לפיד ישתדל בכהונתו הזמנית שלא לטלטל את הסירה, אבל יגלה במהרה שהמים סוערים במיוחד
אז אחרי כל הטקסים, הצילומים ומילות האהבה שהוחלפו בין ראש הממשלה היוצא לזה הנכנס, החודשים הקרובים תחת יאיר לפיד צפויים להיות מאתגרים למדי מבחינות רבות. מצד אחד לפיד נכנס לנעליים קטנות במיוחד אותן השאיר לו קודמו, כך שכל דבר מלבד קטסטרופה מוחלטת יחשב לשיפור יחסית לביצועי הממשלה (בה היה שותף בכיר) עד כה. אך מנגד, הנסיבות הפוליטיות והמדיניות שרדפו את בנט וחשפו את חוסר יכולתו כמנהיג, לא השתנו בהרבה.
על פי דיווחים בסוף השבוע, האסטרטגיה אותה קבע לפיד עבור זמנו הקצוב בלשכה היא: "אפס טעויות, אפס תקלות". נשמע לכם מוכר? דבר דומה הבטיח לפיד בראשית כהונתו כשר החוץ, כאשר סיכם עם האמריקנים על מדיניות "אפס הפתעות" מול איראן. בפועל האיראנים כנראה נמצאים כיום קרוב יותר מאי-פעם לפצצה גרעינית, מה שמהווה "תקלה" משמעותית וקיומית מבחינת ישראל.
אבל עוד לפני האייתוללות, לפיד יצטרך להתמודד עם בעיות פנימיות מאיימות לא פחות. למרות פיזור הכנסת, הרכב הממשלה והקואליציה לא השתנה מהותית, והן נותרו תלויות בחסדי רע"מ והרשימה המשותפת עבור הישרדותן. וכדי להבטיח את ההישרדות הזו, כפי שלמדנו מן הריאיון שהעניקה היועצת הקרובה של בנט שמרית מאיר ל'ידיעות אחרונות', יאיר לפיד מעמדתו כראש ממשלה חליפי היה מוכן לעשות הרבה מאוד.
גם ממשלת המעבר בראשותו תתקשה לקדם מדיניות לאומית כלשהי כל עוד היא נותרת רעועה, משותקת ולמעשה חסרת לגיטימיות בקרב רוב הציבור. מעניין יהיה לראות כיצד לפיד יתנהל מול הגבלות שונות המוטלות עליו כראש 'ממשלת מעבר' בכל הנוגע למשל למינויים או חוקים, אם כי כפי שלמדנו מהחודשים האחרונים, זוטות כאלו מעולם לא הפריעו לזועקי "קץ הדמוקרטיה".
התיק הבא על סדר היום יהיה ביקור הנשיא האמריקני ביידן. לפיד יקבל עוד הזדמנות לתרגל את תחביביו בנאומים, צילומים ולחיצות ידיים, אך אלה לא ישנו את המציאות האזורית המטרידה מאחורי החיוכים. האיראנים כאמור ממשיכים לדהור לגרעין, מדינות ערב מגלות חשש גדול מן המדיניות הפייסנית של הממשל וכבר לא סומכות עליו, לבנון במשבר קיומי, טורקיה נעה בין פסיביות לאגרסיביות והירדנים לא מפסיקים לנסות ולכרסם בריבונות הישראלית בירושלים. החמאס בעזה ממשיך להתעצם ומחכה לשעת כושר, הרשות הפלסטינית כבולה במאבקי שלטון פנימיים וחלשה מתמיד, וגם בחזית הצפון לא יהיה שקט.
לתוך הביצה הרותחת הזו נוחתים ראש ממשלה ישראלי טירון ומי שלא הדגים עד כה חריצות רבה בתפקידיו כחבר כנסת ושר, ונשיא אמריקני מבולבל וטרוד בעיקר בענייני פנים בארצו. את מדיניות הפייסנות וההכלה שכשלה באיראן (ולמעשה בכל מקום אחר), ביידן ינסה כעת ליישם גם מול הפלסטינים, ויעשה זאת מעמדת חולשה היסטורית מבחינת מדיניות החוץ האמריקנית. האם ראש ממשלה זמני בישראל יהיה מסוגל לעמוד בפרץ ולמנוע ויתורים מסוכנים? הרקורד של לפיד בתחום מדיניות החוץ עד כה לא משאיר מקום רב לאופטימיות.
