להתפכח מאשליית אוסלו

כדי שישראל תוכל להשיג ביטחון וסיכוי לשלום אמיתי, מדיניות החייאת הרש"פ הקורסת חייבת לחלוף מן העולם

אבי אוחיון, לע"מ

סגן מפקד סיירת הנח"ל, רס"ן בר פלח ז"ל, נהרג בליל שלישי כאשר שני מחבלי פת"ח (אחד מהם קצין במודיעין המסכל של הרש"פ שמאומן ומתוקצב באדיבות ממשל ביידן) פתחו באש על כוח צה"ל סמוך לג'נין. פלח וחייליו החזירו אש והרגו את המחבלים. המוות הטרגי מוכרח להביא להתעשתות לאומית תוך התנערות מהאשליה שעומדת במרכז חיינו כבר 29 שנה – אשליית אוסלו.

רס"ן פלח וחייליו הוזעקו לאזור מעבר גלבוע שמחבר את צפון השומרון לישראל הריבונית, לאחר שתצפתנית הבחינה בשני גברים מתקרבים לגדר ההפרדה. המעבר נמצא סמוך לכפר ג'למה, וקרוב לג'נין, העיר שהפכה למרכז העצבים של הטרור הפלסטיני בשנה האחרונה. הטרור בג'נין ממומן ומכוון על ידי איראן ומבוצע לרוב בידי שלוחת הטרור הפלסטיני שלה, הג'יהאד האסלאמי.

מוקדם יותר ביום שלישי, מחבלים פלסטינים פתחו באש נגד כוחות הנדסה של צה"ל שביצעו עבודות בגדר ההפרדה. הירי ההוא היה חלק מהסלמה תלולה במתקפות הטרור של הפלסטינים שחלה בחודשים האחרונים. ביום שני, איתמר כהן כמעט נרצח בידי המון פלסטיני שהתנפל עליו ופצע אותו קשה עם טוריה, ליד חוות מעון בדרום הר חברון. ראש השב"כ רונן בר אמר השבוע כי חלה עלייה של שלושים אחוזים במתקפות טרור בשנה האחרונה. רק בחודש האחרון, על פי דיווח בחדשות 14, פלסטינים ביצעו שבעים פיגועי ירי ועוד מאות פיגועים באמצעות בקבוקי תבערה ואבנים. גם בירושלים ובשאר המדינה ניכרת עלייה ברמת הטרור.

המתקפה על כוח צה"ל בפיקודו של פלח ז"ל התרחשה בתוך מה שמצטיירת כתחילתה של מערכה חדשה וחמורה של טרור פלסטיני. על כן, כאשר התצפיתנית זיהתה את שני החשודים, היה לכוח יסוד סביר להניח כי מדובר במחבלים חמושים. וכך אכן היה. אבל לפחות על פי עדות ראשונית של אחד מחיילי הכוח, מפקד החטיבה המרחבית אל"ם אריק מויאל סבר אחרת.

על פי דיווח של הלל רוזן ביטון, הכתב הצבאי של ערוץ 14, חייל שהשתתף באירוע טוען כי לאחר שזוהו המחבלים, פלח ביקש רשות לשגר מל"ט חמוש לאוויר לפגוע בהם, אך מויאל, על פי הטענות, סירב משום שלא היה ברור אם השניים חמושים. כעבור זמן, אותו חייל טוען, פלח ביקש לשגר נגמ"ש ממוגן ירי לעברם על מנת לבחון את חימושם ולפגוע בהם במידה ויימצאו חמושים. על פי הגרסה עליה דווחף מויאל שוב סירב והלך עם פלח וחייליו לבצע נוהל מעצר חשוד לשני החשודים.

כך קרה שבזמן שהכוח ירה באוויר והשליך רימוני הלם, המחבלים פתחו באש וירו בכוח על מנת להרוג את החיילים. במילים אחרות, החלטת המח"ט העבירה לכאורה את היוזמה לפתוח באש מצה"ל למחבלים והם ניצלו אותה כדי להרוג את פלח. ייאמר לזכותו של מויאל שהוא לא ישב מאחור. הוא הוביל את הכוח לצד פלח ואף הרג אחד המחבלים.

אמנם פרטי האירוע נחקרים על ידי הגורמים המוסמכים בצה"ל, ואמנם גרסת החייל בוודאי לא מספרת את כל הסיפור, אבל ככל הנראה גירסתו איננה מצוצה מהאצבע. היא עומדת בקנה אחת עם הלך הרוח של הקצונה הבכירה בצה"ל, המבקשת לצמצם עד כמה שרק ניתן את מספר ההרוגים הפלסטינים. זאת מתוך תפיסה לפיה העוינות של אויבינו נובעת מפעולות שלנו – וככל שנמעיט בפעולות וניטיב עמם יותר, כך יחזירו לנו טובה תחת טובה.

