בין בג"ץ לאברי גלעד: תפיסת הדמוקרטיה המעוותת של השמאל הישראלי

עתירות נגד הרכבת הממשלה, איומים בתקשורת על נבחרי ציבור וסתימת פיות: החתירה המתמדת תחת בחירת העם צריכה להדאיג כל אזרח שוחר דמוקרטיה

מצפים לשינוי. גלעד, אברמוביץ' ופלג | israeltourism, צילום מסך

בבוקר הבחירות לכנסת, לפני קצת פחות משלושה שבועות, כתבתי באתר זה טור שכותרתו הייתה "הבחירה האמיתית בקלפי: ערכי החופש והדמוקרטיה או שמאל פרוגרסיבי". טענתי המרכזית הייתה שהוויכוח בבחירות האחרונות נסוב מעבר למחלוקת הבסיסית בין ימין ושמאל, אלא בין ערכי האמת והחופש לבין עירוב של פופוליזם שמאלני מתובל באופורטוניזם והונאה.

הזהרתי אז שהפער העמיק הרבה מעבר לגישה פוליטית והפך לפער של ערכים: בשנים האחרונות מנהיגי השמאל התייצבו כמעט בכל נושא נגד טובתם של אזרחי ישראל, כאשר הדבר העיקרי שעמד בראש מעייניהם היה צבירת כוח פוליטי תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי.

למרבה המזל רובו של הציבור בישראל אכן הבין את המציאות הזו ובחר בדמוקרטיה, אך לא חלף זמן רב מניצחון הימין בקלפי והשמאל הישראלי מיהר להדגים שוב מהי דמוקרטיה לתפיסתו המעוותת. זה התחיל כבר בימים שממש אחרי הבחירות. בעוד חלקים במערכת הפוליטית עדיין עיכלו את התוצאות, את ההצלחות ואת האכזבות, מערכת הדיפ-סטייט בשיתוף התקשורת נכנסה לפעולה מהירה והחלה לשגר איומים אנונימיים נגד המינויים המסתמנים של שרים בממשלה.

ראשונים היו גיא “אני לא מעלה על דעתי שראש הממשלה ייתן את תיק המשפטים ליריב לוין" פלג ואמנון "לוין שר משפטים זה עוד שנת מאסר לנתניהו" אברמוביץ'. שבוע לאחר מכן דווח בחדשות 12 כי קיים “חשש במערכות אכיפת החוק מהמינויים הצפויים לתפקידי השרים”, ובאותו הזמן בדיוק דווח בחדשות 13 כי “בכירים במערכת המשפט אמרו כי מינוי יריב לוין או בצלאל סמוטריץ’ לתפקיד שר המשפטים הינו הכרזת מלחמה על בית המשפט העליון".

והנה הקטע המלא למעוניינים, גיא פלג ואברמוביץ' מאיימים בצחוק כמובן בצחוק חיחיחי על נתניהו שלא ימנה שר משפטים מסוים כי המערכת תנקום בו. ביבי, אם אתה לא הולך עד הסוף הפעם מגיע לך כלא. בצחוק.

Posted by Yotam Zimri on Friday, April 12, 2019

בשני המקרים האלה ובאחרים הוכח שוב הקשר ההדוק בין עיתונאים מוטים וגורמים אינטרסנטיים במערכת המשפט שמנהלים קמפיינים פוליטיים כדי לעקוף את רצון הציבור. כפי שהגדיר זאת עו"ד שמחה רוטמן בשיחה עם 'מידה', "כל ההתנגדות הגורפת לשינוי היא רק כסות לרצון לשמר מאחזי כוח בידי גורמים בלתי נבחרים". לדבריו "זו דווקא הסיבה שבגללה המערכת הפוליטית צריכה להתעקש יותר על מינוי שר משפטים שיעשה סדר במערכת המשפט".

סתימת פיות

מצעד העיוותים נמשך בשבוע שעבר עם עתירה לבג"ץ שהגישה יו"ר 'התנועה לטוהר המידות' אביה אלף נגד החלטת הנשיא להטיל את הרכבת ההמשלה על נתניהו. אותה אלף היא בכירה בפרקליטות לשעבר (ובוגרת קרן וקסנר) כך שקשה להטיל ספק בידיעתה את החוק, אך כפי שהתברר בראיון הזוי במיוחד שנתנה ליותם זמרי ונועם פתחי בגלי ישראל מה שמנחה אותה הוא יותר האג'נדה הפוליטית ופחות טוהר המידות.

שימו לב מה קורה פה – אותם אנשים בדיוק הנושאים על דגלם את ערכי הדמוקרטיה והממלכתיות פונים לבית המשפט כדי שיפעל נגד הכרעת העם ותוצאות הבחירות ובעד התערבות בהחלטותיו של נשיא המדינה. אין פלא אפוא ששופטי בג"ץ דחו את העתירה על הסף בטענה לחוסר סבירות קיצונית, אך ארגון השמאל שהגיש אותה זכה לכותרות וחשיפה נאה.

‏אביה אלף, יו״ר התנועה לטוהר המידות העותרת לבג״צ נגד מינויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על ידי נשיא המדינה להרכבת הממשלה, בראיון לפתחי וזמרי בעם: ״העם לא בחר בנתניהו, על הפתק רשום מחל! ו-35 מנדטים הם לא רוב העם״‏יותם זמרי: את יודעת שעל הפתק של מחל רשום ׳בראשות בנימין נתניהו׳ כן?״

Posted by ‎גלי ישראל‎ on Tuesday, April 23, 2019

אבל השיא בשרשרת ההזיות של השמאל הגיע בהמשך עם הסערה התקשורתית שפרצה בעקבות דבריו של אברי גלעד, שהעז להעלות את האפשרות לפיה יתכן שהשריפה בקתדרלת נוטרדאם בפריז הייתה תוצאה של הצתה.

מקהלת הגינויים שקמה עליו משמאל (כולל כמובן זעקות ה"פאשיזם" הקבועות של 'הארץ') הייתה אמנם צפויה, אך הפעם רועשת ועוצמתית במיוחד ומלמדת לקח חשוב: חסידי זכויות האדם והדמוקרטיה מתעקשים לנכס לעצמם בלבד פעם אחר פעם את הזכות הבסיסית ביותר במשטר דמוקרטי – חופש הביטוי.

מבחינת אנשי השמאל הישראלי, מדובר ברישיון מיוחד שמוענק אך ורק למי שחושב כמוהם וכל השאר צריכים לסתום את הפה. הרעיון לפיו יש להתמודד עם שיח על ידי יצירת שיח נגדי, שהיה בעבר תמצית הליברליזם, נשכח מזמן על ידי אלה שמגדירים את עצמם כיום כ"ליברלים". אך יש פה נקודה עמוקה יותר: מבחינת אותם "ליברלים" חופש הביטוי הסלקטיבי והשתקת קולות מתנגדים אינו מטרה אלא אמצעי בלבד, עוד שלב בדרך לעקיפת הדמוקרטיה והכרעת הבוחר.

דרושה פעולה

אם מנכ"ל של ארגון כמו הקרן החדשה יצא בקריאה להפסיק את התמיכה בישראל לאור תוצאות הבחירות, אז אין פלא שגם מנהיגי השמאל בישראל רואים בדמוקרטיה מעין מטרד שצריך לנפנף אותו בדרך לשלטון הנכון. זה קורה כשיאיר לפיד טס לצרפת רגע לפני הבחירות כדי להיפגש עם הנשיא מקרון ולאחר מכן מבטיח "למרר את החיים" לממשלה, וזה מתבטא בפליטות פה כמו זו של בני גנץ שטען ש"אנחנו ננצח ואף אחד לא יעצור אותנו – גם לא הציבור".

אז מה ניתן להסיק מכל השתלשלות האירועים מאז יום הבחירות? ראשית כל, הציבור הגדול והשפוי בישראל שעדיין דוגל בערכי הדמוקרטיה (ולא חשוב אם מימין או משמאל) חייב לדרוש מנבחריו פעולה נחושה להשבת המשילות מידי אלו המבקשים לחתור תחת בחירתו.

עם כל הכבוד ל"שומרי הסף", אנחנו מצביעים בקלפי עבור חברי כנסת ושרים ועבור המדיניות אותה הם מציעים ולא עבור פקידים ומשפטנים שאיש לא בחר מעולם. זה היה אחד הנושאים החשובים ביותר במערכת הבחירות וחשיבותו התחדדה אף יותר לאחריה. נתנו לכם את המנדט לשנות, וכעת אנחנו מצפים לביצוע.

מסקנה נוספת ובלתי נמנעת היא שבשמאל הישראלי פשוט לא יודעים מהי דמוקרטיה ולא מצליחים לעכל את התפיסה של הכרעת הרוב, ובמקרה הזה מדובר בבורות מדאיגה. האפשרות האחרת היא שהם מאמינים שדמוקרטיה מורכבת בין השאר מעתירות לבג"ץ נגד תוצאות הבחירות, איומים על נבחרי ציבור דרך התקשורת וסתימת פיות של כל מי שחושב אחרת –  וזו כבר אפשרות הרבה יותר מטרידה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

24 תגובות למאמר

  1. איש שמאל אחד – כמו שניתן לראות מדבריו וגם מאחד הדברים שפרסם בפייסבוק – קרא לביטול הדמוקרטיה והחלפתה ב"שלטון מומחים" תוך הסתמכות על מחקרי מוח אחרונים המצביעים על הבדלי מוח בין תומכי המחנות השונים. האיש רק שכח שבינתיים לא המציאו "סוגי מח חדשים". אז הוא יצטרך להישאר בינתיים עם הכרעה בין "מוחות ימניים" ל"מוחות שמאלניים" ואולי גם "מוחות צנטריסטיים". אף קרא לדמוקרטיה להציל את עצמה פן תקרוס לתוך דיקטטורה כלשהי. לא היה עקבי אפילו בתוך אותו משפט. https://www.ha-makom.co.il/post-hill-yemin-smol/

    איש שמאל אחר קרא בפירוש למהפכה אלימה של השמאל (תגובה ראשונה בקישור) https://www.fxp.co.il/showthread.php?t=19572746

    וזה לא המקרה היחיד של אובססיות חולניות נגד ביבי, ביניהם אנשים הכותבים כל יומיים פוסט עם המשפט "ביבי השקרן". מי שחילל את קבר אביו של אביחי מנדלבליט על מנת שיעמיד את ביבי לדין היה בטח במצב נפשי לא תקין, גם אם אולי עדיין ברמה של אחריות משפטית למעשהו הפלילי.

    אכן אין סימטריה במאבק. מדובר על מחנה דמוקרטי – כולל המפלגות הדתיות – במובן של האמצעים להשגת השלטון והשפעה על החקיקה לבין מחנה לא דמוקרטי אשר הפך לאמוציונלי במובן הרע של המילה. איפה "נסיכי השמאל" המקבילים למה שאמרו בזמנו על בני בגין ודן מרידור?

