סליחה, טעינו: הנאום האמיתי שדינה זילבר הייתה צריכה לשאת

במקום עוד נאום תוכחה מתוקשר ומחוצף נגד נבחרי ציבור, הגיע הזמן שבכירי מערכת המשפט יסתכלו פנימה

סליחה, טעיתי. עו"ד דינה זילבר | צילום מסך

דינה זילבר אוהבת לנאום. כך למשל היה בנאומה בדיוק לפני שנתיים כאשר תקפה בחריפות את הממשלה במהלך דיון; כך למשל קרה שוב לפני כמעט שנה בנאומה בכנס ‘העמותה למשפט ציבורי’ בו יצאה בתקיפות נגד הביקורת המושמעת על מערכת המשפט. וכך קרה גם השבוע, עם נאום תוכחה מתוקשר היטב שנשאה המשנה ליועמ”ש בכנס ‘המכון הישראלי לדמוקרטיה’ וכצפוי עורר שוב תהודה רבה. אז לרגל פסטיבל זילבר השנתי וככל הנראה האחרון בשל פרישתה הקרובה, הבה נצדיע בחזרה למשרתת הציבור המסורה ונציע לה מעט משירותינו הצנועים בניסוח דרשות בפני קהל. נאום כזה לא היה זוכה למחיאות כפיים סוערות בברנז’ה, אבל אולי היה נאמן קצת יותר למציאות. קבלו אם כן את הנאום האמיתי שדינה זילבר לעולם לא תישא:

“לפעמים, כדי לא להודות באמת המצערת של שלטון הפקידים, מפעילים את המאוורר המפזר את האשמה לכל עבר. במקום שנסתכל פנימה, על כשלי הפרקליטות ומערכת המשפט, אנחנו מסיטים מבט ומכוונים אצבע מאשימה החוצה: מייצרים מציאות מדומיינת של פרקליטות ישרה וחסרת פניות, כאילו הממונה עליי ועל מערכת החוק לא הודה בקולו זה מכבר כי פרקליט המדינה לשעבר “אוחז בגרונו” ואמתכם הנאמנה תפרה לו תיק; כאילו לא נחשפו שוב ושוב חשדות למעשים פסולים בהתנהלות המשטרה ומח”ש בחקירות ראש הממשלה; כאילו לא מתגלה מדי יום כמעט פגם חדש בתמליל חקירה או בסחיטת עד מדינה; כאילו פרקליטה בכירה אינה חשודה בעברות בנייה ומעורבת בשלל פרשות אחרות ועוד ועוד.

כמות השערוריות, יחד עם אובדן אמון הציבור, התהוו לסדרה ארוכה של סימני אזהרה שלא ניתן עוד להתעלם מהם. אז הבה נודה על האמת: הבאנו את המשבר על עצמנו. זה קרה משום שסירבנו לקבל כל בדל ביקורת, ומיד נכנסנו למגננה וזעקות על “מתקפה חסרת תקדים נגד שלטון החוק”. נודה באמת: מערכת נקיה וישרה אינה אמורה לחשוש מביקורת, ופקידים העושים עבודתם נאמנה לא צריכים לפחד מפיקוח. הקפדנו להטיף על חשיבות השקיפות והמנהל התקין, אך לא החלנו על עצמנו את הסטנדרטים המחמירים שדרשנו מאחרים.

טעינו כאשר התבצרנו בעמדתנו וסירבנו לקבל פיקוח חיצוני או שינוי במעמד היועמ”שים. הפכנו את עצמנו לפוסקים אחרונים בכל דבר ועניין, בתאוות כוח בלתי נדלית ועל חשבון רצון הציבור. מעלנו בתפקידנו כאשר תקענו במכוון החלטות מדיניות ויוזמות חקיקה, ועשינו זאת מתוך אג’נדה פוליטית אישית ובכסות משפטית. חרגנו מסמכותנו כאשר חילקנו ציונים לנבחרי ציבור במקום לקבל את הביקורת המוצדקת ולנסות להשתפר. נודה באמת: יועץ הוא רק יועץ, ובמדינה דמוקרטית מי שמקבלים החלטות ומבצעים אותן הם נבחרי הציבור.

