שר המשפטים אמיר אוחנה מסכם שנה סוערת בראיון מיוחד על בג"ץ, שי ניצן, המאבק ביועמ"שים והבחירות המתקרבות: "אחרי עידן האקטיביזם השיפוטי הגיע זמן המשילות"
אני נפגש עם שר המשפטים אמיר אוחנה בדיוק ביום בו הוא מציין ארבע שנים להשבעתו כחבר כנסת, תקופה שנדמית קצרה יחסית אך הייתה עמוסה מאוד בפעילות ובעשיה. ממרומי לשכתו במגדל קריית הממשלה בתל-אביב הוא מספר כי "אני חושב שהספקתי לא מעט בזמן לא ארוך. צברתי הרבה ניסיון פרלמנטרי כיו"ר ועדת חוק הלאום, שלדעתי מכל החוקים והאירועים של הכנסת העשרים זה האירוע שייזכר לדורות. צברתי ניסיון ביטחוני כחבר בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, וכמובן גולת הכותרת היה המינוי לתפקיד שר המשפטים וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני".
וגולת הכותרת הזו היא הסיבה לשמה נפגש אוחנה לשיחה מיוחדת עם 'מידה', כדי לסכם את השנה הסוערת והמפתיעה שעברה עליו. "אחרי הבחירות באפריל כולם דיברו על כך שאני מועמד לתפקיד שר התקשורת", הוא מספר ומוסיף: "לצערי לא הצלחנו להרכיב ממשלה והיה צורך למנות שר משפטים חדש. יריב לוין היה המועמד הטבעי בעיניי אבל כאשר הוא החליט שהוא לא מעוניין מטעמיו שלו, ידעתי שזה תפקיד שאני מאוד רוצה ומאוד מתאים לו וכמובן ששמחתי על ההזדמנות".
גם אם מדובר במינוי זמני כביכול?
"שר המשפטים בהגדרה הוא שר המשפטים, ללא קשר לכמה זמן נמשכת הכהונה שלו".
הטענות שנשמעו אז דיברו על מינוי שנועד לשרת את ראש הממשלה
"הדעות והעמדות שלי בנושא מערכת המשפט לא נולדו ביום שמוניתי לשר. עוד הרבה לפני חקירות ראש הממשלה והרבה לפני שהפכתי לחבר כנסת, היו לי 15 שנות ניסיון בתור עורך דין והכרה מקרוב של המערכת במאות ואלפי שעות בבתי המשפט. דעותיי ידועות במשך שנים והן כתובות בהרבה מקומות שחור על גבי לבן, וככל שעובר הזמן יותר אנשים רואים את האמת במהלכים שלי כשר. יש עדיין גרעין של מתנגדים, אבל היום פחות טוענים את הטענה שהזכרת. בשבועות האחרונים אני מקבל תמיכה גם מקהלים שלא היית יכול לדמיין אותם כמו מאמרים בעיתון 'הארץ'. לא מזמן התקשר אלי חבר טוב שנכח במפגש של פרופסורים באוניברסיטת תל-אביב וסיפר שכולם שם גיבו אותי במאה אחוז".
היית מופתע מחריפות ההתקפות האישיות שספגת בימים הראשונים למינוי?
"האמת שציפיתי לזה ולא הייתי מופתע בכלל".
למה לדעתך דווקא אתה עוררת כאלה אמוציות מצד המבקרים?
"זה לא סוד שראש הממשלה ואני קרובים וזאת בעצם הסיבה – ההתקפות עלי היו התקפות נגד ראש הממשלה. מעבר לזה, אני שובר להרבה אנשים בשמאל את הסטיגמות שלהם לגבי אנשי ימין. אני תל-אביבי, הומו מחוץ לארון וליברל. כל מה שהם היו חולמים לראות בצד שלהם, אבל מה לעשות שאני ליכודניק? יש כאלה בשמאל שהיו מעדיפים לראות את הימין כנלעג, נטול השכלה וגזען חשוך, כי ככה יותר קל להם להרגיש בצד של הטובים. כשמגיע מישהו כמוני אז כנראה שהדיסוננס הזה קשה להם לעיכול".
ביקורת על חלק מהאמירות של השר אוחנה נשמעה לא רק מצד פרשנים וכתבים בתקשורת, אלא גם מצד בכירים במערכת המשפט עצמה כולל שופטי בית המשפט העליון ונשיאתו. כאשר הוא מתייחס לכך, הוא אומר כי "אני חסיד של האסכולה הישנה שלפיה שופטים ופרקליטים צריכים לומר את דברם בבית המשפט ולא בתדרוכים לעיתונאים או בנאומים בכנסים. אני לא זוכר את השופטים לנדוי או אגרנט נואמים כל שבוע בכנס אחר. שופטים כתבו פסקי דין וזו הייתה הדרך שלהם לתקשר עם הציבור, שהאמין בהם אז הרבה יותר ממה שהוא מאמין היום".
למה הם כל כך מתנגדים לכל בדל של ביקורת?
"הביקורת של נבחרי הציבור היא לא מה שיצר את משבר האמון הציבורי במערכת, והיא בסך הכל מבטאת אותו. הציבור היום חכם ונגיש למידע, ורואה בדיוק מה מתרחש. מנגד, המערכת המשפטית כולה שכוללת שופטים, פרקליטים ויועצים משפטיים לא מתאפיינת בפתיחות יוצאת דופן לביקורת וגם לא בחוש ביקורת עצמית. לכן אחת לכמה שנים כאשר מגיעה דמות פוליטית ומנסה לתקן ולחזק את אמון הציבור במערכת, אז בתזמורת מתוזמנת קמים עליה כאילו הייתה אויב שלטון החוק. האמת היא הפוכה: אנחנו קוראים לחזק את שלטון החוק, אבל לא את שלטון המשפטנים. אחרי עידן האקטיביזם השיפוטי ועידן האקטיביזם היועצי, הגיע זמן האקטיביזם המשילותי. זה מה שאני מנסה לעשות יחד עם חבריי".
איך יוצרים ביקורת אמיתית על הפרקליטות?
