אחרי חמש שנים של הקמה, כתיבה, צמיחה והצלחה, הגיע הזמן לעבור הלאה. עקיבא ביגמן נפרד מ'מידה' ומסכם תקופה
אי אפשר להתלונן על הנזק שארגוני השמאל הקיצוני גורמים לישראל, ואז לשמש עבורם עלה תאנה. ח"כ יואב קיש כבר ביטל את השתתפותו, האם גם אחרים יתעשתו?
הקרב על התאגיד אולי מאחורינו, אבל המלחמה הגדולה על חופש הביטוי, תקשורת חופשית ותחרות אמיתית בישראל עדיין נמשכת במלא עוזה
מי שתוהה מדוע המאבק בתאגיד חשוב כל כך לנתניהו עד כדי איום בהליכה לבחירות, צריך לשאול את עצמו מדוע ההגנה עליו כה חשובה לכחלון עד שהוא מפר למענו את ההסכם הקואליציוני
ההחלטה לסגור את גלריה ברבור בירושלים, שאירחה בקביעות ארגונים פוליטיים וקיצוניים למרות התראות חוזרות ונשנות, איננה "השתקה" או "סתימת פיות" אלא מימוש בסיסי של שלטון החוק
הודעת היועמ"ש מנדלבליט כי הוא יטען בבג"ץ נגד חוק ההסדרה מעוררת כעס רב. כשבוחנים את מערכת האילוצים והתמריצים בתוכה הוא עובד, קשה להאמין שהוא היה בוחר בדרך אחרת
מאז ההפסד בבחירות השמאל האמריקני נמצא במשבר עמוק, שבא לידי ביטוי גם בהתנהגות ברשתות החברתיות. שיאני החסימות: נשים דמוקרטיות, ששליש מהן הודו שחסמו חברים בשל דעותיהם הפוליטיות
חקיקה נגד עמותות השמאל איננה בהכרח מועילה, ובמבנה הקואליציה הקיים ספק אם היא בכלל אפשרית. אך ישנן דרכים רבות ומגוונות בידי שרי הממשלה להפחית את השפעתן כבר בטווח הקצר
יש סיבה מרכזית לכך שאין בישראל ממשלה חילונית, ציונית וליברלית: החלום של השמאל להקמת מדינה פלסטינית. עד שזה לא ישתנה, עתיד החברה הישראלית מופקד בידי הסחטנות הפוליטית החרדית
הסתירה בין הצום והאבל על החורבן לשגשוגה של מדינת ישראל יוצרת תעשיית הסברים בנוסח "המצב טוב, אבל לא מושלם". האמירות הללו מבטאות חוסר נחת קבוע מהמציאות, ומתדלקות סנטימנט רדיקלי מסוכן
חיל החינוך והרבנות הצבאית הופכים את צה"ל לצבא ערכים אידאולוגי: אלו מטמיעים את ערכי השמאל וזכויות האדם, ואלו את רעיונות התחייה המשיחית. בינתיים הצבא הטבעי, הפטריוטי והנאמן הולך ונעלם מן העין
גידי אורשר צודק כשהוא מזהה איומים על הישגי הציונות ותרבות המערב, אבל הוא טועה בענק: לא הדת וקברי הצדיקים הם הבעיה, אלא הברית שכרתה ש"ס של דרעי עם השמאל הכלכלי, נגד החירות, השגשוג וההצלחה
לרגל יום העצמאות ה־240 של ארה"ב, עקיבא ביגמן נזכר בהזדמנויות שהעניקה אמריקה לאבותיו המהגרים, ומהרהר על האפשרויות האדירות שהציונות פספסה. לו הייתי בייגל
אנשי הצבא משוכנעים שהמלחמה היא עניין למקצוענים, וכי לנבחרי הציבור האזרחים אין יכולת להחליט בשאלות של הפעלת הכוח. פרופ' אליוט כהן, בספרו 'הפיקוד העליון', מפריך את המיתוס
זה חושב כמו שמאל, מדבר כמו שמאל ומכפיש את ההתנחלויות כמו שמאל. אבל כל זה לא מפריע לראשי יש"ע להשתתף ב'צעדת השוויון' של אנשי 'הקרן החדשה לישראל' במפגן של אחדות מזויפת
משהו רע עובר על המגזר הדתי-לאומי. השיח הענייני פינה את מקומו לעוינות, הנאמנות לאידאולוגיה הפכה לנאמנות למנהיג, והפוליטיקה הרגילה לאובססיה נגד שלטון הימין. חשבון נפש מגזרי-לאומי