התפיסה הזאת היא תולדה של מה שאפשר לכנות "אשליית אוסלו". האשליה שעליה התבסס תהליך אוסלו קבעה כי ככל שנעצים יותר את אש"ף, ולימים את הרשות הפלסטינית, כך סיכויי השלום יגדלו. היטיב לנסח ולהדגים את התפיסה הזאת ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה, בדברים שאמר מוקדם יותר ביום שלישי, בכנס באוניברסיטת רייכמן.

חליוה אמר שני דברים עיקריים – אחד ביחס ללבנון והשני ביחס לפלסטינים. לגבי לבנון אמר ראש אמ"ן: "אילולא חיזבאללה – לבנון הייתה חלק מהסכמי אברהם". אשר לפלסטינים, חליוה מיקד את דבריו במאבקי הכוח המתפתחים בין יורשים אפשריים ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס – כזכור, בן 87 ונמצא במצב רפואי ירוד. ההנחה הרווחת היא כי בקרוב יסתיים שלטונו.

חליוה טען כי ככל שמאבק הירושה מתפתח, "זה אינטרס פלסטיני להוריד את רמת הטרור ולייצב את המשילות של הרשות. אני גם לא רוצה לעצור עשרות פעילי טרור כל לילה ואנחנו צריכים לעשות את הפעולות הנכונות כדי לייצב את הרשות. זה אינטרס ישראלי ביטחוני". דבריו של האלוף חליוה מופרכים מיסודם. באשר ללבנון, היא לא קיימת במנותק מחיזבאללה. לכן לא ניתן בכלל לדון בשתי ישויות נפרדות, "לבנון" מחד וחיזבאללה מאידך. הבעיה העיקרית עם דבריו על הפלסטינים דומה ותפורט בהמשך.

אין זה משנה הלך הרוח של הלבנוני הממוצע כיום, משום שאין ללבנוני הממוצע כל סמכות לקבוע את גורל המדינה. אדרבה, הלבנונים איבדו את מדינתם ב-14 לפברואר 2005, כאשר חיזבאללה חיסל את נשיא לבנון דאז רפיק חרירי ולא שילם על כך כל מחיר. בשלוש השנים לאחר החיסול, חיזבאללה בלע את ממשלת לבנון, את הפרלמנט הלבנוני ואת צבא לבנון. לבנון הפסיקה להתקיים כמדינה ריבונית או קוהרנטית בשנת 2008, לכל המאוחר.

היו שנים שצה"ל ידע להודות במציאות אבל כיום אין הדבר כך. תחת שר הביטחון גנץ וראש הממשלה לפיד, אלופי צה"ל משתפים פעולה באופן מלא ונלהב עם השקר לפיו קיימת לבנון עצמאית ונפרדת מחיזבאללה. אותה מדינה, טוענים גנץ, חליוה, לפיד וחבריהם, יכולה לשמש משקל נגד חיזבאללה, אם נעזור לה להתחזק.

לפחות חלק מהאחריות לביטול המציאות כבסיס לבניית תפיסה אסטרטגית כלפי לבנון נמצא בידי ארה"ב, שלא רק מתעקשת לפעול לפי האשליה של לבנון עצמאית, אלא גם מממנת את צבא לבנון באופן כמעט בלעדי במטרה לקדם את האשליה. למרות עדויות למכביר לפיהן צבא לבנון פועל ומופעל על ידי חיזבאללה, מחלקת המדינה מפעילה לחץ אדיר על ישראל להצטרף לאשליה. ולפיד וגנץ שמעולם לא ראו דרישה אמריקנית אותה לא מצאו לנכון למלא, מצדיעים לדגל האדום, לבן וכחול.

בשירות השקר שנקרא "לבנון", ישראל מנהלת כעת משא ומתן עם בתיווך אמריקני במטרה להביא למסירת שטחים נרחבים מהמים הכלכליים של ישראל למדינה הפיקטיבית. אם כפי שמדווח אנחנו אכן עומדים לקראת סגירת ההסכם, האמונה הכוזבת של הממשלה וצמרת צה"ל בקיום מדינה דמיונית בשם לבנון תהפוך את חיזבאללה ואיראן לשחקנים משמעותיים באגן הים התיכון. הם יוכלו להרוויח מילארדי דולרים משדה הגז קאנא הנמצא בחלקו במים הכלכליים שישראל עומדת למסור חינם אין כסף, במסגרת השיחות עם "לבנון".

