התשובה תגיע בקלפי

"מי שמצביע משפיע" אינה רק סיסמא אלא זכות וחובה של אזרח במדינה דמוקרטית. בנסיבות הפוליטיות שנוצרו בישראל בשנים האחרונות הוטלה עלינו החובה הזו מספר פעמים רב מן הרגיל, וחשוב להתמיד בה גם כיום.

למרות תחושת עייפות שעשויה להיות מובנת, ליום הבחירות הנוכחי יש גם יתרון. האופן בו הסתדר מערך הגושים מציג שתי אפשרויות מובחנות, שלשתיהן רקורד שלטוני אותו ניתן לבחון ולקבל החלטה. לגוש הימין ומנהיגיו רשימת הישגים ארוכה ומוכרת, אך לצורך העניין ולהבנת החלופה חשוב להתמקד במאזנה של ממשלת בנט-לפיד בשנה וחצי האחרונה.

בתחום הכלכלי נרשמה במהלך שלטון ממשלת "השינוי" עליית מחירים דרמטית במימדים היסטוריים. יוקר המחיה בישראל קפץ כמעט בכל התחומים, אמנם בשל מגוון סיבות שחלקן גלובליות, אך האחראים לטפל בעניין בממשלה לא טרחו במיוחד לעשות זאת.

שר האוצר אביגדור ליברמן כשל לחלוטין בתפקידו הראשי שהוא מאבק ביוקר המחיה. מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר רשם עליה גבוהה מן הצפוי של 0.2%, מה שמעמיד את האינפלציה השנתית בישראל על שיעור של 4.6%, כאשר מדד המחירים לצרכן עליה מראשית השנה ב-4.3 אחוזים. על פי דיווחים רבים, שורה ארוכה של מוצרי צריכה בסיסיים עומדים להתייקר בימים הקרובים בשיעור של בין 20% ל-25%.

מחירי הדיור בישראל ממשיכים לזנק ללא מעצורים ועלו בשנה האחרונה בלא פחות מ-19 אחוזים, שיא של יותר מעשור. מדד מחירי השכירות עלה ב-0.7% בממוצע בלבד בחודש ספטמבר, אך עבור דירות במדגם בהן התחלפו השוכרים, שכר הדירה זינק בשמונה אחוזים שלמים. בכל הקשור לשיעורי האינפלציה בשירותים ובדיור, ישראל מככבת בצמרת העולמית וכל אחד מאיתנו מרגיש זאת היטב בכיס, בחשבון הבנק ובחשבונות החודשיים.

מול המצב הכלכלי המתדרדר, נראה כי מחולליו כלל אינם מודעים לעומק המשבר. כך למשל, שר המשפטים סער, שרת התחבורה מיכאלי ויו"ר מרצ גלאון, הודו כי אינם מכירים את מחיריהם של רבים מהמוצרים הבסיסיים שזינקו במשמרת שלהם.

גם שר האוצר מכחיש במשך תקופה ארוכה את עליית מחירי הדיור וכאשר הוא נתקל מדי פעם במחאה בציבור הוא בוועדות הכנסת, הוא מעדיף ללגום קפה באדישות ובקור מתריס. רק לאחרונה התפרסם כי המיסים שהטיל ליברמן על שתייה מתוקה מתוך נקמה קטנונית בציבור החרדי ממש לא השיגו את המטרה הבריאותית לכאורה של הפחתת הצריכה, אלא להפך.

האזרחים סובלים והממשלה שותה קפה. pic.twitter.com/lNjfWAf4A8

— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) February 15, 2022

גם בתחום המדיני רשמה ממשלת בנט-לפיד מאזן עגום במיוחד, עם נסיגה קשה במעמד האזורי של ישראל, שעל בנייתו עמלו קשות הממשלות הקודמות. החולשה המדינית, שהתבטאה בין היתר בהסכם הכניעה המופקר עם לבנון אליו דחף ראש הממשלה הזמני לפיד בניגוד לחוק ורגע לפני הבחירות, הובילה בתורה לחולשה ביטחונית מפחידה ולגל טרור שסופו אינו נראה באופק. אלה הם שני תחומים אשר בבירור התדרדרו תחת לפיד וממשלת השמאל, ולמרבה הצער צפויים להמשיך להתדרדר תחת המדיניות הנוכחית.

בתחום הפוליטי נרשמה תחת לפיד ובנט מגמה אנטי-דמוקרטית מדאיגה, החל מהשתקת האופוזיציה בכנסת ודחיקתה, דרך קידום חוקים פרסונליים ואחרים החותרים תחת עקרונות דמוקרטיים בסיסיים ועד ההתעקשות שלא להביא את אישור הסכם הכניעה מול לבנון לכנסת, כפי שדורש החוק, ואישורו בממשלה בלבד בהליך חפוז ותמוה. ומה קורה לכלי תקשורת שהעז לבקר את לפיד? גם הוא זכה לטעום את נחת זרועו האנטי-דמוקרטית של ראש ממשלת המעבר. ועוד לא התחלנו לדבר על פרשות כמו המינוי הגנוז של מני מזוז, או האופן בו היועמ"ש הפכה לחותמת גומי גמישה.

מה מסתתר באותיות הקטנות של הסכם הכניעה אותו לפיד מביא הבוקר לאישור? צפו ב @akibigman מדווח על חשיפת 'מידה' מאמש ושתפו את האמת שהממשלה מנסה להסתיר: ההפקרות, הוויתורים מול כל דרישות לבנון והסכנה העתידית >>
לכתבה המלאה ב'מידה' – https://t.co/7Q05T2s3bL pic.twitter.com/uXTRmR25fn

— מידה (@MidaWebsite) October 27, 2022

ובינתיים, מרבית הסוקרים והפרשנים מסכימים כי האפשרות היחידה של לפיד על פי הנתונים המספריים הקיימים להקים קואליציה מתפקדת, תהיה בהסתמכות כלשהי על המפלגות הערביות. אלו מצידן הגבירו לאחרונה את עוצמת ההסתה החל מתמיכה מפורשת בטרור בתקופה ביטחונית נפיצה ועד לקריאות לחרם על ישראל. איזו מין ממשלה תהיה ממשלת לפיד-טיבי-עודה? כיצד תוכל להיאבק בטרור, לשמור על צביון יהודי או לתפקד בכלל? התשובות לשאלות האלו מטרידות מאוד.

אך יש תחום אחד בו הצטיינו במיוחד אנשי "השינוי" וזו מלאכת הפילוג והשיסוי. אחד אחר השני, דובריה ונציגיה של קואליציית "הריפוי" מטיחים ללא הפסקה שלל כינוי גנאי ביריביהם הפוליטיים או בכל מה שמייצג את הלאומיות הישראלית. החל מ"בטלנים" דרך "כוחות אופל" ו"מכונות רעל" ועד השוואות נדושות אך נלוזות לתקופות אפלות – לפיד וחבריו לא בחלו במשך חודשים ארוכים בשום אמצעי של השתלחות, בעודם מעיזים לדבר על "אחדות" צבועה.

זו אם כן תמונת המצב ביום הבוחר, וזו השאלה שכל מצביע צריך לשאול בדרך לקלפי – האם אנו מעוניינים בהמשך מחדלי השנה האחרונה ובהעמקת השיסוי, או שישראל זקוקה לשינוי אמיתי שמתחיל בשינוי הממשלה הנוכחית.