"התקשורת בתקופת אוסלו התנהגה כעדר, סירבה להשמיע דעות שהתנגדו להסכם"

מנכ"ל משרד החוץ לשעבר דורי גולד בראיון מיוחד ל'מידה' על חגי אלעד ("סכין בגב"), מורשת רבין ("לא אמר מילה על מדינה פלסטינית"), טראמפ וההקצנה במפלגה הדמוקרטית

"דיפלומטיה עובדת רק כשמאמינים בצדקת הדרך". ד"ר דורי גולד | פלאש90

ד"ר דורי גולד נחשב לאחד הדיפלומטים הישראלים הבולטים ביותר בעשורים האחרונים. גולד, שעלה לארץ בשנת 1980 בהיותו בן 27, כיהן בשורה של תפקידי מפתח, בין השאר כשגריר ישראל באו"ם, יועצו המדיני של ראש הממשלה נתניהו ועד לפני כשנתיים היה מנכ"ל משרד החוץ. כיום משמש גולד כנשיא 'המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה'.

בראיון מיוחד ל'מידה' מסביר גולד כי הכלל החשוב ביותר בדיפלומטיה הוא לחשוף באופן פומבי את כוונות האויב, גם אם מדובר בצעד לא פופולארי באותה עת. "הדיפלומטיה עובדת – אבל רק אם הדוברים נחושים ומאמינים באמת ובתמים בצדקת טענותיהם", הוא אומר. "תן לעולם לדעת מה היריב שלך עושה – אל תהיה בעמדה של סטנלי בולדווין (ראש הממשלה הבריטי לפני צ'מברליין), שידע היטב שהיטלר מפר את הסכמי ורסאי והיום אנחנו יודעים שסירב לומר זאת בפומבי כי חשש שיפסיד בבחירות ב-1935. להיפך, תראה לעולם מה היריב שלך עושה ולמה הוא עושה את זה, לא משנה מה זהות היריב".

על אף שהקריירה של גולד מבוססת כולה על שיג ושיח ויכולותיו הרטוריות לשכנע את הצד שכנגד – דווקא באחד הרגעים המשמעותיים ביותר של ישראל, תקופת הסכמי אוסלו שבימים אלו צוינו 25 שנים לחתימתם, חש גולד כי מונעים ממנו פתחון פה. "באוסלו חזיתי באסון שמתגשם, אבל היה קשה להעביר את התחושות האלו הלאה, לציבור", הוא נזכר ומוסיף: "אני לא בעד תקשורת אידאולוגית של ימין או שמאל. אני בעד פלורליזם מחשבתי. השגיאות הגדולות ביותר במדיניות החוץ קורות בגלל היעדר פלורליזם. בגלל שכולם הולכים אחר העדר אז מקבלים אסונות כמו הסכמי מינכן ואוסלו".

אתה חושב שהיום אוסלו היה עובר?

"אני לא יכול לענות על שאלה כזו. מה שכן היום המתנגדים להסכם היו יכולים להביע חששותיהם בצורה הרבה יותר פשוטה. הרי בזמנו לא היה פייסבוק ואפילו ערוץ 2 לא התחיל עוד לשדר. היו ערוץ 1, רשת ב', גלי צה"ל והעיתונים המודפסים. הם החזיקו במונופול על הידע, ואם הם החליטו להשתיק דעה מסוימת – פשוט לא היו שומעים אותה. אסור שדבר כזה יקרה".

הטרור וההתפכחות

לדברי גולד, תקופת אוסלו הייתה גם שעתה המכוערת ביותר של התקשורת הישראלית: "ראיתי סירוב עיקש של התקשורת לקחת בחשבון דעות אחרות, כאלו שאינן רואות באוסלו חזון אחרית הימים. התקשורת הייתה מגויסת לטובת אוסלו, וגרמה לאנשים רבים להאמין להנחת היסוד השקרית שיאסר ערפאת הוא נלסון מנדלה של הפלסטינים ושהוא זנח את האלימות ככלי להשגת שאיפותיו הפוליטיות. אני ורבים שכמותי ידענו שמדובר בשקר בוטה, אבל לצערי היו צריכים להירצח הרבה ישראלים כדי שאנשים יתפכחו ויבינו שאוסלו היה טעות נוראית. באופן מדהים יש עדיין כאלו שחושבים שזה היה הסכם טוב".

מה הכוונה ב"תקשורת מגויסת"?

"ידיד טוב שלי, זאב שיף ז"ל, שהיה הפרשן הצבאי של 'הארץ', דיבר על אוסלו כהסכם מלא חורים כמו גבינה שווייצרית. אהוד יערי ניסה לחשוף גם הוא את הכשלים בהסכם – אבל הם היו היחידים וגם אותם תקפו בחמת זעם על שהעזו לדבר".

