פוליטיקת הזהויות הובילה את השמאל לשפל היסטורי

ההתעקשות לבחון בני אדם רק על בסיס קטגוריות כמו מגדר, רקע אתני או נטייה מינית אינה קידמה מחשבתית אלא נסיגה מוסרית ואנושית

ראשי העבודה-גשר-מרצ הורוביץ, פרץ ולוי | צילום מסך

תופעת פוליטיקת הזהויות תופסת תאוצה משנה לשנה. במהלך מערכת הבחירות באפריל 2019 ישבתי בפאנל יחד עם חבר הכנסת לשעבר דב חנין, שהסביר לחבורת מכיניסטים כמה חשוב שיהיה שוויון מגדרי ברשימת המועמדים. באותו זמן הייתי מועמד לכנסת מטעם מפלגת 'הימין החדש', והשבתי שעבורי זו כלל אינה השאלה, אך דווקא אצלנו ברשימה יש שוויון מגדרי בעשירייה הראשונה ואילו במפלגת חד"ש של חנין זה כלל לא קרוב. בתגובה שאל אותי חנין: "וכמה הומואים יש לכם ברשימה? וכמה ערבים?". האם עלי גם לספור כמה ג'ינג'ים? השבתי לו.

היכן הגבול עובר? בכנסת יש מקום ל-120 נבחרים. האם החלוקה צריכה להיות על פי מי שנראה כמוני, או על בסיס מי שחושב כמוני? האם החלוקה צריכה להיות על בסיס היחס באוכלוסייה, ואם כן, מה קורה כאשר ישנן הצטלבויות בין הקבוצות רבות המרכיבות את החברה הישראלית: נשים, גברים, ערבים, רוסים, אתיופים, דתיים, חילונים, חברים בקהילה הלהט"בית ועוד. האם אישה ערביה לסבית נחשבת כייצוג אחד או שלושה? אם ישנו מקום אחד אחרון לשריון, ובין המועמדים יש לי אתיופי הומוסקסואל או רוסי על כיסא גלגלים, איך מכריעים מי צריך לקבל אותו? ההתייחסות לאנשים על בסיס המגדר, הרקע האתני, נטייה מינית או מגבלות כלשהן היא הליכה אחורה בציר הזמן של ההתקדמות האנושית, ולא קידמה מחשבתית.

כששמרן רואה את אמיר אוחנה מבצע את תפקידו בתור שר המשפטים, הוא מרוצה מהעובדה שהוא מקדם את תפיסת עולמו בנוגע לריסון האקטיביזם השיפוטי בצורה נכונה. הנטייה האישית שלו לא רלוונטית. מנגד, כשהשמאל הקיצוני רואה את השר אוחנה בתפקידו עולה הטענה שהוא אינו עושה מספיק עבור הקהילה הלהט"בית. מבין שני הצדדים, יש צד שבוחן אדם על פי כישוריו ותפיסת עולמו, וצד שבודק אדם על בסיס הנטיות המיניות שלו. מסיבה שאינה ברורה, הצד שמתייחס לאנשים על בסיס דברים שאינם קשורים לכישורים או החלטות נחשב (בעיניי עצמו בעיקר) לצד הנאור.

אני לא טוען שאין מקומות בהם נכון לשריין, לקדם, לסייע ולאפשר שוויון הזדמנויות (אשר שונה לחלוטין משוויון תוצאתי). ישנם מקרים בהם נבקש לקדם אוכלוסייה מסוימת משלל סיבות, החל מהיסטוריה של אפליה ועד אתגרי קליטה. אך אין זה תחליף לבחינת כישוריו של אדם, וזו בוודאי אינה סיבה להצביע עבור אדם כזה או אחר. אכן ראוי לייצר שוויון בתנאי הפתיחה של תחרות ההתמודדות על תפקיד כלשהו, אך לא על נקודת הסיום. לכן השאלה היא לא כמה אנשים מקבוצה מסוימת נמצאים אלא האם הטובים ביותר הצליחו להתקבל. אחרת, כל מה שנעשה הוא לא תיקון עוולות אלא היפוך מוסרי – מי שהיה לאורך שנים זה שנהנה ממעמד גבוה יותר צריך לשלם היום את המחיר על השייכות לקבוצה שהוא כלל לא בחר להיות חבר בה. זו רגרסיה מוסרית.

