ככל שהרשות המחוקקת והרשות המבצעת יגלו חולשה, כך הרשות השופטת תתעצם באופן ישיר על חשבונן. הפתרון צריך להגיע מהאזרחים
אדם זר שהיה עובר על כותרות עיתונים מישראל מן השנים האחרונות, היה עלול לקבל את הרושם שהאירועים היחידים המתרחשים במדינה קשורים כולם לעולם המשפט או החוק: אינסוף חקירות, פרשות ודיונים – כולם סובבים בדרך זו אחרת סביב בתי משפט ועניינים פליליים ופוליטיים. רק בשבוע שעבר חזינו מקרוב כיצד 11 שופטים מתכנסים כדי לקבוע למעשה את תוצאות הבחירות, ונדמה שרובנו התרגלנו למצב בו המשפט מנהל את חיינו וקובע את סדר היום ברוב התחומים.
אז איך הגענו לשם? הצעד הראשון בדרך הוא תהליך הפליליזציה של הפוליטיקה בישראל, ועליית התפיסה לפיה כל מעשה של היריב הפוליטי אינו לגיטימי ולכן יש לחקור אותו ולהתייחס אליו כפוטנציאל לפלילים. ככל שתפיסה זו מתחזקת וככל שחקירות פליליות הופכות לדבר שבשגרה, ההגנות החוקיות על אזרחים ונאשמים מפני חוקרים ותובעים להוטים נשחקות, ומכאן הדרך קצרה מאוד לחקירות ממניעים שאינם ענייניים ומטרתן היא ניטרול יריבים.
הסכנה הגדולה בתהליך הזה היא שקל מאוד להיסחף אחריו אל מחוזות אנטי-דמוקרטיים מדאיגים. כל עוד מצעד הנחקרים מורכב בעיקר מאנשים שאיני מסכים איתם ואשמח לחזות במפלתם הפוליטית, הרי שהמשחק הזה עובד לטובתי. אבל כדרכה של כל מפלצת בירוקרטית המחזיקה בידה נשק עוצמתי ללא ביקורת או פיקוח, בשלב מסוים היא כבר לא מבדילה בין הניצודים. מי שהיום מריע להאשמות נגד יריבו הפוליטי יכול למחרת להפוך נרדף בעצמו, נתון לחסדי חוקרים ומשפטנים, וחסר משילות אמיתית גם אם לכאורה ניצח בבחירות. אותן בחירות הן אלה שאמורות להוות את המבחן הציבורי לפעולות של פוליטיקאים כבסיס ההכרחי עליו מושתת כל משטר דמוקרטי מתוקן – בחירות, לא חקירות. כל מחלוקת אחרת – חברתית, כלכלית או מדינית – צריכה למצוא את פתרונה בהליך הפוליטי המוסכם של דיונים ופשרה. זהו המנגנון היחיד המאפשר מערכת פוליטית יציבה, ניהול תקין של מוסדות המדינה ויישום אמיתי של מדיניות.
יחד עם התגברות הפליליזציה, השלב השני בתהליך הוא עליית מעמד הפקידים והמשפטנים כפוסקים אחרונים בעיני עצמם. החל משלל התנגדויות ואיסורים על החלטות ממשלה והצעות חוק ועד לעימות חזיתי לעתים עם נבחרי ציבור סביב סוגיות מהותיות, הנורמה לפיה יועצים משפטיים נטלו לעצמם עוד ועוד סמכויות על חשבון נבחרי הציבור הפכה השנים האחרונות להתנהלות המקובלת ביחסים בין הרשויות במדינת ישראל.
בין מעצבות התפיסה הזו היא המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, אשר כתבה במספר הזדמנויות על ההצדקות לתהליך האנטי-דמוקרטי הזה בו פקידים מורים לנבחרי ציבור כיצד לנהוג, מבלי שאף אחד בחר אותם, מבלי שום הסמכה בחוק ועל בסיס עקרונות מעורפלים של “מצפון”. כך למשל כתבה זילבר בספרה 'בירוקרטיה כפוליטיקה':
…חשוב שהדרג הפקידותי יכיר בכוחו לעצב מדיניות בנושאים קרדינליים. המגמה החשובה היא העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה”
גישה זו מסתמכת כמובן על משנת ה’דמוקרטיה המהותית‘ מבית אהרן ברק, אשר מתוכה נגזר כי נבחרי הציבור אינם כשירים לקבוע אילו ערכים יעמדו בבסיס המדינה וחוקיה, ורק כת סגורה של יודעי-כל זכתה ביכולת להחליט מה הם אותם ערכים וכיצד לקדם אותם. דורות של משפטנים צמחו לאורו של ברק, קיבלנו את הזילברים והמנדלבליטים של ימינו שמעולם לא עמדו לבחירה אבל רק על פיהם יישק דבר.