"נציב תלונות הציבור הנוכחי, השופט דוד רוזן, הוא אחד השופטים הישרים וההגונים שאני מכיר במערכת המשפט, אבל החוק שמכוחו הוא פועל סירס למעשה את הביקורת האפקטיבית על הפרקליטות. אני סבור שצריך לתקן את החוק ולתת לנציב יותר סמכויות בפיקוח וטיפול, גם של תיקים מתנהלים. דבר חשוב נוסף הוא קידום של שקיפות רבה יותר בהתנהלות של הפרקליטות ובתהליכי קבלת ההחלטות. היום הכל נעשה במחשכים ואף אחד לא יודע איך למשל מתקבלת החלטה לגבי פתיחת חקירה או הגשת כתב אישום. אם תהיה יותר שקיפות בסוגיות האלה אז האמון של הציבור במערכת יגבר. אמון הציבור בפרקליטות נמצא בשפל של כל הזמנים ואת זה חובה עלינו לתקן, וברור שהדרך לתיקון היא לא באמצעות מניעת ביקורת".
מעבר להופעותיו הרבות בתקשורת, השר אוחנה הוא גם אחד מנבחרי הציבור שעברו להשתמש באופן נרחב ברשתות החברתיות כדי לפנות לקהל בוחריו, לפרסם הודעות והצהרות מיוחדות ולאחרונה גם להתעמת ישירות עם עיתונאים כאשר הוא סבור שהם מדווחים דיווח שגוי. "אשרינו שזכינו לרשתות חברתיות שמאפשרות קשר ישיר ובלתי אמצעי עם הציבור, בלי תיווך ובלי סינון ועריכה מגמתית של גורמים בעלי עניין", הוא אומר. "אני בהחלט סבור שיש עיתונאים שלא עושים את עבודתם נאמנה כאשר אינם בודקים מידע שמגיע אליהם ישירות מגורמים במערכת המשפט, ומדווחים דיווחים שחוטאים לאמת. יש לי ביקורת על הדבר הזה ואני מביע אותה מפעם לפעם, וגם הציבור כבר אינו מאמין באופן אוטומטי לכתבים השונים".
ומה אפשר לעשות מול תופעת ההדלפות?
"בית המשפט העליון קבע בשורה של פסקי דין כי הדלפות הן עניין חמור מאוד שמטרתו בעצם לשבש את ההליך התקין וההוגן, ולא סתם החוק קובע עונש של שלוש שנות מאסר על מסירת מידע כזה. פרופ' רות גביזון אמרה לאחרונה שאין לבנימין נתניהו סיכוי למשפט צדק בגלל ההדלפות, שלמעשה הטו את דעת הקהל ויתכן שגם את דעתם של שופטים ופרקליטים ומקבלי החלטות אחרים. לצערי הרב, חרף פנייתי ליועמ"ש ולאנשי הפרקליטות בעניין הנושא לא טופל כלל. יש אמצעים שונים בעזרתם ניתן לאתר את הגורם המדליף, ואני לא רואה סיבה למה אנשי פרקליטות לא יכולים לעבור בדיקות פוליגרף, כפי שעובר כל קצין בצבא או במשטרה. אם רוצים לוודא באמת שהמערכת נקיה לא אמור להיות חשש כזה מבדיקה".
שי ניצן טען בראיונות לאחרונה שלמיטב ידיעתו אין הדלפות מהפרקליטות
"זאת בדיחה גרועה על חשבון הציבור, שיודע היטב מניין הגיעו ההדלפות המכפישות והמגמתיות. כאשר במשך שלוש שנים אנחנו שומעים מדי ערב על פרטי הפרטים מתוך חקירות ראש הממשלה, הרבה לפני שעורכי דינו קיבלו אפילו דף אחד מחומרי החקירה, אז ברור מאיפה זה מגיע. להגיד שההדלפות מגיעות מהסנגורים זה כמו לומר שהציבור מטומטם".
"חשד כבד להטייה פוליטית"
כהונתו של אוחנה כשר משפטים הייתה כאמור סוערת מראשיתה, ואחד האירועים המשמעותיים בה היה נאום שנשא לפני כחודשיים ובו פירט שורה ארוכה של טענות נגד אנשי הפרקליטות. בין השאר רמז השר אוחנה כי חלק מהחקירות המתנהלות מונעות מאינטרס פוליטי ופוגעות בזכויות החשודים, והוסיף כי “הפרקליטות בתוך הפרקליטות” מנהלת “יחסי תן-וקח” עם עיתונאים, ומדליפה להם חומרי חקירה באופן מגמתי.
כאשר הוא נשאל על הרקע לאותו נאום הוא מספר כי "אני מכיר מצוין את הפרקליטות. עבדתי בתוכה בתור מתמחה, ועבדתי מולה במשך שנים רבות כעורך דין. אני חייב להגיד, כמו שאמרתי אז, שרוב הפרקליטים עושים את עבודתם נאמנה ונלחמים מדי יום בפשיעה, אם זה באולמות בית המשפט ואם זה במשרדי הפרקליטות. אני בוודאי לא מכליל את כולם, אבל מנגד ברור שיש גורמים בתוך הפרקליטות שההתנהלות שלהם מעלה חשד כבד להטייה פוליטית. זה מתבטא בקביעת לוחות זמנים של חקירות על פי סדר יום פוליטי מובהק ולא על פי הנדרש מבחינה משפטית, וזה מתבטא גם בהחלטות של פתיחת חקירה נגד גורם אחד ואי-פתיחת חקירה נגד אחר בשל אותן חשדות בדיוק. כאשר רואים אכיפה בררנית כזו קשה שלא לחשוב על הטיה פוליטית".
מה הייתה המטרה שלך בנאום הזה?
"הנאום היה אמור להוות נקודת מפנה ביחסים שבין הציבור ונבחריו לבין הדרג הפקידותי-משפטי. הציבור לא מאמן בפרקליטות וזה בא לידי ביטוי בהרבה סקרים ומחקרים. אם אנחנו מעוניינים באמת לתקן את המערכת כפי שהציבור מבקש, אז היא חייבת לדעת לקבל ביקורת גם אם היא נוקבת. בניגוד למה שאחרים טוענים, מבחינתי היעד המרכזי שלי כשר משפטים הוא חיזוק אמון הציבור במערכת המשפט. כדי לתקן ולשפר אני חייב גם לבקר. אין תיקון בלי ביקורת".
