כשהממשלה מתנפחת והכנסת מצטמקת, נדרשים פתרונות יסודיים כדי להחזיר את האיזון למערכת הפוליטית
ביקורת שיפוטית על חקיקה צריכה להיות מעוגנת לפני הכל בלגיטימציה דמוקרטית
חשוב שנשאל לא רק מה מגביל את הרוב מלהפוך לעריץ, אלא גם מה מגביל את בית המשפט מלהפוך לשחקן פוליטי
הרכב הכנסת המגוון מהווה בלם משמעותי מול הרשות המחוקקת; התיקון המוצע ישיב לה את האיזון הנדרש
פרופ' דניאל פרידמן מסביר בראיון מיוחד כיצד ביהמ"ש הפך עצמו לפוסק עליון, מספר על תקופתו כשר המשפטים ומבטל את ההפחדות על "סוף הדמוקרטיה"
זעקות המתנגדים לרפורמה במשפט הן צביעות של אליטה החרדה מאיבוד פריבילגיה. ד"ר גדי טאוב מפרק 10 טענות סרק של השמאל
שר המשפטים הציג את תוכניתו לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, פסקת התגברות, ביטול עילת הסבירות והסדרת מעמד היועמ"ש
מטרת הזועקים נגד פסקת התגברות אינה הגנה על זכויות, אלא שימור יחסי רשויות שאין להם אח ורע בעולם הדמוקרטי
ללא מהלך כולל של השבת משילות ואיזון בין הרשויות, התגברות נקודתית רק עשויה לחזק את כוחו של בית המשפט על פני הכנסת
שופטי בג״ץ הסיגו גבול אל תוך השררה והגדילו את כוחה של הרשות השופטת על דעת עצמה. הם לעולם לא ייסוגו מרצונם, בדיוק כמו אנשי צבא כאשר משתלטים על מדינה
גשם העתירות הבלתי פוסק נגד החלטות הממשלה והכנסת מבקש לעקוף את הכרעת העם ומתעקש לגרור אותנו שוב לתסבוכת פוליטית ומשפטית
ההתערבות החוזרת מצד בית המשפט בהחלטות הממשלה והכנסת הפכה את הרשות השופטת לעליונה; השינוי צריך להגיע מתוך הציבור
המודל הישראלי הייחודי בו הרשות השופטת היא עליונה על כל השאר הוא עיוות של הדמוקרטיה ופוגע ביכולת לנהל משטר תקין
דברים חשובים ושקולים שהשמיעה השרה שקד בכנס לשכת עורכי הדין, נענו, כרגיל, במופע מרהיב של בריונות פבלובית וסתימת פיות מצד השמאל ו"בני האור". לא שציפינו למשהו אחר
החלטת בג"ץ לבטל את מתווה הגז שגיבשה הממשלה גורמת לנזק עצום לכלכלה, לביטחון ולדמוקרטיה הישראלית. הקו האדום נחצה, והאחריות לריסונו של בג"ץ מוטלת כעת על כנסת ישראל
החוק הנורבגי הוא טוב כל עוד הוא מחזק את יציבות הממשלה, אך בהצעה הנוכחית היציבות דווקא עשויה להתערער. המרוויחה הגדולה: שולי מועלם.
כשהנשיא ריבלין היה עדיין היו"ר רובי, הוא תקף בחריפות את העליון, ואף הטיח בפניו של אהרן ברק: "על הכנסת לשוב וליטול לידיה את ההגה".
בראיון עם עורך המחקר, עו"ד ד"ר אביעד בקשי, מתגלה המציאות בישראל במלוא חומרתה: "נוצר פה מצב של 'רודנות נאורה'".
התמיכה התקשורתית ונמיכות קומתם של הח"כים העניקו לשופטים אשליית ריבונות שדינה להתפוגג. מפלגה שתתייצב להגנת האקטיביזם צריכה לשלם בקלפי
איזון בין רשויות השלטון מחייב הרתעה לא רק מצד הרשות השופטת כלפי הרשות המבצעת והמחוקקת אלא גם להיפך. לישראל יש מה ללמוד מארה"ב ומצרפת
המהפכה השיפוטית רומסת את כל עקרונות היסוד של הדמוקרטיה ומתקיימת בשל היעדר האומץ ושפיפות הקומה של חברי הכנסת של הימין.
ספרו החדש של יואב דותן חושף את ההשתלטות הכוחנית של בית המשפט העליון על מדיניות הממשלה באמצעות מחלקת הבג"צים.
האימפריאליזם המשפטי נמשך: למרות הציפיות הגבוהות שנתלו בו, נשיא בית המשפט העליון גרוניס הולך בדרך כל אדם ורוצה לרכז לידיו עוד כוח.
הכוח משחית, ובג"ץ הולך ומדרדר. במקום המודל המערבי של הפרדת הרשויות, הגיעה מדינת ישראל למציאות שבה כל הסמכויות מרוכזות בידי שופטי העליון
למרות חשיבותן הקריטית לאורח החיים האזרחי, משרד הפנים ובג"ץ רמסו את הרשויות המקומיות וצמצמו את כוחן למינימום. מה שנראה לאמריקנים ולאירופאים כהתגלמות הדמוקרטיה, עדיין לא מקובל אצלנו