גולד מספר על מקרה שארע עוד בטרם הסכמי אוסלו, כאשר עבד בסוף שנות השמונים כחוקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים (כיום חלק מה-INSS). ראש המרכז בזמנו היה האלוף וראש אמ"ן לשעבר אהרון (אהרל'ה) יריב, ובמכון החליטו לנפק ספרון המפרט את האפשרויות העומדות בפני ישראל בנוגע לשטחי יש"ע. "מרבית החוקרים העלו על הדף בין היתר אופציה של מדינה פלסטינית. הם כמובן שרטטו את סידורי הביטחון הנדרשים, כמו השארת חטיבות צה"ל בשטח, תחנות התרעה, שליטה במרחב האוויר וכדומה – אבל הסכימו לקונספט של מדינה פלסטינית".

פיגוע התאבדות בקו 18 בירושלים, פברואר 96 | ויקיפדיה

"שאלתי אותם", משחזר גולד, "איך הם מרבעים את המעגל של סידורי ביטחון נוקשים עם נכונות להסכים למדינה פלסטינית. הרי אותם 'סידורי ביטחון' סותרים את התפיסה המדינית להסדר הקבע. לא באתי ממשפחה של ליכוד או עבודה – רק הפעלתי את השכל הישר. הבנתי שההצעות שלהם זה לא פתרון".

המסמך שמצדד בהקמת מדינה פלסטינית קיבל תהודה רבה בתקשורת, בעיקר כי הוא נחתם על ידי המכון בראשו עמד ראש אמ"ן לשעבר יריב. דעת המיעוט של גולד מנגד נעלמה כלא הייתה: "המסמך קיבל חשיפה מדהימה, כותרות ראשיות בכל העיתונים. אני לעומת זאת פניתי לכל העיתונים הגדולים – ידיעות אחרונות, מעריב והארץ – וביקשתי שיתנו לי לכתוב את דעת המיעוט. לא ציפיתי לקבל כותרת ראשית בשער של יום שישי, יותר בכיוון של טור בגודל של בול דואר – אבל לא קיבלתי כלום. נפנפנו אותי בגמגומים. המקום היחיד שנתנו לי להתבטא זה חצי עמוד בג'רוזלם פוסט באנגלית. אני חלילה מזלזל ב'פוסט' אבל ישראלים קוראים עיתונים בעברית, לא באנגלית".

רבין לא אמר מילה

גולד היה חבר במשלחת ל'שיחות וושינגטון' שנערכו ב1993-1992, מכוח החלטת ועידת מדריד, ונערכו בין נציגי ממשלת ישראל לנציגות מקומית של ערביי יהודה ושומרון, בראשות פייסל חוסייני. אש"ף הודר מהשיחות, לפחות רשמית. במקביל לשיחות בבירה האמריקנית, פתחו באוסלו רון פונדק ויאיר הירשפלד בשיחות חשאיות עם נציגי אש”ף, בהסכמת ערפאת.

ביוני 93 רבין עוד דרש משר החוץ שלו שמעון פרס “להפסיק המגעים [באוסלו] עד לבירור נוסף” כדי לא לפגוע בשיחות וושינגטון. שלושה חודשים בלבד לאחר מכן רבין כבר לחץ את ידו של ערפאת על מדשאת הבית הלבן בטקס החתימה הרשמי של אוסלו.

לדברי גולד, באותה תקופה הוא לא חש  שמישהו חותר תחת התהליך, אבל מרגע ששיחות אוסלו הפכו לעניין פומבי היה ניתן לראות כיצד עובדת המכונה המשומנת על דעת הקהל: "מכוני מחקר 'מטעם' שמטרתם לחזק את הרעיון שאוסלו מייצג תפנית חיובית במזרח התיכון קיבלו במה נרחבת בתקשורת האמריקנית והישראלית. אני ניסיתי להילחם בזה".

רבין, פרס ועראפת מקבלים את פרס נובל לשלום | יעקב סער, לע"מ

ניסית לדבר עם רבין?

"הייתה אישיות מסוימת שלא אנקוב בשמה שפעלה לצרף אותי לצוות של רבין. הוא רצה שאצטרף כדי לאזן את הצוות של פרס שהיה מאוד דומיננטי. אני תמיד בעל נטיות פטריוטיות ולכן מוכן לסייע לראש הממשלה בדברים שאני חושב שהם מסוכנים אבל תוך כדי השיחה בינינו הוא קיבל דיווחים מהכנסת שמדובר במהלך שלא יעלה יפה. הבנתי שיש פה כאוס וויתרתי".

