עליית המחירים אמנם מושפעת בחלקה מגורמים חיצוניים אך לממשלה יש כלים להתמודד איתה, אם רק תרצה
האינפלציה ממשיכה כצפוי לעלות, המחירים מתייקרים ובנק ישראל מעלה את הריבית, לאזרח הקטן כואב בכיס והממשלה מצדה מסבירה שמדובר במשבר עולמי. ובכן, היא צודקת אבל טועה בענק.
הרבה הסברים נכתבו לגל האינפלציה הנוכחי. תחילה היו שתלו אותו במשבר הקורונה ובעיכוב בשרשרת הסחורות העולמית. אולם נראה שחלף מספיק זמן מאז תום משבר הקורונה, וכרגע שרשרת האספקה שבה לסדרה אולם המחירים עדיין עולים. לאחר מכן הוסבר שמלחמת רוסיה-אוקראינה פוגעת באספקת האנרגיה והחיטה בעולם כולו מה שגורם לעליית מחירים כבדה. אלא שעליית מחירים אכן מושפעת מאוד מאנרגיה ומחיטה, אך לא מסתכמת בכך.
אינפלציה, כך מלמדים כלכלנים, היא בראש ובראשונה אירוע "מוניטרי" כלומר כזה שמושפע בעיקר מתנודות בכמות הכסף המזומן בידי האזרחים. בתקופת הקורונה ממשלות חילקו כסף לאזרחים והגדילו את כמות הכסף שבידיהם. ערך הכסף נקבע בעיקר לפי כמה מוצרים הוא יכול לקנות. לכן, כאשר מגדילים את כמות הכסף אך לא את כמות המוצרים, המחירים עשויים לעלות ולשחוק את ערך הכסף. זו כנראה הסיבה המרכזית לגל עליית המחירים הנוכחי. בישראל אגב היא מכה במידה יחסית מתונה בהשוואה לאירופה או ארה"ב.
הפתרון לבעיה מוניטרית הוא לרוב מוניטרי, כלומר לנסות לצמצם את כמות המזומן שבידי האזרחים. זו אחת הסיבות לכך שבנק ישראל מעלה כעת את הריבית. כאשר הריבית עולה אנשים נוטים לקחת פחות הלוואות ובכך כמות המזומן בשוק קטנה. בנוסף, כאשר הריבית עולה, תכניות החיסכון הבנקאיות הופכות אטרקטיביות יותר כך שאנשים מעדיפים לחסוך יותר כספים בקופות הללו וכך שוב קטנה כמות הכסף בשווקים.
אז אם מדובר בגל עולמי שמכה בישראל בעוצמה פחותה, ובבעיה מוניטרית עליה אמון בנק ישראל שהוא עצמאי לחלוטין, אז מה בעצם הטענה כלפי הממשלה? הבעיה הגדולה שחונה לפתח הממשלה אינה בהכרח עליית המחירים הנוכחית, אלא העובדה שעוד לפניה היינו יקרים ביחס למערב. על פי נתוני ה- OECD הצריכה בישראל יקרה ביחס לממוצע מדינות OECD ב- 35% עוד לפני גל האינפלציה הנוכחי. למעשה למעט שווייץ ואיסלנד, ישראל היקרה בין מדינות הארגון.
יוקר המחיה בישראל אינו תופעה חדשה, הוא תוצר של קבוצות לחץ שדואגות לאינטרסים שלהן על חשבון הציבור. פעם תהא זו ההסתדרות שמונעת תחרות בנמלים, פעם הלובי החקלאי שמונע ייבוא פירות, ירקות, חלב וביצים, בהזדמנות אחרת גורמים בעלי אינטרס מסחרי שחוסמים ייבוא, מונעים תחרות ונהנים מכוח שוק ריכוזי ועוד.
