשתלטות הערבית על קרקעות, שימור חופש הפעולה של צה"ל וחיזוק הנהגות מקומיות חמולתיות בערים השונות כתחליף לרשות, שהיא כאמור אויב אסטרטגי המנציח את הסכסוך ומסכן את ישראל. לצד זאת יש כמובן לקיים מלחמה בלתי מתפשרת מול החמאס והג'יהאד.

חשוב להבין: הרש"פ היא זו המחוללת את הטרור, היא זו שמסיתה במערכת החינוך שלה, היא זו המממנת את המחבלים ומשפחותיהם כולל אלו של החמאס והג'יהאד. היא זו המובילה קמפיין דה-לגיטימציה גלובלי, מציתה אנטישמיות, מפיצה שקרים ומסכנת חיי יהודים ומפוררת את לכידות הקהילות היהודיות המתרחקות מישראל.

שר הביטחון גנץ – עדיין לא מאוחר לפקודת "חדל" להמשך הצעידה במצעד האיוולת.


תא"ל במיל' אמיר אביבי הוא מייסד ומנכ"ל תנועת הביטחוניסטים, ראש לשכת הרמטכ"ל לשעבר, סגן מפקד אוגדת עזה וסגן מבקר מערכת הביטחון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. "החמור גנץ" זו הגדרה מדוייקת של אשכנזי על האוויל המשריש הזה. חמור מזיק ומסוכן. הוא אוויל, עיקש ורשע הגיב:

    שסבור בינו לבין עצמו שהוא ילמד את כולם לקח ויממש על אפם וחמתם את חזון הבלהות החמורי שלו ויקים מדינה ערבית על אפם של כל היהודים מהם הוא סולד ואותם הוא מבזה. שולח את כוחות הבטחון לשבור עצמות למתיישבים היצור השטני הזה.

    איש מכוער בכל המובנים שכל כיעורו הפנימי ניבט ממבטו מלא הרוע, העיקשות החמורית, חוסר ההבנה המוחלטת מה צריך וחובה לעשות על מנת להגן על מדינת ישראל ועל העם הנתון למעשיו המסוכנים.

    הוא מזכיר לי לטאת כוח. זאת שזוחלת כשלשונה המגעילה והארסית כל הזמן יוצאת ונכנסת לפיה בחיפוש אחרי קורבן והדרך שלה להמית אותו היא בסך הכל באמצעות הרוק הרעיל שלה.

    גנץ הוא אדם רעיל ורמאי פוליטי מעמיד פני מה שהוא לא ושמוביל את המדינה לאסון יחד עם כל עדר החמורים שאיתו בצמרת בישראל.

    ישראל בסכנת השמדה כפי שאומר האלוף בריק. ממש על הטיטניק.

    ומה שאמור להציל אותה זה עדר של חמורים עם ראש מלא קש וגבבה.

    פחד אלוהים.

    הקשיבו:

    האלוף (מיל.) יצחק בריק: עם ישראל חי (על סיפון הטיטניק!) על מוכנותו של צהל לאתגרים הבאים

    https://www.youtube.com/watch?v=v-ANcXwPOME

  2. עד שניפטר מהגנצים והלפידים לא יישאר שטח ששיך עדיין למדינה היהודית הגיב:

    לא במדינה הרישמית ולא בשומרון וביהודה.

    אנחנו מדברים והאויב הערבי עם האויב בעברית מוכרים הכל ובונים להם את הוילה בכספי היהודים הטיפשים והמתאבדים על שטחי הלאום שלנו.

    מה יעזרו כל הדיבורים?

    העסק אבוד.

  3. רק הצבעה למפלגות הימין תעצור את הממשלה הנוראה הזו. כולל שר הבטחון שמעדיף לסכן חיילים עבור עקרונות שלא מתאימים למציאות שלנו.

  4. בני גנץ הוא כולו איוולת אחת גדולה. מדובר באדם טיפש, חדל אישים, שרמתו כל כך נמוכה עד שכלל אינו מסוגל להבחין בחולשותיו ובחסרונותיו. צריך לסלק אותו מהשלטון כמה שיותר מהר. מעשיו כשר הביטחון הם בכייה לדורות.

  5. מאמר חשוב ומחכים. אחת הנקודות החשובות במאמר היא הנתוח כמה אסונות המיט עלינו הסכם אוסלו במלחמות. והנזק כיום של אוסלוהואמיצירת ישות של האויב, אשר פועלת באו״ם ומכירים בה בעולם כמיצגת עם דמיוני פלסטיני. מדברים על שטחים פלסטינים, ויש נציגים דיפלומטיים של רש״ף בעולם .

  6. מאמר חשוב ומחכים. אחת הנקודות החשובות במאמר היא הנתוח כמה אסונות המיט עלינו הסכם אוסלו במלחמות. והנזק כיום של אוסלוהואמיצירת ישות של האויב, אשר פועלת באו״ם ומכירים בה בעולם כמיצגת עם דמיוני פלסטיני. מדברים על שטחים פלסטינים, ויש נציגים דיפלומטיים של רש״ף בעולם .

    רצוי להבין את הרקע לאשלית אוסלו. זה הפחד מפני הסכנה של המצב הקים והדחקה של האמת. במקום המציאות מפותחת הזיה שנוכל להשיג שלום, מיד, עכשו, אם רק נותר ונפיס את הערבים במסירת יהודה ושומרון וגם בשוחד כספי כפי שעשתה ממשלת בנט .

  7. גנץ הוא שר הביטחון המסוכן למדינת ישראל מאז קום המדינה
    חסר מוח התמנה לרמטכל בזמן שנתפר תיק לגלנט , מעניין מי היה עוזר החייטים הראשי

  8. מאמר מצוין ומפחיד. נורא לחשוב שחבורת מטומטמים היו רמטכלים.

    1. שמאלנים הם מטומטמים מעצם היותם שמאלנים. שמאלנות זה טיפוח הרמיה העצמית ובניית עולם אשליות לא ריאלי הגיב:

      מי שקורא את השטויות ההזויות של היהודי האידיוט קרל מרקס מבין שרק אנשים הזויים מאמינים שאם ידכאו את האמונות הדתיות של העמים, ואת הישויות השונות של כל לאום וכך יצליחו לדכא את המלחמות ובעיקר (כי הוא היה יהודי) את האנטישמיות.

      70 שנה של דיכוי לא הועילו לאווילים האלה. כשברית המועצות התמוטטה חזרו לחיים כל הדתות בתחומה וביתר שאת.

      לא ניתן לדכא את רוח האדם כפי שהשמאל תמיד שואף ופועל לעשות.

      השמאל במהותו חייב להיות דיקטטורי ומדכא כדי לכפות על האחרים את הזיות הטמטום של עצמו.

      ההזיות מהסוג: אם נהיה נחמדים לרוצחים המוסלמים הם ישיבו לנו בפרחים במקום בכדור לראש.

      זה הסטייל.

      זה תמיד נגמר בשחיטות, רציחות, טיהורים, שטיפות מוח, דיכוי, גניבת שלטון, ודריכה על אחרים שהם הריאליסטים והנורמלים על ידי השמאלנים ושלטונם המושחת.

      השמאל אינו נורמלי. הוא ממש לא נורמלי.