כשלנו כאשר יצרנו מערכת יחסים משחיתה עם כתבים וכלי תקשורת, במסגרתה הם מקבלים פיסות מידע רגיש והדלפות מחקירות ובתמורה מעניקים לנו חסינות מוחלטת כחלק מקמפיין פוליטי משותף. נודה באמת: במדינה מתוקנת, יועמ”שים ופרקליטים הם אנשים אלמונים המבצעים מאחורי הקלעים מלאכה אפורה, ולא אמורים לככב מדי יום בכותרות המהדורות.

טעינו כאשר חצינו את הקווים והתעקשנו לשחק במגרש הפוליטי ותפרנו תיקים במסע רדיפה של אכיפה בררנית. ההתנהלות הכוחנית ושכרון הכוח שהפגנו בשנים האחרונות מזיקים בסופו של דבר לשלטון החוק והופכים אותו לנשק פוליטי שפוגע בהליך הדמוקרטי התקין. נודה על האמת: מי שמריע היום להאשמות מגמתיות נגד יריבו עלול למצוא עצמו מחר רק בשל דעתו, נתון לחסדי פקידים וחסר יכולת לקדם מדיניות.

פשענו כאשר התגייסנו כאיש אחד למנוע כל מינוי מחוץ לברנז’ת הפרקליטות באמצעות קמפיין השמצות, הטלת אימה על עמיתים וחבלה בעבודתם. מנגד, מכרזים נתפרו להם עבור מקורבים והשורות צופפו מיד כדי לטייח כל חשד לגבי מאנשי שלומנו. נודה על האמת: מערכת המדברת כולה בקול אחד ומשתיקה דעות שונות סופה להתנוון ולהירקב, הן מחשבתית והן מוסרית. הגנה אוטומטית על מערכת כזו אינה שומרת עליה אלא פוגעת בה בטווח הארוך.

את כל זה עשינו תוך התהדרות בתואר “שומרי הסף” ובשלל אמתלות משפטיות וחוקיות שמטרתן אחת – לכסות על העובדה לפיה הדרג הפקידותי בישראל הוא זה שמעצב מדיניות בנושאים מהותיים ולמעשה מנהל את המדינה. כיום אני יכולה להגיד ממרחק השנים: טעינו בגדול. איש לא בחר בנו ואין אנו חכמים או נאורים יותר מאחרים. גררנו את ישראל למשבר פוליטי וחוקתי חמור ומתמשך, תוך חריגה מוחלטת מסמכות ומהחוק, אך אנחנו יכולים לנסות להתחיל את התיקון. עלינו להודות בשגיאות ולכונן בחזרה שלטון חוק ולא שלטון פקידים. מי ייתן ותום כהונתי תוביל לעליית עידן חדש: סוף למהפכת היועמ”שים וראשית משילות דמוקרטית אמיתית”.


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

  1. הסיכוי שנאום כזה בכלל יחלוף בראש של המכשפה הזו שואפ לאפס מאופס.
    רק כאשר יפסיקו לקיים את ההוראות שלה,יצפצפו כאילו הם אוויר, לא תהיה להם ברירה ולהשתנות.
    כל עוד כל סיבוב איתם מסתיים שהדרג הנבחר כופף את הראש והזנב, אין להם שום שום סיבה להסתכל בגלל לכיוון שלנו. אלו דברים בטלים.

  2. בגידה במובנה הרחב וההיסטורי היא הפרת חובת האמונים של אדם לעמו, למולדתו ולמדינתו וסיועו לאויב (המוסלמי) במאבקו כנגד מדינת האם של הבוגד, בימי מלחמה או בעת עימות קשה בימי שלום, או בעת סכסוך מזוין ופעולות איבה שאינם בגדר מלחמה מלאה.