יש אמת בטענה לפיה אדם השייך לקבוצה מסוימת יהיה בדרך כלל רגיש יותר לצרכים של אותה קבוצה, אך זה אינו הכרח. האם למשל חברת הכנסת עומר ינקלביץ' מקדמת עמדות של נשים חרדיות? ייצוג נכון אינו צריך להיות מבוסס על מראה, אמונה דתית או מוצא, אלא על תפיסות עולם, ערכים משותפים וקידום מטרות דומות. התנהגות הוגנת, מוסרית ומתקדמת יותר היא כזו אשר שופטת בני אדם על בסיס האמירות והמעשים שלהם, ולא על בסיס דברים שאין לאנשים שליטה עליהם. הגיע הזמן שהשמאל הרדיקלי יפסיק להתייחס לאנשים על בסיס דברים מולדים, ויתחיל להתייחס אל בני האדם בצורה מוסרית יותר.


 עו"ד רן בר-יושפט הוא היסטוריון וחוקר את יחסי מערכת המשפט והשלטון בישראל.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

16 תגובות למאמר

  1. קצת אירוני – הרי הרבה מההצלחה של נתניהו נובעת מפוליטיקת הזהויות שהוא מטפח זמן רב – הזהות של הליכוד כבית, הזהות של הליכוד עם נתניהו עצמו, וזכורות האמירות של "אני אצביע בעבי גם אם ירצח את אמא שלי"

    כמו כן, זה שאנשים כמו מר אוחנה יכולים לבצע תפקידים "רגילים", זה בדיוק בזכות אותו השמאל (בטח לא בזכות ציבור המצביעים של ימינה),

    ושלישית, אנשי מפלגת ימינה הם אלו שמנסים למנוע שירות נשים ביחידות מסויימות בצה"ל מטעמי מורל ו\או דת

    אשרינו שזכינו שאחרי מאבקים ליברלים של שנים, פתאום השמרנים לא מבינים "מה העניין הגדול בשוויון? הרי ברור שיש להתייחס לכולם ע"פ כישורים".

    זהו הישג אדיר לתפישה הליברלית

    1. "פוליטיקת זהויות" זה מונח שמתאר את הפוליטיקה השמאלנית/פרוגרסיבית, לפיה הדעות והמעשים של האדם מוכתבות מהיותו להט"ב או שחור או ערבי וכיו"ב. נתניהו מקדם זהות לאומית יהודית שמכילה בני אדם ללא הבדל מין או צבע ומקבלת גם דרוזים וערבים שמקבלים את הרעיון הציוני. נתניהו לא שייך למה שמכונה "פוליטיקת זהויות".

    2. ידידי היקר , שי ,
      לדבריך , על מנת לקבל תפקיד ,מינוי , ג'וב וכו' יצטרך אדם להיות מ" מגדר " כל שהוא ורצוי שילוב של כמה מהם , ואם לא אז נוותר עליו
      מעכשיו נראה במודעות דרושים " דרושה חשמלאית חרדית לעבודה בגבהים במתח חי"
      " דרוש גנן לילדים בעלי צרכים מיוחדים "
      דרושה נהגת לביובית ,
      די

    3. מתי נתניהו אמר שצריך לקדם אדם בגלל שהוא יהודי?
      וממש מצחיק להגיד שהשר הראשון ההומוסקסואל המוצהר הוא בזכות השמאל, כשהוא שר מהימין שכל השמאל מתנגד לו.
      ובכלל יפה שאחד ההשיגים של השמאל זה שאנשי הימין לא מתנהגים כמו אנשי הקש שהשמאל בנה מהם.

    4. הצלחת נתניהו לא נובעת מפוליטיקת זהויות אלא מהעדר פוליטיקת זהויות במובן העמוק של המשמעות:

      לנתניהו אין בעיה להגיע להסכמים פוליטיים עם ש"ס ועם יהדות התורה ועם עמיר פרץ ועם גדי יברקאו עם ליברמן עם אורן חזן ועם טומי לפיד ועם מירי רגב.
      הוא לא חולק איתם שום זהות. והזהויות שלהם מעניינות אותו כקליפת השום.

      ההתנגדות שלו למפלגות הערביות אידיאולוגית – אם הערבים היו מתנהגים כמו דרוזים הם היו שותפים טבעיים.
      מה לעשות שבן של היסטוריון לא יכול לתת לגיטימציה למפלגה קומוניסטית ו/או איסלמיסטית ו/או למפלגה המעריצה משטרים רצחניים פשיסטיים.( הרשימה המשותפת מורכבת מחדש הקומוניסטית התנועה האיסלמית שהיא מפלגה אחות לטליבן ובלד התומכת באסד).

      להבדיל מפלגת כחול לבן היא מפלגת הזהויות האולטימטיבית – היא לא מסוגלת לקיים קשרים פוליטיים עם המשיחיים וגם לא עם החרדים והיא מתעבת את הפרענקים בליכוד ובש"ס ולא מוכנה לשבת עם הערבים. ואפילו את הרוסים ואת ההומואים היא מדירה למפלגות לוויין.