השר אוחנה: הפרקליטות שבתוך הפרקליטות
הפרקליטות שבתוך הפרקליטות===אני מכיר את הפרקליטות היטב. התמחיתי בה, ומאז עבדתי עם הפרקליטות שנים רבות כעורך דין. מכהנים בה בחריצות ובמסירות פרקליטות ופרקליטים רבים העושים עבודתם נאמנה יום יום בבתי המשפט ובמשרדי הפרקליטות, ומנהלים הליכים משפטיים מול נאשמים, בחלקם עבריינים וארגוני פשיעה מסוכנים.אך יש גם פרקליטות אחרת: "פרקליטות שבתוך הפרקליטות"."יש מי, שבאמצעות כת קטנה של עיתונאי-חצר הצליחו לבסס את התפישה כי מתחוללת כאן מלחמת בני אור בבני חושך, שבה הפרקליטות מגינה בגופה על הציבור מפני נבחריו.והציבור מאמין שהפוליטיקאים מושחתים, שמוסדות השלטון רקובים, שאיש ציבור הוא אשם לא רק עד שתוכח חפותו אלא אף לאחר שתוכח. כל תהייה, כל מלת ביקורת, נהדפות מיד. מקהלה של עיתונאי-חצר ופרשנים מטעם נחלצת תמיד להגנת הפרקליטות ומציגה את התהיות ככפירה ב'שלטון החוק'. קריירות פוליטיות וציבוריות חוסלו בזו אחר זו, כשהציבור – שאינו נחשף לעובדות – משוכנע שמדובר בניקוי אורוות.איש כמעט לא העז לחשוף את הסימביוזה המסוכנת בין גורמים באגף החקירות, בפרקליטות ובתקשורת.כך פעלה השיטה. כך חוסלו קריירות. סגירת התיקים או הזיכוי בבית המשפט – תמיד הגיעו מאוחר מדי.בעת הצורך (למשל כדי לסלק שר משפטים שלא מצא חן בעיני ה"מערכת") נשלפו תיקים מן ההקפאה והודלפו מהם פרטים לעיתונאים מסוימים – תמיד אותם עיתונאים. כל זאת כדי שהפוליטיקאים שסומנו יזכרו תמיד שהחרב תלויה מעל ראשם. אם זו אינה סחיטה, איני יודע סחיטה מה היא."רבותי, המילים הקשות הללו אינן מילותי.אלו מילותיו של מי שהיה אז יו"ר הכנסת, והיום מכהן כנשיא המדינה.הוא חווה את הדברים על בשרו.כשמונתה לתפקיד נציבת הביקורת על הפרקליטות, נשיאת בית המשפט המחוזי השופטת הילה גרסטל, גם היא גילתה בתוך הפרקליטות דברים שלא הכירה בכל שנותיה הרבות כשופטת.לאחר כשנתיים של מאבק התשה שניהלה נגדה הפרקליטות והעומד בראשה, החליטה השופטת גרסטל להתפטר מתפקידה.המדובר בשופטת מוערכת שלא דבק בה רבב.באחד הראיונות שהתקיימו, מספרת גרסטל על בועה שחיה בה 24 שנים, והתפוצצה. "הפרקליטות היא גוף שיש בו משהו חולה, גם ברמה הניהולית וגם ברמה הערכית", כך אמרה, והוסיפה כי הגיעה לתפקידה "תמימה ועם הרבה רצון טוב", ויצאה ממנו כ"אזרחית מודאגת".יש היום הרבה אזרחים תמימים ועם רצון טוב, אך יש היום יותר ויותר אזרחים מודאגים.מהי "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות"?בעוד שרוב הפרקליטים קובעים לוחות זמנים בהתאם להיקף ומורכבות החומרים המשפטיים באופן מקצועי ובלתי תלוי, הפרקליטות שבתוך הפרקליטות קובעת את לוחות הזמנים במנותק מאלה ובהתאם לסדר יומה של המערכת הפוליטית, מועדי הבחירות והרכבת הממשלה. בכך, היא הופכת עצמה לשחקן במגרש הפוליטי – שחקן שאיננו נתון לבחירת הציבור.בעוד שרוב הפרקליטים מקיימים שימוע בלב פתוח ובנפש חפצה כפי שמחייב הדין, הפרקליטות שבתוך הפרקליטות נמצאת בחופשה במהלך השימוע ועל פי הדלפות – שוב הדלפות – כבר גיבשה דעתה בטרם קראה והשיבה לחומרים הרבים, ואין זה משנה כלל מה היו הטיעונים שנשמעו במהלך השימוע.איך אמר אחד מעמיתיכם: בנפש חפצה? בנופש חפצה.בעוד שרוב הפרקליטים אם היו חלילה נחשדים במתן תצהיר כוזב לבית משפט היו נקראים לבירור ואולי אף מושעים עד לבירור הטענה, בפרקליטות שבתוך הפרקליטות קיימת חסינות מלאה, השתקה מוחלטת ודממת אלחוט.הדבר הזה נזקף גם לחובתם של רבים מכלי התקשורת.ולא אדבר כאן על סוגיית המכרז החשוד כתפור, שעוד יש לברר את קורותיו.בעוד שרוב הפרקליטים אומרים את דברם בבית המשפט, אינם בקשר עם עיתונאים ואינם מדליפים להם חומרי חקירה, הפרקליטות שבתוך הפרקליטות מנהלת יחסי תן וקח עם עיתונאים – היום יש שיכנו זאת "יחסי שוחד" – ומדליפה להם באופן חד צדדי – בניגוד לחוק הפלילי – חומרי חקירה שהגיעו אליהם מתוקף תפקידם. "אני חוששת" כך אמרה פרופ' רות גביזון, "שאכן אין לנתניהו סיכוי לקבל משפט צדק. היה יותר מדי משפט עיתונות. אבל עכשיו קשה מאוד לסיים את זה בדרך אחרת. זו טרגדיה לביבי אבל גם דבר מאוד לא טוב למדינה ולחברה." דברי פרופ' גביזון.בחודשים האחרונים קיימתי מספר שיחות עם בכירי המערכת המשפטית באשר לטענות שהעליתי היום.הצעתי הצעות שונות לאיתור העבריינים.הצעתי לערוך בדיקות פוליגרף. בדיקות כמותן נבדקתי אני כשכיהנתי בשב"כ, וכמותן נבדקים אלפים רבים מבין עובדי השב"כ, המוסד, צה"ל ואפילו המשטרה. אם זה טוב להם, למה לא לפרקליטות?