פרשת השבוע

להחלטות של מנהיגים עלולות להיות השלכות לא רצויות וכואבות, אך לעתים הן שלב הכרחי בדרך לפתרון בעיה ממשית

היחסים הכלכליים בין שני האחים מדגישים את תפקידו החיוני של הסוחר ושל חלוקת העבודה – לא רק ברווחת החברה, אלא גם באפשרות לעסוק בתורה ובמושכלות

חלום הפרות והשיבולים של פרעה היה הבסיס לאחת ההשקעות הכלכליות הראשונות והחשובות בהיסטוריה

סיפור יוסף ואשת פוטיפר הוא דוגמה למקרה בו גם כאשר הראיות נראות לנו מרשיעות, יתכן שהקשר בינן לבין האמת קלוש

הפרשנויות השונות שניתנו ל"קשיטה" כאמצעי תשלום מוקדם מעידות על החשיבות של מטבע עבור החיים הכלכליים, והכרה בערכו של הכסף

יחסי העבודה של יעקב מול לבן מדגישים את העובדה שגם למעסיק יש זכויות, ולא רק חובות

יעקב הסכים לוותר על ההווה למען העתיד, לעומת עשיו שהעדיף את ההנאה הרגעית. מי מהם צדק? טובי הכלכלנים עדיין מתווכחים על כך

המאמץ האדיר שמשקיעה רבקה בהשקיית העבד וגמליו נראה על פניו כמיותר, אך בחינת העלות והתועלת שבו מגלה מסקנות כלכליות מעניינות

שמירה על קניין פרטי היא חשובה, אך כאשר היא הופכת לאידיאולוגיה של צרות עין ופסילת החובה המוסרית של צדקה, אנחנו מקבלים את סדום

הברכה שניתנה לאברהם מלמדת כי צבירת הון ורכוש - כל עוד נעשית בדרכי שלום - היא דבר טוב ורצוי

סיפורי המבול ומגדל בבל מזכירים לנו שהתקדמות טכנולוגית היא כלי באמצעותו ניתן לבצע מעשים נהדרים, אך גם לגרום לשואה של ממש

העלילה המפותלת והאירונית שנבנתה סביב דמותו של בלעם מלמדת מסר מקראי חשוב - גם עובד האלילים החזק ביותר לא יכול לעמוד בפני ה'

קיום המצווה הסתומה של הפרה האדומה הפך לסמל למסירות לתורה גם כאשר היא איננה מובנת, מתוך הכרה בגדולתו המוחלטת של הציווי האלוהי

שילוב הסיפורים הנפרדים בפרשה גם במחיר קשיים תחביריים או ענייניים, מלמד אותנו על הקדושה של מילות התורה ותכניה

בחינת ההקשר ההיסטורי והרמיזות לאירועים מקראיים אחרים השתולים בסיפור, חושפת את המסר המשמעותי של המגילה

הגמול שמבטיח ה' לישראל הוא לא רק איום כדי שישמרו את הברית, אלא הבטחה לגאולה

פרשת המועדות היא הפעם היחידה בתורה שבה מתוארת בפירוט משמעותו הייחודית של חג הסוכות

למרות שהמשכן תוכנן להיות בית מגורים, האל עצמו כלל לא נמצא בתוכו. השקט שבו התבצעו הטקסים מבטא את חדלונו של האדם מבקשותיו ואת התייצבותו בלי מילים מול השגב האלוהי

כיצד מצוות המצה נעלמה ממסירת משה לישראל את מצוות הפסח, ומדוע הופיעה רק מאוחר יותר

עם סגולה הוא ביטוי אמורפי למדרגה מיוחדת בקשר בין אלוהים לעם ישראל. יונתן כהן מברר את היתרונות וההשלכות של מעמד זה.

מצוות החרם מעוררת שאלות היסטוריות ומוסריות רבות. האם קיימו בני ישראל את מצוות החרם? מהי תכלית המצווה? ומדוע בימי דוד ושלמה זנחו את הציווי הנוקשה?

המעבר בין חזון ארץ ישראל של האבות לכיבוש הארץ בידי הבנים ערפלה את מושג "ארץ ישראל" בפני הפרשנים שהתקשו לפרש — מהם גבולותיה של ארץ ישראל?

המאבק באלילות הוא מיסודות האמונה המקראית ונוגד את הנוהג בעולם האלילי הקדום שהקיף את ישראל ומותרת במדינות רבות גם כיום

פרשת מי המריבה בה נענשו משה ואהרן מעוררת את השאלה מה היה חטאם הכבד שבגללו לא זכו להיכנס לארץ? מעיון בפרשתנו ובספר שמות עולה התמונה שמשה לא חטא כלל.

בין הההתנבאות המקראית לאקסטזה האלילית קיים דימיון בולט. בפרשת השבוע מצויין ההבדל המהותי בין התופעות השונות

מדוע כה קשה מעמדם של גרים בישראל? כדי לענות על שאלה זו יש לחזור ליסודות ולברר את המושגים הבסיסיים ביותר לקיומנו המשותף.

סיפור עגל הזהב צרוב בתודעה כסמל לאם כל חטאת, אך פירושים שונים מציעים הסברים מורכבים יותר. גם אהרן לא יוצא מהסיפור שה תמים.

קריאה זהירה של הטקסט המקראי מעלה כי מכת הדבר לא יצאה לפועל אלא נשארה בגדר איום בלבד.

הטקסט המקראי מציג בפנינו מספר שאלות לא פתורות: מדוע פרעה גזר על הזכרים ולא על הנקבות? האם פקודתו של פרעה יושמה במציאות.

פרשת ויחי מסיימת את ספר בראשית, הספר שפותח את התנ"ך מאפיין באלמנטים ייחודיים וקדמוניים. ד"ר יונתן כהן מנצל את ההזדמנות להסתכל אחורה על הספר שהסתיים.

גניבת ברכת יצחק במרמה מלמדת עד כמה חזקה כוחה של האמונה שלמילים יש כח מאגי עצמאי, אמונה ששרדה עד היום.

האם מטרת החזרה בפרשת חיי שרה אסתטית בלבד, או שמטרתה להציג תוכן ומסרים שונים? ד"ר יונתן כהן על פרשת חיי שרה