כדי להשלים סופית את עקיפת הדמוקרטיה, החלק השלישי בתהליך הוא עליית המשפטיזציה: הרחבת תחום המשפט על כל היבט הנוגע לניהול המדינה והחיים, החל ממדיניות הגירה, דרך החלטות בנוגע להרכבת הממשלה וההסכם הקואליציוני ועד לדיונים בתקפותם של חוקי יסוד. זהו תהליך-העל המשלים את שני החלקים הראשונים: ברגע שהוחלט כי הכל פלילי, מי שמחזיק בידו את הכוח לפתוח בחקירות יכול לחרוץ גורלות פוליטיים; מרגע שהוחלט כי רק פקידים יקבעו את מהות וזהות הערכים הנכונים, הממשלה והכנסת נכנעות להם פעם אחר פעם ומוותרות מרצון על סמכותן; ומרגע שהוחלט כי הכל שפיט, בג"ץ תמיד יהיה הפוסק האחרון בכל סוגיה הראויה להתערבות בעיניו. בסופו של דבר, התוצאה זהה – מי שמחזיק במילה האחרונה בכל תחום אינם נבחרי הציבור, אלא קבוצה קטנה ובלתי-נבחרת של פקידים.
המחוקקים בישראל, הן מימין והן משמאל, היו בעבר מודעים היטב לסכנה הזו וניסחו חוקים שנועדו במיוחד למנוע אותה, בהסכמה רחבה ולאחר דיונים ממושכים בכנסת. אלא שמאז נראה כי ידם של המשפטנים על העליונה, בעוד הציבור ונבחריו רק מביטים מן הצד על התהליכים בהם נקבעות באמת ההחלטות החשובות. ואכן, משילות היא משחק סכום אפס: ככל שהרשות המחוקקת והרשות המבצעת יגלו חולשה, כך הרשות השופטת תתעצם באופן ישיר על חשבונן, ולהפך. כדי להפוך את המשוואה הזו אחת ולתמיד, הפתרון צריך להגיע ממי שנפגע ממנה ביותר: אזרחי ישראל הדמוקרטית, והאנשים בהם בחרו כדי למשול.
נכון שעל חברי הכנסת “להבהיר שהקביעות בו אינן מקובלות עליהם. במשטר דמוקרטי, שיקול הדעת במינוי ראש ממשלה שייך אך ורק לבוחרים אשר מעניקים אותו לנבחריהם, ולא לאף גורם אחר”. אלא מה?? נכחה ונראה אם מישהוא אכן ישעשה זאת. אולי יש תקוה מצד יריב לוין ואמיר אוחנה. אני מצפה בכליון עיניים שהם ונוספים אכן ישעשו זאת. מה0מול אני איני מצפה לדבר חיובי כזה.
זה מה שקורה כשאין פיקוח פרלמנטרי על המשפטנים. בפוליטיקה אין חלל או שנבחרי העם מפקחים או ששודדים לקוחים לידיהם את הסמכויות ומרשים לעצמם הכל. לכן ישנו צורך דחוף בפחקוח פרלמנטרי על רשויות האכיפה. ישנו צורך דחוף בגורם שיפוטי בר סמכות הענשה על הפרקליטים והשופטים כאחד. נציגי העם צריכים להיות אחראיים על גורמי האכיפה. הצרה היא שאין מי שיעשה זאת כיון שאין בישראל מספיק מוסדות. לכן אין מוסד שישפוט את השופטים והתובעים. יש לנו כנסת קטנה שמספר חבריה 120. כבר מזמן מזמן אינה מספיקה לגודלה של המדינה. לא רק שהיא קטנה אלא חלקה אפילו אינה מתעניינת בשלום המדינה על תושביה. אלו הן המפלגות הערביות אשר בעודן מאיישות את הכנסת, הן מתנגדות לעצם קיום המדינה. כנגד החלטת הכנסת, בג”ץ פסל את החלטת הכנסת להוציאן אל מחוץ לחוק, כמובן מתוך דאגה לכנסת כדברי יצחק זמיר… גם אין לנו בית נבחרים גבוה שיפקח על הכל: על הכנסת ופיקוחה על הממשלה וגם כמובן על בית המשפט. יש צורך בפיקוח על שיעשה על ידי בית נבחרים גבוה כפי שנעשה במדינות אחרות. משכנו צריך להיות היכן שנמצא כיום בית המשפט העליון. בניין זה מתאים גם כיון שיש בו תאי אסורים לצורך מעצרים של גורמי אכיפה חשודים כפי שהם עושים לאזרחים. בינתיים על שר המשפטם לדאוג שהכנסת תפקח על הפרקליטות ובית המשפט ותבחן את מעשיהם.
שאלתי אותך בעבר ואשאל שוב:
הקמת בית נבחרים נוסף תיצור יום בחירות נוסף ומאות בעלי תפקידים נוספים כל זה יעלה לנו מיליארדים רבים.
אז למה לא לתת את הסמכויות שאת רוצה לתת לבית נבחרים חדש ופשוט לתת אותם לזה שכבר קיים? מה היתרון בהפרדה?
להזכירך, האחד שקיים כולל גם ככה ביקורת עצמית דרך חלוקה למפלגות והעמדה לבחירות.
לדני השואל: יפה ששאלת ואתה שואל שוב אם כי שאלה שונה. אז שאלת מה שונה בית הנבחרים מפקידים אחרים והסברתי לך שנבחרים צריכים להבחר שוב ואינם יושבים על כיסאותיהם. ולשאלתך השונה הפעם: בית נבחרים גבוהה מפקח על כולם כולל בית הנבחרים התחתון, כולל בית המשפט הרשות המבצעת ובמיוחד המשטרה והתביעה. מלבד זאת זה המון עבודה וצריך כוח אדם בשביל זה.
