ביביפוביה מהי

הביביפוביה מכרסמת את הדמוקרטיה הישראלית מזה למעלה משני עשורים. ניתוח התופעה יתרום לבריאות הנפש של החברה

צילום מסך

לא פלא שהתחבולה האנטי-דמוקרטית שזממו אויבי ראש הממשלה לפני כחמישה חודשים, שנכשלה לגמרי, התגלמה כהצעת חוק פרסונלי. הרי כל מאבקם הוא פרסונלי. יעלון, ליברמן, שני האהודים, לפיד ואחרים, אפילו לא מתאמצים לקשט את המסר האחד והפשוט שלהם.

גם המפלגות שצמחו עתה הושקו בטקס השבעה ביביפובי. נאומי סער, חולדאי ואלקין הצטמצמו לכמעט אך ורק הוקעת הדמון הנודע והמצב הכביכול קטסטרופלי, אפילו טרום מגיפה.

התהייה המתבקשת היא כיצד קורה שמדינאי שמוביל הצלחות מוכחות בכלכלה, ביחסי החוץ, בעולם הבטחון ועוד, מעורר משטמה כה אובססיבית ורעשנית. במאמר אחר מניתי מספר תשובות, אך יש צורך בדיון נוסף בנדון, במיוחד בכל הקשור למניעי הצד התוקפני. ובדרך משל – השאלה מדוע בהקשרים מסוימים היהודים מותקפים איננה קשורה להתנהגות הקורבן, אלא לדחף של הסביבה לתעל אלימות או למצוא שעיר לעזאזל.

דוגמא טובה של ניסוח מטעה צצה לפני שני עשורים אחרי הפיגוע במגדלי התאומים. עמוד השער של שבועון אמריקני נחשב שאל: “מדוע הם שונאים את ארה״ב?”. כצפוי, השאלה דרבנה תיאורים של האופי השנוא וחסרונותיו, במקום חקירת הזעף הרצחני.

ניסוח מתאים יותר כגון ״מדוע הם שונאים?״ היה אז מזיז את מוקד החקר לכיוון החברות שבהן גדלו הטרוריסטים, דהיינו עולם אפור של דיכוי, פחד ותסכול. שם נמצאים ״מקורות האלימות״ האמיתיים, לפי ספרו הקלאסי בן חצי המאה מאת הפסיכולוג האקזיסטנציאליסט רולו מיי.

מעקב אחר שורשי השטנה מקדים כל הרהור בשאלה למה דווקא אמריקה מהווה מטרה לזעם ולקנאה. במלים אחרות: עובד סוציאלי לא ניגש לביתם של הורים אלימים כדי לבדוק את פגמי הילד המוכה. בהתאם לכך, לא ״בגלל הכיבוש״ ספגה ישראל את רבבות גינויי האו״ם, אלא בשל חולניותו של הארגון הבינלאומי.

הביביפוביה מכרסמת את הדמוקרטיה הישראלית מזה למעלה משני עשורים. בחינה היסטורית של התקשורת הישראלית מראה כי לבנימין נתניהו, כמו גם למדינת ישראל במישור הבינלאומי, לא הוענק כמעט יום אחד בלי הכפשת שמו, בלי ליחס לו ולמשפחתו כל רוע מדומיין, בלי לגמד את הישגיו הבולטים לעין, בלי להמציא לו כוונות מרושעות או בלי פברוק משפט מטורלל המתנהל נגדו. ניתוח התופעה יתרום לבריאות הנפש של החברה.

אובססיה בריבוע

הביביפוביה ממלאת ארבעה תפקידים עיקריים: הטקטי, הפסיכולוגי, הסוציולוגי והפוליטי, כל אחד במינון משתנה, בהתאם לאישיות הספציפית של התועמלן המדכדך בתקשורת המגויסת, או של הדמגוג הממוצע.

בתפקידה הטקטי פותרת הביביפוביה את הקושי הכרוך בהצעת מדיניות חלופית להצלחה. נוח מאוד לשלוף מתקפות פרעיות על כל צעד שנוקט נתניהו, באופן שיקשה על העמדת עמדות כלשהן במבחן התוצאות. קשה לענות על שאלות כגון: האם תיתכן רפורמה שתגביל את בג”ץ פן יבטל חוקים ויתערב פוליטית; האם כדאי להיצמד להסכמי אברהם ולשכוח מהסכמי אוסלו; כיצד לבלום את התגרענות איראן בתקופת ביידן, או לחלופין לנמק מדוע האיום איננו קיומי; מהי הדרך לשמירת כלכלה חזקה, או למדיניות הגירה שתמנע הסתננות? ומה לגבי תשתיות, מיסוי, אסדרה, או נטרול החמאס? הנטל בצורך להשיב עשוי להתנדף בקביעה מדנדנת: נפיל אותו ואזי המציאות תחייך לעד והשאלות ייפתרו מעצמן.

“זלזול בבוחרים ובדמוקרטיה עצמה” (צילום מסך)

בתפקידה הפסיכולוגי מעניקה הביביפוביה מתן הכשר מדומה לקנאה במי שטוב ממני ואולי אפילו פיטר או הביס אותי, או שהעז לבצע פתרונות מסוימים אפילו לפני שאחרים זיהו את הבעיות.

