המשפטנים שולטים בציבור בגלוי וקובעים את החוק על דעת עצמם תוך כדי הליכה. הם רצו שותף פוליטי נאמן בראשות משרד המשפטים, אז הם פשוט מינו אחד כזה
כמחווה אחרונה לפני פרישתו המשמחת, הסמיך השופט חנן מלצר, על דעת עצמו כמובן, את רודן ישראל כדי שיחליט גם על דעת עצמו, איך ומתי להכריז על נבצרות ראש ממשלת ישראל. במילים אחרות, לפי הכת השלטת, מופקד שלטון המדינה כולו בידי בן אדם אחד. הכת איננה מנסה אפילו להסתיר את העובדה שהיא החליפה את הדמוקרטיה הייצוגית.
הסיבה לחוצפתה היא פשוטה: הכת השלטת איננה זקוקה לאימון הציבור, אי לכך אין לה צורך להראות את ניקיון כפה. הרי מפלגת התקשורת פועלת כסנגוריית הכת בציות עיוור, אפילו כאשר היא עוברת על החוק בגלוי.
לכן, השאלה האמיתית איננה למה ניתנה זכות מפלצתית לפקיד בכיר, אלא מדוע הרודן טרם השתמש בזכותו להדיח ראש ממשלה. שוב, התשובה ברורה עד כאב: מנדלבליט לא מסלק את ראש הממשלה הנבחר אך ורק כי עודנו מקווה שניתן לבצע את המזימה בדרכים חלופיות.
יש לרודן עוד שותף נאמן במפלגות האופוזיציה, אלה שמתלהבות מכל גחמותיו בדרך לחיסול הדמוקרטיה. עבורן, לא ישראל עומדת לפני הכול, כי אם עיקרון הברזל שגנץ ואשכנזי לא יעמדו לדין. בעצם, שלא יישפט אף ח״כ מלבד בנימין נתניהו.
המציאות זועקת לשמיים. אין מדינה אחרת בעולם שסובלת כמונו מהתופעה הטרגית של הפיכה שלטונית על ידי פקידות בכירה. אצלנו כבר אין ״מדינת העומק״. העומק צץ בדורסנות, ביודעו שאי אפשר לעצור אותו. העם כבר לא הריבון בארצו.
בני גנץ השחיל את עצמו כשר המשפטים כדי לעמוד בראש מערכת העלולה להעמידו לדין. לא התקשורת ואף לא מפלגת בג״ץ רואות בכך כל פגם. אדרבא, הן מריעות לתככים כאילו מדובר במעלל אמיץ להצלת ״שלטון החוק״.
נכפה הר בג״ץ כגיגית
בארץ ישראל מתגעגעים לשלטון חוק, לחוק שיהיה שקוף וברור, שאפשר יהיה ללמוד אותו, לדון עליו ולהתגונן בחסותו. בניגוד לכך, כפתה הכת עלינו את ערכיה במלבוש של חוק, וכל יום ניתן להיווכח שישנו ״חוק״ עליו לא ידענו עד אתמול.
למשל: אין החוק קובע ״נהלי ממשלת מעבר״. אי לכך יכול הרודן לפסוק ביום מן הימים שאסור לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, ולמחרת להכריז כי “אין מניעה משפטית” להקים ועדת חקירה ממלכתית. הכול תלוי אך ורק בכמה עלולה הוועדה שתקום להזיק לו עצמו.
ובשני המקרים ימהר בג״ץ להזהיר, ללא בסיס על חוק מפורש, שדעת היועץ מחייבת. אם פעם נצליח להשתחרר מהרודן, ויחליף אותו איש דמוקרטי, סביר להניח שבג״ץ יפסוק שדעתו איננה מחייבת – שוב תלוי באיזו מידה חוות הדעת הללו תועלנה לבג״ץ.
