כחלון מתרסק בסקרים לאחר קדנציה כושלת באוצר, בני גנץ ממשיך להביא עוד מאותו הדבר וטירוף ההדלפות לא נפסק. השבוע הפוליטי שהיה
לחצו כאן למרכז הבחירות של 'מידה' – כל הפרשנויות, הסקרים והחדשות מבחירות 2019
1. למרצ וכחלון לא ממש אכפת
מפלגות מרצ ו'כולנו' השיקו השבוע את קמפיין הבחירות שלהן עם שלל סרטונים ומודעות, וכצפוי סיפקו חומר רב לרשתות החברתיות ולטורי הסאטירה. במרצ בחרו לצאת בקמפיין המוחה נגד הדרת נשים, ובחרו לשם כך את הדמויות של הספורטאית יעל ארד ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
הבעיה היא שבמפלגה לא טרחו לבקש מהשתיים רשות, והן כמובן מחו בתוקף ודרשו להסיר את שמן ותמונתן מן הסרטונים. יעל ארד אמרה כי היא "נדהמה לגלות" שבמרצ השתמשו בשמה ובתמונתה ללא רשות, במיוחד לאור העובדה כי מדובר בסרטון של מפלגת מרצ, "שעמה מעולם לא הזדהיתי פומבית ולמען האמת איני תומכת בה". גם הנהלת בתי המשפט פנתה למרצ בדרישה להסיר את שמה של חיות מהקמפיין, לאחר שעשתה זאת "ללא ידיעתה וללא רשותה" של נשיאת העליון.
וכך למרבה האירוניה הפך קמפיין נגד מחיקת דמויות נשים למוחק נשים בעצמו, תוך פגיעה בזכויות ובפרטיות שלהן ועברות לכאורה על כללי המנהל התקין, סוג של מסורת במרצ. סיבוב הפרסה המהיר במחיקת הסרטונים הוא למעשה תמונה מושלמת של התהליך שעברה המפלגה בשנים האחרונות: סימון של מטרה כלשהיא (גם אם היא על פניה חשובה וראויה מאוד) ומאבק למענה בכל האמצעים, גם אם זה אומר שבדרך שוכחים מדי פעם את החוק והמוסר.
רק לנו אכפת.
Posted by Moshe Kahlon – משה כחלון on Monday, January 21, 2019
גם מפלגת 'כולנו', שהיא למעשה כרגע מפלגת כחלון לאחר שרוב חברי הכנסת שלה נטשו אותה, יצאה בקמפיין חדש בו מבטיח שר האוצר כי הוא "היחיד שאכפת לו". כחלון כמובן מתעלם באלגנטיות מהגרעון העצום שהשאיר בקופת המדינה, מהכישלון הטוטאלי בשוק הדיור ומהתוכניות הבזבזניות שהוא יזם על חשבון הכיס של אזרחי ישראל, אבל הציבור רואה את כל אלה ומגיב בהתאם.
לפי הסקרים האחרונים, לא רק חברי הכנסת של כחלון נוטשים אותו, אלא גם אותם אזרחים שילדיהם ונכדיהם יצטרכו לשלם על חוסר האחריות של מפלגת 'כולנו'. גם הם הבינו כבר מזמן שלמשה כחלון אכפת רק מדבר אחד – לשמור על הכיסא בכל מחיר. דווקא בשבוע בו נראה שוונצואלה יוצאת סוף סוף לחירות לאחר עשורים של התרסקות סוציאליסטית, יש בכך מסר לפוליטיקאים בישראל: פחות פופוליזם "חברתי" על חשבוננו, יותר ליברליזם כלכלי ושוק חופשי אמיתי.
2. החבר החדש של בני
מי שעוד עומד להיפרד מקרוב מכחלון הוא יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן שהיה החבר הטוב ביותר של שר האוצר בשנים האחרונות, וכעת על פי הפרסומים מנהל מגעים לחבירה לבני גנץ.
לגבי ניסנקורן עצמו, לצערנו כבר התרגלנו שההסתדרות הפכה תחתיו לשחקן פוליטי המשתמש במשאבים העצומים שהוא אוסף מהעובדים לטובת קידום אישי. לניסנקורן אין שום אידיאולוגיה מלבד זאת ולכן הנטישה המהירה של כחלון המתרסק ברורה.