  2. קראתי ראיון הזוי עם ?עו"ד? שלף,בו היא מודה שהחוק(יסוד) בהקשר לתנאים לסילוק ראש ממשלה מתפקידו הוא ברור,חד משמעי ומחייב החלטה חלוטה,סופית של בתי המשפט בהרשעתו בעברה שיש עמה קלון ואז אז הוא יכול להמשיך בתפקידו ומיד היא מוסיפה שאסור לקיים את החוק הזה כי זה לא יעלה על הדעת. הבנתם ? מי שהייתה פרקליטה בכירה בפרקליטות קוראת להפרת חוק יסוד כי הוא לא מתאים לאג'נדה שלה,בוגרת מפוארת של קרן וקסלר.
    להחזיר מהר,כדבר ראשון,את עקרון "זכות העמידה" בפני בג"ץ !!!

  3. אני בעד שבגץ ילך אבל יד ביד עם הגמרא. בתור עיברייה לאומית מימוצא מיזרחי אני לא אוהבת פסלים. לא באתי להישתחוות לפסלים או לפגניות. המדינה מלאה נוכריות קומוניזם אלילות והכי מקומם גלותיות מטורפת. אני רוצה להיפרד מאמריקה מהדיפ סטייט לא מהעם. רוצה שניפנה פנימה אחרי שיבעים שנה ויותר-להזכיר יום העצמאות אוטוטו , ולהביא רוח רעננה נהדרת רוח או רוחות מעולם הנבואה במקום הכהונה לסוגיה של היום.
    מה השם החותם שמוצג היום. הלא היא הכהונה ומצגתה. כל סוגי הכהונה במדינה. ימנית שמאלנית חילונית דתית מיזרחית אשכנזית. אז זהו שלא. זה לא בכהונה אלא ביצירתיות של עולם הנבואה.
    הכי מדהים שחושבים שזה מוזר לרצות בנבואה. איך אפשר. כל התנך מלא מימנה. לפי התנך היא העילית שלנו באמת. לא סתם יש לי תמונה במחשב מקדימה של הנביא הניפלא אברהם כפוף ומולו על גיבעה קטנה שלןשה מלאכים. כמה יפה התמונה יפה להלל. ניראה לי קצת שיפצו אותה לאחרונה בטעם , היא ניראית פלטינית כולה מזוהר הפלטינה כל כך יפה. כמה אני אוהבת את ציורי התנך הם הסיבה לשיבתנו אחרי אלפיים שנה. התנך הוא סוד ענק שצריך להבין אותו לחקור אותו עם מוח בן המאה 21. נורא חשוב שהמוח יהיה כזה. המוח שלי מלא באלפי סרטי הוליווד סדרות מראות ויש שם מלא פנטזיה. היא מסייעת לי המון גם אלפי הספרים שקראתי גם בהם יש מהפנטזיה.ויש את הנוצרים החכמים מהדרום שהבינו כמוני והפיקו תועלת אדירה מהמאה 21 ומאתוס הנבואה העיברי שממלא את דפי התנך ועשו מיזה משהו ניפלא.
    אני למשל רואה תמונות לאחרונה מתימן מהאזור. מראים שם רכבים נוסעים והתמונה פשוט ניפלאה. הנסיעה הזו שעלו עליה הנוצרים מחגורת התנך היא למעשה שיחזור הנסיעה בזמן התנכי. זהו הזמן התנכי ששונה מישלנו. מה שרואים שם בתמונות מהעולם הערבי זה מדהים חלק מהקליפים מצמררים. השבט הזה שחי אלפי שנה פה עם מוח של האזור שיש בו מהתנך , הפך את האזור לאפליקציה מלאה ברמזים להבנת התנך. הם למשל בונים כבישים בין הרים אין את זה אצלנו .וחלק מהכבישים יש מינהרות. כל כך מוזר מדהים ותנכי. זה ממש מזכיר את מה שמספרים אלה שעברו חוויות רוחניות בהם הם רואים מינהרה ואור בקצה המינהרה. זה כמו לשחזר זאת באופן מדהים. כמה יפים ההרים ומיסטיים הכי יפים בעולם. חבל חבל שפה בארץ נעלמים בגלל הבנייה מישתמשים בהם לבנייה .היופי המדהים הזה כבר איננו אצלנו. מלא הרים פה באזור. אסור פשוט אסור לגעת בהם. הם מספרים מדברים כמו סוד ענק. הם אוצר מרהיב יפהפה שמלא באלוהי צבאות ישראל. צריך לשמר אותם דחוף לאסור על ניצולם.
    אני מקווה שבתהליכים שנעבור יבואו רוחות חדשות של שינוי של חשיבה מיחוץ לקופסה ושל כמיהה לזהות האמיתית שלנו שבה יש את האידיאל האמיתי שלנו.

  4. לטפל במפלגת השמאל הקיצוני בג״ץ, דחוף!!!

  5. בטח תצנזרו את תגובתי ,אבל אם נותרה בכם מעט יושרה- אתם בעצמכם מצהירים השכם והערב כי יש לשנות את מערכת המשפט הפרקליטות המשטרה מבקר המדינה וכו', "הלאה לשלטון הפקידים" (הסמולנים/המושחתים?!), אז נראה לכם שהם שמחים מזה? אתם משערים בנפשכם מנכ"ל חברה כלשהיא שמודיע לפני כניסתו לתפקיד כי הוא הולך לבצע פיטורים/קיצוצים וכו' שמישהו מהעובדים הוותיקים יאהב אותו? אז למה כשגיא פלג ואמנון אברמוביץ אומרים את מה שהם חושבים (וסביר להניח שגם שמעו את זה מאותם "פקידונים") אתם מזדעזעים ולא מאמינים? זה נקרא איום? זה דיווח תקשורתי אלמנטרי המתבקש מאליו וכל ילד בן 5 היה מגיע לבד ללוגיקה הזו שמי שמזיזים לו את הגבינה יכעס ויתרעם. ואלא מאי, תגידו זה בסדר לדווח אבל זה לא בסדר שאותם פקידונים חושבים לעולל כך לראש ממשלתנו האדיר והחף מפשע, נוווו באמת, זה מזעזע אתכם? זה החידוש פתאום? הרי מי ששתו את דמו 3 שנים בחקירות על לא עוול בכפו, וסתם העלילו עליו שימוע ב 3 תיקים, אז ממושחתים כאלו ציפיתם למשהו אחר? הרי ברור שימשיכו לטפול ולהתנכל לו, אז באמת לא מבין על מה קמה הצעקה של אמיר לוי הנכבד. או ש…שמא הכל באמת הפוך על הפוך!?

    1. אף אחד לא קורא לפטר אותם, אלא בסך הכל להחזיר אותם לתפקידם הרגיל. הזעקות שאתה שומע הן בדיוק בגלל שהם פוחדים לאבד את הכוח אליו התרגלו.
      אם כל כך נורא להם לשרת תחת ממשלת ימין ר"ל, הרי שהם מוזמנים לעשות את המעשה הראוי ולהתפטר בעצמם. אני בטוחה שאנשים כה מוכשרים ומנוסים ימצאו עבודה אחרת בקלות

  6. ישנה אפשרות שלישית ומנסיוני, היא גם הנכונה.
    השמאל אכן מבין מהי דמוקרטיה ומבין את חשיבות היותה של המדינה דמוקרטית. אבל הדרישה למדינה מוסרית(כמוגדר ע״י תפיסת מוסר מאד מאד ספציפית ושרירותית) חשובה יותר בעיניהם מהדרישה למדינה דמוקרטית.
    זה בדיוק כמו שחשוב להם מדינה יהודית. חשוב אבל פחות מדמוקרטית ומכאן יוצאת ההחלטה בכל התנגשות.

    מעניין שאפשר ללמוד הרבה מסדר המילים בתיאור של מפלגה:
    -מרץ: מפלגה ריאלית (ורק אח״כ) ציונית.
    -העבודה: מפלגה סוציאל (ורק אח״כ) דמוקרטית.
    -הליכוד: תנועה לאומית (ורק אח״כ) ליברלית.
    -הבית היהודי: מפלגה דתית (ורק אח״כ) לאומית.
    -ש״ס: מפלגת ספרדים (ורק אח״כ) שומרי מסורת.
    וכן הלאה.

  7. ישנם כנראה עוד מספר אנשים תמימים, כמו כותב המאמר היקר, שמאמינים שמדינת ישראל היא דמוקרטיה. ובכן, איני יודע את גילו של כותב המאמר, אבל אני עדיין זוכר את זעקות השבר של השמאל כאשר התבררו תוצאות הבחירות של שנת 1977. הביטוי המבטא ביותר את הטראומה שתקפה את השמאל הייתה: "גנבו לנו את המדינה". ואכן, בן גוריון, שהיה מסוגל לכנות את ז'בוטינסקי בשם: "ולדימיר היטלר", טבע את המשפט הבא (לא כל כך מקורי, כי כבר מורו ורבו ולדימיר לנין ביטא את הדברים, אם כי בנוסח קצת שונה) [את המשפט שמעתי מפיו של יוסי שריד המנוח, בשמו של בן גוריון]: "לא חשוב מה העם רוצה, חשוב מה טוב לעם". ומי כמו לנין, סטאלין, ובן גוריון מבינים מה טוב לעם?
    עוד נקודה נוספת למחשבה: כיום אין שמאל במובנו הסוציאליסטי. השמאל אינו דואג לפרולטריון, מהסיבה שהפרולטריון מזוהה עם הימין. תושבי מדינת תל אביב הם חלק מהשמאל החדש של כל העולם, של לבן-עשיר-שבע, שדואגים לכך שגם בבחירות דמוקרטיות שבהם עלה ימין לשלטון, אמצעי השליטה האמיתי במדינה, שהוא התקשורת והמערכת המשפטית, יישארו בידיו. אשה אמיצה אחת, בשם איילת שקד, החלה להניע את המגרסה שתחסל את המערכת המשפטית. אשה אמיצה אחרת, מירי רגב, החלה להתמודד מול התקשורת. עד ששתי רעות חולות אלו לא יטופלו, אין סיכוי שמשהו ישתנה במדינת השמאל היחידה במזה"ת.

  8. השמאל ובתוכו בית המשפט אינם מבינים בדמוקרטיה1
    בית המשפט העליון לקח לעצמו גם את התפקיד לפרש עקרונות חוקתיים. שופטי ישראל הינם צרי השכלה במיוחד היות ושלא כבשאר הארצות לימודי משפטים נלמדים רק החל מתואר שני בארץ לימודי משפטים הם לתואר ראשון ולרוב השופטים בישראל כולל שופטי בית המשפט העליון תואר ראשון במשפטים בלבד. נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק קבע ששילוב בין היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית תעשה על פי מבחן "הציבור הנאור" לשיטתו כמובן! לא על פי ערכיו ושאיפותיו של רוב רובו של הציבור כפי שהוא מתבטא בתוצאות הבחירות אלא לפי שאיפותיו של מה שהוא מכנה "הציבור הנאור" המועדף ולזה הוא קורא דמוקרטיה. אין רוצים להבין שם שעל התערבותו התחיקתית להשען על הבנת רצון הכלל.זולת ידיעת החוק הישראלי אין לשופטים כל ידע אודות הגות דמוקרטית תאוריה הפוליטית הדמוקרטית או ערכים יהודים. כפי שאין לכלל המשפטנים ידע לא במדעי המדינה או בתאוריה דמוקרטית ולא ביהדות.