בתפקידה הסוציולוגי היא מטפלת בתסכול התהומי של אלה שחושבים את עצמם לסוג של בעליה של מדינת ישראל, או לפחות יורשי דור הבונים שהבינו שסוציאליזם הוא האידיאל הנכון וששלום פירושו ריצוי הפלשתינים. קשה להתנער מתפיסת ׳אני מאמין׳ בת כמה עשורים ולהודות בטעות שהייתה קיימת לכל אורך חייו של אדם. הדיסוננס הקוגניטיבי הופך לכעס, ובמקרה זה, הכעס הזָמין הוא הביביפוביה.

בתפקיד הפוליטי היא משביעה את ההתמכרות לשימוש במיתולוגיה שכבר הופצה והושרשה, מבלי להשקיע בתעמולה נוספת כדי ללקט את הקולות של מהונדסי התודעה השקרית.

כזו היא גם תנועת ״לֵך״, אשר לא רק שאינה מעוניינת בדיאלוג הדמוקרטי, אלא אף מראה בבירור את חוסר ההבנה של תומכיה, המקפידים להצמיד את מדבקות ה״לֵך״ לתמונותיהם, אודות מושג הדמוקרטיה ושיטת הממשל הנגזרת ממנו. רוצים שנתניהו ילך? מוזמנים להצביע על כך בקלפי ולקוות שמספיק אחרים יעשו זאת אף הם. לקרוא למנהיג שנבחר דמוקרטית על-ידי הציבור ״לך״, הוא זלזול בבוחריו ובדמוקרטיה עצמה.

הביביפוביה מתעקשת שלא להיעלם מקרבנו כי היא שימושית בארבעת המובנים הנזכרים לעיל, להם מכנה משותף אחד: הדילוג על ויכוח דמוקרטי מייגע. היא מאפשרת חסכון בחשיבה על נושאים מורכבים, שלא לדבר על החיסכון בביקורת עצמית. היא רווח נקי.

העימות בין ימין לשמאל התעמעם בימים אלה, אך הוא לא הוחלף בעימות בין ימין לימין, אלא בין הישגי הימין לבין נביבות על כל גווניה.


ד”ר גוסטבו פרדניק הוא חוקר בתחום הפילוסופיה היהודית והאנטישמיות ומחברם של מספר ספרים בנושא. ספרו האחרון עסק בטבעה של היודו-פוביה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

23 תגובות למאמר

  1. “התהייה המתבקשת היא כיצד קורה שמדינאי שמוביל הצלחות מוכחות בכלכלה, ביחסי החוץ, בעולם הבטחון ועוד, מעורר משטמה כה אובססיבית ורעשנית.”
    והתשובה מאוד פשוטה
    הוא ושכמותו הצליחו לפרק את פירות-תנובת הפרוגרס, מהפרוגרסיביות התהליכית שיצרה אותם
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%99%D7%96%D7%9D
    ככה בעצם זכו המוני רגרסיבים בפירות הפרוגרסיבים והפכו את אמונתם הפרוגרסיבית ללא רלוונטית להמון.

    התוצאה
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D_(%D7%A1%D7%A8%D7%98,_1968)

    כי כשתרבות מחלקת את הפריבלגיות המגיעות למתורבתים, לאנטי תרבותיים, אין לה כבר מה למכור למאמינים חדשים.

    מה שכן, השאלה האם מנהלי חלוקת פירות הפרוגרסיביות, אכן היו זכאים לתנובה העודפת שזכו לה בעצמם כ”אחראי-חלוקה” ? האם הם עצמם היו שותפים לפרוגרס שיצר את אותן תנובות ?
    מסתבר שלא
    למשל במדמנה המקומית יצרני הפרוגרס העיקריים היו ייקים ושאר תושבי מערב אירופה, אולם אחראי חלוקת התנובה העודפת והמנכסים תנובה זו לעצמם היו דווקא הנחשלים ממזרח אירופה,
    https://www.textologia.net/?p=4313
    ככה שבעצם במדמנה המקומית מתנהל קרב שונה לגמרי מהקרבות סביב עניין הפרוגרס ותנובתו המתנהלים בשאר חלקי העולם.
    והיות והטוענים לבעלות על הפרוגרס אינם באמת אלו שיצרו אותו, תפיסתם היא “אד הומינום” ולא “תהליכית”, כלומר הם רואים בעצמם “אישיויות פרוגרס” ובו “משיח הרגרס” שאם רק יסלקו אותו יוכלו לנהל את המוני הרגרסיבים ולאלף אותם לאכול בקמצנות מכף-ידם הקמוצה.

  2. הם בסחרור ללא שליטה
    השנאה הבלתי מוסברת לנתניהו משבשת את דעתם של קבוצות “רק לא ביבי” על כל גווניה. קשה להסביר את זה מנקודת הגיון כלשהי כי כל העובדות פועלות נגד ההסברים של הקבוצות הנ”ל. נתניהו הוא פשוט מנהל מדינה מעולה, הרבה יותר טוב מכל אילו שהיו בעבר.

  3. קודם כל תנועות ’’לך’’ הם שייכים לשמאל הקיצוני..שזו קבוצה רעשנית בעידוד התקשורת המוטה מעצימים את זה..הקבוצה היא מיעוט קטן וזניח..אז יצאנו בסלוגן ’’לא הולכים לשום מקום’’. או ’’ לכו אתם’’.. השמאל לא מתמודד לגופו של עיניין..לכן כדי להעצים את הביביבופיה, הם פנו למערכת המשפטית, האצולה שיושבת בפרקליטות הם שמאלנים .וכך יצרו את תיקי נתניהו, סיקור שהופך לשוחד..לכן נתניהו לא מתקפל לגחמות של השמאל..אין לי צל של ספק שנתניהו וכל המחנה הלאומי מבין שיש מנהיג בקנה מידה היסטורי..לכן הוא בוחר בו שוב ושוב, השאיפה היא להגיע ל 40 מנדטים..וזה בהישג יד..