אהוד יערי טוען שאם רבין לא היה נרצח הוא היה נסוג מאוסלו

"אני לא יכול לומר מה רבין חשב לגבי המשך תהליך אוסלו, אבל אני יודע מה הוא אמר בפומבי. כדי להבין את ההיסטוריה צריך לראות מה אנשים אומרים בפרהסיה ולא בשיחות פרטיות. בנאום האחרון של רבין בכנסת באוקטובר 95', חודש לפני שנרצח, הוא הבהיר את העקרונות המנחים שלו לשמירה על גבולות ברי הגנה: לא נחזור לקווי 67', ירושלים המאוחדת בירת ישראל, בקעת הירדן בידינו 'בפירוש הנרחב ביותר', סיפוח גוש עציון ואפרת והקמת גושי יישובים שלפי רבין 'הלוואי שהיו כמותם, כמו גוש-קטיף, גם ביהודה ושומרון'. רבין לא אמר מילה על מדינה פלסטינית והתנגד לעיקרון 'חילופי שטחים'".

אתה רואה איש שמאל כיום שהיה חותם על הצהרות כאלו?

"רבין לא אהב את אוסלו ולא האמין לערפאת, אבל הנאום שלו יכול להוות בסיס לעמדה של אחדות לאומית סביבה יתכנסו מרבית אזרחי ישראל. מאוד קל לא להסכים, מאוד קל להתנצח ולבוז לצד השני ובדמוקרטיה חשוב מאוד לחדד מחלוקות ולהתווכח – אבל הקלישאה 'כוחנו באחדותנו' מדויקת. אם תהיה בינינו אחדות לאומית נוכל להשיג הסדרים טובים לישראל".

"אובמה היה בעיה אסטרטגית"

בסוף שנת 2013 מינה נתניהו את גולד ליועץ מדיני במשרה חלקית, בדגש על היחסים עם ארצות הברית, וביוני 2015 הוא מונה למנכ"ל משרד החוץ, בו כיהן במקביל לכהונה השנייה של הנשיא אובמה. "אני מאמין בניתוח רעיונות, לא אנשים – ואובמה הוא תוצר מובהק של ניכוס דעות מוטעות", מסביר גולד. "אובמה זה לא הבעיה של היישוב איתמר. זו הייתה בעיה אסטרטגית. הוא הוזן בהנחות יסוד שקריות ובראשן שהסכסוך בינינו לבין הפלסטינים הוא לב הבעיה במזרח התיכון. הוא גם חשב באמת ובתמים שהמשטר באיראן יכול להיות מועיל להשכנת שקט. הוא לא הקשיב לשייח'ים  ולמנהיגי מדינות ערב שהבעיה שלהם היא עם משמרות המהפכה, לא עם ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון".

מתי הבנת שאובמה נשיא בעייתי לישראל?

"מהר מאוד. ב-2009, כשהייתי מחוץ למסגרת שלטונית, קיבלתי פנייה ממכר ששירת באו"ם באתה תקופה. הוא אמר לי 'אתה חייב לבוא ללונדון'. כשהגעתי לעיר הלכנו למלון מאוד מפואר ועלינו לקומה העליונה. כולם חבשו לראשם גלביות. נכנסנו לסוויטה מפוארת ושם ישב מישהו מבית המלוכה של אחת ממדינות המפרץ. הענקתי לו עותק של ספר שכתבתי על איראן, והוא התחיל לדבר. הוא אמר לי: 'דורי, יש שתי בעיות במזרח התיכון'. שאלתי אותו מהן אותן בעיות והוא השיב: 'הראשונה איראן, השניה אובמה'".

יש שיגידו שהסרבנות העקבית של ערפאת ואבו מאזן הצילה אותנו מנסיגות מופקרות

"אפשר להגיד את זה. אני לא יכול לדבר על ההצעות של ברק ואולמרט, שאם חלילה היו מתקבלות היינו במצב קטסטרופלי. בתקופת אובמה היינו מוכנים לעבוד עם הממשל, אבל לא הסכמנו בשום ואופן לקבל 'הצעות' שלדעתנו מסכנות את ביטחון ישראל. דיפלומטיה נכונה מתבססת על גמישות ביחד עם נכונות לעמוד על שלך".

הקרע העיקרי עם אובמה היה בנושא האיראני

"יש תמיד דילמה מה עושים אם הממשל מתנגד למדיניות הישראלית. אתה יכול להתקפל ולהסכים לדעות שלו, או שאתה יכול בכל זאת להעביר את הטיעונים שלך בתקווה שבסופו של דבר משהו יחדור ויהיו שינויים במדיניות האמריקנית. בכל מקרה חייבים להראות כבוד ולא לעשות דברים שיעוררו את דעת הקהל אמריקנית נגד ישראל".

