יאיר, אל תטיף לנו על דמוקרטיה

האיש אשר בכהונתו הקצרה נפרץ כל מחסום דמוקרטי מקובל שובר מדי יום שיאים חדשים של צביעות וחוצפה

קובי גדעון, לע"מ

בשעות הבוקר היום הודיע בית המשפט העליון כי הוא דוחה את כל העתירות שהוגשו על ידי ארגוני שונים נגד חתימת ישראל על הסכם הגז עם לבנון. בהמשך פורסם כי הסכם הכניעה יובא לאישור הממשלה הזמנית ביום חמישי השבוע, רגע לפני בחירות ובניגוד מוחלט לחוק יסוד המחייב את אישור הכנסת לכל הסכם הכולל ויתור על שטחי ישראל.

אם הצעד האנטי-דמוקרטי והלא חוקי הזה לא הספיק, בכאן 11 דווח עוד קודם לכן כי בממשלה שוקלים להביא את ההסכם "לאישור "טקסי" בכנסת הבאה" אך רק בתנאי – שימו לב – "אם יהיה לכך רוב". לפיד דוחף את ההסכם המופקר למרות הסתייגויות קשות שהועלו מצד היועצים המשפטיים לגבי מהלכים בלתי-הפיכים בזמן ממשלת מעבר וסמוך לבחירות, וכאמור בניגוד מוחלט לחוק המחייב את אישור הכנסת.

לפני כשלושה שבועות, מפלגתו של ראש ממשלת המעבר לפיד הגישה עתירה לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה להגדיר את ערוץ 14 כגוף פעיל פוליטית, ובכך למעשה להביא לסגירתו. העתירה ההזויה כמובן נדחתה על הסף, אבל עצם המהלך הדגיש עוד יותר את הנטיות האנטי-דמוקרטיות המטרידות של לפיד, המבקש להחיל את שלטון היחיד שהקים לעצמו במפלגה על ישראל כולה. במקביל, אחרי שבמשך שנים הזהיר מפני אחרים שהמנסים לגרור את ישראל לעוד בחירות, לאחרונה לפיד הודה כי הוא מעדיף בחירות שישיות על פני ישיבה עם הליכוד.

ובינתיים, שותפו הבכיר לממשלה, שר הביטחון גנץ, מקדם ביחד עם חבריו ליצור הכלאיים המכונה 'המחנה הממלכתי' חבילת חוקים לביטול מעשי של הדמוקרטיה בישראל, כולל ההצעה הבלתי נתפסת לאפשר לראש המפלגה הגדולה להקים ממשלה גם ללא רוב בכנסת. חברו לסיעה גדעון סער הציב בעדיפות עליונה חוקים פרסונליים מסוכנים המהווים גם הם פגיעה אנושה בדמוקרטיה.

הקואליציה בראשה עומדים לפיד וגנץ ניהלה במשך חודשים ארוכים מסע דורסני וחסר תקדים נגד האופוזיציה, תוך הדרה של נציגיה מוועדות הכנסת ומניעה מהם להגיש הצעות חוק. ליאיר לפיד, שבתור יו"ר אופוזיציה בקושי נכח בכנסת ואפילו לא טרח להגיע להצבעה בה אישרו את הסכמי אברהם, הייתה את החוצפה לתקוף את האופוזיציה הנוכחית בשל הביקורת המוצדקת שהיא מעלה נגד ההסכם המחפיר עם לבנון.

באמצע עוד הספיקו לפיד, ממשלתו והיועצת המשפטית המשמשת להם כחותמת גומי לקדם מחטף במינוי מני מזוז לוועדה למינוי בכירים (והורדו מן העץ הגבוה בידי בג"ץ), לצאת למבצע צבאי בעזה ללא אישור הקבינט ולחולל פארסה מביכה ומטרידה בגלי צה"ל. כעת כאמור, ההסכם בו ישראל מוותרת על אינטרסים ביטחוניים וכלכליים חשובים ללא כל תמורה עומד להיות מאושר בניגוד לחוק, תוך דריסת הכנסת וכל נוהג דמוקרטי מוכר, ובעזרת צונאמי של שקרים בסיוע כתבי החצר.

ואחרי כל זה, ראש הממשלה הזמני עוד העז הבוקר לדחוף ספין נואש נוסף, כאשר אמר כי הוא "חושש שנתניהו יטיל ספק בלגיטימיות של תוצאות הבחירות".

אתם מבינים? האיש שבכהונתו הקצרה הצליח בכהונתו הקצרה להשמיד כמעט כל זכר לדמוקרטיה הישראלית, מאשים את יריבו הפוליטי בדיוק בחטאים שהוא עצמו ביצע; האיש שעומד למסור לאויב חלק אסטרטגי משטח ישראל ללא רוב בכנסת וללא סמכות, הדיקטטור שמונה כראש ממשלה זמנית רק בזכות קומבינה עקומה ולאחר שהקואליציה שהרכיב התרסקה לרסיסים, האיש שהמחנה בראשו הוא עומד סירב במשך חודשים לקבל את תוצאות הבחירות ולא בחל באלימות – מטיף לאחרים על דמוקרטיה.

היינו מסכמים וכותבים שנשברו כאן שיאים חדשים של צביעות ואירוניה, אבל כאשר מדובר ביאיר לפיד רוב הסיכויים ששיאים חדשים עוד לפנינו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. הקשר בין לפיד לדמוקרטיה, זהה לקשר בין רצח ישראלים עבור פרסים מאוסלו לשלום.

    ב-2 המקרים מדובר במילה שנוכלי הסמול גונבים.

    בדיוק כמו שמי ש"לא מבין" שרצח איננו שלום – הוא נוכל אינטרסנט, בדיוק כך מי ש"לא מבין" שלפיד לא קנה את הדמוקרטיה – הוא נוכל אינטרסנט.

    לפיד בסה"כ מנסה להשתמש בטריק הכי ישן של נוכלי הסמול – להאשים שמי שלא מסכים איתו, הוא נגד הדמוקרטיה. אדם אשר מעוניין לנהל דיון ענייני על מדיניות, לא יתקוף ויאשים שמי שלא מסכים איתו הוא נגד הדמוקרטיה – וככה בדיוק ניתן לזהות אותם. אז לא צריך להתווכח עם נוכל אינטרסנט כמו לפיד. אין שום צורך להיגרר אחרי חסר תעודת הבגרות, אשר מנסה להסיט את הדיון ללגרום לך להוכיח ש"אין לך אחות".

    התשובה לנוכל כזה צריכה להיות פשוטה – להאשים אותו במשהו חזרה, למשל שלפיד מעוניין ברצח ישראלים עבור פרסים ללפיד מאוסלו – מי שלא מסוגל לנהל דיון ענייני ובוחר לתקוף ע"י האשמות (התכסיס הכי עתיק של נוכל סמולני), יקבל בחזרה בדיוק את שהוא מנסה – האשמות. כל אחד יקבל בדיוק את רמת הדיון שהוא מבקש.