חליוה הסביר את ההיגיון בשיגעון באומרו כי "אסדת גז לבנונית היא אינטרס ישראלי, וגם שיפור המצב הכלכלי של העם הלבנוני זה אינטרס ישראלי. וזה מביא אותנו לפלסטינים. טענת חליוה לפיה יש לפלסטינים אינטרס להוריד את הטרור ולהגביר את משילות הרש"פ לקראת קרב הירושה, איננה עולה בקנה אחד עם המציאות.

אין אפילו מפלגה או פלג פלסטיני אחד שמתנגד לטרור. שני המחבלים שהרגו את רס"ן פלח השתייכו לפת"ח של עבאס – ואחד מהם אף היה כאמור קצין בכוחות הביטחון של הרש"פ. לא רק שעבאס אינו מתנגד לטרור, אלא שהוא מעורב בטרור, כמו כל עמיתיו בפת"ח, חמאס והג'יהאד האסלאמי. הוא מסית לטרור ומממן פיגועים; הוא משלם משכורות ופנסיות למחבלים ומאדיר אותם. לאחרונה, עבאס גם הסלים את המערכה המדינית נגד ישראל. בהמשך החודש הוא צפוי לבקש בעצרת הכללית חברות מלאה באו"ם עבור "פלסטין".

היות והחלק הראשון של טענת חליוה שגויה (אין הפלסטינים סוברים כי טרור נגד ישראל הינו מנוגד לאינטרסים שלהם), יוצא שחלקה השני שגוי אף הוא. לישראל אין כל אינטרס – לא ביטחוני, כפי שטען, ולא מדיני – בחיזוק או ייצוב הרש"פ. להיפך. היחס בין הרש"פ לפת"ח, חמאס והג'יהאד האסלאמי דומה ליחס של הטאליבן לאל-קאעידה. הרש"פ גם מנהלת מלחמה נגד ישראל וגם מאפשרת לכל הארגונים האחרים לפגוע בנו. במילים פשוטות, הרש"פ היא אויבת ישראל, לא שותפה. כאשר אנחנו מעניקים לה לגיטימציה, אנו מעניקים לגיטימציה למלחמה של הפלסטינים נגדנו.

יש אירוניה מחרידה בעובדה שפלח גיבור ישראל נהרג וחליוה נשא את דבריו המנותקים מהמציאות דווקא ב-13 לספטמבר 2022, יום השנה ה-29 להשקת תהליך אוסלו על מדשאות הבית הלבן. באותו יום בשנת 1993, בעת לחיצת היד בין ראש הממשלה רבין ז"ל לבין יאסר ערפאת, בניצוחו של הנשיא קלינטון, ישראל אימצה אשליה כבסיס העיקרי לקבלת החלטות תוך, שלילת חשיבות המציאות.

תהליך אוסלו היה מבוסס על רעיון פשוט. הסכסוך הפלסטיני עם ישראל הוא תולדה של שליטה ישראלית באיזורים שאמורים להיות שטח פלסטיני. אם ישראל תפנה אותם, הפלסטינים יתרצו ויהיה שלום. הנחות רבות היוו את הבסיס לרעיון. הראשונה ביניהן גרסה כי ערפאת היה מוכן לנטוש את הטרור בתמורה לשטחים. הנחה נוספת טענה כי לא רק שערפאת מוכן לוותר על "המאבק המזוין לשחרור פלסטין", אלא שהוא היה מוכן למגר את הטרור שייצא מארגונים כמו חמאס שלא יהיו מוכנים לוותר על "המאבק".

הנחה חשובה נוספת עליה התבסס רעיון אוסלו גרסה כי כדי שערפאת יפעל למען השלום ונגד הטרור, ישראל צריכה להעצים אותו. וככל שערפאת, אש"ף, פת"ח והרש"פ שתקום יהיו חזקים יותר, דבקותם בשלום, וההתנגדות שלהם לטרור יגדלו. במילים אחרות – אם לא נעצים את ערפאת והרש"פ, לא יהיה שלום. ובסוף, רעיון אוסלו היה מבוסס על ההנחה שישראל אשמה בכל. אין שלום כי ישראל שולטת ביהודה, שומרון ועזה וירושלים המאוחדת. אין שלום כי ישראל לא נותנת מספיק עוצמה וחירות וכסף לרש"פ, ועוד.

