"התקיפות מעבירות מסר חשוב לאיראנים והם מבינים אותו היטב"

פיצוץ עז הרעיד את העיר אספהאן בלב איראן בערב שבת האחרון, ומאז עוסקות הכותרות בעיקר בשאלת זהות מבצעי התקיפה ומטרתם. סא"ל (במיל') מיכאל סגל, לשעבר ראש ענף איראן באמ”ן וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מסביר בשיחה עם 'מידה' כי ככל הנראה היה מדובר ב"מצבור של תקיפות: נגד מפעל בעיר אספהאן, סדרת תקיפות בגבול בין עיראק לסוריה ודיווחים על תקיפה באתר נוסף שעדיין לא ברורים לחלוטין".

לדבריו, "ממה שידוע עד כה לפחות לגבי המתקן באספהן, כנראה שהיה מדובר במפעל בו יוצרו טילים לטווח בינוני. בחלק מהדיווחים דובר גם על תקיפה נגד מתקנים לייצור של מל"טים אבל לא ברור אם היו כאלה באזור שהותקף".

עוד מוסיף סגל כי האירועים האחרונים מתרחשים בתוך מעטפת גיאו-אסטרטגית מורכבת שחשוב לשים אליה לב. "קודם כל צריך לזכור את התרגיל הצבאי הגדול שהתרחש לאחרונה בשיתוף בין צה"ל לצבא האמריקני, וכלל גם אימון אווירי נרחב של מפציצים ומטוסי קרב. במקביל מבקרים בישראל מזכיר המדינה בלינקן וראש ה-CIA. מצד שני ישנה ההתקרבות בין איראן לרוסיה, שתי מדינות שנתונות לסנקציות בינלאומיות ורק לאחרונה ביצעו חיבור של המערכות הבנקאיות שלהן".

בהקשר הזה הוא ממשיך ומסביר: "מעבר לזה אפשר לראות מגמה בינלאומית, מאוסטרליה ועד אירופה, של ממשלות שמתכננות להכניס את משמרות המהפכה לרשימת ארגוני הטרור. זה צעד משמעותי מכיוון שמי שמנהל את איראן בפועל, גם ברמת המיקרו וגם ברמת המאקרו, הם אנשי משמרות המהפכה. הם שולטים כמעט בכל דבר כולל תעשיות הנפט ותעשיות נשק מתקדמות".

איך הגיב המשטר בטהרן למתקפה?

"ממש היום בראשון לפברואר המשטר מציין את הכניסה לשנה ה-44 למהפכה האסלאמית, אז בכותרת של העיתון 'קאיהן' שהוא השופר של ח'מאנאי פורסמו תמונות שלו מבקר במאוזוליאום של קודמו ח'ומייני, יחד עם כותרת שטוענת כי "ארה"ב לא יכולה להרשות לעצמה לעשות טעויות". עוד נכתב שם בהקשר הזה כי "העם האיראני הפך לעץ איתן בזמן שישראל וארה"ב נמצאות על סף התמוטטות".

מעבר לתעמולה, האם באיראן מדברים על פעולת תגמול?

"לאיראנים יש חשבון פתוח עם ישראל הרבה לפני הפעולה האחרונה, ובכל פעם מבטיחים לנקום: חיסול מדען הגרעין פחריזאדה, חיסול מורניה ועוד. יכול להיות שכעת, במסגרת ציון יום השנה למהפכה, אם איראן תזהה הזדמנות לבצע פיגוע נגד ישראלים בחו"ל או לשגר מל"טים לכיוון ישראל, היא תנסה לפעול בכיוון. לאחרונה ראינו שספינות בבעלות ישראליות יכולות להיות מטרה ובעבר דיברו גם על שיגור כלים מתימן שיכולים להגיע לאיזור אילת. צריך לזכור שהמשטר עדיין מתמודד עם מחאה עממית מבית, למרות שהיא קצת פחתה בעוצמתה לאחרונה, והוא עשוי לנקוט בצעד בעל נראות גבוהה יותר. הם כל הזמן מחפשים ערוצים לבצע את הנקמות".

מה המסר שהתקיפות האלה מנסות להעביר?

"המסר די ברור, גם בתקיפה במתקן באספהאן וגם בתקיפות בגבול סוריה שהתבצעו כמעט באותו יום. מי שביצע את התקיפות האלה החזיק במידע מדויק מאוד לגבי המטרות, והראה שהוא נחוש למנוע גם ייצור של אמצעי לחימה וגם את ההעברה שלהם לגורמי טרור באזור. זה מסר חשוב שהתקיפות נועדו להעביר לאיראנים והם מבינים אותו היטב. כמובן שזו לא הפעם הראשונה בה מתרחשים באיראן דברים מסתוריים, שרק חלקם מתפרסמים ומגיעים לידיעתנו".