למעשה, הרודן מינה כשר משפטים את שותפו הפוליטי, והלז ביקש מ״היועץ״ שיביע את פסק דינו אם מותר לחקור את אסון מירון. בשלטון דמוקרטי לא היה כל צורך בבקשה המוזרה הזאת, בוודאי שלא באופן פומבי. אולם מטרת השר הכנוע לא הייתה אלא להטיף שאסור למרוד במנדלבליטוקרטיה, ולשדר לעם נטול ריבונות, פעם אחר פעם, מי בעל הבית בישראל.
השערורייה האחרונה של הרודן הייתה דווקא המינוי הנזכר. לאחר שמנדלבליט התערב אפילו בפיטוריו של לא פחות מיו״ר הכנסת, אי אפשר היה לצפות שלא יככב בהדחת שר המשפטים (האמור לפקח עליו).
התגלגלות האירועים הייתה נהירה מאד: ראש הממשלה הנבחר מינה שר משפטים ברוב קולות בממשלה; המינוי לא התאים למנדלבליטוקרטיה; הנציג שלה בממשלה מחה בזעקה מרה על קץ הדמוקרטיה; בג״ץ תמך בבכי המר של אלוף הצדק והמשפט; ואז ראש ממשלת ישראל ״החליט״ למנות שר אחר, מנדלבליטוקרטי טהור. בג״ץ והתקשורת חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.
הריבון יישב וישמע
התירוץ החוקי היה הפעם שמינוי השר על ידי ראש הממשלה “בוצע חרף התנגדותו של ראש הממשלה החליפי בני גנץ” (ממש בלתי נסבל שגורמים עוגמת נפש כזאת לנציג של מיעוט קטן), ושהיה “בניגוד להחלטת הממשלה” (לפעמים היא בסדר), “הקובעת כי סדר היום בעבודה ייעשה רק בהסכמה מראש עם ראש הממשלה החליפי”. והמבין יבין.
הרודן נלחם כאריה כדי להגן על סוכנו הנאמן באמצעות התערבות גסה ברשות המבצעת. הרי אין חוק לנמק את התערבותו לנוכח העובדה שמעמדו המשפטי של ההסכם הקואליציוני לא חד משמעי, וכי אין דרישה לפריטטיות לגבי כל צעד וצעד שיינקט, במיוחד בתקופת ״ממשלת מעבר״ בה בג״ץ רואה עילה להתערב בחופשיות.
גם כאן דרך הפעולה נהירה. כל אימת שמדובר בחתירה נגד ראש הממשלה המייצג את רוב העם – ראשונים תמיד אנחנו, יגידו הרודן ובג״ץ. כך קבע מנדלבליט כי ממשלת מעבר לא מאפשרת העברת כספים לנזקקים, פן ישמחו המסכנים ויביעו את שמחתם בקלפי. ״יש מניעה משפטית״ הוא טען ויטען, וכך ישתיק את נתיניו ללא טורח להסתמכות על החוק. במניעות משפטיות רק הוא מבין, ועל האזרחים לעמוד דום.
כרגיל, התחבולה לוותה במינוח דרמטי האופייני למנדלבליטוקרטים. הרודן הודיע לאבא בג״ץ כי “אי-מינוי שר משפטים באופן מיידי הוא בלתי סביר באופן קיצוני”. הוא רק שכח להוסיף את שמו המלא של השר הרצוי, ולקבוע איך ייענש ראש הממשלה המתמרד והמסוכן.
התקשורת מחאה כפיים, בג״ץ הזדרז להוסיף כי “יש לשמור על רציפות שלטונית חיונית” (חיפשתי לשווא את חוק הרציפות השלטונית), והשופט פוגלמן העיר כי “אילוצים פוליטיים לא יכולים להביא להתפרקות מסמכויות שלטוניות”. כנראה הסתמך על חוק מנדלבליט, סעיף מנדלבליט, אשר חוות דעתו מחייבת. ככל הנראה היא אינה מחייבת במקרה של תובעת המפירה חוקי בנייה, של שופט המסרב להחזיר כסף שניתן לו בטעות, ואף של שופטת הפוסקת תוך ניגודי עניינים.