נתקלתי בסירוב מוחלט.הצעתי להוציא תדפיסי שיחות של מכשירי הטלפון של כל מי בפרקליטות שהיה חשוף למידע שהודלף.נתקלתי בסירוב מוחלט.סירוב מוחלט – לבדוק את האמת, האמת שייתכן והיא ידועה לכל מי שצריך לדעת, אך אסור משום מה שתהיה חשופה לעין הציבור.הצעתי לפתוח בחקירה שתאתר את העבריינים, נאמר לי שאין זה בסמכותי להורות על פתיחת חקירה, אלא רק לבקש זאת "כמו כל אזרח".את הרגישות שאנו רואים כלפי פרטיותם של המדליפים לא ראינו בחקירות אחרות, כולל בימים האחרונים כשמכשירי הטלפון הסלולארי של אנשי קמפיין הליכוד על תכנם נחשף, וכדי להוסיף חטא על פשע – תכנה של החקירה הודלף.בן דרור ימיני כותב היום:"כמה פעילים הלכו להפגין מול ביתו של שלמה פילבר… בעקבות ההפגנונת נפתחה חקירה של היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית, בלהב 433, נגד ארבעה ממקורבי ראש הממשלה, יונתן אוריך, עופר גולן, טופז לוק וישראל איינהורן. מעניין אם כבר גייסו לעניין את הסקוטלנד יארד ואת הסי־איי־אי. התקשרתי לארבעה עורכי דין מהתחום הפלילי: האם מדובר בהטרדת עד? שלושה מהם אמרו לי שמדובר בהתנהגות חריגה, לא נאותה, אבל חקירה פלילית? לא ולא. עצם החקירה, אמר לי עו"ד אבי עמירם, היא מתיחת חבל מצד הפרקליטות. והחרמת טלפונים – היא הגזמה פראית. ובכלל, הוא הוסיף, הטרדות נעשות במחשכים. כמו בפגישה הלילית. לא בהפגנת חוצות. צריך לפתוח בחקירה, אמר לי עו"ד אחר, אבל נגד מי שהורה לפתוח בחקירה. הם ירדו מהפסים, הוא הוסיף. וביקש, כמו האחרים, שלא אציין את שמו. עוד עו"ד אחד חשב שאין מקום לחקירה, ורק עו"ד אחד הצדיק אותה….לרגעים יש תחושה שהפרקליטות עושה כל מאמץ כדי להצדיק את טענות הרדיפה. …זה מסוכן, משום שמדובר בהפללה של התנהגות אנושית, שגם אם היא לא לטעמם של אנשי הפרקליטות, וגם לא של הח"מ, היא רחוקה מלהיות פלילית. הרי לפי הנורמות החדשות שהפרקליטות יוצרת גם המפגינים מול ביתו של אביחי מנדלבליט עוד יואשמו בשיבוש הליכי חקירה… התחושה היא שההחלטה לפתוח בחקירה על הטרדת עד בגלל הפגנה, כשהעד כלל לא התלונן ולא חש מוטרד, היא במסגרת המאמץ של הפרקליטות לאבד את אמון הציבור. חשבתי כבר שנתניהו מושחת, אמר לי אתמול רוני מדוכן הבשרים המאוד פופולרי בשוק, השבוע שיניתי עמדה. אני לא מאמין להם. יש עוד הרבה רונים."הציבור רואה, ומתקשה להאמין שכך נוהגת מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל הדמוקרטית.צר לי על שבמדינת ישראל, בנוסף לכל הדרוש תיקון, יכולת המשילות של נבחרי הציבור נמוכה מאוד, לענ"ד, ופעלתי כחבר כנסת כדי לשפר אותה.קל וחומר בממשלת מעבר.בעקבות אירוע הירי בסלומון טקה ז"ל שאירע בסמוך לאחר כניסתי לתפקיד, הודעתי כי בכוונתי להקים ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת בעיית חוסר האמון העמוק במח"ש הכפוף לפרקליטות, בעיה חוצת מגזרים וארוכת שנים.התכוונתי להקים ועדה בראשות שופט, ראיינתי את חברי הוועדה. התכוונתי להביא אותם בפני הממשלה להענקת סמכויות מלאות של ועדת חקירה, ואז נמסר לי על ידי בכירי המערכת כי אין יכולת לעשות זאת בממשלת מעבר.וכך המערכת הותירה את הציבור, ובהם יוצאי אתיופיה, ללא מענה בסוגיה כה חשובה הקשורה לפרקליטות.השר לא יכול למנות, השר לא יכול לפטר. השר לא יכול לחוקק, השר לא יכול להורות.את בעיית המשילות הקשה נצטרך לתקן בשורה של דברי חקיקה, דבר שיקרה רק עם ממשלה וכנסת מתפקדות.עד אז, לדברי היועץ אין לי כאמור סמכות להורות על פתיחת חקירה, אני יכול רק לבקש ממנו "כמו כל אזרח".ובכן, אדוני היועץ המשפטי לממשלה, אני מבקש זאת. אני פונה אליך בזאת ומבקש כי תקיים חקירה בלתי תלויה, על ידי גורם נטול פניות, חקירה שבסופה תוצאה שהציבור יוכל לתת בה אמון. אינני מבקש זאת בשם אזרח אחד, אני מבקש זאת בשם אזרחים רבים, רבים מאוד – אזרחים טובים, ישרים ושומרי חוק – שדורשים גם מהמערכות הציבוריות להיות כאלה.אדוני, אתה חווית את הדברים בעצמך. כך נכתב בעתירה שהגשת אתה, לפני זמן לא רב: "מתחילת חקירת הפרשה, הדליפו גורמי החקירה הדלפות פסולות ואסורות של חומרי החקירה, ובכלל זה חשיפת תוכן השיחות המוקלטות… על חומרים אלה נסמכו חלק בלתי מבוטל מן הדיווחים באמצעי התקשורת שהגיעו עד כדי סילוף ועיוות מגמתי של האירועים וגרימת נזק בל ישוער לעותר"."