    1. אתה מודע לזה שקבוצה מהמחנה הלאומי בראשות גדעון סער בדיוק פרשה והקימה מפלגה שהעקרון שלה הוא נאמנות לערכי המחנה הלאומי אבל בלי ביבי?!

    2. סער “נאמן לערכי המחנה הלאומי” בדיוק כמו ציפי לבני, וכמו יתר “הנסיכים” של הליכוד. כמוהם גם הוא פרש. כמוהם גם הוא מנסה להקים מפלגה “רק לא ביבי”…
      “ערכי המחנה הלאומי” לא מפריעים לו כנראה לחבור למתנגדי המחנה הלאומי בשמאל
      כי לא מדובר בערכים אלא במחלת “רק לא ביבי”

  4. למי אכפת מקבוצה שולית שצווחת ברחובות?

    זה שעיתונאים מקדמים קבוצות שוליות על מנת לקדם אג’נדה, מוכיח פעם נוספת כמה “עיתונאים” זו תעמולה חסרת כל ערך לציבור הרחב. המסקנה היחידה היא להפסיק לצרוך תעמולה.

  5. העניין הוא כזה.
    שונאיו של ביבי מסרבים להכיר בהצלחותיו, בעוד תומכיו מסרבים להכיר בכשלונותיו. שניהם עוורים למציאות.
    אם ננסה להסתכל על זה אובייקטיבית, קיימות לראש הממשלה הצלחות לא מעטות וכישלונות לא מעטים.
    עם זאת, החיסרון הגדול ביותר שלו בעיניי הוא שהוא פועל ללא חזון, בניסיון חסר פשרות לשמור על המצב הקיים. כך בבתי המשפט, המסתננים, יהודה ושומרון ועוד. אבל מילא, זה היה יכול להיות נסבל אלמלא הוא לא היה שקרן שמבטיח ומתחייב למדיניות מסוימת טרום הבחירות ומבצע מדיניות הפוכה אחריה.
    אבל אנחנו בדמוקרטיה? האזרחים אמורים לשים לב לכך ולהצביע אחרת? אמת, אך בשל התקשורת העוינת אותו בגלוי ללא בושה ובשל הבחישה חסרת הבושה שלו בתקשורת (ראו תיק אלפים כלשהו) יוצא ששני הצדדים בעם מתבצרים בעמדותיהם, עוורים למציאות.

    1. שיעור א׳ בפוליטיקה: הקואליציה מורכבת ממספר מפלגות ומכאן שצריכות לקרות ביניהן פשרות וויתורים.
      לכן אף פוליטיקאי לא באמת יכול לקיים את כל שלל הבטחותיו ויש לקחתן בערבון מוגבל.
      המבחן הוא מה סדר העדיפות, על מה הוא מוכן לוותר בתמורה לתמיכת מפלגות אחרות במטרות אחרות שלו.
      נתניהו למשל, נאלץ בכל קואליציה להכניס מפלגות מרכז, חרדיות ו/או מימינו וזה אומר שידיו מאוד קשורות בהרבה מהנושאים שהזכרת.
      ובכל זאת רואים שאמנם נתניהו ויתר על רבות מהבטחותיו אך הביא בתמורה רווח גדול לעם ישראל.
      מכאן ועד לקרוא לויתורים הללו ׳כשלונות׳ זה כבר מגוכח.

    2. למי אין חזון?
      בספר “מקום תחת השמש” מתאר נתניהו את חזונו.
      אבל המנתח קובע “שהוא פועל ללא חזון”.

      ולא רק זה: ה”מנתח” מאשים שנתניהו הוא “שקרן שמבטיח ומתחייב למדיניות מסוימת טרום הבחירות ומבצע מדיניות הפוכה אחריה”.
      המנתח מתעלם מאילוצי הפוליטיקה והבעיה שכשאין לך רוב – אתה חייב להתפשר עם הקואליציה האפשרית.

      יש לימין רוב בעם אבל נבלם על ידי תקשורת מגובה במערכת משפטית עוינות שעל כל טענה עניינית – עוברת לדמגוגיה אישית – “ביבי”.
      זה לא חדש.
      פעם זה היה “בגין רוצח” וכו’
      מעניין ש”שרון רוצח” – הפך לאתרוג שמור כאשר שרון פנה שמאלה.

      למרבה הצער שטיפת המוח הזאת מונעת רוב בבחירות, ויוצרת אידיוטים שימושיים כמו המגיב הזה.

      שאלה מעניינת – האם האידיוטים השימושיים האלה – עושים זאת מטיפשות או מרוע?
      מעניין!

  6. השינאה לנתניהו נובעת מידיעת כל האפסים שהם לא משתווים לגודלו ועוצמתו ומכאן פעולתם הרעה הגיב:

    כל המתחרים העלובים כמו כלבים קטנטנים עולים בלהבות כי הם יודעים שכל עוד נתניהו בראש הימין הימין ינצח ולכן המציאו כתבי אישום מופרכים מלאי שקרים ורמאויות והטעיות ומעשי רשע ובניגוד לחוק.