אני שמח שהפעם השאלה היתה יותר ברורה.
אבל עדיין לא ברור לי-כפי שכתבתי הכנסת מפקחת גם על עצמה והבחירות מוסיפות לה פיקוח נוסף. מדוע צריך בית נבחרים מפקח נוסף?
לגבי כמות העבודה, בשביל זה יש גופים נוספים כמו הממונה על בתי המשפט(כרגע עם ניגוד אינטרסים אבל זה ניתן לתיקון) ומבקר המדינה.
עיקר הבעייה אצל המשפטנים, זה שהם משנים א החוקים תוך כדי משחק ולא מאפשרים ליריב לנצח אותם בשום צורה . זה לא עובד כך!
אין להם שום סמכות להגיד לכנסת מה חוקי ומה לא חוקי
כי אף אחד לא בחר בהם להחליט מה חוקי ומה לא חוקי!
והגיע הזמן שהמשפטנים ישלמו מחיר על הטעויות שלהם!
מדוע נבחרי ציבור על כל פסיק נחקרים ונענשים ומוכתמים לנצח ואילו המשפטנים שעושים דברים פי אלף חמורים לא נענשים בצום צורה כשלהיא?
תראו לי שופט או משפטן שנענש על הטעויות שלו ב- 20 שנה האחרונות,לא תמצאו אחד כזה!
אלא אם עשה דברים בניגוד לעמדות השמאל אולץ ללכת הביתה כמו המשפטנית פליאה אלבק
בחוק, בגידה היא אי נאמנות פלילית, בדרך כלל למדינה. זהו פשע המכסה כמה מהמעשים הקיצוניים יותר נגד האומה או הריבון של האדם. זה כולל בדרך כלל דברים כמו השתתפות במלחמה נגד מדינת מולדתו, ניסיון להפיל את ממשלתה, ריגול אחר הצבא שלה, הדיפלומטים שלה, או שירותי החשאיות שלה למען עוינות זרה ועזה, או ניסיון להרוג את ראש המדינה. אדם המבצע בגידה ידוע בחוק כבוגד.
המניעים לבגידה מגוונים: החל מהזדהות אידאולוגית עם השקפת עולמו של האויב (הערבי), דרך בצע כסף (הקרן לישראל חדשה) וכלה ברגשות נקם (רק לא ביבי) על עוול אמיתי או מדומה וכן בתסביכי נפש(שמאלנים = חולי נפש).
הגיע הזמן להתקוממות עממית ומהפכה אזרחית יהודית נגד האויב הפנימי של עם ישראל = הדיקטטורה הבולשביקית האנטישמית השמאלנית שחיסל את הדמוקרטיה….בדרך!
עיקר הבעייה אצל המשפטנים, זה שהם משנים א החוקים תוך כדי משחק ולא מאפשרים ליריב לנצח אותם בשום צורה . זה לא עובד כך!
אין להם שום סמכות להגיד לכנסת מה חוקי ומה לא חוקי
כי אף אחד לא בחר בהם להחליט מה חוקי ומה לא חוקי!
והגיע הזמן שהמשפטנים ישלמו מחיר על הטעויות שלהם!
מדוע נבחרי ציבור על כל פסיק נחקרים ונענשים ומוכתמים לנצח ואילו המשפטנים שעושים דברים פי אלף חמורים לא נענשים בצום צורה כשלהיא?
תראו לי שופט או משפטן שנענש על הטעויות שלו ב- 20 שנה האחרונות,לא תמצאו אחד כזה!
אלא אם עשה דברים בניגוד לעמדות השמאל אולץ ללכת הביתה כמו המשפטנית פליאה אלבק
לא מחליפים דיקטטורה בולשביקית בקלפי…
רק במצור של מיליוני אזרחים מסביב לבגץ עד הכניעה שלהם!
לעצור אותם – citizens arrest – ולעמיד אותם לדין על בגידה…
*מסתננים. (תומכי חיסול המדינה היהודית = תמיכה במדינת כל אזרחיה)
* שוחד. (הקרן לישראל חדשה)
* תמיכה בטרור הערבי. (נגד הריסת בתים מחבלים)
* הריסת הדמוקרטיה. (גניבת קולות בבחירות)
צריך להתנסות אישית כדי להווכח עד כמה המוסד הזה מושחת מצפצף על החוק על הצדק על המוסר עושה מה שבא לו, וזה לא מזוז דווקא
ספר לי עוד בבקשה, אני רוצה תיאורים, לא רק כותרות, וכמה שיותר גרפי בבקשה.
עיקר הבעייה אצל המשפטנים, זה שהם משנים א החוקים תוך כדי משחק ולא מאפשרים ליריב לנצח אותם בשום צורה . זה לא עובד כך!
אין להם שום סמכות להגיד לכנסת מה חוקי ומה לא חוקי
כי אף אחד לא בחר בהם להחליט מה חוקי ומה לא חוקי!