בכל אלו יכולה הממשלה לטפל אם תחליט לעשות כך, בין אם על ידי הרחבת רפורמת הייבוא ורפורמת החקלאות, ובין אם על ידי פתיחת שווקים וענפים נוספים לתחרות ולייבוא. לדוגמה, הענף שהוחרג יותר מכל אחד אחר מרפורמת הייבוא ועודנו חסום יחסית לתחרות הוא ענף תשומות הבניה, דווקא זה שבו רמת המחירים מטפסת בקיצוניות.
אולם יש ליוקר המחיה גם צד שני. רמת המחירים בישראל לכשעצמה אינה כה גבוהה, אולם ביחס למדינות בעלות רמת תוצר לנפש דומה לשלנו היא גבוהה. כלומר, אפשרות נוספת לטיפול ביוקר המחיה היא הגדלת התוצר באמצעות הגדלת פריון העבודה – ערך התוצר שאנחנו מייצרים בשעת עבודה, וככל שהוא גבוה יותר גם רמת השכר עולה.
על מנת להעלות את פריון העבודה נדרשת כמובן פתיחה לתחרות אולם גם העלאת רמת הכישורים של העובדים בישראל באמצעות מערכת החינוך (שלום יפה בן דוד), השקעה בתשתיות והגמשת שוק העבודה. אלו האתגרים המרכזיים החונים לפתחה של הממשלה על מנת להתמודד עם יוקר המחיה. הפתרון שלהם מתחיל בהחלטה פוליטית ולא בעוד תירוצים על הנעשה בעולם.
הממ…
רשמת הרבה אבל לא אמרת כלום.
כן, מאוד יקר בארץ, אין ספק וצריך לפתוח את השוק לתחרות. – האם זו החלטה פוליטית? אולי.
לצערנו זו גם רעה אשר הייתה בממשלות קודמות. היחיד שניסה לעשות עם זה משהו, עומד כרגע למשפט.
פוליטי? יותר בירוקרטי.
פריון עבודה – אנחנו נחשבים Workoholics בארץ, אנחנו עובדים המון שעות לעומת ארצות אחרות והכסף שלנו שווה פחו.
יעשה נכון בנק ישראל ויקנה פחות מט"ח. אין סיבה להחליש את השקל, להפך, במצב אינפלציה זה הזמן לחזק אותו.
למה שנמשיך להשקיע הון עבור אותו המוצר כאשר המטבע המקומי שלנו מתחזק?
בנוסף, הורדת שעות העבודה יאפשר לאנשים לעשות משהו אחר ב 24 שעות שיש להם.
צריך לזכור, לאדם עשיר ואדם עני יש 24 שעות ביממה, אבל מה הם עושים בהם משתנה דרסטית כאשר לאחד מהם יש פחות צורך בכסף.
הכשרת עובדים מיומנים ? אין קשר ליפה בן דוד. מערכת החינוך בארץ נרצה או לא נרצה כנראה לא תהיה מדהימה.
מה שהיא כן – מאפשרת יצירתיות. לא כולם מתאימים, לא כולם נשארים, והשכר לבטח לא טוב ולבסוף יש יותר מדיי תלמידים בכל כיתה.
למרות כל זאת, אין על כושר ההמצאה הישראלי.
אנחנו לא רוצים להפוך להיות מפעל כמו סין.
תמיד יהיו כאלו שרוצים השכלה גבוה וכאלו שלא. לא כולם רוצים או יכולים לשבת ללמוד הנדסה, מכונאות או כתיבת קוד.
מצד שני, מה לגבי חשמלאים, מכונאי רכב, קבלני בניין ?
בארץ יש לנו אינפלציה של השכלה גבוהה ומעט מדיי הצעות עבודה.
לעומת זאת, יש מקצועות שבהן הביקוש גדול מההצע – ראו ערך תכנות. לוקחים גם את הגרועים בעשרות אלפי שקלים בחודש כי פשוט אין אנשים.
פתיחת לתחרות היא הדבר הנכון וכמובן פתיחה להשקעה.
עשו נכון בממשלות הקודמות. פחות בממשלה הנוכחית.
