כשהתקשורת מריחה בחירות

שוב בחירות, שוב ערוצי הטלוויזיה והעיתונים מתגייסים לקמפיין השמאל ושוב ״אתיקה עיתונאית״ היא חלום רחוק. הלקח – לקחת כל מילה בתקשורת הישראלית בערבון מוגבל מאוד

צילום מסך

אתם כבר מכירים היטב את הטקס. הבוקר שאחרי עוד ערב בחירות, עוד מערכת בחירות שהסתיימה בניצחון הימין ועוד התעוררות אכזרית לרבים מאנשי התקשורת בישראל. טורי הדעה שוב תוהים “איפה טעינו?”, מצהירים על הצורך ב”חשבון נפש” ומבטיחים, כרגיל, להסיק מסקנות לפעם הבאה.

אלא שגם כרגיל, כל ההבטחות הנרגשות נשטפות להן במהרה בזרם הכותרות. הסיקור המוטה חזק שמאלה לא רק חוזר לסורו מכוח ההרגל, אלא אף הולך ומתחזק ככל שמתקרבות הבחירות הבאות, ובימינו אנו מדובר בעניין של כל מספר חודשים.

מעגל הקסמים הזה ידוע לכל צופה טלוויזיה או קורא עיתון בישראל, והציבור מצדו מביע חוסר אמון חסר תקדים באמצעי התקשורת המסורתיים. אלא שנראה כי אנשי התקשורת עצמם מתעקשים להמשיך לכרות את הענף עליו הם יושבים, להקצין עוד יותר באופן הסיקור החד-צדדי ולנטוש לחלוטין כל מראית עין של אובייקטיביות.

דווקא בעידן בו חלק מהפוליטיקאים כבר עברו לתקשר עם הציבור ישירות ללא צורך בתיווך והרשתות החברתיות מספקות מגוון במות לכל דעה, התקשורת הממוסדת הופכת פחות מגוונת ועוברת לדבר כמעט כולה בקול אחד ודעה אחת, במעין קרב מאסף על ההגמוניה שאבדה. רמות ההיסטריה הולכות ומטפסות סביב כל אירוע והתפתחות, כל מכשול מנופח ל”מחדל” וכל הישג, גם ההיסטוריים שבהם, מוסתר ומוקטן ככל האפשר.

פעמים רבות הדבר נעשה בשיתוף פעולה פסול עם גורמים שונים במערכת החוק והמשפט המפזרים הדלפות מגמתיות במטרה לשלוט בסדר היום הפוליטי, ואצל חלק מהכתבים באופן שקוף כל כך שהפך כבר מזמן למושא ללעג. כלי תקשורת הפכו מעורבים עד צוואר בפוליטיקה, ניסו לקדם חקיקה לפגיעה בכלי תקשורת מתחרים ואף לסגירתם, ובחלק מהמקרים קשריהם עם פוליטיקאים חצו את סף האתיקה העיתונאית אל עולמות הפלילים.

וכאשר הכתבים, המגישים והפרשנים מריחים הזדמנות פוליטית, כפי שקרה בשבועות האחרונים, כל חוליי התקשורת הישראלית מחריפים פי כמה.

כך זכינו רק בימים האחרונים למחזות אנטי-עיתונאיים כמו קטיעת נאום ראש הממשלה בעיצומו, לא בטרם הוצמדו למסך שקופיות “בדיקת העובדות” שלקו בעצמן מבחינה עובדתית, ראיונות מזלזלים במיוחד עם נציגי הליכוד, טורי פרשנות שכבר מרכיבים את ממשלת השמאל הבאה כולל ייעוץ פוליטי ותקשורתי מפורט, ואפילו גידופים מפורשים כלפי בני גנץ שהעז לחרוג מהשורה, בזמן שהמגישים לא מסתירים את הערצתם למשיח החדש שיהפוך בתורו למטרה הבאה בעוד מספר חודשים.

ובעוד ערוצי הטלוויזיה והעיתונים שוב מתגייסים באופן מלא לקמפיין השמאל לקראת הבחירות הקרובות ושוב הולכים ומקצינים את הסיקור באצטלה כמו-עיתונאית, אנו נמתין בסבלנות לעוד בוקר שאחרי ולעוד התפכחות כואבת אך קצרת מועד. הם שוב יקוננו על “הפקת לקחים” אבל רוב ציבור הקוראים והצופים למד כבר מזמן את הלקח החשוב ביותר – לקחת כל מילה בתקשורת הישראלית בערבון מוגבל מאוד, לפני ואחרי הבחירות.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

6 תגובות למאמר

  1. הכתבה הזו נלחמת את מלחמת האתמול. כן יש הרבה הטיה בתקשורת בישראל (למרות שביחס לתישקורת “Fake News” בארה”ב הם ממש חובבים בכל הנוגע לשקרים והטעיות…), אבל המלחמה האמיתית נגד הציבור כבר החלה אצל ברוני הרשתות החברתיות פייסבוק טוויטר וכו. בארה”ב הם במידה מרובה הצליחו לגרום למפלגה הדמוקרטית לפצח ולנצח את תהליך הבחירות, ונראה שעכשיו הם יפנו את כלי הצנזורה והתעמולה שפותחו שם גם לכיווננו. אסור שיתפשו אותנו ישנים, צריך כבר עכשיו לעורר מודעות לבעיית המונופולים של הרשתות החברתיות (ולעודד כניסה לרשתות יותר פלורליסטיות כמו “פארלר”), וגם לדאוג לערוצי תקשורת ישירה “לו-טק” עם הבוחרים.

  2. הלקח? לסגור. לפתוח את התקשורת לכל מבקש ורוצה. כל הרוצה לסכן את כספו יקים כלי תקשורת על חשבונו. עד אז, מדינת ישראל היא מדינת עבדים. דמה דמוקרטיה

  3. צר לי חשבתי שאתם כן תקשורת הוגנת אבל לאחר שאתם לא כותבים כלום על רצח אהוביה מאחר שהליכוד החליט להתעלם מזה אני מבין שאתם פשוט ערוץ ליכוד בדיוק כמו השמאלנים רק לצד השני, צריך שיהיה איזון אמנם וזה טוב שיש אותכם אבל יושר עיתונאי זה לא

    1. אתר ׳מידה׳ הגדיר את עצמו מלכתחילה כבמה לקולות שאינם נשמעים בתקשורת(תסתכל בסימניית ׳אודות׳).
      בנושא הנורא הנ״ל אין פשוט מה להוסיף על התקשורת.

  4. אין שום הטיה בתקשורת , הם עובדים אצל הסיטרא אחרא ומתפרנסים מזה , אם אתה שומע שם איזשהו קול שפוי או “ימני” זה בשביל ההרגשה הטובה שלך שתחשוב שיש דמוקרטיה.
    תנסה לא לשמוע חודש חדשות , וכשתפתח שוב אתה תתפעל עד כמה הם הצליחו להרחיק לכת בשקריהם .
    המסקנה המתבקשת מכל מהדורת חדשות היא ” יהודי , ארוז חפציך ומצא לך מקום אחר”

  5. בימין מדברים על צביעות ומוסר כפול דרך קבע אבל שימו לב:

    בכתבה שזועקת בכותרת על התגייסות התקשורת לקמפיין השמאל (הוא קיים?) בוחרים לשים תמונה של אולפן החדשות של כאן 11 והרמז ברור. אבל הסרטון שמוטמע בלב הכתבה הוא סרטון של כאן על??? נצחונותיו של נתניהו לאורך השנים. סרטון שהוא בהכרח מרים ומפרגן.