אלה שופטיך ישראל, עד שרפורמה משפטית תושיע אותנו.
ד״ר גוסטבו פרדניק פרסם עשרים ספרים, לרבות על מחשבת ישראל ועל יודופוביה.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
האופיזיציה לא מרוצה אפילו מהמצב הזה ודורשת להדיח את ראש הממשלה באמצעות חתימה פשוטה – https://freedom-is-slavery-il.blogspot.com/2021/03/blog-post.html
"השאלה האמיתית איננה למה ניתנה זכות מפלצתית לפקיד בכיר, אלא מדוע הרודן טרם השתמש בזכותו להדיח ראש ממשלה?"
התשובה היא הרבה יותר פשוטה: זה יהיה אסון מבחינתם. ייקח שנים לתפור תיקים ולהסית כנגד מועמד אחר מהימין מה שיקשה עליהם להמשיך להשיג את התמיכה הקיימת מהעם(בג"ץ כבר אמר שחשובה לו הרציפות השלטונית). ויותר מזה, יהי קשה לשותפם, בנט להמשיך להצדיק את תקיעת הימין, השארת ממשלת המעבר ומניעת יצירת הקואליציה שתאפשר לעצור את הרודנות.
את היועץ המשפטי לממשלה נהגו לבחור ממשלות ישראל בעצמן עד שנת 1993.
במסגרת האסטרטגיה של השמאל להעתקת מוקד השליטה למערכת המשפטית העביר אהרון ברק את בחירת היועץ המשפטי לידי בג"צ.
מאז לדברי פרופ' פרידמן איבדו הממשלות את היכולת למנות יועץ משפטי וזה נזק בלתי נתפש ודבר חמור מאד.
אנשים רבים תוהים ואף מתרעמים על כך שממשלות ישראל בוחרות לעצמן תמיד יועץ משפטי לממשלה שהוא קילומטרים שמאלה מעמדותיהן האידיאולוגיות.
זאת משום שהציבור לא יודע שאת היועץ המשפטי לממשלה כופים על הממשלות 15 השופטים שבחרו את עצמם בעצמם לכהן במוסד הפעילות הפוליטית של השמאל – בג"צ.
אהרון ברק ביצע את ההפיכה השלטונית שלו להשלטת השמאל צעד אחרי צעד.
אחד הצעדים שלו היה מניעת יכולת הממשלה להמשיך לבחור לעצמה יועץ משפטי כשהעביר את משימת בחירת היועץ המשפטי לידי בית המשפט, כדי שהיועץ המשפטי לממשלה יוכל לשמש ידו הבוחשת של בג"צ בקרבי הממשלה.
ברק עשה זאת באמצעות "חקיקה" מטעם בית המשפט בפסק דין בעניין אחר, כי זו השיטה.
כך זה מתואר בויקיפדיה:
"בעת הדיון במשפט דרעי ב-1993 פסק בית המשפט העליון כי חוות דעתו המשפטית של היועץ היא שמחייבת את ראש הממשלה ואת הרשות המבצעת כולה. בעיני בג"צ היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין. בכך הגדיר בית המשפט העליון ועיצב את דמותו של היועץ כסמכות המשפטית המכרעת בשירות המשפט הציבורי הכפוף לפיקוח בידי בית המשפט העליון בלבד".
מאותו יום הפך תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עוד מינוי שכופה השמאל.
ממשלת ישראל והכנסת הנבחרת הפכו מאותו יום לבובות חסרות משמעות, שנכנעות לכל הנחתה של היועץ שהפך על פי "חקיקת" בג"צ – "לסמכות המשפטית המכרעת הכפוף לפיקוח בידי בית המשפט העליון בלבד"…
השמאל בבג"צ השלים את השתלטותו על מדינת ישראל.
בספרו "הארנק והחרב" מתאר פרופ' פרידמן את האסטרטגיה של העתקת מוקד השליטה למערכת המשפטית.