מנגד, גם לבני גנץ לא הייתה עד כה אידיאולוגיה ברורה חוץ מלירות לכל הכיוונים. בסרטון שפרסם בשבוע שעבר הבטיח גנץ "דרך חדשה", אבל החבירה לניסנקורן (ואולי גם ליעלון) מעידה שוב שמדובר באותה גישה ישנה רק עם פרצוף חדש. הדבר היחיד שמעניין את גנץ כרגע הוא צבירת כוח פוליטי, והאנשים שהוא אוסף סביבו מעידים על הכיוון אליו הוא הולך.
גם התמונה שפרסם השבוע גנץ יחד עם צוות המטה שלו חושפת מגמה דומה. העיתונאית טל שניידר עשתה שירות לציבור וזיהתה את המצולמים, רובם ככולם היו קשורים בעבר למפלגת העבודה, הננטשת בהמוניה גם היא.
3. יש חור בדלי
אי אפשר לסיים מבלי להתייחס בקצרה לטירוף התקשורתי שמתחולל פה לאחרונה. למרות שכבר התרגלנו לתופעת ההדלפות הקשורות לחקירות ראש הממשלה, השבוע נשברו שיאים חדשים. הוא נפתח עם ראיון שערורייתי של היועץ המשפטי לממשלה בו עסק מנדלבליט בפרטים רגישים מתוך חקירות מתנהלות בעיתוי תמוה מאוד, והגיע לשיא ביום שלישי כאשר בערב אחד נפתחו מהדורות החדשות בכל הערוצים בהדלפות מחדרי החקירות ומ"שיחות סגורות" של רוני אלשיך.
מעבר להדגמה נוספה לטשטוש הגבולות המסוכן בין המשטרה למערכת המשפט ("אין לי גם ספק שכתב האישום יכלול את עבירת השוחד") בו נהג אלשיך לאורך כהונתו, בין השאר צוטט המפכ"ל לשעבר כאומר ש"לאחר הבחירות תידרש עבודה רבה של שיקום האמון במערכת אכיפת החוק", וזה כבר באמת שיא השיאים.
האיש שהכניס את הפוליטיקה למשטרה עמוק יותר מאי פעם, שבתקופתו כמפכ”ל האכיפה הבררנית הפסולה הגיעה לשיאים שלא ידענו כמותם, האיש ששכר יועץ תקשורת פוליטי בדמות ליאור חורב ושילם לו הון על חשבוננו, נפגש עם עיתונאים כל שני וחמישי ומסר בטלוויזיה פרטים מחקירות רגישות – האיש הזה מתלונן על השפעה פוליטית במשטרה?
לחצו כאן למרכז הבחירות של 'מידה' – כל הפרשנויות, הסקרים והחדשות מבחירות 2019
במדינה מבולגנת כשלנו כל מי שמחזיק בעמדה מותר לו לעשות ככל העולה על רוחו. במדינות מתוקנות למשרות כאלה צריכים אישור מבתי הנבחרים. כאן המכ"ל שם ה"נשיאה" ורק מאיתנו דורשים עוד ועוד מיסים תמורת פחות ופחות שרותים.
אשם מי שהרים את המכסה וכך איפשר לאלשיך לבצבץ החוצה. לא טוב לדעת מה קורה מתחת למכסה העגול.
כחלון נענש על ידי הציבור שאינו טיפש. וטוב שכך. אלשייך גם נענש על ידי הציבור בכך שאינו נתפס כדמות אהודה או בעלת עתיד בפוליטיקה. הציבור מבין היטב מה קורה, ושני האישים האלו טוב שייעלמו מחיינו.
את החלל שמשאירים כחלון ואלשייך ימלאו נפתלי בנט ואורלי לוי הצעירים יותר, שעתידים לעשות הרבה יותר נזק למשך תקופה ארוכה יותר. תמיד יימצאו אופורטוניסטים ריקים שמציגים את עצמם כ"משהו חדש" ומשמשים מלכודת פתאים לאינטרסנטים גדולים ומתוחכמים מהם.
למה אף אחד לא מדבר על מפלגת זהות?
זוהי מפלגה מעניינת שנראה שתביא בשורה.
בטח ובטח שהיא נראית כמו כפפה ליד האידיאולוגית של אתר מידה המבורך.