והגיע הזמן שהמשפטנים ישלמו מחיר על הטעויות שלהם!
מדוע נבחרי ציבור על כל פסיק נחקרים ונענשים ומוכתמים לנצח ואילו המשפטנים שעושים דברים פי אלף חמורים לא נענשים בצום צורה כשלהיא?
תראו לי שופט או משפטן שנענש על הטעויות שלו ב- 20 שנה האחרונות,לא תמצאו אחד כזה!
אלא אם עשה דברים בניגוד לעמדות השמאל אולץ ללכת הביתה כמו המשפטנית פליאה אלבק
כל זמן שתתקיים הסימביוזה המוזרה בין נתניהו לבג"צ וכל זמן שנתניהו יתן גיבוי מוחלט להתנהגות הפרועה של השופטים, לא יהיה שינוי. את האצבע המאשימה צריך להפנות בעניין הזה אך ורק לנתניהו ולליכוד.
כרגיל הבולשביק הארור המתוכנת המקיים בדבקות את הוראת הפוליטבירו, לכל נושא לכל מקום גרור את נתניהו והכפש אישית בכל הכח
ישראל חולה נורא וזה חוצה קווים לחולי הזה קוראים צלמים אנחנו מנציחים מלן צלמים ולסוגיהם. וחשבנו שרק לערבים יש צלמים .אז זהו שלא. ישראל כולה צלמית. אין דמוקרטיה במוח של גלות אלפיים שנה. לא רק לערבים יש צלמים. עצוב עד בלי די על עמי שלי. אוהבת נורא את העם שלי ואיך לא אנחנו הניבחרים. ועתיקים היי היי כמה שאנחנו עם עתיק איזה גאווה מטורפת. ודיברנו עם אלוהים וכל הזמן. מי שמע על עם מוזר כזה שחי בשיח ושיג עם אלוהים היידה שכרון. להיות שיכורה ולא מיין. האם לא מגיע לנו יותר טוב. מאלה שלמעלה. לא קל ביכלל לחיות היום. אחד מהבעיות האקוטיות שמנקרות זה הגטאות למה אחרי אלפיים שנה נוספות יש גטאות למה. בשביל מה זה טוב בשביל מי. גטאות על שום מה. איפה המיינסטרים המספר המדבר. למה הוא לא בא לידי ביטוי. זה שנושא על גבו- עמוד השידרה המעמד ביניים. ולמה גם הגלות נימשכת עוד שאלה אקוטית. כל כך מקוממת אותי הגלות. אני רוצה להיות הכי עיברייה בעולם. מיליון פעם עיברייה. עברתי את הירדן. הישארתי את הגלות מאחורה לא רוצה אותה יותר. העולם היום הוא עולם של עידן אחרית הימים אף פעם לא היה כך. הכי חשוב לי שניתחבר בין כולנו ונראה לעולם. נצח ישראל לא ישקר. האהבה הכי גדולה שלי זה התגלית. האל התנכי העיברי. הוא פה השיב אותי לאדמתו. זה מסע של אנסוף סקרנות עצומה ותחקירים. מיהו באמת למה השיב אותי אותנו מה הסיבה באמת במה זה קשור לעולם. לדעתי כן קשור כי העולם חולה נורא. הדאקדנטיות הנוראה הישתלטה ואיתה רוחות אלילות לסוגיהם. הם הרי גם במוח. אנחנו קרובים מכל אלה שקדמו לנו להשבת גן עדן וזה סיבה למסיבה. לא קל לחיות בעולם משוגע ומוזר כל כך. שבוע טוב.
אין חדש תחת השמש-קמצא ובר קמצא זה כל הסיפור כבר 4000 שנה.
זה לא מדוייק..
יותר קרוב ל דתן ואבירם שבכל דור ודור יש כאלה שחושבים שהשמש זורחת מהפה שלהם…
עיקר הבעייה אצל המשפטנים, זה שהם משנים א החוקים תוך כדי משחק ולא מאפשרים ליריב לנצח אותם בשום צורה . זה לא עובד כך!
אין להם שום סמכות להגיד לכנסת מה חוקי ומה לא חוקי
כי אף אחד לא בחר בהם להחליט מה חוקי ומה לא חוקי!
והגיע הזמן שהמשפטנים ישלמו מחיר על הטעויות שלהם!
מדוע נבחרי ציבור על כל פסיק נחקרים ונענשים ומוכתמים לנצח ואילו המשפטנים שעושים דברים פי אלף חמורים לא נענשים בצום צורה כשלהיא?
תראו לי שופט או משפטן שנענש על הטעויות שלו ב- 20 שנה האחרונות,לא תמצאו אחד כזה!
אלא אם עשה דברים בניגוד לעמדות השמאל אולץ ללכת הביתה כמו המשפטנית פליאה אלבק
חוקה היא חוק עבור הממשלה והרשות השופטת היא זו שאוכפת את החוק על הממשלה. תומאס ג'פרסון אמר שבשלשלאות החוקה נכבול את ידי הממשלה. פסקת ההתגברות היא למעשה שחרור ידי הממשלה משלשלאות החוקה והפיכת כל אזרחי המדינה לעבדים לגחמות המחוקק.