טעינו כשחשבנו שיעלון יהיה נכס לימין, שיביא עימו קהלים חדשים, ירחיב את שורות, יאחד את הפלגים וירומם את הציבור הלאומי. עתה שהוא הפך מנכס לנטל, המסקנה ברורה: בוגי צריך ללכת
המיתוס הרווח הוא שטרור נובע מעוני, נחשלות ותסכול, ולפיכך הפתרון אינו צבאי אלא חברתי-כלכלי. ממש כמו בני ישראל במצרים: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". אבל העובדות מורות להיפך
הצטרפותו של אראל סג"ל לצוות המגישים של גל"צ היא מרעננת, מאזנת וראויה. דווקא משום כך יש לחזור ולזכור שאין הצדקה לקיום התחנה. זה לא עניין של פוליטיקה, זה עניין של עקרונות
סקר חדש מגלה: רוב הציבור היהודי מגלה חוסן לאומי ומשוכנע שהחברה היהודית תעמוד איתן בגל הטרור. ומי חריג? מצביעי השמאל, שמגלים בעקביות סימני תבוסתנות וייאוש
המחאה העממית בעד החייל אינה נגד הצבא והמדינה, להיפך: אלפי המפגינים מוחים דווקא בעד הצבא ולמען החיילים. הביקורת מופנית להנהגה, צמרת צה"ל ושר הביטחון, שסרחו ויצרו עיוות מוסרי
ארגון השמאל 'מולד' הודיעו על ניתוק מ'הקרן החדשה לישראל', והרשת חוגגת "התמתנות". האמנם? בדיקה של מקורות המימון האחרים מגלה גורמים רדיקליים ואנטי-ישראליים הרבה יותר
כולם מדברים על 'בצלם' ו'שוברים 'שתיקה' אבל שוכחים את המקור: ה'קרן החדשה לישראל', שמפעילה מערך ארגוני חתרנות פוליטיים במטרה להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה
בפני שרת התרבות ניצבת הזדמנות חסרת תקדים להוציא את הפוליטיקה מהתרבות, לשחרר את המדינה מהאמנות ולהחזיר את האמנים לקשר טבעי עם הקהל ובני עמם. הצעד שיכניס את רגב להיסטוריה
בעוד הציבור הישראלי מגלה עמידה איתנה מול לחצים בינלאומיים, מתברר כי רוב מוחץ ממצביעי השמאל סבורים כי לגיטימי שמדינות זרות יפעילו לחצים על ישראל
מה מביא את הימין הקיצוני לזמר כמו אהרן ברק? ומה מחבר בין פרשיית עצורי דומא לקמפיין השתולים ו'שוברים שתיקה'?
המשנה ליועמ"ש דינה זילבר תשתתף ב'אירועי יום המהגר' שכוללים מסיבה במועדון פרובוקטיבי בשם "תחת", ואף אחד לא מצייץ.
דאע"ש ואיראן הם לא גרמניה הנאצית, בריטניה אינה המעצמה האמריקנית ואובמה הוא לחלוטין לא נוויל צ'מברלין.
רוב מובהק של הרציחות בתוך המשפחה מתרחש בקבוצות מיעוט שעדיין לא נטמעו כראוי בחברה הישראלית: ערבים, עולים וזרים.
מאולמות ההרצאות ועד לבילויי הערב; מפעילויות תרבות ועד להגשמה עצמית – כל מה שהאקדמיה הישראלית מציעה לדור ה-Y, ולא ידעת לשאול.
גל הטרור והמהומות האחרון פוגע בתחושת הביטחון האישי. אך האם הנתונים מצדיקים את התחושות הקשות?
השקעה חסרת תכלית במפעלי "זהות", "ערכים" וקירוב לבבות מפקירה את הזירה לאליטה של השמאל.
בדיקת הנתונים שמציגה יחימוביץ' מגלה כי הם חלקיים ומגמתיים. ככה זה כשמצטטים מצגות של חברת החשמל
כשקוראים את הסיקור בעיתונות הזרה של מדיניות הגז של ישראל מתברר במהרה עד כמה השמאל הישראלי פופוליסט ומנותק.
למרות קשר הדוק אל התנ"ך והכרה נלהבת ב"זכויות ההיסטוריות" של העם היהודי, אנגליה וארצות הברית הפגינו באופן עקבי מדיניות עוינת לציונות.
בניגוד לטענתו של נשיא בג"ץ לשעבר ברק, בית המשפט העליון של גרמניה היה יכול לבטל חוקים, ובכל זאת בא היטלר.