    החוק אינו מתיר לבית המשפט לפסול חוקים. בדמוקרטיה לאזרחים מבחינה חוקית מותר לעשות ככל העולה על רוחם כל זמן שאינם עוברים על שום חוק. לעומת זאת לאנשי שלטון בתור שכאלה כלומר לא כאשר הם פועלים לעצמם באופן פרטי אסור לעשות כל מה שהחוק לא הסמיכם מפורשות לעשות כך. את זה בדיוק עושה בית המשפט כאשר הוא פוסל חוקים! את חוסר בסוס החלטותיו של בית המשפט על שאיפות וערכי האומה מצדיקים בטענה שתפקידו ללכת נגד הציבור "למנוע עריצות הרוב" – זה יכול להיות נכון במקרים יוצאים מהכלל כאשר ישנן קבוצות נרדפות ולא הן הרודפות המצב איננו כזה בישראל ברוב המקרים וכאשר ישנם קורבנות אמיתיים בית המשפט איננו מקור הישועה.

    עקרון הבלמים והאיזונים שבשמם פועל בית המשפט מיושם אצלו רק בכיון אחד. בית המשפט מתנגד לכל ביקורת פרלמנטרית עליו וטוען שהוא מפקח על עצמו. בית המשפט הינו הגוף המושחת ביותר במדינה העושה עולות נוראיות. בתפקידו כבית משפט הוא פועל כגוף טוטליטרי ברמה פאשיסטית. בדמוקרטיה על הגופים הנבחרים לפקח על בית המשפט ולא להפך!

    כפי שפרופסור רות גביזון טוענת: "אין תקדים בעולם למצב שבו בית המשפט מכריז על מעמד-על לחוקי יסוד, ונוטל לעצמו סמכות של ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, ללא קיומו של מסמך חוקתי שלם וללא הוראה מפורשת"הנשיאה חיות מתעלמת מהעובדה שאיש לא הסמיך את בית המשפט העליון לקיים "ביקורת שיפוטית", כלומר לפסול חוקים שחוקקה הכנסת, ומתעלמת גם מכך שלישראל בכלל אין חוקה, ולכן איש לא יודע על מה בדיוק היא מדברת שהיא מזכירה את "עקרונות היסוד החוקתיים של השיטה.

    1. את טועה שפרירית. השמאל ובית המשפט יודעים בדיוק מהי דמוקרטיה. וזו הסיבה שאין הם רוצים בה.

  9. השמאל ובתוכו בית המשפט אינם מבינים בדמוקרטיה2
    בית המשפט החליט שחוקי יסוד הינם חוקה ובמיוחד בחוק יסוד כבוד האדם וחוק חופש העיסוק.
    חוק יסוד כבוד האדם וחרותו וגם חוק חופש העיסוק אינם מהווה חוקה, חזור א י- נ- ם מהווה חוקה. אלו שני חוקים בודדים שאינם מפורטים דים והם חסרים.
    כלל בסיסי בדמוקרטיה הוא, כי עקרונות חוקתיים מתקבלים לאחר דיון ציבורי וברוב מוחלט בפרלמנט. חוקה מאושררת במשאל עם
    קיומה של חוקה איננו מחייב חזור א י נ נ ו מחייב התערבות בית המשפט העליון בפסילת חוקים.
    קיומה של חוקה הינו תנאי הכרחי במידה וניתנת לבית המשפט העליון הזכות לבטל חוקים.
    בישראל אין חוקה לא מתקיים התנאי ההכרחי.
    לא קיים חוק המסמיך את בית המשפט להתערב בחקיקת חוקים.
    בית המשפט לקח לעצמו בלא כל הסכמה זכות לבטל.
    בדמוקרטיה על השלטון להיות למען העם ואילו בית המשפט הינו תמיד לרעת עם ישראל ולמען מי שאינם עם ישראל גם אם הינם אויבים מרים כמו ערביי יהודה ושומרון וכן אם נעשות עולות נוראיות ליהודים תושבי השטחים.

    יש לחוקק את חוק יסוד החקיקה! הקושי – הטרור המשפטי המשמש את בית המשפט. באמצעות תפירת התיקים בפרקליטות על פי צו בית המשפט (הפושע). תובעים ממלאים תפקיד מכונן בכוחם של שופטים. אישי ציבור ופוליטקאים הפועלים שלא כפי שדעתם של שופטים נוחה, "זוכים" לתפירת תיק במיוחד מטעם הפרקליטות. טרור משפטי זה הינו מקור כוחו של בית המשפט ומקור הענות הפוליטיקאים, ביניהם חברי כנסת האמורים ליצג את הציבור – לכל חפצו של בית המשפט. בשל כך ובשל עריצותו הכללית של בית המשפט שאיננו עושה צדק אלא עולות ואי צדק יש למצא שעת כושר ולפזר את בית המשפט! חייבים גם לדאוג להפרדה מוחלטת בין התביעה לבית המשפט. מי שבוחר בקריירה של תובע לעולם לעולם לא יוכל להיות שופט. הפרדה זו גם מצוינת למען ההתמצאות הכללית של השופטים לא כמרשיעים בלבד. (חוץ מהעובדה שיש לעבור לשיטת חבר המושבעים).

  10. חופש המחשבה
    ————-

    שמעתי את דבריו של אברי גלעד וקראתי את התגובות המתלהמות מצד הבראנזה העיתונאית.

    מה שאברי אמר הוא בהחלט במסגרת חופש הבטוי והמחשבה החופשית – האם אברי טועה, לדעתי לא אבל באיזו רשות הקליקה הזאת מנהלת משטרת מחשבות. הדבר הזכיר לי את האינקביזיציה הקתולית ברחמיה הרבים שלקחו את גלילאו גלילי לראות את מרתפי האינקביזיציה טרם שיספר דבורי כפירה כמו שלצדק יש 4 ירחיים גליליאנים שסובבים אותו כי זה מה שעיניו ראו ושהארץ סובבת את השמש. בין אם גלילאו צדק או טעה משטרת המחשבות של האינקביזיציה לא שונה ממשטרת המחשבות במדיה הדוברת עברית (שימו לב לא כתבתי ישראלית כי היא אינה כזאת).

    מעניין מתי מר אברי ילקח למשרדי ההנהלה ויראה את שמו על מכתב פטורין באם לא יחזור בו ממחשבה שחשב?

    האליטה הישנה חושבת שיש לה הזכות לדעה והדעה שלה טובה משל דעת האחרים. רק כדוגמא קטנה: לפני מספר שנים עבדתי במוסד שממומן ע"י מדינת ישראל. אחת המנהלות (שבזמנה החופשי נהגה ללכת ולהפריע לחיילי צה"ל ביו"ש) החליטה כי על בניין שנבנה בכספי משלם המיסים הישראלי היא לא קובעת מזוזה – למה? כי היא החליטה שזה העסק של "אבא שלה". כמה שנים בניין שעובדים בו עשרות עובדים ונכנסים ויוצאים ממנו אלפים ברמה שבועית ללא מזוזה רק כי הדעה שלה טובה מדעת הרב.

    משהו צריך להזכיר למעוט הקטן הזה שמר"צ קבלו פחות מנדטים מאשר הימין איבד בטפשותו על אחוז החסימה.

    הקליקה המאוד נחשבת בעיני עצמה חייבת להבין שדמוקרטיה זה לא עריצות המיעוט בין אם הצדק עימם (ולדעתי לאו) ובין אם דעת הרב.

  11. מעגל הקסמים

    כבר נאמר פעמים רבות שהתיקים שתפרו לנתניהו במשך השנים מטרתם היא לא בהכרח להכניסו לכלא, אלא יותר כדי למנוע ממנו ליישם את מדיניותו, לבצע רפורמות ולאייש את המערכת באנשי ימין מובהקים כפי שמתבקש על פי תוצאות הבחירות.

    עדיף כבר ראש ממשלה מסונדל מהימין מאשר ראש ממשלה חדש מהימין, אותו נצטרך להתחיל לסנדל מחדש, כך הם אומרים.

    את אותם גורמים בעולם הגדול הרוצים לראות את מדינת ישראל מתפרקת ונעלמת, נתניהו האיש לא ממש מעניין ואין הם שונאים אותו כמו אנשי השמאל בארץ. הם שונאים את "נצח ישראל" והם אלה שעומדים מאחורי האליטות הוותיקות, מזרימים להן כספים, משחדים אותן בשלל צורות כשהעיקר הוא לא לתת למדיניות הימין להיות מיושמת, באמצעות צל חקירות ואיומים הנמצא תמיד מעל לראשם של נתניהו ושריו.

    כמו שהימין ממתין לשעת הכושר בה הוא יוכל להקים עוד מאה ישובים ולהזרים עוד מאות אלפי יהודים אל תוך יהודה ושומרון, כך ממתינים אותם גורמים בעולם לשעת הכושר בה הם יוכלו לתת מכה מכרעת למדינת ישראל ולפרק אותה לחלוטין.

    זה שם המשחק – קיומה של מדינת ישראל!!!

    ומליצי היושר מהשמאל, כולל השופט אליקים רובינשטיין, אפילו לא מודעים לכך ונדמה להם שבערכים עסקינן. כמה עיוורים יכולים להיות בני אדם שבעיקרון אין להם בעיות בעיניים, פשוט נפלא מבינתי.

    לכן, חייבים לשבור את מעגל הקסמים הזה שנתניהו והשרים צועדים בו מחקירה לחקירה, מתיק לתיק ומאיום לאיום.

    די ברור שהמעגל הזה בסוף יישבר, משום שהתהליך ההיסטורי נמצא היום רק באמתחתו של הימין, כי השמאל זנח אותו, חייב להימשך, כי הוא תהליך היסטורי ואם התהליך ההיסטורי חייב להימשך ויש מעגל קסמים שמונע ממנו להימשך, הרי שברור לכל ילד שמעגל הקסמים הזה יישבר כך או כך.

    ושבר זה שבר על כל מה שמשתמע ממנו.

  12. חלק ראשון - על השמאל השקרן והרמאי: הסיפור הגדול של זמננו הוא השקר שהנשיא טראמפ הוא פאשיסט / דינש דהסוזה הגיב:

    דינש דהסוזה:
    הסיפור הגדול של זמננו הוא השקר שהנשיא טראמפ הוא פאשיסט, שטראמפ וסגן הנשיא פנס פועלים בהתאם לספר ההוראות של היטלר.

    זה לא רק רטוריקה. השמאל משתמש בהאשמות האלה כדי לארגן התקפות אלימות על הימין.