    5. שי,
      אתה עצמך מוכיח כמה הכותב צודק וכמה גישת השמאל מעוותת ודורשת לשקר לעצמך כדי להיראות הגיונית.
      ראשית, אתה מניח שאילולי הגישה המקדמת כלפי הקהילה הגאה אוחנה לא היה מגיע לשום מקום. אך למה? מי אמר שאם לא נותנים יחס מועדף בהכרח מפלים לרעה? תתפלא לשמוע שרוב הימין מתעניין בכישוריו ולא מתעניין כלל בנטיותיו לטוב או לרע. כלומר זה באמת לא בזכות מצביעי ימינה אך גם לא בזכות השמאל.
      שנית, אתה מניח שהתנגדות לתפיסה הפרוגרסיבית הוא מטעמים אידיאולוגים למרות שאם היית טורח להקשיב לימי היית יודע שזה דווקא מטעמים עניניים. לדוגמא טענת שההתנגדות לגיוס נשים הוא משיקולי מורל/דת אבל בפועל הוא משיקולי שמירה על יכולות הצבא ובריאות הנשים:
      https://mida.org.il/2014/06/18/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A6%D7%94%D7%9C/
      https://mida.org.il/2015/07/28/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%95/
      שלישית, מה הקשר בין המאבקים של השמאל לכך שהימין לא מבין מה העניין בשיוויון. הימין כבר טוען את זה מזמן וזה ודאי לא מסקנה הגיונית ממאבקי השמאל(זה למעשה ההפך הגמור).

  2. המטרה של מי שיוצר את פוליטיקת הזהויות היא לזרוע אלימות ושנאה תוך הבטחה כוזבת שהם אלו שיפתרו את בעיית האלימות והשנאה. אלו אותם אנשים שהפכו מגזרים שלמים לתלויים בנדבות מהמדינה תוך הבטחה כוזבת ועזור לאותם אנשים ואלו הם אותם אנשים שמאיימים באפוקליפסת אקלים תוך הבטחה כוזבת שאם הם יבחרו הם יצילו את העולם מאותה אפוקליפסה. אלו האנשים שטסים במטוסים פרטיים, גרים באחוזות, שולחים את הילדים שלהם לבתי ספר פרטיים ומחזיקים בציים של מכוניות. כל מה שמעניין אותם זה שליטה וכסף!

    1. המטרה של השמאל היא לערער את מבנה החברה כדי להרוס אותה ולייצר אנשים חלשים, מפוחדים ובודדים – עבדים מתוכנתים שקל לשלוט בהם. לכן השמאל מנסה להרוס את האמונה בדת, את מבנה המשפחה ואת הלכידות הקהילתית (שהיא בדרך כלל אתנית, עדתית או לאומית). הוא עושה את זה על ידי שטיפת מוח, הנדסת תודעה וטרור נפשי, ולכן כל כך חשוב לו לשלוט בכל מקורות התקשורת והמידע. השמאל לא רק שולט בתקשורת, באקדמיה, בבתי המשפט, בפרקליטות, במשטרה ובצבא, אלא גם מתחזק מאות ארגוני "זכויות אדם" כדי להחריב אותנו מבפנים. במסגרת הרעיון של הנדסה חברתית שמובילה דת השמאל העולמי מותר לשקר כי מה שחשוב זה הנרטיב שבאמצעותו ניתן לשטוף את המוח לאידיוטים השימושיים, להרדים את העצלנים ולדכא כל ניצן של התנגדות ומחשבה חופשית אצל האחרים. מי שבכל זאת מעז להתנגד לצריבת התודעה של השמאל עובר שיימינג ואם הוא ממשיך ב"חתרנותו" – תופרים לו תיק פלילי כדי להרחיק אותו לצמיתות מהזירה הציבורית.