הנאום של נתניהו בקונגרס במרץ 2015 היה שנוי במחלוקת בתוך ארה"ב

"נתניהו הוזמן על ידי חברי קונגרס רפובליקנים לשאת דברים, הוא לא הזמין את עצמו. הגרעין האיראני זה נושא שבנפשנו ולא סוגיה פנים-אמריקנית. לכן אני לא מבין בכלל על מה הביקורת. אף אחד לא חשב שבזכות הנאום אובמה יבטל את העסקה או שהדמוקרטים יצביעו נגדה, אבל עובדה שאפילו בניו יורק טיימס הודו שהנאום של נתניהו היה מרשים ושהוא מקשה על אובמה בקונגרס".

מה דעתך על ראשי מערכת הביטחון כמו מאיר דגן או תמיר פרדו שהודו כי פעלו בזמן אמת להפריע לפעולות צבאיות נגד איראן?

"אני שולל לחלוטין את הרעיון שפקידים, בכירים ככל שיהיו, יכולים לנהל את המדינה ולהתעלם ממי שנבחר באופן דמוקרטי על ידי העם. מי שמקבל החלטות בנושאים ביטחוניים הוא ראש הממשלה, יחד עם שר הביטחון והקבינט".

האיומים לתקוף באיראן היו אמינים?

"לא רוצה להתעסק בספקולציות בנושאים מבצעיים".

לפגוע במנהיגים

בתקופה בה כיהן כמנכ"ל משרד החוץ היה אחראי גולד מטעם המשרד על ניהול שיחות הפיוס עם טורקיה. ביוני 2016 נחתם ההסכם במסגרתו ישראל פיצתה את טורקיה ב-20 מיליון דולר על תקרית המשט והסכימה לאפשר העברת סחורות מטורקיה לעזה, דרך נמל אשדוד. בתמורה טורקיה התחייבה להימנע מהגשת תביעות נגד קציני צה"ל שהשתתפו בעצירת המשט.

כחצי שנה לפני חתימת ההסכם גירשה טורקיה משטחה את סאלח אל-ערורי, בכיר חמאס ששוחרר בעסקת שליט וניהל מטורקיה מערכת טרור נגד ישראלים, בראשם חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים ביוני 2014. "הבהרנו לטורקים שכל עוד ערורי לא הולך, המשא ומתן לא ילך לשום מקום", מספר גולד. ערורי אמנם גורש מטורקיה ועבר מקטאר ללבנון, אך לאחרונה אפשרה ישראל לערורי להיכנס לרצועת עזה.

ההסכם עם טורקיה זוכה עד היום לביקורת נוקבת: טורקיה ממשיכה לשמש בסיס אם לעשרות פעילי חמאס, המעורבים בתכנון פיגועים ובגיוס כספים לארגון הטרור; הפיצוי על המרמרה חיזק את מעמדו של ארדואן ופגע בלוחמי צה"ל שנפצעו בתקרית; והיחסים הדיפלומטיים עם ארדואן מצויים כיום בשפל המדרגה, כאשר במאי האחרון גורש שגריר ישראל מטורקיה לאחר בידוק בטחוני משפיל בשדה התעופה. מנגד יחסי המסחר בין המדינות פורחים.

גולד מסרב לדון בפרטי ההסכם, אך חושב כי למרות ההתקרבות האחרונה בין טורקיה ואיראן שתי המדינות לא תמיד יישארו חברות טובות. גולד רומז בדבריו לניסיונות האיראנים להמיר אזרחים טורקים במזרח המדינה משיעים לסונים, כמו גם המאבק הסמוי והגלוי על ההגמוניה הדתית בסוריה ובעיראק: "אנחנו תמיד צריכים לזכור שהאויב המרכזי שלנו הוא איראן, ולכן עלינו לפעול בהתאם. הסיפור עם טורקיה רחוק מלהיות גמור ובסופו של דבר גם ארדואן יצטרך להפנים את הסכנה האיראנית ולהתאים את מדיניותו בהתאם".

מה דעתך על המדיניות הישראלית מול חמאס בעזה?

"אני לא רוצה להכניס את צה"ל לסמטאות של עזה אבל צריך לכוון את המאמץ נגד המנהיגים. זה מה שעשינו בעבר וזה מה שירתיע אותם".

חיסולים ממוקדים יובילו ככל הנראה לעימות נוסף ולכניסה לעזה

"אסור לך לשדר חולשה ואסור לך להראות שאתה חושש להפעיל כוח. לא רק לנו יש מה להפסיד. יש לנו אויבים בכמה חזיתות, גם בצפון מול חיזבאללה וגם בדרום נגד חמאס, ואיראן משחקת תפקיד מרכזי בשני המקומות. עם כל הכבוד לסיוע הרוסי לסוריה ושיתוף הפעולה שלה עם האיראנים אנחנו עובדים נכון מול הממשל האמריקני כדי לנהל את הבעיות האלו, ולדעתי הסנקציות על איראן יישאו פרי גם במלחמה בטרור".