נוכח האינטנסיביות והמגמתיות של ההדלפות… לא היה מנוס מן המסקנה הקשה לפיה מדובר בהתנהלות מכוונת שנועדה לפגוע בעותר ולהפעיל לחץ פסול על מקבלי ההחלטות".אדוני – אתה דרשת כשהיה מדובר בעניינך, דרשת מהיועמ"ש ויינשטיין ומפרקליט המדינה שי ניצן "להורות על פתיחה לאלתר בחקירה פלילית לאיתור המדליפים".זה לא יהיה תקדים, אדוני. היה כבר יועץ משפטי לממשלה שהורה על פתיחת חקירה לאיתור המדליפים מחקירותיו של ראש ממשלה אחר, חקירה שהצליחה לחשוף את האמת: היועמ"ש אליקים רובינשטיין, כשהודלפו פרטים מחקירתו של אריאל שרון המנוח.הידיעה הודלפה אז בעיתון "הארץ", היועץ מינה צוות חקירה מיוחד כדי לאתר את המדליף. הצוות חקר באזהרה את ברוך קרא בעבירה של שיבוש מהלכי משפט וקיבל בצו בית משפט את פלט שיחות הטלפון שלו. הפרקליטה ליאורה גלאט ברקוביץ' – נקראה לחקירה והודתה בהדלפה. מדיווחים על חקירתה במשטרה נטען כי אמרה שהחליטה להדליף כדי לסייע למתנגדיו של אריאל שרון כיוון שבנה עומד להתגייס לצה"ל ועל כן היא חוששת ששרון יהיה בשלטון. השופט רובינשטיין אמר לאחר מכן: "זו היתה הדלפה יזומה ואידאולוגית – והיא נכשלה…הדלפה שיכלו להיות לה תוצאות קשות – עירוב של חקירה עם פוליטיקה ותיק שאולי היה מתנהל על ידי האדם שהדליף. זו פרקליטה שנכשלה בתפקידה… מדובר באידאולוגיה של השקפות אישיות ולא אכנס ליותר מזה" דברי השופט רובינשטיין.אדוני היועץ, כאן לא היתה הדלפה אחת – כאן היו עשרות ואולי מאות הדלפות בכלי התקשורת השונים לאורך כשלוש שנים.אדוני, כל עבירה כזאת נושאת בצידה עונש של 3 שנות מאסר – אנחנו מדברים על מאות שנות מאסר!איך אפשר לקבל מצב בו בכירי מערכת המשפט, האמונים על טוהר המידות, המטיפים בשער נגד שחיתות ציבורית – יראו וישמעו על שחיתות מוסדית בסדר גודל כזה – וישיבו: אין מה לעשות.התשובה היא שאי אפשר.אני מצפה שתעתר לדברי אדוני היועץ, דברים שאני מביא בפניך בשם רבים רבים מאזרחי ישראל – וכולי תקווה כי בתום התהליך, מדינת ישראל ואזרחי ישראל יקבלו תשובות לשאלות הרבות המתעוררות מן הדברים שפירטתי כאן ואולי גם לשאלות נוספות.שמעתי היום על שביתת הפרקליטים ועל הקריאה לאבטח חלק מהפרקליטים בעקבות "ההסתה הגוברת".מפני מי הם מבקשים אבטחה, מפני נשיא המדינה? מפני השופטת גרסטל? מפני שר המשפטים?אני רוצה להדגיש – אסור שתיפול שערה משערות ראשו של אף פרקליט ואף פרקליטה.אסור בתכלית האיסור.ואני חוזר על דברי: רוב הפרקליטים עושים עבודתם נאמנה, אין להם קשר לכל הטענות שהועלו כאן, וגם את אלה שיש להם קשר לדברים – צריך לאתר ולהרחיק, ולא חלילה לפגוע פיזית באף אחד או אחת מהם.הביקורת, חריפה ונוקבת ככל שתהיה, באה כי הוגדשה כבר הסאה, כי נמאס לראות את העוול הזה לנגד עינינו, מבלי ששום דבר נעשה כדי לתקן."איך שר המשפטים יכול לומר כך על המערכת עליה הוא אמון" יאמרו חלק מכם במהדורות ובדיווחים.ואני שואל – איך שר משפטים יכול להחריש?
Posted by Amir Ohana – אמיר אוחנה on Tuesday, October 29, 2019
סערה נוספת התעוררה בחודש שעבר לאחר שאוחנה חשף במליאת הכנסת פרטים על שיטות החקירה שהפעילה המשטרה נגד עד המדינה ניר חפץ, לכאורה בניגוד לצו איסור פרסום שניתן בעניין. בנוגע לאירוע המדובר אומר לנו אוחנה כי "לא מתקבל על הדעת שמערכת האכיפה תחתור לפשוע ועוד להשתמש בבתי המשפט כדי לכסות את ערוותה. באותו יום עליתי לדוכן כדי להשיב לשורת טענות שהעלו חברי כנסת מהאופוזיציה שזעקו על כך שאני מבקר את הפרקליטות ואת גורמי האכיפה, וזה בדיוק מה שעשיתי כאשר הראתי להם כיצד אותם גורמים פועלים. אינני חוזר בי מאף מילה. אני חושב שמה שעשו רשויות האכיפה הוא הכל חוץ מחתירה לאמת, ואת ההתנהלות הזו צריך להוקיע ולחשוף".
פרקליטיו של ניר חפץ טענו שחשפת מידע אסור כדי לפגוע בו
"אני מסכים שניר חפץ הוא קורבן בפרשה הזו, אבל הוא קורבן של רשויות האכיפה שעוללו לו את מה שעוללו, הרבה לפני שעליתי לדוכן בכנסת".
יכול להיות שהגישה שהגעת איתה למשרד המשפטים הייתה לעומתית מדי והיית צריך לנסות יותר כיוון של הדברות ופשרה?
"לצערי הגענו לנקודה בזמן שאי אפשר יותר לזרום עם המערכת ולקוות שהיא תואיל בטובה להסכים לזרוק לנו כמה פירורים מדי פעם. כדי להשיג משילות אמיתית צריך לקבוע מיהו "בעל הבית", מי מקבל את ההחלטות ושל מי המילה האחרונה. זו תמיד תהיה של הציבור באמצעות נבחריו ולא של הפקידות, ואת הדבר הבסיסי הזה אני פועל כדי להחזיר".