על איזו חוקה אתה מדבר??? על זו שאינה קיימת?? על איזו כבילה של מי על ידי מה אתה מדבר??? על רצון וגחמות השופטים?? נראה שבלעת את כל מה שבית המשפט האכיל אותך לפי נוחותו!!!
בית המשפט העליון לקח לעצמו גם את התפקיד לפרש עקרונות חוקתיים. שופטי ישראל הינם צרי השכלה במיוחד היות ושלא כבשאר הארצות לימודי משפטים נלמדים רק החל מתואר שני בארץ לימודי משפטים הם לתואר ראשון ולרוב השופטים בישראל כולל שופטי בית המשפט העליון תואר ראשון במשפטים בלבד. נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק קבע ששילוב בין היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית תעשה על פי מבחן "הציבור הנאור" לשיטתו כמובן! לא על פי ערכיו ושאיפותיו של רוב רובו של הציבור כפי שהוא מתבטא בתוצאות הבחירות אלא לפי שאיפותיו של מה שהוא מכנה "הציבור הנאור" המועדף ולזה הוא קורא דמוקרטיה. אין רוצים להבין שם שעל התערבותו התחיקתית להשען על הבנת רצון הכלל.זולת ידיעת החוק הישראלי אין לשופטים כל ידע אודות הגות דמוקרטית תאוריה הפוליטית הדמוקרטית או ערכים יהודים. כפי שאין לכלל המשפטנים ידע לא במדעי המדינה או בתאוריה דמוקרטית ולא ביהדות.
החוק אינו מתיר לבית המשפט לפסול חוקים. בדמוקרטיה לאזרחים מבחינה חוקית מותר לעשות ככל העולה על רוחם כל זמן שאינם עוברים על שום חוק. לעומת זאת לאנשי שלטון בתור שכאלה כלומר לא כאשר הם פועלים לעצמם באופן פרטי אסור לעשות כל מה שהחוק לא הסמיכם מפורשות לעשות כך. את זה בדיוק עושה בית המשפט כאשר הוא פוסל חוקים! את חוסר בסוס החלטותיו של בית המשפט על שאיפות וערכי האומה מצדיקים בטענה שתפקידו ללכת נגד הציבור "למנוע עריצות הרוב" – זה יכול להיות נכון במקרים יוצאים מהכלל כאשר ישנן קבוצות נרדפות ולא הן הרודפות המצב איננו כזה בישראל ברוב המקרים וכאשר ישנם קורבנות אמיתיים בית המשפט איננו מקור הישועה.
עקרון הבלמים והאיזונים שבשמם פועל בית המשפט מיושם אצלו רק בכיון אחד. בית המשפט מתנגד לכל ביקורת פרלמנטרית עליו וטוען שהוא מפקח על עצמו. בית המשפט הינו הגוף המושחת ביותר במדינה העושה עולות נוראיות. בתפקידו כבית משפט הוא פועל כגוף טוטליטרי ברמה פאשיסטית. בדמוקרטיה על הגופים הנבחרים לפקח על בית המשפט ולא להפך!
כפי שפרופסור רות גביזון טוענת: "אין תקדים בעולם למצב שבו בית המשפט מכריז על מעמד-על לחוקי יסוד, ונוטל לעצמו סמכות של ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, ללא קיומו של מסמך חוקתי שלם וללא הוראה מפורשת"הנשיאה חיות מתעלמת מהעובדה שאיש לא הסמיך את בית המשפט העליון לקיים "ביקורת שיפוטית", כלומר לפסול חוקים שחוקקה הכנסת, ומתעלמת גם מכך שלישראל בכלל אין חוקה, ולכן איש לא יודע על מה בדיוק היא מדברת שהיא מזכירה את "עקרונות היסוד החוקתיים של השיטה. —————————
בית המשפט החליט שחוקי יסוד הינם חוקה ובמיוחד בחוק יסוד כבוד האדם וחוק חופש העיסוק.————
חוק יסוד כבוד האדם וחרותו וגם חוק חופש העיסוק אינם מהווה חוקה, חזור א י- נ- ם מהווה חוקה. אלו שני חוקים בודדים שאינם מפורטים דים והם חסרים.———-
כלל בסיסי בדמוקרטיה הוא, כי עקרונות חוקתיים מתקבלים לאחר דיון ציבורי וברוב מוחלט בפרלמנט. חוקה מאושררת במשאל עם. ——
קיומה של חוקה איננו מחייב חזור א י נ נ ו מחייב התערבות בית המשפט העליון בפסילת חוקים.———
קיומה של חוקה הינו תנאי הכרחי במידה וניתנת לבית המשפט העליון הזכות לבטל חוקים.———
בישראל אין חוקה לא מתקיים התנאי ההכרחי. ——–
לא קיים חוק המסמיך את בית המשפט להתערב בחקיקת חוקים.———-
בית המשפט לקח לעצמו בלא כל הסכמה זכות לבטל.————
בדמוקרטיה על השלטון להיות למען העם ואילו בית המשפט הינו תמיד לרעת עם ישראל ולמען מי שאינם עם ישראל גם אם הינם אויבים מרים כמו ערביי יהודה ושומרון וכן אם נעשות עולות נוראיות ליהודים תושבי השטחים.