"בלתי נתפס שטראמפ יצא מהסכם הגרעין"

גולד שולל את הטענה כי הדיפלומטיה הישראלית רכה מדי, בעיקר בהקשר הפלסטיני. "תמיד אפשר לשפר, למנות דוברים עם מסר מלוטש יותר, אבל בסך הכל ישראל פועלת נכון מבחינה דיפלומטית. לאורך שנים התאמצנו להראות לעולם שיש בעיות חמורות עם מה שהפלסטינים אומרים ועושים. הרבה שנים אמרו לנו 'בשביל מה צריך לתקוף את הפלסטינים' אבל עכשיו רואים למה, ועם טראמפ קוצרים את הפירות".

יגידו לך ששפר מזלנו שטראמפ בבית הלבן, והגישה הנוקשה שלו כלפי הפלסטינים ואיראן לא קשורה לדיפלומטיה הישראלית

"העמדות של יועצי טראמפ בהחלט קשורות גם לישראל. הם שמעו את הטיעונים שלנו והגיעו למסקנות דומות לשלנו. אם ישראל לא הייתה עומדת על הרגליים האחוריות בסוגיה האיראנית למשל, אפילו אם זה היה כרוך בעימות דיפלומטי עם נשיא ארה"ב, התפנית הזו לא הייתה נעשית בצורה כה חדה".

ההשפעה נוגעת גם לסוגיה הפלסטינית?

"כמובן. למשל ההחלטה האחרונה של טראמפ להעניש את אש"ף בגלל שהפלסטינים מאיימים לפנות להאג נולדה כתוצאה מחקיקה בקונגרס עוד ב-2015. אני לא רוצה להיכנס לפרטים אבל יש אנשים טובים שפעלו לגרום לחקיקה הזו לקרות. למזלנו היום טראמפ מיישם בפועל את מה שהוחלט לפני שלוש שנים".

ביום חמישי האחרון ניקי היילי תקפה את מנכ"ל 'בצלם' חגי אלעד והגדירה את הנאום שלו "מעוות"

"מה שאלעד עשה זו נעיצת סכין בגבה של מדינת ישראל. אין דבר טוב יותר לאויבי ישראל מאשר לצטט ישראלי שתוקף את ישראל, בייחוד מעל בימה מכובדת כמו מועצת הביטחון של האו"ם. ביקורת זה דבר חשוב ומפרה, אבל ההתנהגות של מנכ"ל בצלם אינה מקובלת במדיניות דמוקרטיות, ועוד בהזמנה של מדינה כמו בוליביה שהיא אינה דוגמה ממש טובה לדמוקרטיה בעולם".

טראמפ מסתמן בינתיים כאחד הנשיאים הטובים לישראל אי פעם

"טראמפ העניק לישראל שתי מתנות מדהימות, ועוד אחת בדרך. הראשונה כמובן היא היציאה מהסכם הגרעין עם איראן. זה כמעט בלתי נתפס. אם היית שואל לפני כמה שנים אף אחד לא היה מאמין שאפשר להחזיר את הגלגל לאחור. הדבר השני זו העברת השגרירות. שתי המפלגות בארה"ב דיברו על זה, הייתה חקיקה אבל בסופו של דבר לא עשו כלום. טראמפ עשה את זה. הנושא השלישי הוא הפסקת המימון לאונר"א. אנחנו לא יודעים איך זה יסתיים אבל ברור שאי אפשר להמשיך ככה שמה שהתחיל עם 600 אלף פליטים הפך לחמישה מיליון. לא יכול להיות שהפליטות עוברת מדור לדור וזה שמוכנים להיאבק בכך זה דבר מאוד חיובי".

הדמוקרטים מקצינים

טראמפ ואובמה | ויקיפדיה

מאז נכנס הנשיא טראמפ לבית הלבן וחיזק את הקשר עם ישראל, עלו הטענות לפיהן היחסים החמים עם טראמפ עלולים לפגוע ביחסים עם המפלגה הדמוקרטית ומרבית יהדות ארה"ב. גולד מציע להתייחס גם לסוגיה זו בפרופורציות הנכונות. "אני מרצה הרבה בחו"ל, מופיע בפני יהודים בניו יורק, לוס אנג'לס ומיאמי ומתרשם שיש עדיין קשר הדוק בין הקהילה היהודית בארה"ב לישראל. אסור לקחת את היחסים מיוחדים האלו כמובן מאליו, אבל גם לא להיכנס ללחץ".