גיא,
בנק ישראל לא יכול לשלוט בו זמנית על הריבית קצרת הטווח, שער החליפין, מחירי הנדלן ושוק העבודה.
אנחנו כנראה בדרך להעלאות ריבית בארה"ב על מנת לדכא את האינפלציה שהיא כבר כמעט דו ספרתית, אבל אם היו מודדים באותם כלים כמו עד שנות ה- 90 היה צריך להביא את פול וולקר על מנת להעלות את הריבית ל- 18% כי האינפלציה האמיתית היתה גם היא דו ספרתית גבוהה.
בנק ישראל לטוב ולרע לקח פוזיציה במשבר של 2009. הוא בחר לקנות עתודות עצומות של מטח ומרגע שעשה זאת הוא איפשר לשוק העבודה ובהתאמה לגביית המיסים של מדינת ישראל לצלוח יחסית בקלות את המשבר של 2009. שוק העבודה הישראלי תלוי בשירותי פיתוח היטק בעבור חברות רב לאומיות. העובד הישראלי נמדד בעלות העסקה נקובה ב- $. החוזה שלו שקלי הוא אחת התשומות העקריות של המעסיק. ההיטק הישראלי הוא אחד ממקורות ההכנסה הקלים והמשמעותיים של מדינת ישראל. בלי חברות ארנק, בלי עסקאות סיבוביות של העובד\ת השכיר\ה שלא אחת משלם\ת 5-10-15 אלף ש"ח בחודש מיסים.
הצעד הזה יחד עם הורדת הריבית ל-0 למשך 13 שנים ניפח בועת נדלן אימתנית שחונקת את המשק הישראלי ועוד תמשיך לחנוק אותו עשרות שנים. אם בעבר בשנות ה- 70 האינטרס של מדינת ישראל היה להפוך את הישראלי לבעל הבית ובתים ודירות אפילו במרכז הארץ נמכרו בכ- 40 משכורות חציוניות של יחיד. המדיניות של ישראל מאז 2009 היא להפוך את הזוג הצעיר הישראלי לפרה חולבת בעבור המערכת הבנקאית, החברות היזמיות ואף אוצר המדינה כאשר מחירי הדיור הם יותר מכפולים מכח הקניה נטו ללא תנאי משבר. שכר חציוני במשק הוא סביב 6050 ש"ח בחודש נטו ומקבלים אותו בקירוב 45% מהעובדים בישראל. לפי כלל אגודל 100 משכורות דירה חציונית צריכה לעלות כ- 600,000 ש"ח בסה"כ.
את מחירי הדיור המטורפים בישראל ניתן היה לממן בפנטזיה בתנאי ריבית של כ- 0% כאשר המשכנתא הממוצעת בריבית של 2% וחלקה הלא קטן כוללים רכיבים משתנים כמו פריים. כאשר הריבית בארה"ב תעלה ל- 5% גם אם בנק ישראל יתעכב בעליית הריבית והיא תגיע בישראל ל- 4% ובהתאמה המשכנתא הממוצעת תהיה 6% מעטים יוכלו ללוות 1,000,000 ש"ח ואם המשכנתא היא ל- 30 שנים – לשלם רק ריבית שנתית של כ- 60,000 ש"ח (אני יודע שהחשוב לא מדוייק וצריך להכליל הפחתת קרן מתונה שבתורה מפחיתה ריבית) קרי ריבית של קרוב ל- 5,000 ש"ח בחודש. אם המטרה לשלם גם את הקרן אזי עוד כמה אלפי ש"ח בחודש קרן. כמה משקי בית עם 3 ילדים בממוצע חלקם בגין הגן יכולים להוציא בחודש 8,000 ש"ח רק בעבור המשכנתא?
עליית הריבית בטח אם תתמיד לתקופה תהיה חייבת בהתאמת מחיר הנכסים לכח הקניה.