    אפילו לפני הבחירות, הילארי קלינטון ומנהיגים דמוקרטים אחרים הובילו את הרעיון שאיכשהו טראמפ הוא בלתי לגיטימי ומחוץ לתחום הדיון המקובל בחברה האמריקאית.

    זה לא שאתה מקיים הפגנה, אלא פה יש לך מפגינים שמרגישים שיש להם ממש הצדקה מוסרית לשבש ולהפריע ומה שעניין אותי מאיפה מגיע הזעם המוסרי, מאיפה מגיעה הנכונות לדרוס את חופש הביטוי? והתשובה היא שנות ה- 60.

    בשנות ה- 60 היתה סיסמא שהומצאה באוניברסיטת ברקלי שמקושרת לאיש האקדמיה הרברט מרקוזה, ממה שמכונה אסכולת פרנקפורט, והיא נקראת "סובלנות מדכאת".

    במילים פשוטות: "אין חופש ביטוי לפאשיסטים".

    מה זה אומר?

    במונחים פשוטים סובלנות זה דבר טוב, אבל אנחנו בשמאל לא צריכים להיות סובלניים כלפי הלא סובלניים. לכן, אם נמצא קבוצה שנוכל לסמן כ"לא סובלניים" הסובלנות נזרקת מהחלון ואז מותר לנו לחסום אותם בכל האמצעים ההכרחיים.

    מרקוזה, כמו חלק מחבריו באסכולת פרנקפורט היו פליטים מגרמניה הנאצית. הם גדלו בגרמניה בימיו הראשונים של היטלר בשלטון ואז ברחו מגרמניה והיגרו לארה"ב. במובן מסויים הטענות שלהם הגיעו מנסיון של חיים תחת המשטר הנאצי.

    כשאנחנו מדברים על הנאצים אנחנו לא מדברים על הנאצים של השואה, על ההבנה שעלתה אחרי מלחמת העולם השניה על מי ומה הם הנאצים.

    אנחנו מדברים על התקופה שהנאצים תפסו בשלטון. זו היתה תקופה שהתאפיינה בהתמוטטות כללית של ערכי התרבות בגרמניה הויימארית וכך קרה גם באיטליה ולא רק בגרמניה.

    מוסוליני היה אומר שהיה יוצא עם קבוצה של שחורי החולצות והם נשאו איתם מחבטי בייסבול או משהו בדומה ואז כשהגיעו הסוציאליסטים פרצו קרבות רחוב בין הסוציאליסטים לפאשיסטים.

    כשברחו מגרמניה לאמריקה מרקוזה טען שאמריקה והקפיטליזם האמריקני דומה לגרמניה הנאצית. לכן, מה שאמר לאקטיביסטים בשנות ה- 60 היה שאתם בדיוק כמו האנשים שנלחמו בהיטלר ואם אתם נלחמים בהיטלר, אתם לא צריכים לדון איתו, אתם לא צריכים להתווכח ולא להאזין בכבוד לנקודת המבט שלו. התפקיד שלכם זה לעצור אותו ואם תעצרו אותו רק תיראו את כל הזוועות שהייתם מונעים.

    אותה טענה הועתקה לכאן ועכשיו, לאמריקה 2017 תחת הרעיון שטראמפ הוא למעשה עוד מוסוליני, הוא עוד היטלר.

    אז אני רוצה להתייחס לנושא הזה של היטלר, הנאצים, הפאשיזם והגזענות ישירות ולהתייחס לזה מול קהל שאני מאמין שהשאלה מאד חשובה לו:

    האם טראמפ הוא באמת עוד סוג של מוסוליני? עוד סוג של היטלר?

    מה בדיוק בטראמפ הופך אותו למוסוליני? טראמפ הוא לאומן? טראמפ הוא מיליטריסט? טראמפ הוא גזען מפלה וקנאי קיצוני?

    קודם כל הנושאים של לאומנות ומיליטריזם הם מאד מעורפלים, מכיוון שלא היה שום דבר מיוחד בנאצים שהפך אותם ללאומנים. גם סטאלין היה לאומן, צ'ה גווארה היה לאומן, מייסדי האומה האמריקנית היו לאומנים במובן שבו היו מסורים למדינתם.

    טראמפ למעשה לא מיליטריסט. הוא הכריז לא פעם שהוא מתנגד למלחמה בעירק. הוא אפילו העביר ביקורת על המפלגה הרפובליקנית על התערבותה בעינייני מדינה זרה.

    אני רוצה להתמקד בטענה שבאמת חשובה: וזו ההאשמה בגזענות ואפליה.

    בהיסטוריה של אמריקה עוד מתחילתה, המפלגה הדמוקרטית ומאוחר יותר השמאל הפרוגרסיבי, היו במדינה הזו, במקורם מפלגת הגזענות, האפליה, האפרטהייד, העבדות, הלינצ'ים והקו קלוקס קלאן.

    זו לא סתם דעתי.

    זו עובדה שלא ניתנת לערעור. ואני רוצה להקדיש מספר דקות ולהרחיב על העובדות האלה. מכיוון שהן הבסיס של אחת הפעולות המפתיעות של חוצפה פוליטית.

    אותה מפלגה שיצרה, אפשר לומר, את מטעי העבדים, שמיסדה את האפרטהייד, שייסדה והנציחה את הקו קלוקס קלאן כזרוע הטרור שלה, זו אותה מפלגה שהתנגדה לתנועת זכויות האדם וחסמה אותה ואילו היא היתה המפלגה היחידה אף אחד מהחוקים הללו לא היה עובר, היא המפלגה שעכשיו מאשימה אדם מקווינס – ניו יורק, שאין לו שום קשר להיסטוריה הזו – שהוא גזען.

    אז בואו נראה במה מדובר:

    משנות ה- 60 ועד היום, כל מנהיג בכיר של הקו קלוקס קלאן (מי שזכה לתואר גראנד משהו – שאלה תארים ותפקידים בתוך הכת) היה דמוקרט.

    בול קונר השריף הדרומי היה משלח כלבים וזרנוקי מים במפגיני זכויות האדם והיה דמוקרט.

    אורוול פאבוס שחסם את בניית בית הספר בארקנסו עבור ילדים שחורים היה דמוקרט ומנטור של ביל קלינטון.

    הוגו בלאק, הסנטור של אלבאמה ושופט בית המשפט העליון שהסמיך את הנשיא הדמוקרטי פרנקלין די רוזוולט ורוברט בירד, כולם חברים בקו קלוקס קלאן, חברים פעילים מאד במקרים מסויימים. אנחנו לא מדברים כאן על היסטוריה עתיקה ואפילו לא משנות ה- 60.

    בירד נפטר ב- 2010 וביל קלינטון ואובמה היו בהלווייתו. ביל קלינטון אמר משהו מאד מעניין. הוא אמר אל תהיו כל כך נוקשים נגד בירד הזקן על שהיה חבר בקו קלוקס קלאן מכיוון שהיית חייב להיות בקו קלוקס קלאן כדי להתקדם במפלגה הדמוקרטית. תחשבו על זה, "היית חייב להיות בקלאן".

  13. חלק שני - על השמאל השקרן והרמאי: בשנות ה- 30 ןה- 40 היה ברור לכולם שהפאשיזם והנאציזם הם זרמים של השמאל הגיב:

    כל ההיסטוריה הכבדה הזאתוהעובדות האלה שאינן דעה, ידועות היטב לפעילים הפרוגרסיבים ולאקדמאים. הם יודעים על כך. לכן, זה מה שאני מחשיב לאחד המהלכים החכמים, אחד הלהטוטים הפוליטיים המוצלחים ביותר בתולדות אמריקה המודרנית. הם לעולם לא יעלו את המעשה הזה שלהם, אבל אם אני מעלה את זה ואם הם על הבמה עם גב לקיר, הם סוף סוף יודו בפני שאני צודק ויאמרו: "דינש אתה צודק. אנחנו מודים שהכל אמת. אבל מתישהו בשנות ה- 60 היתה תפנית גדולה. שתי המפלגות החליפו צדדים".

    קודם כל בפוליטיקה האמריקנית, בפוליטיקה העולמית אין לזה תקדים. יש לך שתי מפלגות. זה כמו לומר: "יום אחד באמריקה כל השוטרים הפכו לגנבים וכל הגנבים הפכו לשוטרים". אולי זה יכול לקרות, אבל איך? אתה אומר שלפתע פתאום המפלגה הרפובליקנית הפכה להיות מפלגת העבדות? שהמפלגה החליפה צד? זה באמת אפשרי? ובכן, זה מוצג על ידם כעובדה. כאילו זה קרה. כאילו היתה תפנית גדולה.

    התפנית הגדולה זה השם שנתנו הדמוקרטים לרעיון שהם – הדמוקרטים הפכו פתאום לנאורים ביחס לגזענות והפכו לחברה הטובים, בזמן שכל הגזענים מהמפלגה הדמוקרטית הפכו פתאום לרפובליקנים.

    התפנית הגדולה נדמה כאילו שנתמכת על העובדה ששחורים שפעם בחרו ברפובליקנים אכן עברו להצביע למפלגה הדמוקרטית וגם לבנים דרומיים שהיו בעבר כולם מצביעים למפלגה הדמוקרטית, עכשיו מצביעים לרפובליקנים.

    ואז יש את הסנטור סטרום תרמן, הדמוקרט הגזעני שהפך לרפובליקני.

    אפילו רבים מהרפובליקנים היום מאמינים בתפנית הגדולה.

    השחורים עברו למפלגה הדמוקרטית בשנות ה- 30, בהתבסס על ההבטחות של ה"ניו דיל". הם לא עשו את זה בגלל גזענות. רבים עברו בעל כורחם למפלגה הדמוקרטית ביודעם שהם מצטרפים למפלגה של ההפרדה הגזעית של הקו קלוקס קלאן. הדרומיים הלבנים עברו לבחור במפלגה הרפובליקנית הרבה יותר מאוחר. במהלך שנות ה- 70 ועד ה- 90 כשהדרום צמח ושגשג יותר ויותר הגזענות ירדה באופן דרמתי בדרום.

    בעוד הדרום הפך להיות פחות גזעני, הוא הפך להיות יותר רפובליקני.

    אם כך הן השחורים והן הלבנים החליפו מפלגות מסיבות כלכליות. ההוכחה נמצאת בספרם של ביירון שייפר וריצ'ארד ג'ונסטון "הסוף לאקספציונליזם הדרומי". הסופרים מספקים מידע שמראה שהלבנים העניים והגזעניים ביותר מעולם לא החליפו את דעתם. אלה שכן החליפו היו הלא גזעניים שנמשכו למסרים של המפלגה הרפובליקנית על שגשוג, עולם של הזדמנויות ויכולת עליה בסולם החברתי.

    אז מה בנוגע לסטרום תרמן? הוא היה אופייני לתקופה? כמה גזענים בהנהגת המפלגה הדמוקרטית הפכו את עורם ועברו לרפובליקנים?

    בואו נעשה רשימה ונראה מי עבר מפלגה.