אולי למותר לציין שכבר אז לפני 29 שנים, מחוץ לתיבת התהודה של השמאל, היה ברור כי הרעיון המרכזי של אוסלו והנחות היסוד שלו נטולות כל יסוד במציאות. ערפאת לא היה מעוניין בשלום. הוא לא הניח לרגע את הטרור בצד, ולא היה שום סיכוי שיילחם נגד ארגוני טרור, לא משנה כמה כסף ניתן לו.

כפי שאכן התברר מאז לחיצת הידיים בבית הלבן, אשליית אוסלו הופרכה מדי יום, כל יום, כל שבוע, כל חודש וכל שנה. 1,700 הישראלים שנהרגו מאז בידי מחבלים פלסטינים מעידים על כך. לא רק שערפאת ואחריו עבאס לא נלחמו בחמאס או בג'יהאד האסלאמי, אלא שמתחילת הדרך הרש"פ ופת"ח שלה שיתפו פעולה עם גורמי הטרור במלחמתם המשותפת נגד היהודים – גם כאשר הם התחרו על תמיכת הציבור הפלסטיני.

ארגוני טרור פלסטינים בראשות חמאס הפכו במהלך השנים מאתגר טקטי לאיום אסטרטגי. הטילים של חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה מסוגלים להגיע כמעט לכל מקום בארץ. בנוסף, השפעת חמאס ופת"ח על ערביי ישראל הפכו את האפשרות כי חלק מאזרחי ישראל הערבים ישמשו גיס חמישי במלחמה הבאה לתסריט ריאלי.

למרות כל זאת, כבר כמעט שלושה עשורים שהאליטה הישראלית מסרבת לשמוע או לראות. בעיני השמאל הפוליטי, אלופי צה"ל וחבריהם בתקשורת, הבעיה הייתה ונותרה "האויב מבפנים". לא חלק מערביי ישראל המבקשים להחריב את ישראל חלילה. אלא היהודים שמתעקשים כי המציאות חשובה יותר מאשליית אוסלו, ושעלינו להביס את אויבינו, לא לייצב ולהעצים אותם.

29 שנה לאחר שאשליית אוסלו הפכה למדיניות הרשמית והבלעדית של האליטה הישראלית, ובשבוע בו מובא למנוחות גיבור ישראל בר פלח ז"ל, אנחנו חייבים לקבור את האשליה. ישראל תתחיל את המסע לעבר ביטחון ושפיות אסטרטגית, רק לאחר שקונספציית אוסלו תינטש לעולמי עד.


 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

8 תגובות למאמר

  1. מדוע סירב מויאל לשגר נגמ"ש ממוגן ירי?

    כל עוד אין למר מויאל תשובה טובה לשאלה זו (לא תשובה נוסח "הם עוד לא ירו באף אחד"), פלח זצ"ל נהרג באשמתו. אולי לא במשמעות חוקית, אך במשמעות האתית – בוודאי.

    לא רק שאת גרסת החייל, ניתן לבדוק בקלות אלא שאין כל מניעה להגן על החיילים מפני ירי. זו הסיבה לאחריותו של מויאל. הוא סיכן חיי אדם במודע – הפקדת חיי אדם בידי קצינים אינן מילים ריקות, יש להן משמעות אמיתית מאוד – וזהו אכן הקשר לקללת אוסלו, שרבין, פרס וביילין הביאו עלינו.

    כיצד? אם מר מויאל יראה נחש ארסי, הוא לא יבקש מחיילים בפיקודו לבדוק אם הקשתו מובילה למוות. ברור, נכון? לפיכך, כל עוד מניחים שכוונתו הישירה לא היית להרוג חיילים ישראלים – ברור מאליו שפעל עפ"י הנחה שאלה אשר זוהו ע"י תצפיתנית – יונת שלום.

    וזו המלכודת שה"אליטות" בעיני עצמם (גם היטלר היה בטוח שהוא ועמו נשגבים ביותר – הערכה עצמית מופרזת, לפיה אתה אליטה והשאר, פשוט לא מבינים כמה אתה אליטה – זו הגדרה של מחלת נפש מסוימת, תבדקו ב-DSM) טומנים לציבור בישראל ולחייליו, במסגרת קללת אוסלו – קודם כל תאמין שכל מחבל רוצה שלום ואם הוא ירה ורצח מישהו, אז לא נורא – זה שלום עם קורבנות.