יש לחוקק את חוק יסוד החקיקה! הקושי – הטרור המשפטי המשמש את בית המשפט. באמצעות תפירת התיקים בפרקליטות על פי צו בית המשפט (הפושע). תובעים ממלאים תפקיד מכונן בכוחם של שופטים. אישי ציבור ופוליטקאים הפועלים שלא כפי שדעתם של שופטים נוחה, "זוכים" לתפירת תיק במיוחד מטעם הפרקליטות. טרור משפטי זה הינו מקור כוחו של בית המשפט ומקור הענות הפוליטיקאים, ביניהם חברי כנסת האמורים ליצג את הציבור – לכל חפצו של בית המשפט. בשל כך ובשל עריצותו הכללית של בית המשפט שאיננו עושה צדק אלא עולות ואי צדק יש למצא שעת כושר ולפזר את בית המשפט! חייבים גם לדאוג להפרדה מוחלטת בין התביעה לבית המשפט. מי שבוחר בקריירה של תובע לעולם לעולם לא יוכל להיות שופט. הפרדה זו גם מצוינת למען ההתמצאות הכללית של השופטים לא כמרשיעים בלבד. (חוץ מהעובדה שיש לעבור לשיטת חבר המושבעים)
—————————————————————–
כלל בסיסי בדמוקרטיה הוא, כי עקרונות חוקתיים מתקבלים לאחר דיון ציבורי וברוב מוחלט בפרלמנט. חוקה מאושררת במשאל עם.
טעות בסיסית. החוקה היא חוק עבור אזרחי המדינה עבור הממשלה עבור הכנסת, עבור כולם, חוץ מאשר עבור גוף אחד, מערכת המשפט, הגוף שמצפצף על החוק, צריך להתנסות אישית כדי להבחין. אנחנו היום עבדים, לא מחר, של מערכת המשפט, גוף שרירותי הבונה יותר ויותר חומות חסינות למעלליו
לשפרירית – אם אין לבית המשפט אפשרות להתערב בחקיקה מכח חוקה/חוקי יסוד אזי תסכימי שמחוקק שמחוקק חוק אינו שונה ממלך שמכריז על חוק.
אמיר, כמו כל סמולני, אתה "שכחת" שאין מחוקק אחד ברשות המחוקקת בישראל אלא 120 שבאים מ-120 מפלגות והם מחוקקים תוך ויכוחים ופשרה (הגעה לדרך האמצע, הינה מרכזית בהליכי חקיקה, לפי תיאוריות רבות במדעי המדינה) רבים ואשר ובעיקר, מתמודדים לבחירה מחודשת בכל 4 שנים, לעומת ה"דוגמא" שלך.
"שכחה" סמולנית טיפוסית, כזו. אבל כמוכן, איך שכחתי אני! איני נמנה על הציבור הנאור כמוך. אהרון ברדק סירב למכור לי כרטיס כניסה למועדון "חושבים זהה למען פלורליזם" כי "יש לי אג'נדה".
לאחמד, מה הכוונה 120 מפלגות? ולגבי "ויכוחים ופשרה", בקשר לויכוחים אני מסכים, אבל פשרה? אולי התכוונת "פשרה" של רוב יחסי (שזה לא ממש פשרה). אילו כל סיעות הכנסת היו מסכימות על משהו אז הייתי אומר שהגיעו לפשרה.
דמוקרטיה מהותית? הרי הדמוקרטיה המהותית האמיתית
בישראל לפי השמאל ובתוכו בית המשפט מחייבים את התערבות בית משפט בשם "דמוקרטיה מהותית" מהי להגדרתם דמוקרטיה מהותית זו ולעומת מה? ישנה הגדרה של דמוקרטיה רשמית (פורמלית) לעומת דמוקרטיה מהותית. ההגדרה של השמאל ובתוכו בית המשפט ניתן לחלק לקרטריונים: ——–
#מטרת קיומה של המסגרת המדינית לטענת השמאל לפי הדמוקרטיה הרישמית: – על השלטון להבטיח את קיומם של כלי המשחק הדמוקרטיים במיוחד את ריבונות העם באמצעות נהלים והסדרים. ואילו לפי הדמוקרטיה המהותית – המדינה קיימת כדי לממש את זכויות האדם.————
#עקרונות דמוקרים מרכזיים לפי הדמוקרטיה הרישמית: – הכרה בציבור האזרחים כריבון המהווה את מקור הסמכות לשלטון, קיומן של בחירות דמוקרטיות והכרעת הרוב כדרך לקבלת החלטות. ואילו לפי הדמוקרטיה המהותית לטענת השמאל – המדינה עושה זאת באמצעות הגבלת כוחו של השלטון והבטחת קיומן של זכויות האדם והאזרח. כלומר הממשל הוא מטבעו לשיטת השמאל נגד זכויות אדם.————
#מרכזיותם של זכויות אזרח: – לפי חלוקה זאת בדמוקרטיה רישמית זכויות אזרח אינן חשובות. ואילו בדמוקרטיה המהותית – מערכת הערכים במדינה שבה הדמוקרטיה מהותית מבוססת על הכרה בערך האדם בכבודו ובחירותו..