    אנשים כמו ליאת בן ארי שבונה בלי היתרים ומנצלת תוכניות עבור צעירים כאילו היא זוג צעיר בניגוד לתקנון – הטהרנית עלאק הזאת וכמו אסתר חיות שבונה ללא היתרים כל מיני דברים ומלצר שלא יודע מה החוק אומר ושי ניצן שאוחז בגרונות כמו החונק מבוסטון – אלה הטיפוסים שמנסים להדיח את נתניהו עבור מחנה האפסים הכלומניקים המרושעים הקנאים הצבועים רודפי הכבוד רודפי הכיסא רודפי הפנסיות רודפי כספי הציבור ורודפי הימין והעם היהודי במדינתו היחידה. חבורת שקרנים חסרי כבוד וחסרי מוסר וחסרי יכולות וחסרי מעצורים.

    נתפלל למי שיכול לעזור לנו נגד כל חורשי הרעה אוכלי הכלבים מעודדי ומקדמי המסתננים הפושעים (רק לפושע אפריקני יכולים להיות 5000 דולר לצורך חדירה לא חוקית למדינה לא לו) והנאלחים שונאי היהדות והמורשת (בואו נכניס חמץ לבתי החולים של היהודים) שלנו הפועלים בכל דרך לביטול המדינה היהודית הזאת (לא צריך ללמוד תנ”ך – זאת הדתה, אבל בצבא צריך להטיף להיהודים שלנו על יש”ו והנצרות) ולהפיכתה למדינה לא יהודית עוד.

    חלאות המין האנושי זה כאן ועכשיו!!!

    *******************

    סימוכין:

    1.הופשטיין מספר שבן ארי אכן עברה עבירת בניה ומתאר את ההתרחשות. בהמשך הוא מציין שבן ארי הסתבכה באפולוגטיקה מיותרת כשמסרה כמה גרסאות לסיפור בנוגע למעורבותה בניהול ההשקעות ובעסקים של בן זוגה.

    אכן בתשובתה הראשונה של הגב’ בן ארי לשאילתה עיתונאית שהופנתה בפברואר 2020, היא מציינת שאין לה בכלל קשר לעסקי בעלה. ושמדובר בקבוצת רכישה. בן ארי ציינה כי “אי לה שום מעורבות בהשקעות ובעסקים של בעלה, שהוא אזרח פרטי מן השורה”.

    אלא שאז מצאנו נסח טאבו של בני הזוג. לא מדובר בעסקי בעלה בלבד, כי הגב’ בן ארי חתומה על משכנתה גבוהה. היעלה על הדעת שמשפטנית בכירה, מומחית למיסוי וכלכלה, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, שכחה פרט כמו משכנתא משותפת?

    לנציב רוזן, הגב’ בן ארי אכן ענתה אחרת. שימו לב. בן ארי טענה (בסעיף א), כי הבניה בביתה הסתיימה בינואר 2020, ובן זוגה כבר עסק בתהליך הסדרת הפיצול בסוף חודש פברואר 2020. כלומר ההליך בעצם היה כשורה. האמנם? לא ממש.

    ועוד ועוד ועוד…

    https://www.20il.co.il/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91/

    2.לעיון האשכול:

    כך השתלט השמאל על בג”צ ומערכת המשפט – כל הפרקים

    https://rotter.net/forum/gil/27344.shtml

    האשכול יציג סידרת כתבות על השמאל שהשתלט על בג”צ ומערכת המשפט ומנהל משם את הפעילות הפוליטית שלו אחרי שאיבד את כוחו בכנסת.
    כך מסכם עו”ד יורם שפטל את הסכנה שמהווה בג”צ במתכונתו הנוכחית להמשך קיומה של מדינה יהודית:

    “ברק ובייניש שעמדו בראש בג”צ כמעט 2 עשורים, עיצבו אותו במודע ובמובנה כבית משפט פוסט ציוני מובהק שחייב לפעול נגד יהדותה של המדינה.

    בג”צ חותר תחת הרוב היהודי במדינת ישראל!

    ישראל היא מדינה יהודית ומדינת הלאום של העם היהודי, אך רק רוב מוחלט ומאסיבי של יהודים באוכלוסיית ישראל הוא המבטיח את יהודיות המדינה.

    האוייב הערבי והשמאל הישראלי, בפועל ובשתיקה, בעזרת בג”צ פוסט ציוני עם פסיקות שחותרות תחת הרוב היהודי במדינת ישראל, עושים הכל כדי לבטל את יהדותה של המדינה באמצעות הכנסת לא יהודים רבים ככל האפשר לארץ.

    כמו כן פועל בג”צ באופן לא חוקי כשהוא מבטל חוקים של הכנסת, כיוון שאין לו רשות לכך. החוק קובע שכל גוף שלטוני בדמוקרטיה אינו רשאי לעשות שום פעולה שהחוק לא התיר לו אותה במפורש”.