אבל אולי כאב הראש הגדול ביותר של לפיד יהיה טמון במשבר הכלכלי. יוקר המחיה בישראל ממשיך לטפס לשיאים היסטוריים בכל התחומים, החל ממחירי המזון והדלק ועד לדיור. עד כה שמענו מצד הממשלה תירוצים רבים למשבר, אך מעט מאוד פתרונות. על פי כל הסקרים, רוב גדול של הציבור אינו מאמין ביכולת הממשלה לטפל ביוקר המחיה. מחאות שונות ומוצדקות כבר החלו לצוץ, בזמן שהמשק סובל ממכת שביתות ועיצומים (כולל במשרד החוץ תחת לפיד) ופקק מטורף בנתב"ג ובנמלים. ואם כל זה לא הספיק, גל קורונה חדש מאיים להתנפץ עלינו ועשוי להביא לפגיעה כלכלית ובריאותית נוספת. תחת יאיר לפיד, שהעיד על עצמו כי אינו מתמצא במחירי הדיור או מבין בכלכלה בכלל וכיום עומד בראש הממשלה המנופחת והבזבזנית ביותר שראינו, המצב צפוי רק להתדרדר.
ויש גם את נקודה השולית הזו של בחירות. לפיד ימצא את עצמו במצב ייחודי בו החל מיומו הראשון בתפקיד ראש הממשלה ועד ליומו אולי האחרון, הוא למעשה מנהל קמפיין בחירות ונלחם על חייו הפוליטיים מול שלל כאבי הראש שפירטנו לעיל. אמנם הפעם הוא יעשה זאת כאשר הוא נושא בתואר הבכיר ביותר בישראל, והתקשורת כרגיל תספק לו גיבוי מושלם, אך בניגוד לפעמים הקודמות – קמפיין של שתיקה והיעלמות מן השטח פשוט לא יספיק.
בניגוד לפעמים הקודמות, בבחירות הקרובות יאיר לפיד יצטרך להתייצב מול הציבור ולהציג רשימת הישגים אמיתית. לא עוד צילומים, טקסים, נאומים וציוצים. גם סיסמאות "רק לא ביבי", דמגוגיה בגרוש על "בן גביר וסמוטריץ'" והתירוצים הרגילים של האשמת האופוזיציה לא יספיקו. אנחנו רוצים לראות עבודה ותוצאות. כרגע נדמה שלפיד מתרכז בעיקר בלא לטעות ומנסה שלא לטלטל את הסירה, אלא שכמו שכל ראש ממשלה בישראל מגלה בשלב כזה או אחר, גם הוא יבין במהרה עד כמה המים פה תמיד סוערים.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
הוא לא אוהב ספינות. מעדיף מטוסים.
נקווא שהחלולן לא יגרום נזק, אבל כנראה שכן.
בטח עם המנכלית האיומה שלו.
העיקר השמאל אוהב להתנשא על הימין.
איך לעזאזל נותנים לפלקט דהוי להיות ראש מפלגה?
מצד שני זה ממש מתאים למפלגת ערוץ 2. יור רדוד כמו החדשות,הכתבים,המנחים ושאר הסחלה שמשודר שם.
מי שהפעיל את בנט ימשיך להפעיל את לפיד.
הרבי מלובביץ' מנהיג היהודים
אני יכול לדמיין לעצמי את לפיד יושב בלשכתו, שולחנו עמוס הררי מסמכים בתחומים מייגעים (כמו כלכלה, תעשייה, תחבורה, אנרגיה), והוא תופס את ראשו ואומר לעצמו, ״ריבונו של עולם, מה לי ולחומר הזה, אינני מבין בזה כלום, וזה ממש משעמם אותי! איך הבאתי את עצמי למצב הזה?״
בהתחשב בעמדותיו לגבי שלטון פקידים לא נבחרים ובהתחשב ברקורד הנוכחות בעבודה שלו-לא סביר שהוא וערמות הניירות הללו יהיו באותו חדר.