    נתחיל במנהיגי הקו קלוקס קלאן. עכשיו נוסיף את המנהיגים של כל מיני אירגונים גזעניים וחברי הקונגרס הדמוקרטים והסנטורים הדמוקרטים מ- 1860 עד 2000. בואו נוסיף את כל אלה שהצביעו נגד חוק זכויות האזרח משנת 1964. הנה הם. כל ה- 1600 מהם. מוכנים לתפנית הגדולה?

    נעבור מכחול דמוקרטי לאדום רפובליקני. אז הנה זה. זהו. בסך הכל פחות מאחוז אחד.

    אז התפנית הגדולה היא בסך הכל שקר אחד גדול.

    הדמוקרטים לא עברו מלהיות החברה הרעים לחברה הטובים. הם פשוט מצאו תרמית גדולה וחדשה יותר…

    יותר רפובליקנים הצביעו בעד חוק תנועת זכויות האזרח מאשר דמוקרטים. חוק זכויות האזרח מ- 64, חוק זכויות ההצבעה של 65 וחוק דיור הוגן מ- 68. בכל אחד מהמקרים באופן יחסי יותר רפובליקנים הצביעו בעד ואילו האופוזיציה כנגד חוקי זכויות האזרח האלה הגיעה אך ורק מהמפלגה הדמוקרטית. במילים אחרות האופוזיציה מורכבת מדמוקרטים גזענים שניסו לחסום אותם. אילו לא היו רפובליקנים, אם הבית העליון והתחתון היו מורכבים רק מדמוקרטים, אף אחד משלושת החוקים האלה היה עובר. אף לא אחד.

    איך קורה שעובדות אלה שלא ניתן להכחישן לא נלמדות באוניברסיטאות המובילות שלנו?

    אולי תוכלו לטעון שנושא הגזענות לא מעניין את האוניברסיטאות המובילות. שלא איכפת להם מהנושאים האלה. שהם לא מלמדים הרבה את הנושאים האלה. שהאנשים מאד עסוקים בללמוד על שווקים פיננסיים. אבל אני חושב שאתם יודעים שזה לא נכון. אלו מוסדות שיש להם אובססיה בכל הקשור לנושא הגזענות. אלה מקומות שזהו הנושא המרכזי שאנשים אמורים באמת לדעת בו משהו ובכל זאת הסיפור האמיתי של הפוליטיקה האמריקאית מוסתר. הוא לא רק מוסתר מהקמפוס אלא מהתרבות.

    אז איך הדמוקרטים הצליחו להרים דבר שקר שכזה?

    סיבה אחת היא מכיוון שהשמאל בקמפוס, בהוליווד ובתקשורת מספיק דומיננטי שהוא מסוגל לרקוח ולקדם שקר ענק מבלי שלאף אחד אחר יהיה מגפון מספיק גדול כדי לטעון אחרת.

    יכול להיות שיהיה מי שישמע את הדברים האלה ויגיד "זה שקר" אבל אין לו את חדשות CBS ולא את רשת הרדיו הלאומית, לא את מייקל מור, הוא לא סטיבן שפילברג, הוא לא יכול לעשות מזה סרט ולכן זו הדרך בה הכזבים האלה מהודהדים ומועצמים.

    הדבר השני שרמזתי לו מוקדם יותר הוא שהשמאל הצליח להסיט את האשמה על המעשים שלו, על האדם הלבן, על הדרום ועל אמריקה. אמריקה עשתה את זה ואמריקה עשתה את זה.

    רגע אחד. לא אמריקה עשתה את זה! אילו אמריקה היתה עושה את זה זה היה נמשך עד היום. לפיכך ברור שרק חלק מהאמריקנים עשו את זה ואמריקנים אחרים עצרו אותם. לכן הנקודה שלי היא, שלגזענות יש שורשים עמוקים בחברה האמריקנית אבל האשמה אינה מונחת לפתחם של המייסדים ולא לפתחו של הדרום, אלא לפתחו של זרם מסויים, של מפלגה מסויימת ואידיאולוגיה מסויימת – וזה השמאל.

    הם מתריסים: "תוכיח לי שהמפלגה הדמוקרטית היא גזענית עכשיו".

    אז אם מישהו הולך היום לשכונות העוני שנמצאות תחת שליטת הדמוקרטים ואנחנו מדברים על כ- 12 שכונות עוני, בערים שהן לחלוטין בשליטת המפלגה הדמוקרטית ואין שם רפובליקני אחד לרפואה. אני טוען שאנחנו נראה בהן עכשיו את כל חמשת המאפיינים של מטעי העבדים כפי שהגדיר אותם קנט סטאמפ בעבודתו הקלאסית "המוסד המוזר 1965".

    בתיאור המטעים זיהה קנט סטאמפ 5 דברים שתיראו במטע עבדים.

    הראשון: בתים מסוכנים, שבורים ומטים ליפול.

    השני: משפחות הרוסות. בשל העבדות היה בלבול באשר למי הוא האב. ילדים מעורבים מתרוצצים ברחבי המטע. מבנה המשפחה במצב התפוררות.

    השלישי: נדרשת רמת אלימות מאד גבוהה כדי שהמקום לא יגלוש לאנרכיה. כוח משטרתי, משגיחים, הצלפות, גדרות תיל.

    הרביעי: כל אחד מקבל תנאי מחייה בסיסיים: מזון, טיפול רפואי. אם היתה בעיה רפואית קראו לרופא. אבל אף אחד לא מתקדם בחיים. אף אחד לא משפר את רמת החיים שלו. הדרומיים והדמוקרטים היו מכנים את העבדות: בית ספר של ציוויליזציה". וסטאמפ אמר: "נראה שזה בית ספר שאף אחד לעולם לא מסיים".

    וחמישי: ניהיליזם וייאוש. הרגשה שאין עתיד. שזו דרך חיים מתמשכת העוברת בירושה.

    ועכשיו ניתן לראות את כל חמשת המאפיינים הללו בשכונות העוני של אוקלנד, בשכונות העוני של בולטימור, בשיקגו וכפי שאמרתי זה נמשך כך מאז שנות ה- 60.

    ארה"ב הוציאה מיליארדי דולרים כדי לתקן את המקומות האלה. זה היה באחריות הדמוקרטים לתקן אותם ולמרות זאת מצבם של רבים מהמקומות הללו אינו טוב יותר בהשוואה ל- 1967. אז תחשבו על זה. זה הרי משקף אטימות לב ובוז מזעזע לרווחתם של האנשים שגרים בקהילות הללו.

    עכשיו בואו נביט מחדש על בחור כמו טראמפ. אדם שגדל פה בשכונה אפשר לומר ואני מתכוון לניו יורק בגדול.

    טראמפ הוא אדם שרואה את אמריקה ככור היתוך, כקליידוסקופ אתני שמותך יחד לחתירה למצויינות חסרת מנוחה שמגדירה את ניו יורק. ניו יורק בה יש סוג של שאפתנות מזוקקת שדוחפת קדימה את מי שיכול ורוצה קדימה, שאפתנות ששואפת להתקדם כשכל אדם חותר למצוא את מקומו תחת השמש.

    זה לא רק טראמפ. זה כל אחד שעובד בבנק השקעות, כל עורך דין בעיר, כל מוציא לאור, בעולם של אדם לאדם זאב, כשאתה מנסה לפרסם את רב המכר הבא. זו ניו יורק.

    אז אם אתם רוצים להאשים את טראמפ, עליכם להאשים אותו ואכן הוא היה מואשם ע"י טד קרוז, שיש לו "ערכים ניו יורקים".

    אבל ערכים ניו יורקים הם לא הערכים של מוסוליני או של היטלר.

    דרך אגב, יש דבר אחד שכדאי לציין בנוגע להיטלר. הדבר הבולט ביותר, לא רק אצל החולצות השחורות של מוסוליני, אלא גם אצל הסוציאל לאומנים בגרמניה, זה שמעל הכל הם היו סוציאליסטים. מוסוליני התחיל כמרקסיסט. הוא היה העורך של כתב עת סוציאליסטי באיטליה.

    ולכן שוב, בשנות ה- 30 ןה- 40 היה ברור לכולם שהפאשיזם והנאציזם הם זרמים של השמאל. ככה הבינו זאת מוסוליני והיטלר, כך הבינו זאת פרנקלין די רוזוולט ומחברי ה"ניו דיל". ככה הבינו זאת הכתבים שסיקרו את התקופה.

  14. אבל שימו לב שלאחר מלחמת העולם השניה קרה דבר מאד מעניין.

    הפאשיזם שוייך פתאום ללהיות "ימני".

    אני רוצה לטעון שזה עוד שקר גדול. זה יוצר באמצעות להטוט אינטלקטואלי. אחרי המלחמה כשנחשפו זוועות הסוציאליזם הלאומני לעיני כל העולם זה הפך להיות הכרחי להעביר את הפאשיזם לעמודת הימין ולהעמיד פנים שזה היה סוג של גידול ממאיר שצמח מהקפיטליזם. שהפאשיזם היתה איזושהי המצאה של קהילת העסקים בזמן שבמציאות היא נבעה מתוך ויכוח בתוך הסוציאליזם.

    כשהנבואות של מרקס לא התגשמו במאה ה-20, החל מאבק גדול בשמאל. איך קרה שמהפיכת המעמדות שנובאה, המהפיכה של הפרולטריון שאמורה היתה לקרות קודם כל בגרמניה, לא התרחשה? מה קרה לה?

    בסופו של דבר התנועה הסוציאליסטית התפצלה עם לנין שהלך בכיוון אחד ומוסוליני בכיוון השני. לנין ומוסוליני הכירו אחד את השני דרך אגב. כשמוסוליני נבחר, לנין שלח לו מברק ברכה.

    לנין למעשה אמר: מה שאנחנו מנבאים זה שהסוציאליזם יתגשם במדינות עניות". זה היה לנין.

    לעומתו מוסוליני טען שהטעות של מרקס היתה שלדעתו אנשים מזדהים עם בני המעמד שלהם, כאשר במציאות אם תביטו מסביב תיראו שאנשים מונעים יותר מסולידריות לאומית. במילים אחרות, אנשים ימותו עבור צרפת, גרמניה ואיטליה, אבל הם לא ימותו עבור רעיון אידיוטי של "הפרולטריון". אף אחד לא מת למענו בעבר ואף אחד לא ימות למענו אי פעם בעתיד.

    אז מתוך הויכוח הזה בתוך הסוציאליזם התפצלו שתי ואריאציות: האחת זה הבולשביזם והשניה זה הפאשיזם. אנחנו לא מדברים כאן על כינויי גנאי גזעניים ולא על תקינות פוליטית. אנחנו לא מדברים על אנשים שמרגישים לא בטוחים. אנחנו מדברים על טיעונים ממשיים במרכז הדיון הלאומי האמריקני ואם לא נוכל לדבר על זה כאן, אז איפה כן? איפה בטוח לדבר על הנושא אם לא בקמפוס?

    ובכן אני רוצה לסיים בטענה שמטרתי היא לא להצדיק את טראמפ וגם לא להצדיק כל טענה קטנטנה שהועלתה כאן, למרות שאגן על כולן.