    לכן, אכן קונספציית אוסלו חייבית להינטש לעולמי עד. גם ובעיקר למרות, כל האתרוגים שאמנון אברמוביץ יגדל, תוך שהוא מנפנף בנכותו. גם ובעיקר למרות, כל סיפורי גדעון לוי שאתם פשוט לא הבנתם שזה לא רצח, זה שלום עם קורבנות. למרות כל ההאשמות הריקות מכל תוך, שהסמול ימציא כנגדכם. כי זה כל מה שהסמול יודע – להאשים האשמות מצוצות מהאצבע. אתה לא רוצה להרצח? אתה נגד השלום – אווילי כמו כל סיסמאות הסמול. זו הסיבה הבודדת לקיומו של פסטיבל רבין – לתקוף ולהאשים, להאשים, להאשים. אז הגיע הזמן לזרוק את ההאשמות יחד עם הסמול, לפח הזבל של ההיסטוריה.

    שיספרו ב-Judenfrei רצועת עזה – כמה רצח זה שלום עם קורבנות וקצינים כמו חליוה ופוליטרוקים כמו אמנון אברמוביץ, הם סה"כ המוציאים לפועל של מדיניות אווילית זו. דרגתם ונכותם היא 0 – רק לוגיקה קובעת בדיון ציבורי ועם שניים אלה (אשר השתמשתי בהם רק כדוגמא לביקורת, יש עוד רבים ורעים בתפקידים זהים) אינם מצליחים לנמק לוגית את עמדתם ומשתמשים בתפקידם כדי להבריח, כל אחד בדרכו, את קונספציית אוסלו האווילית – גם מקומם בפח הזבל של ההיסטוריה.

    לא תפקידי קצונה ולא דיקטטורה על מיקרופון – ניתנו לעד. אלה תפקידים אשר מקורם באמון הציבור. בעובדה הפשוטה, שמישהו צריך לנהל את המדינה, בזמן שכל אחד מאיתנו עובד בכבודתו – זו הסיבה שאנו במשטר דמוקרטי. אז אלה נבחרי הציבור, אשר יקבעו את עתיד המדינה, לא מנהלי קורסים בבה"ד 1 ופו"מ. רופא שברשלנותו הורג פציינט, מאבד את רישיון הרפואה שלו – אין שום שוני בינו, לבין חליוה או אברמוביץ. נבחרי הציבור חשובים כקובעי המדיניות אך אם הדרג הלא נבחר, החליט שהוא מבצע מדיניות משלו – מקומו בבית. יש מספיק אנשים איכותיים במדינת ישראל, אשר ידעו לבצע את מדיניות הדרג הנבחר בכישרון, סבירות ומידתיות הנדרשים.

  2. החולשה, מקורה משפטי
    ————————————
    אנא צפו בלינק הבא:

    https://youtu.be/6ZuJERxclV4

    מדובר במערכון משנות ה-80. כל חייל צהל שבשנות ה- 80-90 הגיע לתעסוקה מבצעית הבין את האיוולת של ההוראות.

    את ההוראות הורידו הפקידים המשפטיים שכנראה ראו בעצמם מאוד הומניים ומאוד נאורים. את המחיר שלמו בדם והרבה דם החיילים הפשוטים בשטח ואף אזרחים רבים.

    רבין אמר שערפת יטפל בחמא"ס "בלי בג"צ ובלי בצלם". רבין הבין את שורש הבעיה והבין שהבעיה היא פנימית של ממסד משפטי. אבל בחר לתת לארגון שהחריב את לבנון בשנות ה- 70 וכמעט הצליח להחריב בשנות ה- 60-70 את ממלכת עבר הירדן עד אשר המלך חוסיין המנוח בספט 1970 הרג כ- 25,000 מהם בחודש אחד עד שגורשו למדינת לבנון הרסו אותה מבפנים והחלו מלחמה עם ישראל מגבול הלבנון בשנות ה- 70-80.

    בחרתם להביא ציטוט על אל"מ מויאל אל מול רס"ן פלח. פלח בדרגה זוטרה ביקש להפעיל מלט חמוש או לכל הפחות נגמש ממוגן להגן על חייליו אל מול אל"מ שבחר לסכן כח קרקעית על מנת להגן על שניים שבאמצע הלילה מגיעים במחתרת לגבול (נזכר בספר שמות: "אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים"). בכל מדינה נורמאלית התקרבות לגבול בכל זמן שלא דרך מעבר רשמי יכולה להגמר בירי ללא אזהרה וכך צריך היה להיות. היינו צריכים לקום בבוקר ולשמוע כי לפי מקורות פלשתינים שנים נהרגו וצה"ל היה אמור להגיב כי הוא בודק את הארוע והתגובה תגיע עוד חצי שנה כשאף אחד לא יזכור במה מדובר.