מה אפשר ללמוד משיטת התקיפה באמצעות מל"טים?

"מה שקרה כאן זה שאיראן בעצם קיבלה טעימה מהנשק שאותו היא בעצמה שיכללה בשנים האחרונות ואף ייצאה אותו לסכסוכים שונים ברחבי המזרח התיכון. ראינו את זה בעיקר בתקיפות של ספינות במפרץ הפרסי באמצעות מל"טים, וגם במלחמה בין החו'תים בתימן לסעודיה שמשמשת כשדה ניסויים לנשק איראני. האיראנים שיכללו את תורת הלחימה הזו של תקיפות באמצעות כלי טייס בלתי-מאוישים שכנראה ממריאים ממקום קרוב, ועכשיו הם סובלים מפעולה דומה נגדם".

יכול להיות שכלי הטיס המריאו מתוך איראן או ממדינה שכנה?

"אתמול סוכנות הידיעות 'נור' פרסמה ידיעה לפיה ההתקפה בוצעה בסיוע קבוצות אופוזיציה כורדיות שפועלות מעיראק, באזור אותו התקיפה איראן מספר פעמים. בחזית אחרת, לא אחת איראן מאשימה את אזרבייג'ן למשל בכך שהיא מהווה קן שילוח לפעולות ישראליות נגדה. לישראל יחסים טובים עם אזרבייג'ן וממש לאחרונה היה אירוע ירי לעבר השגרירות האזרית בטהרן. לאורך הגבול יש כל הזמן תקריות אש מקומיות ויש מתיחות שקשורה גם למיעוט האזרי באיראן ולחלק מהאזרים שרואים בחלקים מאיראן את המולדת שלהם. קיימת גם מתיחות עם אפגניסטן על רקע נושא חלוקת המים ולאחר שהטאליבן בנה מספר סכרים באזור. זו סוגיה מאוד משמעותית עבור טהרן".

יש חדשות בנוגע להסכם הגרעין?

"כרגע אף אחד כבר לא מדבר על הסכם הגרעין או על התכנות לחידוש השיחות בעניין, למרות שלא אופתע אם חלק מהבכירים בוושינגטון עדיין משתעשעים ברעיון הזה. מבחינת המערב, הסיכוי להתקדם בחזית הזו הפך לקשה יותר כאשר האיראנים המשיכו להציב עוד ועוד תנאים. בנוסף איראן הפכה בחודשים האחרונים למפרנסת העיקרית של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, כאשר היא מספקת לרוסים מל"טים ואמצעים אחרים. לאור דיווחים שונים על הכוונה של פוטין לרכוש מאיראן טילים לטווחים ארוכים יותר, יכול להיות שהטילים שיועדו לרוסיה היו חלק מהמטרות שנפגעו בתקיפה הזו. בהקשר הזה אפשר לציין ציוץ שפרסם לאחר התקיפה עוזר בכיר לנשיא זלנסקי שכתב: "הזהרנו אתכם". בטהרן כעסו מאוד, זימנו את הנציג האוקראיני לשיחת נזיפה ואפילו התפרסמו ידיעות שמאשימות את קייב במעורבות".

באיזה מצב משטר האייתוללות נכנס לשנתו ה-44?

"המצב הכללי מבחינת המשטר נראה מאוד בעייתי. כשהאייתוללות מסתכלים מסביב הם רואים מדינות באיזור שמתקרבות לישראל ויוצרות ציר של התנגדות מולם. גם השיעים בעיראק לא ממש מרוצים מההתערבות האיראנית בעניינים שלהם. וכשהם מסתכלים פנימה הם מביטים במחאה שממשיכה להתקיים, במשבר כלכלי מעמיק ובמשבר חמור במשק המים. יש גם ביקורת רבה נגד התנהלות המשטר באירועי רעידות האדמה. אפשר להגיד שעצם ההגעה לשנה ה-44 היא סוג של הישג אבל השנה האחרונה הייתה מאוד מאתגרת עבור השלטון, והשנה הקרובה תהיה מאתגרת עוד יותר. האייתוללות עדיין שורדים אבל הם נדרשים לצעדים קשים מאוד עבור ההישרדות הזו, כולל דיכוי הפגנות והוצאות להורג".