קווים אלו נלמדים בבתי הספר תחת פיקוחו של שר החינוך בנט———
את מי מציע בית המשפט שיהיה אחראי על קיומה של "הדמוקרטיה המהותית"? כמובן את עצמו בלבד כפוסק אחרון ללא ערעור! אם נבחן עד כמה שומר בית המשפט על זכויות אדם ואזרח למשל בתחום שהוא אמור להיות אמון עליו במשפט עצמו נראה שהמצב הפוך בית המשפט נוהג כבמדינות הפאשיסטיות הגרועות ביותר אין למתדיינים זכויות בפני השופטים וודאי שאם הם נאשמים אז הם מיידית נחשבים לאשמים. נבחן טענה זו בעניין בג"ץ – עצם קיום ערכאה כזו שדנה ללא בחינת עובדות ללא הוכחות הינה עולה שלא תתואר והיא שריד של השלטון הקולוניאלי הבריטי שלא הביא לכאן שופטים מקצועיים. נבחן את ההחלטות של אותו בג"ץ זכויות של מי נשמרות? של תוקפים מאפריקה, של מרצחים ערבים. לא זכויות של האדם היהודי הישראלי נשמרות. אלא שזהו נושא לדיון ארוך נפרד.
מה הן ההגדרות המקובלות בעולם לדמוקרטיה רשמית לעומת מהותית? יש לזכור שדמוקרטיה פרושה שלטון העם.
דמוקרטיה מהותית הינה צורת דמוקרטיה בה התוצאה של הבחירות הינה יצוגית של העם. במילים אחרות, דמוקרטיה מהותית הינה צורה של דמוקרטיה הפועלת לפי רצון הנשלטים. למרות שמדינה עשויה להרשות לכל האוכלוסיה להצביע, מאפיין זה אינו בהכרח הקובע את היותה דמוקרטיה מהותית..
בדמוקרטיה מהותית לאוכלוסיה הכללית יש תפקיד אמיתי בהוצאה לפועל של עניינים מדיניים. כלומר המדינה אינה רק מראית עין של דמוקרטיה אלא היא מתפקדת ככזאת בהתאם. ניתן להתיחס לדמוקרטיה זו גם כדמוקרטיה תפקודית. תוצאות הבחירות הנן רק תחילתו של ההליך, אם על העם לשלוט עליו להשתתף יותר בתהליכי קבלות ההחלטות. כך יהיה שלטון העם בידי העם. זה כמובן סותר לחלוטין את טענת השמאל ובתוכו המשפטנים. אסור להשאיר החלטות על ניהול המדינה בידי משפטנים יהיו אלו יועצים משפטיים הפועלים לפי רצון בית המשפט או בית המשפט עצמו. על העם להיות פעיל בקביעת גורלו. ————————————-
ההיפך מדמוקרטיה מהותית הינה דמוקרטיה רשמית (פורמלית) בה הצורות המתאימות לדמוקרטיה קיימות אך אינן מנוהלות באופן דמוקרטי. ניתן לאפיין את ברית המועצות לשעבר כדמוקרטיה רשמית (פורמלית), מאחר והחוקה היתה במהותה דמוקרטית אך המדינה נוהלה על ידי עלית פקידותית. זה דומה מאוד לשלטון הפקידים אצלנו. בדמוקרטיה רשמית או דמוקרטיה של הליכים הינה דמוקרטיה בה לעם או לתושבים פחות השפעה מאשר בדמוקרטיות מסורתיות ליברליות. דמוקרטיה מהסוג הזה מאופיינת בכך שמצביעים בוחרים להצביע לנציגים בבחירות חופשיות ולא יותר מזה.
בדמוקרטיה של הליכים (הדמוקרטיה הרשמית), מניחים שהליך הבחירות הוא לב הסמכות של הנבחרים תוך הנחה שכל הליכי ההצבעה הושלמו כנדרש. בדמוקרטיה של הליכים קיימים רק המבנים והמוסדות הבסיסיים. תנאים אלו מתקיימים בישראל. בישראל ישנה כנסת אחת קטנה של מאה ועשרים חברים שאינה יכולה מפאת קוטנה והנושאים הרבים שעליה לטפל בהם לתפקד תוך קשר עם הבוחרים. בדמוקרטיות בעולם הפרלמנים גדולים הרבה יותר ביחס לאוכלוסיה ובדרך כלל יש גם פרלמנט נוסף הוא הפרלמנט העליון המפקח על הכל. בדמוקרטיה של ההליכים – זו הרשמית, הנציגים הנבחרים משתמשים בהליכי ההצבעות כדי לשמור על מעמדם כנגד רצון העם. כך מונעים הם דמוקרטיה מלאה. דמוקרטיה של הליכים שונה מדמוקרטיה מהותית המתקיימת בעזרת השתתפות שווה של כל הקבוצות בחברה בהליך המדיני. כלומר אכן ישנן דמוקרטיות רשמיות לעומת מהותיות כפי שטוען בית המשפט, אך הכונה הפרוש של מושגים אלו שונה לחלוטין ואף הפוך מאלו שהוצגו על ידי בית המשפט. הפרוש האמיתי של דמוקרטיה מהותית הוא שהעם באמת שולט. לעומת זאת הפרוש שנותן לזה בית המשפט הוא, שהוא בית המשפט צריך לשלוט ולקבוע ללא עוררין כיון שהוא בעל הערכים העליונים בניגוד לאוכלוסיה.