גולד מספר כיצד בזמן כהונתו כשגריר באו"ם הוזמן לטקסס להיפגש עם המושל דאז ג'ורג' וו. בוש. "תדרכתי אותו אבל מיד הבנתי שפגשתי את מי שאולי יהיה מועמד הרפובליקנים לנשיאות. החלטתי לאזן את הביקור הזה וצלצלתי לסנטור ג'ו ליברמן. תוך שבוע הופעתי בפני אחד הפורומים החשובים של הדמוקרטים".

הליך מינוי השופט קוואנו לבית המשפט העליון לא מעיד על הקצנה במפלגה הדמוקרטית?

"ועוד איך. זה תהליך מדאיג. צריך להבין שלא מדובר רק בהקצנה נגד ישראל, אלא במידה מסוימת גם נגד אמריקה עצמה. אני מקווה שהם יתעוררו ויבינו שהם הלכו רחוק מדי. בכל מקרה אסור לנו לוותר על אף צד ואפילו אם קשה בתקופות מסוימות להעביר מסר ישראלי אצל הדמוקרטים, חייבים לעשות את זה. בסופו של דבר היחסים המיוחדים עם שתי המפלגות הם אלו שיקבעו את מערכת היחסים בינינו לארה"ב".

עד כמה ה-BDS מהווה איום?

"ה-BDS הוא איום על היהודים, לא רק על מדינת ישראל. הוא יכול בקלות להפוך לאנטישמיות גרידא ולהטיל אימה על סטודנטים יהודים בארה"ב, וזו עובדה שהרבה מארגוני ה-BDS קשורים לארגוני טרור כמו חמאס. אני שמח שממשל טראמפ התחיל לטפל בנושא באופן רציני".

נוח לך עם זה שאין שר חוץ במשרה מלאה ושנתניהו הוא שנושא בתפקיד?

"בממשלות ישראל בעבר היו ראשי ממשלה שהיו גם שרי ביטחון, כמו בן גוריון, ברק ורבין. אף אחד לא פתח את הפה למרות ששר ביטחון זה תפקיד הרבה יותר קשה משר חוץ. ראש הממשלה מעורב מאוד בנושאים המדיניים ולכן אין פה סתירה או בעיה".

אתה רואה את עצמך חוזר לקדמת הבמה הדיפלומטית?

"ממשל טראמפ מייצר הרבה הזדמנויות לישראל והרבה מהשינויים שטראמפ מכניס הם בקנה מידה היסטורי ויישארו אתנו עוד שנים ארוכות, גם אחרי שילך. אבל המציאות לא סטטית ודברים יכולים להשתנות בארה"ב ולכן צריך לנצל את המצב. אם יבקשו ממני עזרה תמיד מוכן לסייע".

(נצפה 1 פעמים, 1 ביקורים היום)

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

16 תגובות למאמר

  1. דליה רבין – אמרה מפורשות – בראיון במעריב
    שאבא שלה עמד לחזור בו מהסכם אוסלו.

    1. לבת דליה רבין סתמו את הטענות על הנסיבות החשודות של ההתנקשות באביה (בעקבות כוונתו לסגת מהסכמי אוסלו) – על ידי כך שמינו אותה לתפקיד סגנית שר הביטחון בלי שיש לה מושג בביטחון. ואת כל בני המשפחה שהבינו כי השמאל השתמש ברבין לצרכיו וזרק אותו כשלא היה בו צורך – מרחו במיליוני שקלים (באמצעות הזרמה ל"מרכז רבין"). משפחה שאפשר לקנות אותה בכסף לא תתאמץ לחשוף את האמת.

    2. ל"הכסף עשה את שלו"
      הכסף ממשיך לעשות את שלו גם בכל צבא העמותות של השמאל כמו שוברים שתיקה, זוכרות, בצלם וכו' וכו'…
      משעשע שכל עמותות השמאל שמוציאות את פרנסתן מה"זכויות אדם" (אך ורק לערבים והמסתננים כמובן) הן תמונת ראי לשלל ארגוני פת"ח, אש"ף, החזית לשחרור, וכו' כו' למיניהם המוציאים את פרנסתם מ"הסכסוך".
      ערפאת הפך למיליארדר, כך גם מחמוד עבאס ובניו ולהקת המקורבים שלהם. בכירי החמאס מתהדרים בווילות מפוארות לחוף הים של עזה ומשייטים ברכבים יוקרתיים.
      ההבדל שעל הישראלים שלנו שופכים פחות כסף מאשר על הערבים…
      לכן אין עניין אמתי לא לאלה ולא לאלה בשינוי המצב
      הפתרון היחיד האפשרי הוא ייבוש נתיב הכסף…