בניגוד לנהוג לחשוב רק כ- 5% משטח המדינה בנוי. הגובה והעומק לא מוגבלים. בישראל יש סלאמס משנות ה- 60-70 עם צפיפות של גם 6 יחידות דיור לדונם. הסלאמס האלו קרובים לדרכים ראשיות ותשתיות. בניגוד ליהודים המצטופפים הישובים הערבים מתפרסים על ק"מ רבים ובנווים בבניה צמודת קרקע מפנקת.
כעת תחשוב מה יעשה בנק משכנתאות שהעניק הלוואה בגובה של 1.2M ש"ח ולאחר כמה שנים הקרן ירדה לכ- 1M ושווי הנכנס מתקרב ל- 1M ש"ח. לא מדובר בלווה אחד אלא מאות אלפי לווים שאין להם בטחון תעסוקתי.
המשכורת שלהם בתנאי פריחה גרמה להם לחשוב שהם יכולים לקנות נכס שעלות בנייתו 350,000 ש"ח ב- 2.5M ש"ח. כעת אם נבצע את מה שאתה מציע ולא נתמוך בשער החליפין דווקא בתקופה שבה החברות הגדולות בארה"ב מפטרות עובדים באלפים לחברה, ואל תשכח בד"כ הצעד המקדים הוא עצירת גיוסים, נקבל מצב בו נפגע בו זמנית גם בגביית המיסים וגם ביכולת של הלווים לשלם את חובותיהם לבנק. מאחר והבנקים עובדים ששיטת הרזרבה החלקית – אתה פוטנציאלית יכול לקבל כדור שלג עד כדי השפעה מערכית.
מה אתה מצפה שבנק יכתוב בדו"חות הכספיים שלו אם יש לו טריליון ש"ח של הלוואות מגובות בנדל"ן ששווי השוק שלו הוא 700 מיליארד ש"ח ולכאורה ההון העצמי של הבנק הוא 30 מיליארד ש"ח. כן אני יודע שיש שטרי הון נדחים והון רובד 2 וגם אג"ח COCO.
לעתודות גדולות של מט"ח יש גם יתרונות, סרי לנקה נמצאת במצב שבו היא נמצאת (אבטלה המונית, רעב, מחאות של רבבות ברחובות, אין דלק בתחנות הדלק, חשמל כמעט ואין) – היא היתה מתחלפת איתך היום למצב שבו יש מאות מיליארדי $ עתודות זמינות למדינה של כ- 21 מיליון תושבים (אל מול כמעט M10 בישראל). אגרות החוב של סרי לנקה לעוד כמה שנים הנקוב ב- $ ומציע קופון של 8% בקירוב נסחר ב- 30 סנט לדולר.
במצב דומה לא עד כדי כך קשה נמצאות גם כמה מהשכנות שלנו כמו מצרים וטוניסיה.
מדינת ישראל היא מדינת אי בסביבה עוינת, אין לה מספיק גרעינים להזין את אוכלוסייתה אפילו בלי מה שדרוש כאן להאכלת בהמות וחיות. נפט אין צריך ליבא. מתכות, תשומות לתעשייה, מכונות, מוצרים מוגמרים – הכל צריך ליבא. בזמן מלחמה, בטח אם תמשך יותר מכמה שבועות העולם ידרוש תשלום בדולר, יורו, יאן או פאונד בלבד.
כך שהשורה תחתונה שבהינתן הסיטואציה הקיימת, אפשרות למיתון ומשבר שמלווה התאמת מחירים לאחוזי ריבית שמלווה סביבה אינפלציונית עולמית. כאשר שוק העבודה הישראלי תלוי בהעסקה של חברות רב לאומיות. כשבנק ישראל מחזיק מאות מיליארד $ באג"ח מדינות מדורגות + קצת השקעות בבורסה וכנגד יש מק"מ שקלי. מה שאתה מציע לא כל כך ישים.
להערכתי, הבנק יפעל למתן את העלייה בשער החליפין בעקבות הפרש ריביות לטובת ארה"ב, יפעל לטובת שוק העבודה, לטובת יציבות הבנקים כשקשה לאזן בו זמנית את כל הווקטורים הללו.