    סידרת הכתבות באשכול תציג את הבעיה ובהמשך גם את הפתרונות.

    http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FLKFKE&c41t4nzVQ=EEJ

    3.בראשי עקב פרשת “משפטים בושה”: מנדלבליט הוא סכנה לדמוקרטיה!!!

    https://www.youtube.com/watch?v=ryg7Sa_vlkk

    4.הפרוטוקול שמבהיר: בבית הנשיאה אסתר חיות בוצעו בעבר עבירות בנייה | צפו

    https://www.0404.co.il/?p=697584

    …מהנדסת הרישוי בעיריית תל אביב שנדרשה לבקשה, ציינה מפורשות כי בבית בוצעו עבודות ללא היתר…דבר אחד ברור מעל כל ספק, גם בעיריית תל אביב קבעו כי כבר בעבר נעשו בבית ברחוב יהונתן בתל אביב עבודות בנייה ללא היתר. עבודות, המחייבות ענישה על פי חוק ודי אם נזכר בדבריה של הנשיאה אסתר חיות רק לפני כשנתיים: ״עבריינות בנייה, למרבה הצער התדרדרה במקומותינו לכדי ״מכת מדינה״. עברייני הבנייה עושים דין לעצמם ומעמידים הן את הציבור והן את גורמי הממסד הרלוונטיים בפני עובדה מוגמרת של מבנים החורגים מתוכניות הבנייה המאושרות. בכך פוגעים עברייני הבנייה בתכנון הראוי שעליו עמלו מוסדות התכנון ולא פחות מכך בשלטון החוק, בציבור ובסביבה״…

    תגוביות:

    א.דין אחד לבוזגלו ודין אחר לחיות וליאת בן ארי. אי קבלת היתר בניה היא עבירה פלילית. מי יעמיד את המשפטנים לדין? אף אחד. המשפטנים והשופטים הם מעל החוק. (משפטנים ושופטים הם בסך הכל עורכי דין ותו לא).

    ב.השופטת העליונה עבריינית בזויה…זה הפרצוף של מדינת ישראל תחת שלטון כנופיית שלטון החוק.

    5.השופט מלצר חגג בניגוד להנחיות – האם הוא קיבל את הקנס הקבוע בחוק?
    המשנה לנשיאת העליון קיים לפני מספר חודשים חתונה לבנו ביחד עם שבעים משתתפים באולם סגור בניגוד לחוק המתיר עד עשרים איש לחתונה באולם סגור. נציב תלונות הציבור על השופטים, הנציב שוהם, דחה את התלונה שהוגשה בטענה כי מלצר “לא ידע את החוק”.

    חה חה חה…

    האמון בבג”צ: 42 % מאמינים לעורכי הדין האלה שם… חה חה חה… בדיחה מקברית על חשבון כולנו.

    והכי נורא ואיום ושחור זה הידיעה ש:

    6.שקד על ההתנגדות לחיות כנשיאת העליון: היא תמכה באיחוד משפחות פלסטינים

    העיתונאית נעמי לויצקי חושפת בספר את המקור להתנגדות של שרת המשפטים למינוי, ומגלה את פרטי הוויכוח הסוער שהתנהל בין השופטים סביב חוקיות הריסות בתים של משפחות מחבלים

    https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.4159907

    תגוביות:

    1.לנזק שברק עשה בהתערבות הכוללת שלו במרקם החיים במדינת ישראל יש אפקט של פצצה אטומית… שקד מנסה למזער את הנזק של הטינופות מהעליון. זה הכל. הסתאבתם. לקחתם בכוח מה שלא מגיע לכם. ממתי הזנב מכשכש בכלב?

  7. פרופ' דיסקין: צריך שהכנסת תאפשר לעצמה את יכולת ההתגברות על פסיקות בג''צ! הגיב:

    אי אפשר להשאיר את המצב בו בג”צ מתערב בחיינו בנושאים שאינם עיניינו בצורה בלתי מוגבלת כפי שזה נעשה היום.

    לדעתו חברי הכנסת נמנעים מלחוקק את החוקים המתאימים שיבטלו את השפעת חוקי היסוד חוק כבוד האדם וחוק חופש העיסוק, כמו גם את כל התוספות שחוקקו בהמשך על ידי חברי הכנסת שלא הבינו כלל לאיזו צרה הם מכניסים את המדינה במעשיהם, שכן החוקים הללו שימשו לחיסול שלטון הממשלות בישראל ולחיסול החופש של הכנסת לחוקק כרצונה וכחוק, בתור מייצגת ונבחרת של הציבור.

    לדבריו חברי הכנסת דואגים לכיסאם ואינם ממלאים את חובתם מטעמי נוחות וכיסאולוגיה, בשל חשש מפני התנפלות מערכת המשפט עליהם באמצעות התקשורת העויינת והמגוייסת.

    צריך לדבריו שהכנסת תאפשר לעצמה את יכולת ההתגברות על קביעות בית המשפט כאשר הוא מעז להתנהג כמחוקק על, על ידי כך שתאמר לבית המשפט: שמענו על פסילת החוק ואנו מחוקקים אותו מחדש.

    יש לכנסת כלים לכך.

    כמו כן יש לבטל את זכות העמידה שמאפשרת לכל אדם או גוף לעתור בלי הרף לבית המשפט גם כאשר הוא אינו נפגע מדבר.

    על מנת לבטל את זכות העמידה, על הכנסת להשתמש באחת מהלכות בג”צ עצמו, שקבע לפני האקטיביזם השיפוטי את הגבול הברור במה אינו יכול לדון ולנסח הלכה כזו לחוק.

    כך יושם קץ להתערבות בג”צ בתחומים שאינם שייכים לתחום הסמכות שלו ואינם סבירים.

    ביטול זכות העמידה תמנע עתירות מהסוג הזה והתערבות לא לגיטימית בעינייני המדינה.