  2. בהקשר של אובמה, אם מנתחים את מעשיו, הוא היווה סכנה קיומית לישראל ואף יותר מכך הוא פעל לקידום האחים המוסלמים באופן עקבי.
    נגד ישראל פעל בדרכים הבאות….
    1. גרעין לאירן
    2. הפלת מובראק והעלאת האחים המוסלמים
    3. יצירת המפלגה הערבית המשותפת בישראל ודחיפה לקוהליציה עם מפלגת העבודה ופירוק הציונות ומדינת ישראל.
    4. פילוג העם היהודי על ידי יצית גי סטריט
    5. סירובו לספק לישראל טילי סטינגר בצוק איתן גורמת לי לחשוב שהוא יזם את המלחמה של חמס, שבסופה ניסה לדחוף את ידראל לתווך טורקי וקטארי.
    6. הודעתו של שר החוץ הרוסי כי בתום כהונת אובמה, אובמה רצה להעביר החלטה במועצת הבטחון להקמת מדינה פלשתינאית ללא משא ומתן. הרוסים איימו על אובמה בווט.
    אובמה להערכתי הוא צורר כמו היטלר, למזלנו ובעזת נתניהו הוא ניכשל בכל מעשיו.
    6.
    https://youtu.be/AOKYQZLOEhQ
    ראיון מהמם עם פרופסור ריצארד רובינשטיין על רצון אובמה לבטל את מדינת ישראל. מומלץ.

  3. אז ביקורת באום זו בגידה, המפלגה הדמוקרטית פועלת נגד אמריקה, טראמפ הכי טוב לישראל, נתניהו מרשים ומה שחשוב זה שהתקשורת הייתה מגויסת לפני 25 שנה (למרות זאב שיף ואהוד יערי וכל אלה שגולד לא זוכר). רק חסרה אמירה בעד המתיישבים ו"נדבנים יהודים", אזכור שאירופה מתאסלמת ועל הסכנות של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – ויש לכם ריאיון עם אלגוריתם.

    1. ובמקרה שלך, מדובר בדבשת בגודל הר האוורסט.
      לא נורא. אתה מוזמן לשרבט לעצמך את הרשימה הבאה: "איסלמופוביה, הומופוביה, שלום של אמיצים, אובמה היה הנשיא הכי טוב לביטחון ישראל, ארה"ב, העולם והיקום בכלל, הימין כולו כאיש אחד רצח את רבין, בקרוב צפוי לנו צונאמי מדיני" וכמובן, אסור לשכוח את המנטרה האולטימטיבית -הכיבוש משחית." רק חסרה האמירה – "כל מי שלא חושב בדיוק כמוני הוא בבון מתלהם, גזעני, פשיסטי ולא שפוי" ואז תקבל את האלגוריתם הקוטבי לאלגוריתם שהמאמר כביכול נותן לך. אבל מובן שאתה לא תתייחס לאדם שיחזיק ברשימת הדעות האלו, או ליתר דיוק ברשימת הססמאות האלו, כאל אלגוריתם חסר בינה. להפך, אתה תאמין בלב שלם שאיש כזה הוא פסגת הנאורות, החכמה, המתינות והרציונלית. בדיוק כמוך כמובן.
      מילא. כנראה הסקת מסקנות קלוקלת כזאת היא בלתי נמנעת, כשאלגוריתם מהלך משלה את עצמו שהוא מתכנת, ומכנה אנשים אחרים בשם אלגוריתמים, למרות שהם נבונים ומנוסים ממנו לאין ערוך.

    2. ביקורת על ישראל באו"ם היא בגידה? ממש לא.
      אי הכרה בזכותה של ישראל להתקיים והפצה מודעת של שקרים אודותיה היא בגידה?בהחלט כן.

    3. לגבי התקשורת, הכל עניין של פרופורציות. כמה עוני אמן וחסידים עיוורים של תהליך אוסלו היו כאן, לעומת אנשי התקשורת המעטים כמו אהוד יערי, שלא איפסנו את היושרה והמקצועיות שלהם בבוידם? ובעצם, מה אחוז אנשי התקשורת כיום שעמדותיהם הן שמאלה מ'מרצ', ושמשתיקים ומחניקים כל דעה אחרת ככל שהם רק יכולים?
      למעשה, אין טעם בשאלות האלה, מפני שאין אף אחד בארץ שלא יודע כבר מזמן את התשובות, כולל אתה כמובן.

