תקשורת

התקשורת שוב סוערת על הוצאות מעון רה"מ שנחשפו לאחרונה. גם כאן, כרגיל, הדיון הפך למתלהם והחמיץ את הנקודות החשובות באמת

מרכז 'מולד' של השמאל הרדיקלי פרסם בערוץ 10 תחקיר מביך וחובבני במיוחד על עלות המאחזים. אבישי עברי לא מופתע.

פוסט עוקצני של ה'קרן החדשה' בפייסבוק, חשף אחת משתי אפשרויות מביכות: או שהיא משקרת, או שהיא לכאורה מסובכת בפלילים.

תחקיר של 'רגבים' וערוץ 2 חשף גביית פרוטקשן במגרשי חנייה מאולתרים של בדואים בלב המדבר. את אביב לביא התחקיר הרגיז במיוחד, מעניין למה.

הפאניקה הלא רציונלית שמעורר שילוב המילים "נתניהו" "גמרא" ו"מערכת המשפט" הפילה בפח אפילו את לונדון וקירשנבאום.

"ביביתון", "סמרטוטון", "זוועתון"; הכפשת ישראל היום הפכה זה מכבר לספורט הלאומי, אך מלבד בכי ונהי אין לה שום תוכן רציני. טור הביקורת של אבישי עברי.

איך קרה שחבורת ונדליסטים אינפנטילים חשובה יותר לתקשורת מאלימות נגד יהודים? אראל סג"ל מנסה להבין.

נתניהו אפה מצות וישב לשיחה עם רבני חב'ד, וגם העז להביע רגשות לאומיים ומסורתיים. זה הכניס את אורי משגב מ'הארץ' להיסטריה

ג'יבריל רג'וב הגיע ל'אולפן שישי', ונתקל בחומה פטריוטית של המראיינים; מסתבר שגם בשמאל מתקשים לנהל משא-ומתן עם הפלסטינים

אבישי עברי לא מבין את הביקורת על חשיפת החשדות כלפי השר סילבן שלום. הרי נבחרי הציבור צריכים לעמוד בסטנדרטים אחרים

מדוע יצא קצפו של מו"ל 'הארץ' עמוס שוקן על אחד מבכירי כותביו, והאם גם לדעתו אין דבר כזה עם פלסטיני? כשנלחמים במדינת הלאום היהודית הכל תופס

מתוך עצבות על מצבם של מקור ראשון ומעריב, רן ברץ מנסה לברר את השגיאה היסודית שהובילה לקריסה. מסתבר שהתשובה עוברת דרך התנהלות מגזרית מבולבלת ומגושמת, אשר מרתיעה את החילונים ולא מצליחה לספק את הסחורה. אין מה לעשות, תמונות חושפניות לצד כתבות הערצה על מקובלים לא ממש נראות אמינות עבור חילוני מן השורה

מזה 13 חודשים נתניהו לא התראיין בכלי התקשורת ולא ענה לשאלות או ביקורת. למה לציבור לא אכפת?

20 שנה חלפו מאז אוסלו, 20 גם חלפו מאז התחילה אילנה דיין את 'עובדה'. שום דבר לא השתנה: לא הקלישאות ולא דובריהן.

אחרי שהגנו על מחרימי ישראל ומגדפיה, השתתקו לפתע אבירי חופש הביטוי מהשמאל נוכח רמיסתה של ספיר סבח.

כיצד הייתם מגיבים אם בקריקטורה בעברית היה מופיע הכיתוב "עעעצצככגת"?

מאז הוקמה הטלויזיה החינוכית נהנו אזרחי ישראל מתכניות בינוניות, פיקוח על התכנים ומ-20 שנה של צפייה כפויה בשחור-לבן.

גורו הטבעונות גארי יורופסקי: בני-אדם הם החלאות שעל פני האדמה. רק בעלי חיים מדוכאים, משועבדים ומעונים. הסבל האנושי הוא בדיחה.

יש לכם אתר אינטרנט? אם לא ביצעתם סדרת התאמות לנגישות לנכים (יש דבר כזה) כדאי שתכינו 50,000 ש"ח למקרה של תביעה.

רשות השידור נוחלת כשלון צורב במימוש כמעט כל יעדיה. מדוע, אם-כן, שלא תסגר?

חשובי העורכים במדיה הערבית תקפו בחריפות את העיתונאים הערבים, אותם כינו "אקטיביסטים פוליטיים" משוחדים וחסרי אתיקה מקצועית

גדעון לוי הוזמן להרצות אודות הפסוק "צדק צדק תרדוף". דבר שאותו הישראלים, כמובן, צריכים לספק

תחקיר 'מידה' חושף את גודל המשבר בעיתון הארץ. עובדים בהווה ולשעבר מבקרים את התנהלות העיתון, ומבכים את הירידה באיכות ובמקצועיות

מגזין האינטרנט 972+ מהווה במה לטובי המוחות הישראלים המבקשים להכפיש את המדינה הציונית בשפה האנגלית. כך מוותרים על השכנוע ועוברים לתעמולה

פליטת פה בוטה לפרשן הפוליטי הבכיר של עיתון "סופהשבוע" ורדיו ללא הפסקה. בתכנית הרדיו "עמנואל ובן" ששודרה אתמול כינה כספית את גדעון סער בכינוי "כלב".

עובדי ארגון התקשורת האקטיביסטי 'אג'נדה' מתאגדים נגד ההנהלה ומביאים לקריסתו של הארגון. במופע של קניבליזם חברתי זוכים הארגונים לשינוי חברתי למפגש קצר עם המציאות

על מנת לנסות ולהמתיק את הגלולה המרה שבלעה מדינה שלמה אור ליום ג', אנו מגישים את נאום הזכייה המתוכנן של צמד הבמאים, גיא דוידי, במאי '5 מצלמות שבורות', ודרור מורה, במאי 'שומרי הסף'

כדי שערוצים מסחריים יוכלו לפעול, צריך לאפשר להם להיות כלכליים ולפעול באופן עצמאי לספק תוכן שהציבור רוצה, ולא את מה שהרגולטור החליט שהוא צריך

התקשורת מציגה את נתניהו כמי שמנסה לנקום בה מסיבות פוליטיות ואישיות. אך מי אחראי למשבר בענף? ומדוע הציבור נדרש לממן עסקים כושלים?