השמאל מעדיף את ישראל בלי נתניהו ואת איראן עם גרעין מאשר את ההיפך.
400 עמודים של משטר ודמוקרטיה, בלי מילה אחת על "צדק", "ערכים" או אתיקה. מחברי החוקה האמריקנית ידעו דבר או שניים על נפש האדם, והשכילו ליצור את משטר המתאים לה.
מבקר הבית צפה בסרטוני הפריימריז שיצאו השבוע לאקרנים וחזר עם כמה המלצות חשובות: מי מאכזב? מי הכזיב? ומי לא עומד בציפיות? התשובות בפנים.
דוד כהן ז"ל, שנקבר אתמול ברתמים, נפל קרבן לחלמאות, לאזלת היד ולקוצר הראות של גורמי אכיפת החוק. את הרולטה הזו אי אפשר להמשיך.
באמת, מה חושב לעצמו זמר מפורסם כמו בניון שבמקום להסית נגד מתנחלים הוא הולך ומלכלך על ערבים?
תומך מפתיע לחוק עוקף בג"ץ: אהרן ברק, ש"מאוד בעד" פסקת התגברות בחוקי היסוד.
אין מה לומר: הניסיון להכיל את הפרעות בשכונות הערביות נכשל נחרצות.
מה עושים כשאין לך מנויים, ואתה עדיין רוצה לדחוף מסרים? מפרסמים תמונות אינטמיות עם מילות מפתח פופולריות כמו בר רפאלי, משה פרץ וליונל מסי.
הדבר הכי מעניין בפוסט הזה היא הפתיחה מעוררת הסקרנות. משהו על דברים קטנים שאני לא יכול להשיג, יעורר אמפתיה ורצון לקרוא את ההמשך, למרות שזה פיקטיבי לחלוטין.
כך, באבחת שיחה-לא-מזוהה אחת נזרקו עשרות אלפי חיילי המילואים למערכה הארוכה והמיותרת ביותר של העשור האחרון
אפנת הלנז'רי של החמאס הקפיצה את דאוד אל חלילי, גולה פלסטיני בפאריז, פעיל ועדת הקישוט העממית, המתפרנס מעיצוב שיער, מנהרות ואופנה תחתונה.
מי הטובים ומי הרעים? האם האסלאם מועיל לעולם? ומה הקשר לקומוניזם? עקיבא ביגמן עדיין מחכה לאדם שיניח את כל הקלפים על השולחן.
בימים טרופים אלו של התפרקות המערכת האזורית, אין כמו לדמיין מה היה קורה אילו היינו מיישמים מבעוד מועד את המלצות השמאל והאופוזיציה.
רמת החיים הגבוהה בנכר מכריעה את הסנטימנט הציוני וקשיי הקיום בארצנו מוכת הרגולציה הופכים את העלייה ללא רלוונטית מבחינה מעשית.
בסרטון פרובוקטיבי, שהופץ לרגל יום השואה, מביאים פעילים בארגוני הקרן החדשה את השנאה העצמית לשיאים חדשים.
תחת השפעת אדי אפרטהייד, עקיבא ביגמן התיישב לסכם את מאבק הנרטיבים שמתחולל כאן, והפעם מזווית מפתיעה
איומים שהטיח השר פירון בעקבות תחקיר שפורסם ב'מידה', מלמדים על הצדדים האפלים של האיש הממונה על חינוך ילדינו.
אצל פירון הרב והמחנך, לא נותרו שאלות פתוחות, לא דברים שלא מדברים עליהם ולא ביקורות שנותרו ללא מענה. אבל היום משהו נסדק.
הריני מכריז בזאת על הענקת התואר 'גבר לשם כבוד' מעורך המשנה של אתר 'מידה', לפרופסור ישראל אומן!
יועמ"ש האוצר מציג: איך לחלק את התקציב על-פי חוקי היסוד.
40 אחוזים מערביי ישראל סבורים שארגוני זכויות האדם והאזרח כמו 'האגודה לזכויות האזרח' ו'בצלם' גורמים נזק למדינה.
הטבע חנן את הפרא האציל בתכונה ייחודית: נוכחותו בתשלום של נציג (זכר) מבני העדה, מסוגלת למנוע אסונות בהסתברות גבוהה ביותר.
הנתונים היבשים של הכיבוש מספרים את סיפורה המזעזע של אוכלוסייה נדכאת הנאלצת להתמודד בעוז-רוח לנוכח שילוש התוצר המקומי, הכפלה בצריכת המים וקיצוץ אכזרי בשיעור התמותה הכללי