בישראל הדמוקרטיה אכן רק רשמית היא דמוקרטיה של הליכים אך לגמרי לא מהסיבות שמונה אותם השמאל בראשות בית המשפט אלא להיפך. שופטים עושים כדי לגרום לנו לחשוב באופן מוטעה בעזרת הצגת הדברים שלהם. שופטים הרי רגילים לגנוב דעת, לגרום לאחרים לחשוב באופן מוטעה. אין בישראל דמוקרטיה מהותית לכן אפשר להטעות את הציבור בקשר למהותה (של המהותית). בישראל ישנם רק המוסדות הבסיסיים ביותר, לכן יכולים שופטים לקבוע בזלזול שתוצאות הבחירות הן רק פורמליות. משמע כיון שהדמוקרטיה הינה חלקית וחלשה הם עושים לבטלה כליל ולא להתחשב ברצון העם – לקחת ממנו את כבשת הרש. זאת תוך הצהרות הפוכות שהם אלו הדואגים לדמוקרטיה. אילו היו בארץ יותר מהמוסדות הבסיסיים ניתן היה גם לפקח על המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט (גם על הממשלה) ובזאת שופטים אינם מעוניינים כלל.
חפרת ברמות קשות, וגם לא הצעת שום דרך מעשית לקיים שלטון שהוא סביר מבחינתך.
שפרירית די! קצר. לא יותר מ4 משפטים תגובה. זה מעייף זה מעצבן זה לא מעניין את אף אחד
שימו למצב,שהוא בדיחה בסגנון המערכונים של הגשש החיוור: לפי חוק האזנות הסתר,האנשים היחידים שמוסמכים להאזין ל"ראיית הזהב" עליה דיווחה העיתונאית המעולה והישרה איילה חסון,הקלטה שהוגדרה כ "האזנת סתר" ע"י הפרקליטות,לתמלל ולבצע פעולות חקירה והעמדה לדין של משתתפים בשיחה(מנדלבליט ואשכנזי) וכן אנשים שפעולותיהם הצפויות הוזכרו בשיחה,הם היועץ המשפטי לממשלה(מנדלבליט),ממלא מקום במינוי עצמי של פרקליט המדינה(מנדלבליט) והפצ"ר(אולי מנדלבליט עובד עכשיו על מינויו לממלא מקום הפצ"ר…). מזכיר לי את חידון התנ"ך העולמי,המערכון הנפלא של אריק איינשטיין ז"ל ואורי זוהר,יבדל לחיים ארוכים…
הגיע הזמן לועדת חקירה ממלכתית…
לחקור את כל פושעי בג"ץ הנוכלים, הרמאים, המושחתים, הבוגדים!
רמאים, צבועים, מנוולים, עוכרי ישראל, מחללי שבת, בועלי נידות, אוכלי טרפות, אוהבי גויות, מתחנפי ערביות, ליברלים בשקל, מטומטמים, טמבלים, דפוקים, מסיתים, צמאי דם, מתנשאים.
עיקר הבעייה אצל המשפטנים, זה שהם משנים א החוקים תוך כדי משחק ולא מאפשרים ליריב לנצח אותם בשום צורה . זה לא עובד כך!
אין להם שום סמכות להגיד לכנסת מה חוקי ומה לא חוקי
כי אף אחד לא בחר בהם להחליט מה חוקי ומה לא חוקי!
והגיע הזמן שהמשפטנים ישלמו מחיר על הטעויות שלהם!
מדוע נבחרי ציבור על כל פסיק נחקרים ונענשים ומוכתמים לנצח ואילו המשפטנים שעושים דברים פי אלף חמורים לא נענשים בצום צורה כשלהיא?
תראו לי שופט או משפטן שנענש על הטעויות שלו ב- 20 שנה האחרונות,לא תמצאו אחד כזה!
אלא אם עשה דברים בניגוד לעמדות השמאל אולץ ללכת הביתה כמו המשפטנית פליאה אלבק
עיקר הבעייה אצל המשפטנים, זה שהם משנים א החוקים תוך כדי משחק ולא מאפשרים ליריב לנצח אותם בשום צורה . זה לא עובד כך!
אין להם שום סמכות להגיד לכנסת מה חוקי ומה לא חוקי
כי אף אחד לא בחר בהם להחליט מה חוקי ומה לא חוקי!
והגיע הזמן שהמשפטנים ישלמו מחיר על הטעויות שלהם!
מדוע נבחרי ציבור על כל פסיר נחקרים ונענשים ומוכתמים לנצח ואילו המשפטנים שעושים דברים פי אלף חמורים לא נענשים בצום צורה כשלהיא?
תראו לי שופט או משפטן שנענש על הטעויות שלו ב- 20 שנה האחרונות,לא תמצאו אחד כזה!
אלא אם עשה דברים בניגוד לעמדות השמאל אולץ ללכת הביתה כמו המשפטנית פליאה אלבק