ביום שלישי השבוע צפוי בית המשפט העליון לדון בעתירה לגבי יכולתו של בנימין נתניהו להרכיב ממשלה, ועשוי לקבל החלטה שתהיה בעלת משמעות גורלית למערכת הפוליטית בכלל ולקראת הבחירות הקרובות בפרט. "מצער אותי מאוד שבג"ץ לא דחה את העתירה על הסף משום שברור שמי שצריך להחליט מי יעמוד בראש המדינה ובראשות הממשלה הוא הציבור, ולא קבוצה של משפטנים נכבדה ככל שתהיה. זו הכרעה שחייבת להיות ציבורית לחלוטין", אומר השר אוחנה. "אני מאמין שהעתירה תדחה ,אבל היא לא הייתה צריכה בכלל להגיע לדיון. החוק מאוד ברור בעניין והוא מאפשר להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על כל אחד מחברי הכנסת. אם המחוקק היה סבור אחרת הוא היה אומר זאת. בית המשפט אינו מחוקק חוקים ואין לו שום סמכות לקבוע אחרת".
האם לדעתך ראש הממשלה צריך לבקש חסינות?
"ההחלטה לגבי חסינות היא החלטה משפטית ואישית של ראש הממשלה".
בחודשים הקרובים צפוי גם דיון בבג"ץ בעתירה נגד חוק הלאום שהיית ממוביליו
"על פי האסכולה האקטיביסטית, בית המשפט קנה לעצמו סמכות לפסול חקיקה של הכנסת מכוח חוק יסוד. אבל איפה בדיוק הסמכות לפסול חוקי יסוד, או בכלל לדון בתקפותם או בטלותם? הסמכות הזו לא מופיעה בשום מקום. גם כאן אני חוזר ואומר שזה לא היה צריך להגיע לדיון והעתירה הייתה צריכה להידחות על הסף. אתה רוצה לשנות או לבטל חוק יסוד? תנסה להיבחר לכנסת ותגייס בה רוב. בית משפט בכלל לא צריך לדון בזה, לא הכל שפיט".
ומה אם בית המשפט בכל זאת יחליט לעשות כך?
"עצם הדיון בשאלה פוגע באמון בבית המשפט, וברור שאם תתקבל החלטה שהיא נגד דעת הציבור האמון הזה יפגע עוד יותר".
"לשי ניצן יש בעיית זיכרון"
תחנה נוספת ברכבת ההרים של כהונת אוחנה במשרד המשפטים הגיעה לאחרונה, עם פרישתו של פרקליט המדינה שי ניצן וסאגת המינוי של ממלא מקומו שכללה עימותים עם היועמ"ש ונציב שירות המדינה, עתירה לבג"ץ ומועמדת שפרשה לאחר מינויה. גם שי ניצן הקפיד לעקוץ את אוחנה כאשר סיפר למשל בראיון הפרישה לחדשות 12 כי השר לא החליף איתו מילה חוץ משלום במדרגות. "כנראה שלשי ניצן יש בעיית זיכרון או קושי באמירת האמת", מגיב אוחנה לדברים ומוסיף: "נפגשנו לכמה פגישות עבודה בתחילת הקדנציה שלי ודנו בשורה של נושאים מקצועיים. ביקשתי למשל לשחרר את הסרטון מאירוע מותו של סלומון טקה שהיה בידי מח"ש ונעניתי בשלילה. בהמשך, משהובא לידיעתי שפרקליט המדינה מתדרך באופן ישיר עיתונאים נגדי, חדלתי מלהיפגש איתו ונפגשתי לפי העניין והצורך עם בכירים אחרים בפרקליטות".
היו דיווחים על כך שהופעלו לחצים לפרוש על המועמדת שהצעת, אורלי בן ארי
"הופעלו לחצים כבדים על כל המועמדים להסיר את מועמדותם, חוץ ממומי למברגר שהוצע על ידי היועמ"ש".
מה היה מקור הלחצים האלה?
"המקור היה מתוך המערכת. אינני יודע בדיוק מאיזה גורם וזה תפקידו של היועמ"ש לחקור ולבדוק כל מה שקורה שם".
איפה עומד כרגע המינוי לממלא המקום לפרקליט המדינה?
"בימים הקרובים נקבל החלטה ונמנה ממלא מקום"
מי יקבל את ההחלטה על המינוי?
"שר המשפטים יקבל את ההחלטה ואני אומר את זה באופן חד-משמעי. הסעיף בחוק ברור מאוד והוא קובע שהשר ממנה את פרקליט המדינה, אמנם תוך התייעצות עם נציב שירות המדינה, אבל ההחלטה הסופית היא בלעדית של השר. בגלל שמדובר בתפקיד שנמצא ביחסי עבודה קרובים עם היועמ"ש אז התייעצתי גם איתו, אבל את ההחלטה רק אני אקבל כאמור".
איך היחסים שלך עם אביחי מנדלבליט?
"יש לפעמים מחלוקות אבל היחסים טובים מאוד. יש לנו פגישות עבודה שבועיות מסודרות ובאווירה טובה".
אתה רואה את החוק שיזמת להגבלת כוחם של היועצים המשפטיים נחקק מתישהו בעתיד?
"דרוש שינוי יסודי בכל מוסד הייעוץ המשפטי וזה משהו שאני אומר כבר שנים. זה יקרה כאשר הציבור יחליט שהוא נותן בנו אמון ונותן לנו את המנדט לחזק את המשילות ואת הדמוקרטיה. אם רוב הציבור יחליט שהוא בוחר בצד השני, זה שבאופן אוטומטי מגבה כל קלקול של המערכת וחושב שמי שצריך להכריע הם פקידים, אז כנראה שזה מה שהוא יקבל".
האם תתמוך בהקמת ועדת חקירה להתנהלות מערכת המשפט?
"עם הכניסה למשרד המשפטים ביקשתי להקים ועדת בדיקה ממשלתית לבעיית האמון הקשה במח"ש, אחרי אירוע הירי בסלומון טקה כאשר המדינה בערה ועלו טענות שאין מי שבודק את השוטרים. זו בעיה ארוכת שנים וחוצת מגזרים והכרתי אותה היטב כעורך דין. ערכתי כבר ראיונות לחברי הוועדה ולעומד בראשה והתכוננו להביא את זה בפני הממשלה, אבל גורם בכיר מאוד במערכת המשפט אמר לי שלא תהיה אפשרות לעשות דבר כזה דרמטי בזמן ממשלת מעבר. אני לא בטוח שאני מקבל את חוות הדעת הזאת אבל היה ברור שאם זה יגיע לבג"ץ מה תהיה ההכרעה. גם בנוגע לבדיקה של מערכת המשפט כולה, יתכן שיהיה צורך לחכות לממשלה קבועה שלא יהיה ספק בדבר הסמכות שלה להקים כזו ועדה. אלו פעולות שאפשר לעשות רק עם כנסת וממשלה מתפקדות ואני מקווה שהציבור יצא להצביע כדי שזה יקרה. נושאי המשפט והמשילות משפיעים על החיים של כל בוחר וראוי שהוא יאמר את דברו".