  3. אותי מצחיק שחושבים שהם שמאל ביבי ליכוד שס אגודה ימין. מה ימין בהם יש משהו. כל שנות שילטונם והם ששלטו זה מצע אהרון ברק וניפוחו. יישמו אותו, ואף עלו והיתעלו. מי שלא הולך לצבא לא יכול להיקרא ימין או לאומי הגמרתיים הם למעשה נושאי הכלים של אהרון ברק. הם הרוח בכנפיו. אין הבדל בין אלה לאלה. הם מהונדסים מתוכנתים לא לשרת אותנו אלא אינטרסים זרים. אילו הייתה תיקשורת ימנית עושה מה שעשה השמאל שהימליך את הרדיקל הקיצוני על כולנו אהרון ברק ומאז ועד עכשיו הוא שולט גם הגמרתיים החרדים – המדיה השמאלנית- ניפחו וניפחו . מי אם לא הם המדיה יצרו את שס. בסיוע עובדיה יוסף ואריה דרעי החרדים שלא הלכו לצבא. שונה לגמרי מימיפתח ותולדות -המקוריים ,שבאו מערב. שכולם הלכו לצבא ועבדו.
    אין הבדל בין אלה לאלה. ישראל משוועת למילה לאומי לנבואה. היגיבו לי שניים בכתבה אחרת פה כאילו אני חייזרית וזה האיר לי משהו. הנבואה משונה לכולם .אויה אויה לנו שהיגענו לזה. שאני שואפת למושג הזה מחפשת כותבת עליו זה משונה. מה הפלא שהאליטות מדורדרות ומדרדרות.
    חברים כבר מיזמן היא הייתה צריכה לישלוט מיזמן. אם הייתה שולטת היום, לא היו 2 תגובות אלה שם בכתבה .זה עולם הנבואה זה מושגי נבואה- מטריקס הנבואה. נסיעות בזמן הרי זו הנבואה. מכונת זמן הוא התנך ואדמה זו. לעופ ללהטט בטבע כמו שעשו משה הנביא דבורה הנביאה וכל התנכיים הרי זה- הזמן האבוד התנכי. גן עדן זה פה ארץ ישראל, הכינרת היפה הציורית. ואיפה ישעיה ירמיה חולדה של היום למה הם לא קיימים. דבורה ומשה הם לא עבר אלא עתיד. הם ניצחיים מהנצח .בגלל זה התנך הילהיב אומות מעבר לכל דימיון לאורך ההיסטוריה.
    הכי חשוב מיכולם הוא מלך הוליווד האמיתית , כי באמת מדובר בסרט הוליוודי. אנחנו והעולם כולו נימצאים בסרט האם אתם לא חשים בכך. הוא כה מדומה וגם מדורדר. היכניסו אותנו ואת העולם כולו לתסריט מדומה לצרכים מסוימים. עם אגנדות .קוראים לזה גלובליזם הפירמידה קוראים לזה שילטון עולמי ממשלת צללים. מול זה לנו יש אחר שונה מישלנו. הוא קשור במלך הוליווד שלנו ונציגיו הנביאים ונביאות. המכונה פה דורשת החזירו את גן עדן. כשל האדם נואש אובדני הוא לא מייצר הרמוניה. זו מכונת זמן פה. ממש יצאה מסרט הוליוודי. יש לה לאדמה עיברייה זו תסריט או תסריטים מישלה. מה לה ולזרות הקיימת היום.
    אלה לא מנהיגיך ישראל. הם לא מייצגים אדמה זו לא אוהבים אידיאל .היצרים ובצע כסף לנגד עיניהם. הם אליליים פגנים. גם העולם כזה אגב אז רוצים כמוהו. עם ישראל בלי אידיאל עצמי הוא אובדני. נורא עצוב.

  4. ציטוט מהמאמר

    אני לא טוען שאין מקומות בהם נכון לשריין, לקדם, לסייע ולאפשר שוויון הזדמנויות (אשר שונה לחלוטין משוויון תוצאתי). ישנם מקרים בהם נבקש לקדם אוכלוסייה מסוימת משלל סיבות, החל מהיסטוריה של אפליה ועד אתגרי קליטה
    סוף ציטוט

    המשפט הזה מעיד על זלזול חריף באינטליגנציה של קוראי האתר, בגלל שהוא מכיל סתירה פנימית מובהקת.
    אם אתה משריין מקומות הרי זה חד משמעית עונה על ההגדרה של אגליטריזם(שוויון תוצאות), זה לא משנה העובדה שאתה עושה את זה בקנה מידה קטן, וזה לא משנה שזה נעשה בנסיבות חריגות(לפי דעתך הסובייקטיבית בלבד שאתה ורק אתה חושב שזה מוצדק)
    תחליט או שוויון הזדמנויות או לא, אי אפשר לתת יחס מועדף לאוכלוסיה חלשה(או מוחלשת ווט אבר) בלי שזה יסתור את העיקרון של שוויון הזדמנויות.
    אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
    גם הפרוגרסיבים בעבר דיברו כמוך בהתחלה, ראינו לאן זה התפתח, אין לזה סוף…

    1. יש לזה סוף… מחליטים החלטה פוליטית מידתית להפנות חלק מהתקציב לסגירת פערים למגזרים נחשלים לתקופה מוגבלת.