    מטרתי להציג עד כמה מגוחך שבסביבה האינטלקטואלית האמריקנית, כולל בחיי שמנה וסלתה של האליטה האמריקנית, הטיעונים האלה נדחקו והועלמו, תוך העמדת פנים שהם איכשהו מחוץ לתחום הדיון המקובל.

    טראמפ לא אינטלקטואל. טראמפ הוא למעשה איש עסקים שלא שייך לקליקה כלשהי ושמבטא ומבצע דברים מתוך אינסטינקט ולא על בסיס רעיונות. זה יכול להישמע כמו האשמה – אבל זה לא! כי אם תבדקו את ההיסטוריה של אמריקה, תוכלו לספור על יד אחת את הנשיאים שביטאו את דעתם מתוך אידיאולוגיה מוסדרת או אינטלקטואלית. גם פרנקלין רוזוולט היה איש של אינסטינקטים, כך גם רייגן. המון נשיאים פעלו ברמה הזו. אבל זה לא אומר שאדם לא יכול לטעון טענות מעניינות פרובוקטיביות, אינטלקטואליות והיסטוריות לטובתם.

    אז אני קורא לכם במקום להתעלם מהרגע שלנו ולומר למעשה: אוי, יש לנו נשיא פאשיסט בבית הלבן ואנחנו חייבים להוציא אותו משם, שתנסו לחשוב על המשמעות של כל זה. לאן ההיסטוריה של אמריקה הביאה אותנו. המפלגה הדמוקרטית צריכה לקחת קצת אחריות.

    שימו לב. הדמוקרטים מעולם לא הודו בהיסטוריה שלהם. מעולם לא הכירו בה. מעולם לא התנצלו על מעשיה. מעולם לא לקחו אחריות עליה. הם לא שילמו אגורה כפיצויים עליה.

    זה הסקנדל האמיתי של הגזענות האמריקנית. אנחנו מדברים על גזענות בלי סוף, אבל מעולם לא ראיתי מישהו אפילו מבקש שהדמוקרטים יראו אפילו קורטוב של לקיחת אחריות.

    למה להאשים את המפלגה הרפובליקנית? זו הרי המפלגה שיצרה את האמנציפציה, שסיימה את העבדות. זו המפלגה שהעבירה את תיקוני החוקה ה- 13, ה- 14 וה- 15. זו המפלגה שנלחמה באפרטהייד עד הסוף. זו המפלגה שעזרה להעביר את חוקי זכויות האזרח.

    על מה המפלגה הרפובליקנית צריכה להתנצל בנושא הגזענות?

    טראמפ לא צריך להתנצל על דבר. אם אתם יכולים להציג ראיות גזעניות על טראמפ – עשו זאת. אבל ההיסטוריה לא מאחוריכם. משקל ההיסטוריה נופל על כתפי מאשימיו, לא על טראמפ וזו הנקודה שלי.

    ראינו מהפך גדול, אבל לא של בחירות אלא של השלכת האשמה. האשמה הועברה בערמומיות אל אנשים וזה בשביל השקר הגדול. למעשה זה שקר כפול, מכיוון ששקר רגיל זה פשוט התכחשות לאמת: "סליחה כבודו, לא הייתי שם. לא הרגתי אותו". זה שקר.

    שקר כפול זה כשאומרים: "לא אני עשיתי את זה, אבל אתה רואה את הקורבן הזה שם? הוא אשם והוא זה שירה".

    אז אם לא רק שאתם מתנערים מכל אשמה כמו שעשו הדמוקרטים, אלא אתם גם מטילים את האשמה שלא בצדק על כתפי האנשים שתכלס נלחמו בכם לאורך כל הדרך, אני חייב לומר שאני מתפעל מכם. זה לא פחות מהפיכה אינטלקטואלית. וראינו פה הפיכה אינטלקטואלית, אלא שעכשיו ההפיכה הזו מתפוצצת, וחלק מהסיבה שהיא מתפוצצת מתבטאת בהמון מהדברים שטראמפ מייצג, כמו זה שהוא לא מכבד את ההגדרות המוצקות של הדיון.

    טראמפ טוען שאפשר לדון בכל נושא שהוא. בואו נתווכח על זה. בואו נילחם על זה. ובקמפוס לחימה צריכה להיות מלחמת דעות וזו הסיבה שאני כאן באוניברסיטת קולומביה. בסופו של דבר אני מזמין אותכם לפרוייקט שהוא פרוייקט ליברלי. לפתוח את הראש של האמריקנים. להרחיב את האופקים ולדרוש בקמפוס שלכם הרחבת הפרמטרים של הרעיונות. לא להיות מרוצים מהתעלות הצרות שנחשבות לאמת שלמעשה הן ההיפך המוחלט של האמת.

    תודה רבה לכם.

    https://www.youtube.com/watch?v=vX39P93DWtY

    http://rotter.net/User_files/forum/gil2/5cc7048f147c05e5.jp

    לעיון:

    The Peculiar Institution

    The Peculiar Institution: Slavery in the Ante-Bellum South is a non-fiction book about slavery published in 1956, by academic Kenneth M. Stampp of the University of California, Berkeley and other universities. The book describes and analyzes multiple facets of slavery in the American South from the 17th through the mid-19th century, including demographics, lives of slaves and slaveholders, the Southern economy and labor systems, the Northern and abolitionist response, slave trading, and political issues of the time.

  15. מהקיבוץ ומההנהגה הפוליטית שלו יצאה התרעלה ונוצר האוייב האדום והרצחני מבפנים הגיב:

    שפטל מסביר מדוע הוא מכנה את השמאל הקיצוני "האוייב האדום מבפנים".

    לדבריו מהקיבוץ ומההנהגה הפוליטית שלו יצאה בשנות ה-20 התרעלה לפיה כל מי ששייך למחנה הרוויזיוניסטי הוא פאשיסט.

    ז'בוטינסקי נקרא על ידי בן גוריון אך ורק ולדימיר היטלר והוא הגדיר את תנועת החרות כתנועה גרועה הרבה יותר מהנאציזם והזהיר שכאשר מנחם בגין יעלה לשלטון הוא יירה בפועלים, בדיוק כמו שהיטלר עשה בגרמניה.

    מי שמתבטא כך הוא אוייב.

    מי שמחנך את הנוער שלו לרפש אנטישמי, בזוי, מנוול ושיקרי כזה הוא אוייב ומי שחודש אחרי הקמת המדינה מארגן את הרצח ההמוני בחוף פרישמן בתל אביב, הרצח באלטלנה, מחשש מבגין יהיה היחיד שיוכל לזרוק את השמאל מהשלטון, הוא אוייב והוא גם רוצח.

    הרי עמוס עוז כתב בשפה המזוהמת, המטונפת והמחליאה של אנשי השמאל נגד כל מי שלא נמנה על המחנה הטמא והרצחני שלהם "הם כת משיחית ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים, שהגיחה מתוך פינה אפלה של היהדות, מתוך מרתפי ההתבהמות והסיאוב, למען פולחן דמים צמא ומטורף".

    לכן השמאל היה ונשאר אוייב.

    ומדוע השמאל מאז ומתמיד הזדהה עם האוייב הערבי?

    הסיפור באופן כללי הוא הסיפור של השמאל שראה פעם באמצעות הקומוניזם והסטליניזם הבינלאומי דרך והזדמנות להשמיד את מדינת ישראל ולכן השומר הצעיר הקים תאים חשאיים בתוך צה"ל, כדי שכאשר הצבא האדום יגיע לישראל הם ישבשו את יכולתו להגן על המדינה מצבא המשחררים האדום, כי באופן בסיסי השמאל הקיצוני היה יודו-קוויזלינג.

    בגין בנאומיו כינה את השמאל "אחינו בני קין האדומים". אחינו באלטלנה היו אחינו בני קין האדומים הרוצחים! היום כבר כותב משרד הבטחון בהזמנות לעצרת לחללי אלטלנה – "נרצחי אלטלנה" – ובמקום שיש נרצחים – יש גם רוצחים – בני קין האדומים.

    התופעה הזו קיימת מאז ומעולם בעם היהודי ולכן יש לנו את בירכת המינים שמכוונת בראש ובראשונה (כמו בדורנו) לשמאל שמזדהה עם האוייב ושואף להשמדתנו.

    בכל דור ודור היו בקרב העם היהודי בוגדים שהזדהו עם האוייב ושאפו להשמדתו של העם היהודי.

    טענת השמאל שהוא בנה את המדינה אינה רלוונטית. היא אינה יכולה להכשיר את הבגידה של הדור הנוכחי שלהם, על ידי המעשים הטובים של הוריהם וסביהם.

    הם קיבלו את אדמות הלאום בחינם על מנת לעבדן בעצמם בעבודה עברית והיום הם מספסרים באדמות הלאום והפכו אותן לאדמות לטיפונדיות שמעסיקות עבדים מתאילנד ומכנים את עצמם ההתיישבות העובדת.

    לכן אני קורא לילד האדום הטמא בשמו – האוייב האדום מבפנים!

    עו"ד יורם שפטל – אחינו בני קין האדומים

    אנחנו קוראים לכם אחינו בני קין האדומים ואתם יריתם עלינו

    http://www.youtube.com/watch?v=h2iAnsY4f00

  16. שִׁבְעִים ''ארגוני שלום'' של השמאל הישראלי - פועלים למען 'פלסטין! / מתי דוד הגיב:

    רשימת שבעים הארגונים מצורפת. נשאלת השאלה מדוע פעילי השלום מפוצלים לשבעים חלקיקים של ארגונים קטנטנים, תחת שמות וכותרות רבים, קרובים וגם דומים במהותם. הכוונה ליצור רושם ש"המונים" רבים משתייכים ופעילים בהם. מסתבר שכל שניים שלושה פעילי שלום ממציאים לעצמם שם ומנסים לשווק את עצמם בכוח גדול של "תנועות", "ארגונים", "עמותות". שמות כל הארגונים האלה הופיעו במספר רב של פרסומים שלהם בעיתונות ובכרוזים:
    שִׁבְעִים "ארגוני שלום" של השמאל הישראלי פועלים למען פלסטין!

    האנטומיה של מאפייני ארגוני השלום

    האנטומיה של רוב "ארגוני השלום" חושפת ומוכיחה שלכולם יש זהות ואחדות פעולה של תמיכה בפלסטינים והתנגדות תקיפה וקבועה לכל ממשלות ישראל. ארגונים אלה תומכים ברוב הטענות, הדרישות והתלונות של הפלסטינים. הם מתנגדים לרוב קווי המדיניות של כל ממשלות ישראל כלפי הפלסטינים. המדובר ברשת מסועפת של עשרות עמותות וארגונים הפועלים בישראל תחת מגוון של שמות כיסוי והטעייה. כביכול כארגונים הומאניים, סוציאליים, משפטיים, חינוכיים ואחרים.