    לדברי פרופ’ דיסקין גם כל נושא “צווי הביניים” חייב להיפסק והוא דוגמה לשינוי הנדרש.

    צו ביניים זה למעשה מין תרגיל של בית המשפט העליון שהוא נוקט בו שוב ושוב כשהוא רוצה להתערב וקשה לו לתת הנמקות לפסיקה מוגדרת מסויימת התואמת את עמדותיו ואז הוא נותן צו ביניים וצו הביניים בעצם מתקיים.

    כך הוא נמנע מלנמק את החלטתו ומשתמש בצו ביניים שעד שהצו הופך להחלטי יכולות לעבור שנים או שאף פעם אינו הופך להחלטי ונשאר במצב קבוע.

    צו ביניים זו הוראה שאסור לעשות, או צריך להימנע מלעשות, או שצריך כן לעשות איזשהו דבר ואז, עד שהצו הופך להחלטי, יכולות לעבור שנים ולפעמים אף פעם אין צו החלטי ולכן אף פעם אין אפילו נימוקים לעתירות מהסוג הזה, אך הצו בתוקף.

    את כל הדברים האלה ניתן לשנות בחקיקה בכנסת.

    בית המשפט העליון נטל לעצמו סמכויות שמנוגדות להלכות שהיו מקובלות עד סוף שנות ה- 80 ולכאורה זה דבר שצריך להיות מגובה בחוק, אבל לא היה שינוי חוק בכנסת.

    זה נעשה באופן חד צדדי ע”י בית המשפט ולכן זו פגיעה בשלטון החוק.
    הפרשנות מרחיקת הלכת הזו, הפכה את הפנייה לביהמ”ש להגרלה פרועה.

    בג”צ מרשה לעצמו לבטל חוקים של הכנסת והוא ביטל מעל 10 חוקים בנסיבות שנויות במחלוקת וזה קרה בתקופה קצרה, לעומת המצב בארה”ב למשל, ששם נפסלו 2 חוקים ב- 80 שנה.

    בית המשפט מתערב גם בנושאי מדיניות ובנושאים פוליטיים מובהקים כאשר חוק כבוד האדם וחירותו, או חוק חופש העיסוק נוצלו להתערבות הפוליטית – מדינית.

    החוקים כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק נוצלו ע”י ביהמ”ש על מנת להתערב בכל עניין, לכן הכנסת עשתה טעות! מי שהצביע בעד החוקים הללו מצטער היום.

    באמצעות 2 חוקים אלה ביהמ”ש נטל לעצמו הרבה סמכויות וניתן להפקיע סמכויות כאלה ע”י חקיקה מתאימה.

    שרי משפטים ניסו לעצור את הסחף הזה אבל זה נתקל בעויינות מקיר לקיר מצד ביהמ”ש. פרופ’ פרידמן אף אמר את זה. זה לא רק דמיון בראש של הציבור הרחב.

    יש הרבה ביקורת נסתרת ולא בפרהסיה.

    גם שופטים מכובדים פנו אלי ותמכו בי מיוזמתם, אך לא בפרהסיה ורק לאחר שאני אמרתי את הדברים הללו בפומבי.

    מאז אהרון ברק יש שלטון של הפחדה והטלת אימה על השופטים. זה ממש שלטון של טרור. מי שלא מיישר קו נפגע ולא מקודם.

    פרידמן הרי אמר: “מזל שלא דנו אותי כמו שעשו לנאמן ולרמון”. לכן יש סיבה מוצדקת לפחד של מי שיוצא נגד האליטה הזו. זה מצב בלתי נסבל, שרוממות הסובלנות בגרונם אך בפועל אינם סובלנים כלפי דעות השונות משלהם.

    רק זכויות של ערבים או מסתננים אפריקנים שחורים מעניינות אותם, אך לא באמת סובלנות אמיתית ולכן מאוד קשה לבקר את בית המשפט העליון.

    אבל כיום זה מחלחל ויש יותר דעות הדורשות שינוי, כי כרגע שופטי בג”צ מובילים להרס שלטון החוק וזה לא דמוקרטי, היות והם לא גוף נבחר בכלל.

    הליך הבחירה היום הוא שהשופטים בוחרים את עצמם.

    על הכנסת לשנס מותניים ולחוקק את החוקים המתאימים על מנת לשנות את המצב.

    https://rotter.net/forum/gil/27118.shtml

  8. של ההפיכה המשפטפטנית האלימה, שהפכה ב-30 השנים האחרונות את ישראל לבג”ציסטאן, מדינת כל משפטפטניה, כל שופטיה וכל רועציה המשפטפטיים.

    ישראל הפכה מדמוקרטיה למשפטפטוקרטיה – שלטון המשפטפטנים, ע”י המשפטפטנים, למען המשפטפטנים.

    המשפטפטוקרטיה הראשונה והיחידה בעולם.

    בראש פירמידת הטירוף וההפקרות עומדת כנופיית בג”צ, שהיא המקבילה המקומית (לא רוצה לומר “הישראלית”, כי הכנופיה הזו אינה ישראלית בכלל) למועצת האייאתוללות של איראן – והנה ההסבר, לטובת האהבלים, הפתיים-תמימים והשקרנים (מחקו את המיותר) שעדיין תומכים באייאתוללות האלה –

    בג”צ הוא התופעה הכי איראנית בישראל: קבוצת אנשים שלא נבחרים ע”י הציבור, שלא נושאים באחריות לשום דבר ובפני אף אחד ושלא ניתן להעבירם מתפקידיהם במקרה של פאשלות, ושהפכו את עצמם לפוסקים האחרונים והעליונים בכל סוגיה ציבורית, פוליטית וערכית. בדיוק – אבל בדיוק! – כמו מועצת האייאתוללות של איראן.