האם נראה הכרעה בסיבוב השלישי של הבחירות? אתה מרגיש שינוי בשטח?
"הייתי ביחד עם ראש הממשלה ברוב המקומות שהגיע אליהם בשבועיים האחרונים במסגרת הפריימריז, וראיתי את השטח בוער ואת הליכודניקים להוטים לבחור בנתניהו. גם תוצאות הפריימריז החד-משמעיות מעידות על כך. אני מקווה שהדבר הזה יבוא לידי ביטוי בבחירות הקרובות. יש בהחלט פוטנציאל להביא את מספר הקולות הרב ביותר שהתנועה קיבלה אי-פעם, ואני מאמין שבעזרתם נרכיב ממשלה שתהיה טובה לישראל לשנים ארוכות ותמשיך את תנופת הצמיחה והשיפור בכל התחומים: בביטחון, בכלכלה, ביחסי החוץ, בתשתיות, בתיירות ובתעסוקה
הימין היה רדום מדי בבחירות בספטמבר?
"יכול להיות שבקרב חלקים בימין הייתה שאננות שלא היה לה מקום. כל הזמן טענו בתקשורת שאנחנו זועקים לשווא ששלטון הימין בסכנה, אבל הוכח שזה לא היה לשווא. גם עכשיו אני אומר בצורה ברורה מאוד: אם לא תצאו להצביע תקבלו שלטון שמאל בכל המובנים המשפטיים, הביטחוניים והמדיניים. גם מי שיש לו ביקורת על הממשלות האחרונות תחת נתניהו חייב לזכור מה היא האלטרנטיבה. ברור שיש דברים לתקן ואנחנו נעשה זאת, אבל צריך לדעת שהבחירה היא בין שתי ברירות. אני מאמין שמבחינת הציבור בישראל הברירה הימנית תזכה להרבה יותר אהדה והזדהות".
אוחנה האיש הנכון במקום הנכון . תמשיך ואל תפחד מהמאפיה!! להחזיר את הדמוקרטיה לעם!!
שינוי שיטת בחירת השופטים והיועצים המשפטיים.
חוק ההתגברות כדי לשמור על חוקי הכנסת ולא חוקי בג"ץ!
בהצלחה לשר היקר בטיפול בשחיתות ובעבריינים העובדים בפרקליטות, וכמובן גם בשופטי בית המשפט העליון(הרשעים שבהם), ושתזכה לשמש שנים רבות וטובות כשר המשפטים. המשימות הדחופות עם הקמת ממשלת ימין בראשות בנימין נתניהו הן לבטל את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, להעביר חוק שאת שופטי העליון ממנה ועדה שאין בה אפילו שופט אחד, ולהורות בחקיקה מפורשת שאין לבית המשפט שום סמכות לקבוע מה סביר ומה לא.
ואף פעם אל תשכח להיות דרוך ועירני, כי אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי להדביק לך איזה תיק כזה או אחר.
אחד הגברים היחידים בממשלה.
ואף פעם אל תשכח להיות דרוך ועירני, כי אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי להדביק לך איזה תיק כזה או אחר.
בית המשפט גם הוא המשכה של הפרקליטות שהיא המשכה של המשטרה. כלומר גורמי הפשיעה הממוסדת הם רשויות האכיפה אינם יכולים לתקן את הפשיעה הממוסדת כלומר של רשויות האכיפה. נציגי העם צריכים להיות אחראיים על גורמי האכיפה. הצרה היא שאין מי שיעשה זאת כיון שאין בישראל מספיק מוסדות. אין מוסד שישפוט את השופטים והתובעים כיון שאין לנו מספיק מוסדות. יש לנו כנסת קטנה שמספר חבריה 120. כבר מזמן מזמן אינה מספיקה לגודלה של המדינה. לא רק שהיא קטנה אלא חלקה אפילו אינה מתעניינת בשלום המדינה על תושביה. אלו הן המפלגות הערביות אשר בעודן מאיישות את הכנסת, הן מתנגדות לעצם קיום המדינה. כנגד החלטת הכנסת בג"ץ פסל את החלטת הכנסת להוציאן אל מחוץ לחוק, כמובן מתוך דאגה לכנסת כדברי יצחק זמיר… גם אין לנו בית נבחרים גבוה שיפקח על כולם: על הכנסת ופיקוחה על הממשלה וגם כמובן על בית המשפט. יש צורך בפיקוח על שיעשה על ידי בית נבחרים גבוה כפי שנעשה במדינות אחרות. משכנו צריך להיות היכן שנמצא כיום בית המשפט העליון. בניין זה מתאים גם כיון שיש בו תאי אסורים לצורך מעצרים של גורמי אכיפה חשודים כפי שהם עושים לאזרחים.
אוחנה הוא מלך אמיתי. הוא עשה לקהילה ההומואית שרות הרבה יותר מאלף מצעדי גאווה ומשאיות עם רקדנים ערומים.
אני מוריד בפניך את הכובע. אתה האדם הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון ולוואי ותצליח לבצע את השינויים שאתה רוצה ומקווה לעשות.
תלוי כמובן בנבחרי הציבור והציבור שעד עכשו היו חדלי אישים ברמות של פשע נגד הדמוקרטיה. (מה ביבי חשב לעצמו?)
אוחנה, כרגע, נראה האיש הנכון
ואולי גם הרדיפה אחרי ביבי לטובה. אולי זה יהיה סוף סוף הטריגר שיאפשר לאוחנה ודומיו לפעול, מה שנחסם עד עכשו ע"י ביבי.
ממש "נחסם על עכשיו ע"י ביבי". ממש ממש.
הטענה כאילו נתניהו לא פעל נגד מערכת המשפט המושחתת כי הוא רצה שהיא תחפה על השחיתות שלו היא שקר שמופץ על ידי כנופיית רק-לא-ביבי. לנתניהו מעולם לא היתה הזדמנות לטפל במערכת המשפט המושחתת כי המערכת הזאת סימנה אותו מהרגע הראשון וברגע שאתה יוצא נגד המערכת זה מתפרש שהמערכת חשפה משהו שאתה מעוניין להסתיר.