    ארגונים אלה ממקדים את פעילותם כמעט אך ורק בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוך הצגת עמדות פרו-פלסטיניות. המידע המלא אודות זהות והיקף המימון של ארגונים אלה, עדיין מוסתר ועלום, למרות שידוע שקרנות וממשלות זרות תורמות להם. המדובר בכספים מחו"ל שייעודם לנסות לעצב בישראל דעת קהל פרו-פלסטינית ואנטי-ממשלתית. לכל ארגון יש דגשים ופעילויות ייחודיות, אבל לכולם מגמה ומטרה משותפת של תמיכה והשתייכות לארגוני השמאל.

    כספים זרים אלה, מנסים לקנות השפעה על המערכת הפוליטית בארץ, באמצעות כביכול "ארגוני שלום" תמימים ובסיוע אנשי אקדמיה ותקשורת. היעד הלא מוצהר של ארגונים אלה הוא להתסיס את דעת הקהל כדי לנסות לערער ולשנות את המבנה הפוליטי הקיים.

    ארגוני השלום וזכויות האדם

    "חלופה" לכישלון האלקטורלי בשמאל

    ארגוני השמאל המדיני בכלל ומר"צ בפרט, התומכים אוטומטית בתביעות הפלסטיניות, נכשלו פעם אחר פעם במבחן האלקטורלי בבחירות לכנסת. על רקע כישלונות אלה, רוב חבריה ותומכיה של מר"צ ושאר הארגונים, העבירו את פעילותם לאלטרנטיבה שנותרה בידם, ל"ארגוני השלום". הם ממשיכים לפעול בנאמנות דוגמטית ונאיבית ב"צדק הפלסטיני" שמשמעותו זכות השיבה לפלסטין השלמה ללא אף יהודי בתוכה.

    ארגוני השלום, שנכשלו בזירה הפוליטית הדמוקרטית, ימשיכו להטריד ולפעול כל עוד יהיה להם המימון של התרומות מחו"ל. לחלק מפעילים אלה זו פרנסתם ו"מקצועם".

    חלק מארגוני "זכויות האדם" הם כינוי שקרי לארגוני חיזוק הטרור הערבי-פלסטיני. חייבים לעשות הפרדה מוחלטת בין גופי שמאל לגיטימיים העוסקים באמת בבעיות הומניטאריות, לבין גופי השמאל שחותרים נגד המדינה בסיסמה שקרית של "ארגוני שלום".

    הצעות החוק למניעת מימון עמותות ישראליות על-ידי תרומות של ממשלות וקרנות זרות מחו"ל – כוונתן היא מניעת פעילות פוליטית ולא מניעת סיוע הומאני אמיתי.

    מה המשותף בין "ארגוני השלום" באירופה בחסות ברה"מ לארגונים שלנו?

    ראוי להזכיר, שבתקופת "המלחמה הקרה" בין ברית המועצות לבין ארצות הברית, שנמשכה שנים רבות מתום מלחמת העולם השניה, אירופה היתה מוצפת ב"ארגוני שלום" פיקטיביים. כל הארגונים האלה הוקמו ופעלו בהכוונה, בהשראה ובסיוע ישיר ועקיף של ברית המועצות והמפלגות הקומוניסטיות המקומיות, וקבוצות של אנשי רוח נאיביים. היעד של ארגונים אלה היה להתסיס ולגייס את אזרחי מדינות אירופה, כדי למוטט את הממשלות הפרו-אמריקאיות ולהילחם נגד "האימפריאליזם" ו"הקפיטליזם" האמריקאי. כל זאת תחת השקר וההטעייה של כביכול "בשם ולמען השלום".

    יש דימיון מסוים בין השיטה והמטרות של "ארגוני השלום" הקומוניסטים שפעלו בזמנו באירופה, לבין חלק מהפעילויות והמטרות של "ארגוני השלום" בישראל. ההבדלים הם שבמקום מאבק נגד ארה"ב, המאבק הוא נגד ממשלות ישראל, ובמקום תמיכה בברית המועצות, תמיכה בפלסטינים.

    רשימת 70 ארגוני השלום תחת מגוון שמות כיסוי

    נשאלת השאלה מדוע פעילי השלום מפוצלים לשבעים חלקיקים של ארגונים קטנטנים, תחת שמות וכותרות רבים, קרובים וגם דומים במהותם.

    כיוון שהכוונה ליצור רושם ש"המונים" רבים משתייכים ופעילים בהם. מסתבר שכל שניים שלושה פעילי שלום ממציאים לעצמם שם ומנסים לשווק את עצמם בכוח גדול של "תנועות", "ארגונים", "עמותות".

    שמות כל הארגונים האלה הופיעו במספר רב של פרסומים שלהם בעיתונות ובכרוזים:

    די לכיבוש # יש גבול # גוש שלום # מחסום WATCH # תעאיוש # יש דין # זוכרות # כיבוש # נשים בשחור # האם החמישית # עדאלה # הוועד נגד הריסת בתים # הוועד נגד עינויים של פלסטינים # רדיו כל השלום # בצלם # המרכז למידע אלטרנטיבי # לוחמים לשלום # התנועה לתמיכה בסרבני כיבוש # סיורים ארכיאולוגים אלטרנטיבים # השמאל הישראלי הרדיקלי #· פרופיל חדש # שומרי משפט # קשב # כביסה שחורה # פורום שמאל # קול אזרחיה # עיר עמים # מוקד להגנת הפרט # אמנסטי # רשת המזרח התיכון לדו קיום # חלונות # רופאים לזכויות אדם # בת שלום # פורום המשפחות השכולות # שלום עכשיו # יוזמת ג'נבה # נווה שלום # תנועת כחול לבן # איסקרי # פורום ארגוני השלום # מדרשת אדם לשלום # דו שיח # גבעת חביבה # בוסתן לשלום # מיליון ידיים לשלום # מנהיגים את המנהיגים # סולחה # מס"ד מרכז סוציאל דמוקרטי # פלסטין ישראל ז'ורנל # ישראל יוזמת # אגף המשימות בתק"מ # עובדים סוציאליים לשלום # קול אחד # קול אחר # רוצים שלום # רשת ביטחון חברתית # קואליצית נשים לשלום # ג'י סטריט (ארה"ב יהודים) # גישה # המוקד להגנת הפרט # רבנים לזכויות אדם # תנועת סולידריות # הקרן לישראל חדשה # שוברים שתיקה # רופאים לזכויות אדם # האגודה לזכויות האזרח.

    http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/index.htm

  17. כך פעול השמאל: האלוף ניצן אלון חתם על צו האוסר עיון במרשם מקרקעין ביהודה ושומרון הגיב:

    צו צבאי עוקף בג"ץ
    האלוף ניצן אלון חתם על צו האוסר עיון במרשם מקרקעין ביהודה ושומרון, ימים ספורים לפני הדיון בנושא בית המשפט העליון.

    מפקד פיקוד המרכז, אלוף ניצן אלון, חתם על צו צבאי האוסר לעיין במרשמי המקרקעין ביהודה ושומרון.

    הצו ניתן חרף החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לפיה יש לאפשר גישה למידע לתושבי הישובים הנמצאים בסמוך לאותן קרקעות ולמרות שדיון בערעור אמור להתקיים היום (רביעי).

    העיון במרשמי מקרקעין הוא שלב קריטי ברכישת קרקעות ביהודה ושומרון. למעשה זהו הבסיס האינפורמטיבי לזהות בעלי הקרקע שמהם ניתן לבצע את הרכישה.

    יחד עם זאת, המנהל האזרחי מתנגד שנים ארוכות לנפק מידע שכזה ביהודה ושומרון, למרות שבמדינת ישראל ישנו חופש מידע בנושא וכל אזרח זכאי לדעת את זהותו של בעלי הקרקע.

    בשנת 2009, ראש המנהל האזרחי דאז אלוף יואב (פולי) מרדכי ומי שמשמש כיום כמתאם הפעולות בשטחים, הוציא נוהל המתיר לעיין במרשמים רק למי שמוגדר "צד הנוגע בדבר". בעקבות נוהל זה עתרו מספר תושבי פסגות באמצעות תנועת רגבים לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לקבל מידע על הקרקעות הנמצאות סמוך ליישובם בטענה כי הם "צד הנוגע בדבר".

    שופט בית המשפט המחוזי יגאל מרזל קיבל את טענות העותרים ולפני כחצי שנה פסק שעל המנהל האזרחי להעביר את המידע לתושבי פסגות. בעקבות פסק הדין ערערה המדינה לעליון וביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין של המחוזי עד להחלטה שופטי העליון בערעור.

    אולם כאמור, המנהל האזרחי ופרקליטות המדינה ניצלו את תקופת השהות לקראת הערעור וביצעו מחטף כשהוציאו לאחרונה צו חדש וממוקד אשר אוסר על העברת מידע ועיון במרשמי מקרקעין. מעיון בנוסח הסופי של הצו ניכר כי הוא נתפר למידותיו של המקרה שנדון בבית המשפט וללא התחשבות בשלל השיקולים העומדים על הפרק.

    כך למעשה אישר שר הביטחון צו דרקוני על השלכות אבסורדיות כדי לשמוט את השטיח מתחת לפסיקת בית המשפט המחוזי ולייתר את הדיון בבית המשפט העליון בנושא.

    "זו שערורייה שאין כדוגמתה" אומרים בתנועת רגבים שכאמור היתה העותרת בנושא. "במקום לטעון ולקבל את הכרעת בית המשפט מחליטים במנהל האזרחי ובפיקוד מרכז להוציא צו חדש ולשנות את הכללים תוך כדי המשחק. זה לא מתקבל על הדעת שהפרקליטות מבקשת עיכוב ביצוע החלטת בית משפט בטענה שיש להמתין לדיון בערעור אך בפועל הם מכינים צו חדש שישלול את הפסיקה".

    "זהו מהלך אנטי דמוקרטי" מוסיפים ברגבים. "כל החשיבות של מרשם מקרקעין הוא בהיותו פתוח לעיני הציבור. לא מתקבל על הדעת שמאות אלפי אזרחי ישראלים לא יזכו לרכוש קרקעות כדת וכדין. אנחנו סמוכים ובטוחים כי הזכות הבסיסית שניתנת לכל אזרח לחופש מידע ולהנגשתו תתעלה מעל כל המהלכים הבעייתיים של המנהל האזרחי".

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/274902

    תגוביות:

    1.שוב ניתן לראות שבוגי עוזר לשמאל בחסות ממשלת הימין.

    2.לא יאומן. בולשביזם במיטבו. איפה חברי הבית היהודי? איפה שר השיכון?

    3.ישמרנו האל מהפוליטיזציה של הצבא.

    4.באמת בושה וחרפה, איפה כל לוחמי חופש המידע מהשמאל? ואיפה כל אנשי הימין נעלמו, למה לא מעיפים על טיל את העלוב הביתה? משתמשים בכלים דיקטטורים וקוראים לזה דמוקרטיה.

    5.ממתי פקוד קובע מדיניות? האלוף כפוף לשר הבטחון ושר הבטחון כפוף לראש הממשלה. אולי יש פה משהו שאני לא מבין והאיש הקטן מבצע את מדיניות הממשלה? אם לא כן אז למה הם לא נותנים לו פקודה לשנות (או למה לא מסלקים אותו מהצבא)?