הקשר ליפה בן-דוד מתייחס להתעקשות לדרג שכר רק לפי ותק ולמנוע פיטורי עובדים גרועים. היא דוגמה מתוינת לאיך לא מעודדים יצירת עובדים איכותיים.
כן אבל לא הבנתי למה התמונה של ליברמן ולפיד משובצת כאן?
תמונה של נתניהו היתה הרבה יותר מתאימה.יוקר המחיה לא נוצר בשנה האחרונה מאז הקמת ממשלת לפיד/בנט.יוקר המחיה נוצר ב ש ת י ם ע ש ר ה (12) שנות נתניהו.שתים עשרה !!
לא יודע אם שמעת אבל ראש הממשלה היום הוא יאיר לפיד ושר האוצר הוא אחד בשם ליברמן, ובמשמרת שלהם יוקר המחיה בישראל הגיע לשיאים היסטוריים.
למי אתה רוצה שנבוא בטענות? לגולדה מאיר ולוי אשכול?
לא קרוב למציאות.
בתקופת נתניהו, לכל אורכה, מחירי הדיור עלו בכ40%.
בשנה האחרונה בלבד מחיר הדיור עלו ב18%.
אתה מוזמן לבדוק באתר הOECD 5 את העליה ברמות השכר בישראל ובכח הקנייה בתקופת נתניהו, לא קרוב לעלילה שכתבת.
ובכלל, כפי שכתב אחר כאן, העליה ביוקר המחיה כעת תחת המשמרת של ליברמן ולפיד, הטענות אליהם ולא אל נתניהו, כפי שנתניהו לא ייחס את הטענות על יוקר המחיה בתקופתו לאולמרט, שרון וברק.
מדוע בישראל מחירי החשמל לא עלו כמו באירופה?
כי לישראל עצמאות אנרגטית חלקית, מאגרי גז משלה.
לישראל גם עצמאות תזונתית חלקית, מספקת בעצמה את מרבית התוצרת הטריה. ואילו כעת באירופה מדינות שאינן עצמאיות כישראל, מחירי התוצרת הטריה, ביצים חלב, ירקות ופירות, הולכים ועולים. בחלק מהמדינות כבר יש מחסור בחלקם.
בדומה לעצמאות אנרגטית, אין הכוונה לעצמאות מוחלטת, כפי שגם לצורך עצמאות אנרגטית ישראל תלויה במכשור וחומרים מיובאים. אלא ליכולת לספק עצמאית את הצריכה לתקופה קצובה עד יעבור זעם. חודשים או שנים בהתאם להחלטת המדינה וסוג הגידול.
נוסף על המחסור מחירי השילוח עולים כתוצאה מהקורונה וכעת גם תוצאה מהמלחמה באוקראינה. שילוח אלפי טונות תוצרת טריה תוביל גם היא לירידה בכדאיות לייבוא תוצרת טריה.מה שישאר כדאי הוא יבוא מירדן ומצריים, היכן שאין צורך בהטסה או שילוח ימי.
ברור לכל בר דעת שתלות במדינות אלה אינה צעד חכם, כל משבר יוביל ל"תקלות" בייצוא תוצרת נחוצה לישראל, בדומה לתקלות בהספקת הגז לגרמניה מרוסיה.
כדי להגן על תוצרת מקומית מדינות המערב, כולן, מגנות על החקלאים המקומיים באמצעים שונים, אם באמצעות מכסי מגן גבוהים, בדומה לאירופה, אם באמצעות תקנות פיטוסניטריות. אין מכסי מגן על תוצרת חסרה או תוצרת שלא מגדלים, או לא ניתן לגדל, באותן מדינות.
רק בישראל מבקשים להמציא את הגלגל ולבטל הגנה על ייצור מקומי, להשען על ייבוא ממדינות זרות ולהוביל לתלות מסוכנת.