      אם הציבור לא מרוצה מההחלטה שיצביע למפלגה שבעד ביטול או צימצום ההקצאה או עבור מפלגה שתומכת בהגדלת ההקצאה.

    2. שונא חוסר הגיון, כתבת: "אי אפשר לתת יחס מועדף לאוכלוסיה חלשה בלי שזה יסתור את העיקרון של שוויון הזדמנויות."
      בדבריך מופיעה סתירה פנימית.
      שוויון הזדמנויות הוא בדיוק מתן יחס מועדף לאוכלוסייה חלשה. זה העיקרון, וקיומו לא יכול לסתור אותו.
      המציאות מוכיחה שבכל מקום שבו אין דרישות או הגבלות מטעמי שוויון הזדמנויות, הפערים מקצינים ונוצרת אליטה שמנסה רק לשמר את כוחה.
      שריון מקומות כמו שקיים בליכוד לדוגמה, הוא נהדר, כי הוא מעניק הזדמנות נהדרת לאנשים שפעילים ברמה המקומית המצומצמת, לקפוץ לזירה הארצית ולהוכיח בה את עצמם.
      בפועל, רובם לא מצליחים להיבחר לקדנציה נוספת, אבל הליכוד מרוויח שתמיד זורם בו דם חדש.
      וזו המחשה למה שקורה בכל חברה/קהילה/אירגון/ וכדו'. מי שמחזיק בעמדות הכוח, מתנגד לשינויים, ולכן מקבל אליו רק את הדומים לו. וממילא אין שוויון הזדמנויות לכל השאר. ולכן צריך, כדאי ונחוץ לאלץ שוויון הזדמנויות, כי המציאות מוכיחה שליחיד אין אינטרס להתגוון, זהו אינטרס של החברה ולכן צריך להגיע כחוק/ דרישה רגולטורית וכדו'.

    3. זה לא ישים.
      במהלך התקופה המוגבלת תיווצר תלות שתהפוך את סגירת הברז לבלתי אפשרית-בין אם הנימוק יהיה שהתקציבים לא מועילים או שהם כבר סיימו את תפקידם.
      תסתכל על הדוגמאות בפועל: הערבים בארץ הם דוגמא מצוינת לטיעון הראשון והשחורים בארה״ב לשני ובשני המקרים איש לא מנסה אפילו לעשות את זה(ומי שבכלל מעלה את זה מוצקף ע״י כמעט כל המפה הפוליטית).

    4. אפשר לסגור את הברז – פשוט צריך לסובב אותו יותר חזק לעבוד חכם ולנצל שעות כושר.

      נתניהו ניצל משבר כלכלי כדי לצמצם דרסטית את קיצבאות הילדים כשהיה שר אוצר בשנות ה2000.

      הסיבסוד לתעשייה המיושנת שסיפקה תעסוקה לפריפריה הופסק בשנות הה90 – מפעלים נסגרו מאות אלפים פוטרו וצמיגים הובערו ועדיין באר שבע קריית גת אשדוד ובית שמש ממשיכות להתקיים ומחירי הדירות בהן יותר גבוהים מבברלין.

      אם אפשר לפתוח ברז אפשר גם לסגור אותו.

      אובמה נבחר כדי לפתוח ברזים לאוכלוסיות החלשות וטראמפ נבחר כדי לסגור את הברז…
      תנועות המטוטלת בריאות ומובילות לאיזון.

  5. לעיתים קרובות יש הרגשה שפוליטיקת הזהויות היא בכלל כלי לאג'נדה פוליטית.
    כי לפוליטיקת זהויות אין סוף, כמו ג'ינג'ים, קרחים, ספורטאים בנאים וכו' עד אין סוף.
    לעתים היא ביטוי להעדר אידיאולוגיה משמעותית כלשהי, או יותר נכון לאידיאולוגיה שהם מעוניינים להסתיר כי הציבור עוד לא בשל אליה.

    ומעבר לכל זה כל מי שנבחר על בסיס פוליטיקת הזהויות, לעולם יהיה חשוד שאינו מתאים לתפקידו, ונבחר רק בגלל הצבע, המין, מקום הולדת האב\האם\הסב וכו'

    1. יש לי חבר שחי כמה שנים בארצות הברית. הוא סיפר לי שהשכן שלו, אמריקאי לבן, עבר פעם אירוע לבבי והוזעק אמבולנס לקחת אותו לבית חולים. באמבולנס ניגש לשכן רופא שחור לאבחן את המצב והשכן צעק: אל תיגע בי, רופא שהתקבל ללימודי רפואה לפי מיכסה של "אפליה מתקנת" אני לא יכול לסמוך עליו.