    6.יעלון כבר מזמן אינו יכול להגיד לא ידעתי, לא שמעתי, לא ראיתי. חזון השמאל מתגשם באישור חתימתו. אם כך הם הדברים, שיתכבד ויתפטר.

    7.שם רשעים ירקב! הגיע הזמן שאלוף ההריסה יעוף הביתה.

  18. שלושה חודשים אחרי הבחירות, התמונה ברורה: המרכז־שמאל בתצורתו הנוכחית הוא חסר תקנה. יאיר גרבוז לא היה רק גרבוז, הוא היה סימפטום. ענת וקסמן לא היתה רק וקסמן, היא היתה סימפטום. עודד קוטלר איננו רק קוטלר, גם הוא סימפטום. והסימפטומים הללו מעידים על מחלה אנושה.
    אליטה תרבותית שאינה יודעת תרבות מה היא. אליטה דמוקרטית שאינה יודעת מה זאת דמוקרטיה. אליטת שלום שכל כולה אלימות. בשקט בשקט, המתנגדים הגדולים של ההתבהמות הישראלית התבהמו. הלוחמים הגדולים נגד ההשחתה (של הכיבוש) הושחתו. התבוניים לכאורה המנהלים מלחמת דוֹר נגד האיוולת, היטמטמו.

    אלה האמורים להיאבק למען השוויון, החירות וכבוד האדם אימצו עולם מושגים מתנשא, מדכא ומשפיל. המדברים בשם ההידברות חדלו להידבר. הנושאים את שם ההקשבה חדלו להקשיב. הצועקים "אחר, אחר", חדלו לראות את שלל ה"אחרים" שבהם הם מוקפים. התנשאות דוגמטית, כוחנית, ולפעמים אף גזענית, עשתה שמות בהומניזם הישראלי.

    אין להתבלבל: המרכז־שמאל היה, הנו ויהיה התקווה היחידה של המדינה היהודית הדמוקרטית. המרכז־שמאל צדק כשיצא נגד הכיבוש והתריע על ההתנחלויות וצפה מראש את התהליכים הלאומניים המסוכנים המתרחשים כעת. אבל בנקודה כלשהי בדרך קרה לו משהו רע מאוד: הוא נהפך למאובן. איבד את הספקנות ואת החדשנות ואת הפתיחות, והסתגר בתוך צדקנות עצמית, הדומה להפליא לצדקנות של ימניים שבימניים.

    לכן השמאל־מרכז איבד קשר עם חלקים גדולים של המציאות, וגם חטא באובדן אנושיות. כשהוא מגונן באדיקות על הדוגמות המתפוררות שלו, הוא נעשה פחות ופחות סקרן וחדשן, ופחות בר־שיח עם בני אדם שאינם בני מינו. אתוס שלילי החליף את האתוס החיובי של תנועת העבודה ההיסטורית. הלוך רוח הרסני החליף את הלוך הרוח הבונה של הסוציאל־דמוקרטיה שנגוזה. חומצתיות מרה החלה לאכל את אבני היסוד של ציבור, שבמידה רבה נושא עדיין את המדינה על כתפיו.

    במקום להנהיג את ישראל באופן בוגר ואחראי אל עתיד אחר, שקע המרכז־שמאל במדמנה רעילה של דכדוך, נרגנות וביקורתיות. אבדה שמחת החיים. נעלמה ההתמודדות הנועזת עם המציאות. אובססיה אופוזיציונית מילולית, עקרה ומרה, היתה אט אט לרשעות צרת־עין, שקשה מאוד להיגמל ממנה. כך שמי שסבור שאיש חזק כזה או אחר יושיע את המרכז־שמאל בבחירות הבאות, טועה ומטעה. מי שסבור שדי יהיה בחידוד אידיאולוגי (מזה) או עמעום רעיוני (מזה), שוגה באשליות.

    דווקא האמנים עזי המבע חשפו את מה שהפוליטיקאים רכי הדיבור מנסים להסתיר: המרכז־שמאל חולה. מצד אחד, יש בו קניבליזם הגורם לו לטרוף את עצמו ולהתמוגג משחיטת מנהיגיו, אך מצד אחר יש בו שנאת־אחר, המרחיקה מעליו את מרבית הישראלים. מצד אחד, אין הוא מסוגל לתת דין וחשבון אמיתי על טעויות וכישלונות העבר שלו; אבל מצד אחר, אין הוא מסוגל להציע חזון משכנע ומלהיב.

    העיסוק המתמיד והכפייתי באנטי־ביבי, אנטי־מתנחלים, אנטי־חרדים, אנטי־מצליחנים ואנטי־עמישראל גורם למרכז־שמאל להיות לא רלוונטי. הוא אינו משדר אהבת אדם ולא מקרין אהבת ישראל, וגם אינו מביא אל השולחן הלאומי רעיונות חדשים והצעות מעוררות השראה. הוא רק מתכנס בפינת הצעקות ובסמטת המחאות של הנהי בכי המתמיד, שמזמן איבד כל חן ותוקף.

    די, חברות וחברים. די. אם אנחנו רוצים לרפא את המדינה הנפלאה והנגועה הזאת, עלינו לרפא קודם כל את עצמנו.

    http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2662715

    תגוביות

    1.הם קוראים לעצמם אליטות, אתה קורא להם אליטות, האם הם מורמים מעם?
    חבורת בהמות שבנתה לעצמה דימוי נרקיסיסטי מופרע שרק אני ואפסי עוד. אליטה. תפסיקו לאלתר להשתמש במילה הזו.

    2.הוא אשר אמרנו. דת המלחמה ב-'אקיבוש' סינוורה את מובילי המחנה לשנאה לאחר הפוליטי עד כדי דה-הומניזציה. רוממות השלום בגרונם, אבל רק שלום לאויבים. לא רוצים להידבר עם המחנה השני ולשמוע את שיש לו לאמר, גם אם לא לקבל זאת. הכפשת מחנה שלם של מתנחלים במילים בוטות כמו 'מתנחבלים' משל היו כולם תומכים במעשים פליליים שמי שנפגע מהם היו הם! ולא עזרו שום הסברים. הם לא משלנו וזהו. דמו בנפשכם אילו אותו אמנון אברמוביץ היה אחרי כל רצח או אונס בת"א פותח את המהדורה ב- 'אומר זאת כך יונית: התל-אביבים רוצחים ואונסים' ותל-אביב שותקת…איך הייתם אתם מרגישים?

    3.השמאל הצליח להפוך את הסמול למילת גנאי.

    4.השמאל הצליח להפוך את המדינה היהודית למילת גנאי.

    5.ווואו, אני מוריד את הכובע

    ארי, כשביקרת בבית הכנסת הרפורמי בית אלוהים בברוקלין, שאלת אותי לאן אני משתייך פוליטית, ועניתי לך: I left the left, או בעברית שמאלני לשעבר, ושהתפכחתי כשהתברר לי שהפלסטינים לעולם לא יעשו שלום אמיתי ופיוס.

    אמרת כבר אז שהמרכז שמאל מת.

    האמת היא שהעיתון הזה אחראי במידה רבה לוידוא ההריגה של השמאל המתון. שוחחנו כשנתתי לך את ספרך להקדשה, ואמרתי לך שאינך שייך לקבוצה בה חברים גדעון לוי, עמירה הס, אורי משגב ודומיהם. העדפת לא להגיב ואני מבין, הרי הם "קולגות"…

    אבל האסון איננו רק מה שקורה בארץ.

    השמאל הקיצוני, ושופרותיו מהמדיה, אחראים במידה מרובה להשתוללות החרם על ישראל ולאנטישמיות בקולג'ים בארה"ב. הרי היום התלוננו ראשי האקדמיה על חרם סמוי ואני גיחכתי, לא מפני שזה איננו נכון, אלא מפני שהעשבים השוטים ושיקוי התרעלה מצוי אצלם בבית והם מגינים בשם חופש הדיבור על הסתה לשמה.

    איך יתכן שמנהיג BDS עדיין מקבל מילגה ממדינת ישראל? איך יתכן שעשרות מרצים שלא רק חותמים על קריאה לחרם אקדמי, אלא גם מפיצים תעמולה ארסית נגד המדינה, בכיתה, עדיין ממשיכים ללמד? כן, אני כבר מתאר לעצמי את התגובות הנזעמות הקוראות למדינת היהודים להתאבד בשם חופש הדיבור. אלה המגיבים כך הם המושא של מאמרך, ארי. אני מברכך על ההתפכחות הפומבית. מי יתן וירבו כמוך.

    6.נכון מאוד. קלישאות השמאל התאבנו והאנשים לא לוחמים באמת. ארי שביט חד העין, האוזן והעט, שוב אומר אמת מדויקת וקשה מאוד. התייאשנו מהמפלגות ומהכביכול מנהיגים. שמאל מרכז שבע, אגואיסטי, מיואש ו…בא בימים.

    7.דברים כדורבנות. אמרת שמאל אמרת שינאה. שינאת ישראל ושינאת אדם!

    8.תודה, ארי. מאמר מצוין ונכון. יישר כוח.

  19. אני דוקא מסכים עם הקביעה שמינוי לוין או סמוטריץ הם הכרזת מלחמה נגד הבג"צ. זה נכון וחייב להיות. אסור לתת לרקבון למעלה, שכולל גם את הפרקליטות, היועמ"ש וביקורת המדינה, לחלחל למערכת המשפט הנקייה יחסית בשלום ובמחוזי.

  20. מאמר מקושקש… קודם כל הליכוד היא לא המפלגה הגדולה ביותר וכבר יש פגיעה בדמוקרטיה שכן המפלגה שכן זכתה למספר המושבים הגדול ביותר לא מרכיבה את הממשלה, דבר שני אין היגיון להטיל את הרכבת הממשלה על מי שנערכה נגדו חקירה וכנראה שיוחלט להעמידו לדין, ואחרון חביב : מי ששלח אנשים עם מצלמות לקלפיות פגע בהליך הדמוקרטי ולכן יש טעם לפגם לתת לאדם כזה להרכיב ממשלה

    1. לשי שהוא ממש לא שי! תגובה הזויה. והשיא הוא שאתה תומך ברמאות ושקרים ונכלולים בקלפיות. הגיב:

      אילו לא היו נערכות הצבעות עקומות ורמאיות אצל הערבים – לא היו מצלמים הכל. ומה הבעיה עם פעולה נגד רמאות? יש לך בעיה עם זה?

      ועד שיהיה פסק דין חלוט בנושא החשדות נגד נתניהו – קובע החוק שהוא צריך ויכול להמשיך בתפקידו – אבל אתה נגד שלטון החוק הבנתי.

      ואיך יכולה מפלגת הדחלילים בראשות הדחלילים הראשיים גנץ ולפיד – לייצר ממשלה כשאין לה עם מי?

      לפני שמגיבים – צריך לחשוב.