    מה אנחנו למדים? כבר בדרג אל"מ קציני צה"ל סובלים מחינוך ואינדוקטרינציה הזויים. הנחה שמותר לסכן את הכח שלך על מנת לסכן פחות את אוכלוסיית האויב. משהו הכניס לקצינים את השטויות הללו לראש. אני לא מאשים את האל"מ שאחרי 20 שנות שירות האינדוקטרינציה כבר חלק ממנו. נצטרך לעבוד קשה על מנת לקבל קצינים ללא חשיבה מטורללת בדרגות האל"מ-תא"ל-אלוף-רא"ל.

    הנהלים האבסורדים הללו משמעותם גם חוסר מוכנות של צה"ל למלחמה כוללת. כי אם חיל השיריון מתעסק בשיטור ללא הכשרה ביו"ש עם נהלים הזויים איך ניתן להיות מוכן ללוחמת טנקים? מה יודע בכלל קצין ארטילריה מעבר לאיך מאיישים מחסום. ומפקד גדוד ממוכן שנכנס ללבנון מתנהל כאלו הוא בפעילות שליפה מהמיטה של מחבל ליגה ג' ולא למלחמה אל מול ארמיית ח"יר אירנאית שיושבת בלבנון.

    עם הנהלים הנכונים – ירי בכל מי שמתקרב לגדר בין אם מדובר בשב"ח שמחפש עבודה או פשיעה חקלאית חקלאית או גניבת רכב בישראל או מחבל שבא להרוג או לאסוף מודיעין. אפשר להחזיק את כל יו"ש בעזרת 6 גדודי חי"ר של חטיבת כפיר + 20 פלוגות מג"ב סדירות. משליכים אבנים או בקבוקי תבעירה אל אזרחים או חיילים התגובה היא ירי חי על מנת להרוג. לא הנחיות מטומטמות שמאפשרות לפגוע בכבודם של החיילים שלובשים את מדייך – מי שבוחר להשפיל חייל וזריקת אבן היא השפלה כאלו מדובר בחתול אשפתות. פעם היה שלט קטן בכל בסיס צבאי: אסור להשפיל חייל וזה מה שאיפשר רבין כשריחם על הערבים והורה "שברו להם את העצמות" שמצטלם רע מאוד במקום: תירו בהם ובכל מי שינסה לקחת את גוויתם שתשאר לשכב בשטח עד שנחליט אחרת. נבהל מהטרללת התקשורתית-משפטית והטיל את החיילים למשפטי ראווה.

    מדינת ישראל מדינה עוצמתית, היא משפילה על בסיס שבועי אימפריה פרסית על שלוחותיה בסוריה. ומדובר באימפריה של כ- 80M איש. החוסר יכולת של צה"ל ביו"ש מקורו בטרלול משפטי בן כ- 40-50 שנים. היפטרו מהטרלול המשפטי ומדינת ישראל תחזור להיות מדינה עוצמתית ומושא להערצה כפי שהיתה בשנות ה- 60 לאחר הנצחון המדהים במלחמת ששת הימים.

    לגבי אוסלו, הנחת המפתח היתה שהאוכלוסיה ביו"ש יחד עם האוכלוסיה הערבית בישראל גדלות מהר יותר מהיהודים. האקסיומה הזו שגויה. בישראל הערבים יולדים כ- 40,000 לידות חרף הגידול המתון באוכלוסיה כי קצב הילודה לאישה הולך ופוחת אל מול עליה בילודה היהודית. אם בקרב הערבים עם התעודות הכחולות אין עזיבה רבתי (מה רע להם?) הרי ביו"ש יש כ- 40,000 לידות בשנה אבל כ- 20,000 בוגרים צעירים עוזבים בכל שנה לחו"ל לדרום אמריקה, אירופה, קנדה,…. הם באים לבקר בקיץ אבל זהו. הילודה ביו"ש ירדה לכ- 2.7 ילדים שתלד אישה במהלך חייה ומחלקת המדינה האמריקאית כל כך נבהלה מהנתונים עד שדווח בעיתונות ש"סדרו להם פקטור" ל- 3.3 שלא משנה את העובדות בשטח. עלינו לא לגעת בכלום דור אחד שלם ונקבל כי שנתון הפותחים את כיתה א יהיו רק 15% ערבים עם אזרחות ישראלית והרבה פחות מכך ביו"ש. אנחנו לא זקוקים לאוסלו. אנחנו זקוקים ללא לעשות טעויות דור. לא לעשות שום דבר משמעו: בניה: בנגב, בגליל, ביו"ש, בירושלים, בבקעה. העברת אוכלוסין כולל בשכר גבוהה ממדינת ת"א לשאר הארץ ושום הסדרים מדיניים ובעיקר ללא שום טרללת משפטית. פשוט לא לגעת דור אחד. אם נמתין שני דורות היהודים יהיו קרוב ל- 80% מהאוכלוסיה בין הירדן לים (לא כולל רצועת עזה שהיא יחידה נפרדת וסגורה). פשוט לא לעשות שטויות בטח לא אוסלו או דומותיה.