    הסיוע המהווה בגידה עשוי להיות בגילוי סודות צבאיים, סודות מדינה וסודות מדעיים, בהשתתפות בתעמולת האויב נגד מדינת האם, בעריקה לשורות האויב ולחימה במסגרת כוחותיו, ובשיתוף פעולה עם צבא כובש.

    המניעים לבגידה מגוונים: החל מהזדהות אידאולוגית עם השקפת עולמו של האויב(תומכי טרור שמאלנים), דרך בצע כסף (מושחתים שמאלנים) וכלה ברגשות נקם על עוול אמיתי או מדומה וכן בתסביכי נפש (שמאלנים = חולי נפש).

    [[[אוליגרכיה היא צורת ממשל שבה רוב הכוח הפוליטי מצוי אצל חלק קטן מהאוכלוסייה (שהוא לרוב החזק ביותר גם במובנים אחרים – כלכלית או צבאית). ]]]

  3. ככל שהנזק שהחבורה הזאת עושה גדול יותר, כך הם יצמדו יותר לאג׳נדה שסללה את דרכם לפסגה וירמסו את כל מי שינסה לעצור אותם. תהיה יותר הסתרה, יותר שקרים, פיטורים של אנשי ימין, ויותר מעצרים לא חוקיים של חושפי שחיתויות. המערב נמצא במדרון תלול מכיוון שהרעיונות הגלובליסטים נמכרו לציבור כתורה חדשה שמי שערער עליה הוצג כחוטא אבל הם התגלו ככישלון מוחלט. לכן השמאל נמצא כרגע במלחמת השרדות וכמו שזה נראה כרגע כל האמצעים כשרים בעיניהם. שום סליחה לא תהיה כאן. רק יותר התקפות והן יהיו מכוערות ובוטות יותר.

    1. ״כך הם יצמדו יותר לאג׳נדה שסללה את דרכם לפסגה וירמסו את כל מי שינסה לעצור אותם״

      עד שיהיה התקוממות עממית יהודית אלימה נגדם, הם ימשיכו לרמוס אותנו….וזה בדרך.
      קודם זה יתחיל בארה״ב כאשר הימין יתחיל לטפל באויב הקומוניסטי הפנימי שלהם, אז גם אנחנו נתעורר ונבין שהגיע הזמן לטפל בגלובליסטים השמאלנים הפשיסטים שלנו שמקבלים כסף מסורוס וקלינטון = Open Society ו-Clinton Foundation).

  4. “עלינו להודות בשגיאות ולכונן בחזרה שלטון חוק ולא שלטון פקידים”

    דיקטטורה בולשביקית לא מחליפים בקלפי…..רק ברחוב ורק בהתקוממות עממית נגדם!

  5. תוקפים את דנה זילבר שדמתה באומץ לבה לנתן הנביא שהטיח בדוד אתה האיש ולאליהו שהטיח באחאב את הרצחת וגם ירשת.

    השפה של התוקפים אותה היא שפת הקנאים והסיקריקין מבית שני.

  6. כל זמן שבנימין נתניהו מחפה ומגן על השחיתות במערכת המשפט, יהיו זילבר ודומיה מוגנים מפני כל ביקורת. נתניהו הוא השכפ”צ מרצון של המערכת המושחתת הזו.
    ביסוסה כגוף השלטוני היחיד, המרכז בידיו את כל הסמכות עם אפס אחריות יחשב בעתיד “מפעל חייו” של נתניהו ו”תרומתו” הבולטת ביותר למדינת ישראל.

    1. איך גררת בוט בולשביק לנושא את נתניהו? מה הוא קשור לנושא? השמצתם, הכפשתם,שקרתם ללא הרף, ממשיכים לשלם לכם?