    4. הבעיה שלכם – תומכי אי"ה – היא שאתם לא מוכנים לקבל שלמעלה מחצי מהעם תמך בהסכם אוסלו (וראינו מה עשיתם עם זה), ועדיין אתם לא מוכנים לקבל שלמעלה ממחציתו תומך בשתי מדינות (כן, הקמת מדינה פלסטינית). מבחינתכם זה מספיק לפצוח במטח קללות אישיות (תגובה ראשונה) עיוות המציאות (תגובה שנייה) והנחה שזו עמדה שהיא "שמאלה ממרצ". שהרי לפי אחד מתנועה בעלת סממנים פשיסטיים, אפילו בגין הוא שמאלני. איך אומר הנשיא הסיבירי רפה השכל שלכם? סאד.

    5. קראת לעצמך "מתכנת" כדי שנדע שאתה אחד מה*עליונים*, אנשי ההי-טק, ולא אחד מה*נחותים*, כמו, נגיד, מוכר חמוצים בשוק הכרמל. אבל זו בדיוק הבעיה: הדעות הפוליטיות של ה"שמאל השפוי" אינן מבוססות על המציאות, אלא על הצורך בהרגשת עליונות על האספסוף הפרימיטיבי. היות שמוכרי החמוצים נוטים להיות ימניים, המתכנתים חייבים להיות בשמאל, כדי לא להזדהם במגע עם הטמאים. אם השמאל צודק או טועה פשוט לא רלוונטי עבורם.

      זה לא חדש. במשך כל ההיסטוריה, מיוון העתיקה ועד ימינו, בני אצולה ומעמד גבוה נטו להזדהות עם האויב, כאפשרות עדיפה על הזהות עם בני עמם ממעמד נמוך יותר. אלקיביאדס האתונאי בגד בה קודם עם ספרטה ואח"כ בשניהם עם פרס; יהודים מומרים משכילים היו האויבים המרים ביותר של היהדות בימי הביניים; רבים מצעירי המעמד הגבוה הבריטי באנגליה של שנות ה 30 העריצו את היטלר או סטאלין כעדיפים על האספסוף ששולט באנגליה בגלל הדמוקרטיה השנואה; ואנשי ה"שמאל השפוי" של מר"צ, "בצלם", ושות' הינם כמעט ללא יוצר מן הכלל אנשי העילית הישנה — ז"א אשכנזים חילוניים ממשפחות מבוססות — אשר אינם מסוגלים לסבול את ישראל כיום, בה אינם שולטים ללא מצרים כמו בעבר.

      אפשר לראות זאת, למשל, בכך שאין דבר נפוץ יותר ב"שמאל השפוי" מאשר, מצד אחד, הערצה לערבים — לוחמי החופש נגד הכיבוש הישראלי הנורא — ביחד עם בוז ושנאה ל"ערבים היהודים" (יהודים מזרחיים) ש"הופכים את ישראל לעוד מדינה ערבית פרימיטיבית". הסתירה הלוגית הברורה פה הנה בלתי נראית לרבים מהם.

    6. אין לך מושג מה המוצא שלי וכמה אני מרוויח אבל אלף סטיגמות זדוניות יש לך על מתכנת שמכריז בגאווה שהוא איש שמאל. תסתכל על עצמך חביבי – החלקת על השכל.

    7. או, אני חושב שבהחלט *יש* לי מושג מה המוצא שלך וכמה שאתה מרוויח. לפחות בסבירות גבוהה.

  4. השמאל הישראלי פועל בדיוק כמו השמאל באירופה .
    באירופה הם זקוקים למצביעים ,מביאים מהגרים שעושים שמות בארצם
    והיום הרצון שלהם זה שלטון השריעה !! הם אומרים זאת בלי בושה .
    קבלו אותם בידיים פתוחות ובגבולות פתוחים . ( הם מנהיגי אירופה מודים בזאת .,אך מאוחר מידי ) והיום אנשים חוששים .אונס רצח ביזה והרס .
    כך עושה השמאל בארצנו !! הוא לא חושב על המדינה לעתיד לבוא
    הוא חושב על כיסו וכסאו !!! ואבוי לנו מהשמאל שמחסל את המדינה !! בן גוריון היה מתהפך בקברו !!!

  5. "אני חלילה מזלזל ב’פוסט’ אבל ישראלים קוראים עיתונים בעברית.." – לדעתי הכוונה הייתה לשימוש במילה "איני".

    "ניסיונות האיראנים להמיר אזרחים טורקים במזרח המדינה משיעים לסונים" – מרגיש כמו טעות, האיראנים שיעים שאין סיבה שיעדיפו סונים ומנגד קשה לי להאמין שיש הרבה שיעים במזרח טורקיה.

    ממליץ בחום לתקן בגוף הכתבה ולהמליץ על הקפדה יתרה בעריכה. הפכתם עכשיו לעיתון מנויים, אתם לא יכולים להרשות לעצמכם טעויות כאלה, קטנות ככל שיהיו.