    אגב, כ- 40K לידות חי ביו"ש משמעותם כי כמות הערבים ביו"ש היא סביב כ- 1.8M איש ולא 2.5M כפי שטוענים אלו שרוצים להצדיק פעולה אנטי ישראלית דוגמאת אוסלו.

    כמות היהודים ביו"ש היא סביב 0.5M יחד עם 0.6M יהודים בירושלים (שמהווים כלכלית יחידה אחת) אל מול כ- 2M ערבים (ביו"ש וירושלים) משמעותם כי בתוך דור אחד בשים לב לקצב הילודה הגבוה של היהודים בירושלים ויו"ש אנחנו בדרך לשיוויון מול הערבים. בשנת 2048 המצב ביו"ש וירושלים יהיה כמו המצב בחיפה והגליל (יחידה כלכלית אחת) כיום – בערך שיוויון בין הערבים ליהודים.

    האם המשמעות היא לתת לערבים ביו"ש וירושלים אזרחות? חס ושלום. פשוט לא לגעת. מי מהם שרוצה להצביע בבחירות ברמאללה (עד לפני 400 שנה נקראה בית-אלא) שיסע לבית-אלא ויצביע שם. בהגיע נשיא ארה"ב שיאפשר לספח את בקעת הירדן ולהותיר את הערבים עם תעודת תושב. בהמשך ערי יו"ש והשטחים הפתוחים כולל ההתיישבות היהודית. מה שנקרא עוד דונם ועוד עז רק לא להכניס שום משפטן להליך.

  3. תנו לי להבין: לפי חליווה בלבנון השלטון עוין אך העם הוא פרטנר ואילו ביו״ש העם מלא טרוריסטים אך השלטון הוא פרטנר?
    מאוד עקבי.
    גם לא ברור איך לדעתו יכול להתקיים שלטון שאינו מבוסס על הלכי הרוח בעם וזוכה למנדט ממנו.

  4. מי שלא התפכח אחרי 2 אינתיפאדות, אלפי פיגועים, מאות הרוגים ופצועים, שורה ארוכה של מבצעים עקובים מדם ונסיון כושל חוזר בלבנון ובעזה-
    לא יתפכח בגלל רצח נוסף, גם אם הוא במקרה התרחש ביום השנה להסכם הארור.

  5. מעניין אם קרליין גליק שינתה את ההבנה האסטרטגית שלה שהייתה לה עד לאחרונה. מה שאסור לנו לכבוש את עזה, אלא להתמקד בלא לאבד את יהודה ושומרון, מתוך כוונה בסופו של דבר לספח את הכל.
    אני מוצא פגם בכמה היבטים של הרעיון הזה, אבל לא בכולם. זה צריך כמה תיקונים כדי להפוך את זה לביצוע. נסיגה מהשטח הגבוה של יהודה ושומרון היא קטסטרופה צבאית. אבל עדיין יש איום דמוגרפי. איך פותרים את זה? אני מאמין שיש כמה דרכים, אחת מהן היא לתת לישראלים להצביע מחו"ל, מה שיוסיף 1 מיליון יהודים מיד לפנקס הבוחרים. יש 1.5-2 מיליון ערבים ביהודה ושומרון. הוסף את מיליון היהודים לרשימת הבוחרים וזה מבוטל. אנשים מוחים שזה לא ציוני לעשות את זה, אבל זה בעיקר תירוץ. רוב המדינות מאפשרות לאזרחיהן להצביע מכל מקום. הישראלים מצביעים היום לבחירות בפורטוגל בגלל שאבותיהם גורשו לפני 600 שנה מחצי האי האיברי במהלך האינקוויזיציה. למה שיהודים ישראלים לא יוכלו להצביע בכל מקום שבו הם מתגוררים? זה חלק מהתשובה. ולכל מי שחושב שיורדים עוזבים כי הם לא אוהבים או אוהבים הוא קובע, זו הייתה ההנחה של רבין, אבל הוא טעה. הם עוזבים מסיבות פשוטות: קשרי משפחה, חינוך, עסקים. בדרך כלל עם תוכנית לטווח קצר שהופכת לטווח ארוך. לימודים בחו"ל שמביאים לרומן אהבה ולאחר מכן למשפחה. עבודה זמנית המייצגת עסק רב לאומי, שהופכת לטווח ארוך. וכן הלאה. רובם נעשים אוהבי ציון עוד יותר במדבר הגלות. הילדים שלהם, אפילו יותר. החלום האישי שלי הוא שהמדינה תרחיב קודם כל את הזיכיון לכולם, ואז בסופו של דבר תמריץ שנת שירות צבאי. זה יחזק לא רק את המדינה אלא גם את כולה