לתעשיית החקירות נגד נתניהו יש לא רק ותק, אלא גם קביעות. היא החלה עוד בכהונתו הראשונה, בשנים 1999-1996, במשהו שהשמאל כינה "פרשת בר און חברון”, ואחריה נוספו מה שהשמאל כינה "פרשת המתנות" ו"פרשת הקבלן עמדי", שאף היה עד מדינה: גם באותם ימים הכותרות זעקו, החוקרים הדליפו, והתקשורת פמפמה בלי הרף את ה“שחיתות” של "נהנתנות” ראש הממשלה. הנזק שנגרם לתדמיתו של נתניהו נצרב בתודעה הציבורית והזיק לו מאוד, אבל לאכזבת השמאל מבחינה משפטית שלוש ה"פרשות" היו אישומי סרק והסתיימו בלא כתב אישום.
וכך סיפר על אישומי הסרק האלה סגן ניצב בדימוס בועז גוטמן: “בתקופת החקירות בפרשת בר-און-חברון הייתי חלק מצוות החקירה של אביגדור ליברמן, שהיה אז מנכ”ל משרד ראש הממשלה. כבר בשלבים הראשונים היה ברור שהכול בלוף ושאין קייס. הודעתי מיד ליועמ”ש במשרד ראש הממשלה שצריך לסגור את החקירה מחוסר אשמה. ביום ראשון שלאחר מכן מגיע אלי קצין בכיר מאוד ביחידה, ואומר לי במילים אלה: ‘בגללך העבודה לא תעלה לשלטון’. הוא אמנם היה בכיר ממני בשתי דרגות, אבל אמרתי לו שאעיף לו את הדרגות מהכתפיים אם עוד פעם אשמע ממנו דבר כזה”.
https://mida.org.il/2017/08/08/ראש-מפלג-חקירות-בדימוס-המשטרה-והפרקלי/
כותרת נכונה ואינה בלעדית לתחום המשפטים בלבד, אלא לכל המערכות המדינה שכל מה בידי הפקידים והפולטיקאים המרומים מעם תהינה לקונה של המדינה.
תוקם הדמוקרטיה הדינמית!
https://m.facebook.com/1291866740881208/photos/a.1319819171419298/2710182029049665/?type=34
בכירים בליכוד טוענים שרק קמפיין חיובי יביא להצלחת הימין. לעומתם אני טוען: הקמפיין היחידי שיכול להצליח בשעה זאת הוא קמפיין הרפורמות העמוקות במערכת המשפטית שהסתאבה. הניסיון של הממסד המשפטי להפיל ראש ממשלה מכהן באמצעות פוטש בכסות כאילו משפטית הוא מקומם ביותר והוא שיוכל להוציא ממתפקדי הליכוד את כל מאגרי הכעס שלהם כנגד הסמול והמשפטוקרטיה האנטי ציונית ואנטי דמוקרטית. מי שהגיע עד הלום ורואה לנגד עיניו את ניסיון הפיכה הפלילי כנגד ראש ממשלה פופולרי ואינו משיב מלחמה סערה ואף מתחמק מהנושא ובורח לקמפיין חיובי בלבד, מחמיץ את הרגע ההיסטורי שיכול להוציא את כל מצביעי הימין להצביע, פתק ועוד פתק ועוד פתק, מיליונים למען חירות ישראל, למען הדמוקרטיה שרוצים לחסל, למען ניקוי האורוות שלא לומר דירי החזירים. ראו את הפפופולריות של אמיר אוחנה היקר ותבינו היכן נמצא האלקטוראט שלנו. התחמקות מלהעלות את עניין הרפורמות העמוקות בממסד המשפטי תעלה לנו ביוקר. אגב, מי שטוען שהקמפיין שניהל נתניהו כנגד סער היה חיובי, כנראה לא יודע על מה הוא מדבר. הכעס והזעם כנגד קושרי הקשר להפיל ראש ממשלה אהוב, הם שיריצו את מצביעי הימין לקלפיות. הם שיכולים להביא להצלחה גדולה של הימין. לשם כך יש להציב את אמיר אוחנה בעמדת הבולטות בקמפיין ולא את השר ישראל כץ שמפחד להוציא מילה כנגד דירי החזירים פן יבולע לו. דוד איש שלום – המטה בליכוד למען רפורמות עמוקות במערכת המשפטית.
הניסיון של הממסד המשפטי להפיל ראש ממשלה מכהן באמצעות פוטש בכסות כאילו משפטית הוא מקומם ביותר והוא שיוכל להוציא ממתפקדי הליכוד את כל מאגרי הכעס שלהם כנגד הסמול והמשפטוקרטיה האנטי ציונית ואנטי דמוקרטית. מי שהגיע עד הלום ורואה לנגד עיניו את ניסיון הפיכה הפלילי כנגד ראש ממשלה פופולרי ואינו משיב מלחמה סערה ואף מתחמק מהנושא ובורח לקמפיין חיובי בלבד, מחמיץ את הרגע ההיסטורי שיכול להוציא את כל מצביעי הימין להצביע, פתק ועוד פתק ועוד פתק, מיליונים למען חירות ישראל, למען הדמוקרטיה שרוצים לחסל, למען ניקוי האורוות שלא לומר דירי החזירים. ראו את הפפופולריות של אמיר אוחנה היקר ותבינו היכן נמצא האלקטוראט שלנו. התחמקות מלהעלות את עניין הרפורמות העמוקות בממסד המשפטי תעלה לנו ביוקר. אגב, מי שטוען שהקמפיין שניהל נתניהו כנגד סער היה חיובי, כנראה לא יודע על מה הוא מדבר. הכעס והזעם כנגד קושרי הקשר להפיל ראש ממשלה אהוב, הם שיריצו את מצביעי הימין לקלפיות. הם שיכולים להביא להצלחה גדולה של הימין. לשם כך יש להציב את אמיר אוחנה בעמדת הבולטות בקמפיין ולא את השר ישראל כץ שמפחד להוציא מילה כנגד דירי החזירים פן יבולע לו. דוד איש שלום – המטה בליכוד למען רפורמות עמוקות במערכת המשפטית.