    ועוד לא אמרתי כלום על הגלימות השחורות, שמשותפות לאייאתוללות שלנו ולאייאתוללות של איראן.

    אולי בכל זאת יש הבדל אחד, דווקא לטובת האייאתוללות האיראניים:

    האייאתוללות של איראן לפחות דואגים לאיראן – מה שממש לא ניתן לומר על האייאתוללות שלנו, שהם סייעני אויב ותומכי טרור.

    מי הרשה לחולרות האלה להעניק “זכויות” לפולשים זרים, על חשבון בעלי הבית?

  9. מדינה על הטיטאניק. קיום המדינה בסכנה, ישראל צועדת לקראת אפוקליפסה / ראיון עם משה לנדוי הגיב:

    אתה חרד לקיומה של המדינה?

    “כן. אני אומר זאת מפורשות: אני חרד לקיום המדינה. אני חושב שקיומה של המדינה היהודית נמצא בסכנה. אני רואה סכנות חיצוניות גדולות אשר תלויות לנו מנגד. אבל גדולה מהן הסכנה הפנימית: המבוכה הכללית, בלבול המושגים, ההתפוררות החברתית וחולשת הרצון הלאומי. חוסר הנכונות לעמוד על נפשנו. האשליה שהשלום ייתר את הצורך שלנו להתגונן ולהילחם. דברים אלה אינם נותנים לי מנוח. הם ממש מדירים שינה מעיני ופוגעים גם בבריאותי הגופנית”…

    אתה חושש מחיסול המדינה ממש?

    “כן. כאשר אני אומר לך ששנתי נודדת בלילות הרי זה בגלל הדבר הזה…

    “אני חושב שהנשיא אהרן ברק לא השלים ולא משלים עם המקום הראוי שצריך להיות לבית המשפט בין רשויות המשטר שלנו”.

    האם היעד שלו הוא להשליט את המשפט על כל תחומי חיינו?

    “לא להשליט את המשפט, אלא להשליט ערכים מוסריים מסוימים כפי שהם נראים לו. וזו כעין דיקטטורה שיפוטית שאינה נראית לי כלל”…

    האם ניכרת אצלו נטייה לרכז עוד ועוד כוח במערכת שבראשה הוא עומד?

    “כן. כוח שלטוני. וזה בעיני לא נכון. זה מוליך למבוי סתום. כי בית המשפט נכנס לתוך מים עמוקים מדי. לתוך ביצה טובענית של דעות ואמונות פוליטיות והדבר הזה מסוכן הן למדינה והן לבית המשפט. מסוכן למדינה כי הוא מחריף את השסעים החברתיים ומסוכן לבית המשפט, מפני שכך בית המשפט מאבד את היסוד העיקרי שעליו הוא חייב לבסס את מעמדו: האמון בניטרליות של המערכת המשפטית במחלוקות ציבוריות, כי כאשר בית המשפט מייצג דעה מסוימת, פרוגרסיווית ככל שתהיה, הוא מקומם חלק ניכר של הציבור שמתחיל לתקוף אותו בצורה גסה, אבל לצערי אני חייב לומר שבית המשפט תורם להיווצרות המצב הזה בכך שהוא נכנס לתחום שאינו תחומו. בכך שהוא לוקח על עצמו להכריע בעניינים של אמונות ודעות אשר המקום להכריע בהם הוא הכנסת”.

    האם בית המשפט איבד את הענווה שלו?

    “בוודאי. הוא מגלה התנשאות ויומרנות…

    …זו איזו אווירה ציבורית כללית שבאה לידי ביטוי גם באקדמיה וגם במשפט. היא מאוד מטרידה אותי. לפעמים היא גורמת לי לחשוב על הטיטאניק. על כך שבזמן שהטיטאניק כבר החלה לרדת למצולות, התזמורת עדיין ניגנה באולמות העליונים מנגינות אופרטה עליזות. זה המצב כפי שאני רואה אותו היום. גם כשאני קורא את העיתון לאדם החושב אני מוצא בו הרבה מנגינות אופרטה כאלה, שאין להן שום קשר עם המציאות, שמנותקות לגמרי ממה שקורה סביבנו.

    https://www.haaretz.co.il/digital/.premium-1.7279411

  10. פרופ' דיסקין: החוק לא משחק במדינת ישראל. מה שמשחק זה מה שבא לבית המשפט העליון הגיב:

    פרופ’ דיסקין:

    “חוק חרוט אין לו משמעות במדינת ישראל לכאן או לכאן.

    במדינת ישראל לא חשוב בכלל מה כתוב בחוק. בית המשפט בישראל בכלל לא מתייחס אל החוק. בית המשפט קבע הלכה שבעצם כשהוגש כתב אישום אדם לא יכול להמשיך לכהן בתפקידו. מה שכתוב בחוק בכלל לא רלוונטי. בתי המשפט בכלל לא מקיימים את החוק.