    חלק נוסף הוא לספק תמריצים כספיים לפלסטינים לעזוב לחיים טובים יותר במקומות אחרים. יש מנהיג אופוזיציה פלסטיני ירדני שרוצה את זה. הייתי תומך בזה. הוא גם רוצה להשקיע רבות במתן נכסים כדי שיישבו מחדש בגדה המזרחית. באופן כללי, אני חושב שהמלוכה ההאשמית תקרוס יום אחד בכל מקרה. למה לא לתמוך שם בפעילים פלסטינים דמוקרטיים, שיום אחד ישלטו בכל מקרה, במקום לחכות שהם ידחפו אותנו לפתור קודם כל את שאיפותיהם למדינה. הגיע הזמן שירדן תעמוד באחריות ולפנינו: או שהם יכולים להיות דמוקרטיה, או שהם יכולים להיות מונרכיה האשמית המנוהלת על ידי נוכלים. לא שניהם.
    הייתי הרבה יותר שמח לספק לממשלה שם מים מהכנרת אם זו מדינה פלסטינית דמוקרטית. למעשה כאשר ואם תיפול המלוכה, אני אגיד שכינו.

    בקיצור אני חושב שאנחנו כן צריכים לשמור על שליטה על יהודה ושומרון ובמיוחד על בקעת הירדן בפרשנות הרחבה ביותר. אבל אנחנו יכולים לעשות זאת בצורה יעילה יותר על ידי ביצוע כמה התאמות לחוקים שלנו, ולמעשה על ידי הפיכתם לדמוקרטיים יותר ולא פחות. מעניין אם גברת גליק שינתה את כל השקפת עולמה.

  6. זכור אותו מקרה של מח"ט הנח"ל במלחמת לבנון השנייה אל"מ אדלשטיין מתחבא בבית בכפר לבנוני כשחייל,לוחם בחטיבתו תחת אחריותו פצוע אנוש,מאבד דם וזועק לעזרה משווע להגעת חובש כשאותו מח"ט נמצא במרחק 4 בתים ממנו ויש בחפ"ק המח"ט חובש עם ציוד רפואי והמח"ט לא מגיע לעזרת חייל שלו כשהוא שומע בקשר את חבריו של הלוחם מתחננים לעזרה. אותו אפס בן כלום,מיקי אדלשטיין מקודם ועולה בסולם הדרגות עד לדרגת אלוף עם משכורת ופנסיה שמנה על חשבוננו! כי זו הקצונה הבכירה של צה"ל בעשרים שנה האחרונות:חלשה,נרפית,מבוהלת ממה שיגידו בתקשורת ומאיך שיגיבו האמריקנים ובעיקר רועדת מפחד מהפצ"ר ומהדיקטטורה המשפטית של בג"ץ. רוח המפקד העליון של הצבא שהתגאה שהוא סיכן חיי חיילי גולני כדי שפלשתינים לא ייהרגו ח"ו שורה על הצבא ומחלחלת כמו מים רעילים לקצונה הבכירה ומזהמת ערכית ובעיקר תפקודית את צה"ל בפרט והחברה הישראלית בכלל.ואח"כ מתפלאים שיש ירידה חדה במוטיבציה להתגייס ליחידות קרביות.לא אתפלא אם אותו מויאל יקודם הלאה כי מה זה כבר חייל,לוחם הרוג לעומת העובדה שלא נהרגו פלשתינים בלתי מעורבים באירוע ? את הדם של לוחם הרוג אפשר לשטוף מידיו של אותו מח"ט ולהתגאות בזה שהוא נורא מוסרי ושבפעולה לא נהרגו בלתי מעורבים והפצ"ר מרוצה.עצוב.אם זה חייל עוד עשרים שנה אפשר יהיה לקפל את הדגל ולטוס לברלין

    1. מזכיר את המקרה של מדחת יוסוף הי"ד.