מילא היה בכך הגיון כלכלי, להבדיל מגיאופוליטי, אבל בחינה של מחירי תוצרת טריה בישראל לעומת אירופה מראה שהמחירים פחות או יותר דומים ואף זולים מהמחיר במדינות אירופאיות שאינן חלק מהשוק המשותף.
היכן ההבדל? בפער התיווך. המחיר שמוכר החקלאי את תוצרתו באנגליה, בצל למשל, זהה למחיר בישראל, אבל כאשר אותו בצל מגיע לצרכן מחירו מוכפל ולעיתים אף משולש.
בדיקה שערך הלמ"ס לפני פחות משנה המחישה את פערי התיווך הגבוהים ואת תרומתם ליוקר המחיה.
ואכן, רשתות השיווק הגדולות נזהרות לחצות את הרף שמאפשר לרשות לתחרות להתערב ומוצאות שיטות אחרות לשלוט במחיר הגבוה. כמו למשל בעלות בחברות הסיטונאיות, אלה הקונות מחקלאים ומוכורות לרשת במחיר גבוה יחסית, כאשר הרווח הסיטונאי לא נכלל כלל בתחשיבי פערי התיווך.
תרגיל נוסף הוא קנייה בזול מספקים/יבואנים כמו דיפלומט או קוקה קולה, משום גודלם, ומכירה ברווח למכולות ומינימרקטים בסופרמרקטים פיזיים ווירטואליים. כך משיגים שליטה גם במחירי המכולות ומוודאים שלא יהיו נמוכים מהמחיר ברשת. היתרון שמציעים אותם סופרמרקטים הוא קנייה מרוכזת של תוצרת חקלאית או אחרת, במקום הצורך לחפש ולקנות ממספר ספקים.
למרות שכל עובדות אלה ידועות, עדיין מבקשים דורשי הרפורמה לפגוע בחקלאות המקומית, ללא שלמדו לקח מהקורה עם התלות בגז הרוסי וכעת המחסור בתוצרת חקלאית.
אכן נדרשת רפורמה בחקלאות, נדרש להגדיל יעילות, נדרש לשפר שיטות גידול, נדרש לרכז גידול לחוות ענק, אם בבעלות משותפת של יישוב אם פרטי.
פתיחת השוק לייבוא תוביל לתוצאה שאירעה במדינות אפריקה והודו שהתלהבו מהחלב הזול, זמנית, מאירופה, שוק החלב המקומי קרס לחלוטין והתלות הפכה למוחלטת. כעת מנסים שם לתקן את הנזק בעלות גבוהה פי כמה על הרווח הזמני מהחלב הזול.
את זה מבקשים שיקרה גם בישראל?
לממשלה שליטה מוגבלת על יוקר המחייה, נמצא מחירון של אחד מקיסרי רומא העתיקה למאות מוצרי יסוד – המחירון נכשל בשליטה באינפלציה ובעליית המחירים.
תחרות יכולה להוריד מחירים רק במדינה גדולה של עשרות מיליונים, או מדינה אירופית קטנה, אך עם גבולות פתוחים. ישראל היא עדין מדינת אי קטנה, שבה צפוי שיווצרו קרטלים ומונופולים שיעלו את המחירים כמה שיוכלו. דוגמה לכך היא מחיר סכיני הגילוח לגבר, שלא ירד למרות הורדת המכס. היבואנים ורשתות השיווק מעדיפים למכור סכיני גילוח ביוקר.
צריך לציין שהמדינה נהנית מיוקר המחייה בגביית מיסים רבים לקופתה.
הפתרון הוא כנראה מה שנעשה בעבר – פיקוח מחיר על כמה עשרות מוצרי יסוד -למשל, לחם אחיד, ושמנת 15 אחוז. שיאפשרו לשכבות הנמוכות להתקיים. הסרת החמאה לא מזמן מרשימת המוצרים המפקחים, גרמה להיתייקרות גדולה.
גם בדירות המדינה צריכה לנהוג באופן דומה-למשל למכור לזכאים דירות במחיר מפוקח באזורים מרוחקים.