    אנחנו לא חיים במדינה שמתקיים בה שלטון החוק. שלטון החוק פירושו שלטון החוק החרוט שיש בו הגיון כלשהו. שלטון החוק הוא כקליפת השום בעיני מי שמופקד על שלטון החוק.

    המשטרה, היועץ המשפטי ובראש ובראשונה בית המשפט העליון לא שומרים על שלטון החוק. הם עושים כטוב בעיניהם. מה שמשחק במדינת ישראל זה לא החוק אלא מה שבא לבית המשפט העליון. לכן מדובר במצב מאד מאד חמור.

    לדעת אחדים נתניהו תחת רדיפה מאז שהוא נבחר על לא עוול בכפו. יכול להיות שהוא אדם שחטא, אינני יודע. אני לא רוצה לחרוץ דין בעניין הזה. אבל חוק אמסלם שעולה עכשיו גם אם הוא יתקבל אז בית המשפט יגיד שזה נוגד איזשהו עקרון-על, איזשהו חוק יסוד שלא כתוב בו דבר כזה, ולכן בעצם אנחנו נמצאים במדינה שבמידה רבה היא לא מדינה דמוקרטית. היא נתונה בשלטון ובהחלטות סופיות של איזשהו גוף אוליגרכי שכמו שאנחנו יודעים גם בוחר את עצמו ושלטון החוק לא חשוב בעיניו. לא חשוב מה יהיה כתוב בחוק. החוק לא משנה בכלל. בית המשפט לא יחשיב את החוק. אין חשיבות בכלל מה כתוב בחוק. החוק גם הוא יפעל קדימה וגם אם הוא יפעל רטרואקטיבית זה לא משנה בכלל. החוק לא נחשב בעיני בית המשפט העליון לרבות נשיאיו”.

    אראל סג”ל: אני רואה שאתה לא מפחד מזרועות בית המשפט שיפעל נגדך על דבריך אלה?

    פרופ’ דיסקין: יש סיבה לפחד. בהחלט יש סיבה לפחד ויש גם סיבה טובה יותר – לומר את האמת, בפרט אם מגיעים לגיל מתקדם כמוני”.

    https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%92%D7%9C/%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%92%D7%9C16-10-2017-1101

    בעצם אנחנו נמצאים במדינה שבמידה רבה היא לא מדינה דמוקרטית. היא נתונה בשלטון ובהחלטות סופיות של איזשהו גוף אוליגרכי שכמו שאנחנו יודעים גם בוחר את עצמו ושלטון החוק לא חשוב בעיניו.

    1. ברור שיש מעט קולות חריגים.
      כשמתייחסים לקבוצת אוכלוסיה מסתכלים על הקולות של הרוב והקולות השולטים, לא על כמה עשבים שוטים.
      בדיוק כפי שאין הגיון להתייחס למעט קולות הפונים לשלום כשמתייחסים לפלסתינים או להשליך מהכהניסטים לכלל המגזר הדתי-לאומי.

  11. ישנם שלושה גורמים עיקריים לשנאה את נתניהו: קנאה, קנאה, קנאה!
    אין מי שישווה לו ביכולותיו, בהישגיו המוכחים ובכוחו למרות המשטמה כלפיו, להמשיך ולהנהיג את המדינה בדרך הנכונה!
    כל המתמודדים הפוטנציאליים, אינם ברי משקל רלוונטי ומכאן התסכול הגדול שלהם ושל שונאי נתניהו.

  12. מאמר לפנתיאון. מדוייק להפליא. גם נתן היום ראיון מרתק בגלי ישראל

  13. זה לא קשור לביבי. זה קשור למנהיג ימין. גם את בגין הם לא קיבלו. את שרון שקראו לו רוצח הם חיבקו.
    הם לא ינוחו לעולם.
    הערבים חושבים שכבשנו להם את המדינה.
    השמולנים גם חושבים שגנבו להם את המדינה.
    אלה ואלה לא ינוחו עד ש’הגזלה’ תושב לבעליה.

  14. הכתיבה המייחסת למתנגדי נתניהו בעיה נפשית (“ביביפוביה”) למול מנהיג “דגול” היא פאתטית.
    ראשית, לא גדול ולא נעליים.
    האיש הזה אחראי באופן אישי וישיר להגדלת השנאה והקיטוב בעם. הוא האשם באופן ישיר לכך שרבים בישראל, שאינם מכירים אותי כלל, יתייגו אותי באויב העם – אותי, מי ששרת את המדינה עשרות שנים בשנותיו היפות ביותר.
    האיש הזה אחראי לניסיון הממושך לקעקע את אחד מעקרונות הדמוקרטיה הליברלית, האיזונים והבלמים של הפרדת הרשויות, ולכן נלחם בכל שומרי הסף כולם: בתי המשפט, התקשורת, המשטרה, היועצים המשפטיים, מבקר המדינה. בקיצור, כל מי שתפקידו למנוע שחיתות שלטונית, ועלול להפריע לנתניהו לנצל את המדינה וכספה כדי לקדם את עצמו ואת מקורביו.
    ההתנגדות לביבי אינה פוביה. זו סלידה מהאיש שמהווה את הסיכון הגדול ביותר למדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית.
    הצגת התופעה כפוביה מעידה על אחת משני אפשרויות: פופוליזם שטחי של כותב הכתבה, או בורות עמוקה מאד שלו.
    עצוב שאתר רציני כמו מידה נותן במה לפופוליזם שטחי ולשרלטנות.