הנה כך מתאר פרופ' פרידמן את המהלך הזה:
"המהפכה המשפטית התרחשה בכל החזיתות. המשפטנים סימנו כמטרה להעביר את השליטה האפקטיבית מידי הממשלה והכנסת לידי בית המשפט העליון, לידי היועץ המשפטי לממשלה ולידי הפקידות הבכירה בפרקליטות"…
"המאבק היה על כוח", מסביר פרידמן. "ברור שלבית המשפט יש מגמה ליברלית מובהקת והדבר בהחלט השפיע על ממשלות הימין. נתניהו היה תחת חקירה בפרשת בראון-חברון. הנזק הגדול ביותר שגרמה החקירה הזו הוא שהוא איבד את היכולת למנות את היועץ המשפטי לממשלה. מאז, הממשלות איבדו את השליטה במינויים וזה דבר חמור מאוד. ראו מה קורה היום: תפקיד פרקליט המדינה הוא תפקיד כל כך מרכזי ולממשלה אין שום השפעה עליו. לדעתי זה בלתי-נתפש".
את כל הדברים האלה חייבים לשנות בחקיקה בכנסת!
סימוכין:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/524/203.html?hp=1&cat=402&loc=58#talkback
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%92%D7%A8_(%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%A5_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94)
לעיון האשכול:
פרופ' דיסקין: צריך שהכנסת תאפשר לעצמה את יכולת ההתגברות על פסיקות בג"צ!
https://rotter.net/forum/gil/27118.shtml
************
הבנת למדוע אף אחד לא יכול לשנות כלום עד שיהיה לימין רוב מוצק בכנסת והוא יחסל את שלטון הדיקטטורה הזאת באמצעות חוק הפרדת הרשויות וישים קץ לשלטון לא חוקי ופושע זה על העם היהודי במדינתו היחידה שהולך ומתחסל כל יום עוד תוך העברת המדינה לידים לא יהודיות מכל סוג. מוסלמים, ערבים, פורעים, רוצחים, מסתננים, נוצרים, גויים שיולדים פה בלי הגבלה.
בעצם מסתבר שבאנו לכאן רק כדי להקים לערבים בחסות בג"צ עוד מדינה ערבית בנוסף ל-22 שיש להם.
וגם כדי להקים פה מדינה צלבנית חדשה במקום זו שחוסלה לפני מאות שנים.
בסוף כשהגטו פה יסגור עלינו נברח מפה.
הנה דוגמית: הערבים שמשתלטים על נצרת עילית כבר מבקשים בית ספר ערבי, מסגד ועוד. זו רק ההתחלה. בסוף כיכר דיזנגוף תשמש לכנסיה ולמסגדים.
ישראל הסוף.
לשם מוביל בג"צ ושלטון הדיקטטורה שלו.
אלא אם יקרה נס והעם יתעשת וישים לכך סוף על ידי שינוי החוק בכנסת באמצעות רוב מאסיבי.
הבעיה שהימין המטומטם מפורר ואת הפירור הזה של הימין ייצר השמאל שוב בהצלחה.
הימין מורכב ממטומטמים ועיוורים שמפילים את שלטון הימין ומקבל אוסלו ומכות מוות!!!
שהמתנחלים יודו לעצמם על מעשיהם המטומטמים. כשיזרקו אותם מיו"ש הפעם אשמח יחד עם השמאל. הם יקבלו מה שביקשו.
אנחנו עם בעונש אלוהי על מעשים שלא ייעשו.
דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!
בוצע חרף התנגדותו של ראש הממשלה החליפי בני גנץ – זה לא נימוק חוקי. מנדלבליט טרם חוקק חוק, שממשלת ישראלת חייבת לקבל את הסכמת המוקיון שלו, לכל החלטה.
אחרת, גם מינוי מנדלבליט נעשה חרף התנגדותו של החמאס. זה שהתנגדותו של החמאס, אינה חשובה להצבעה של ממשלת ישראל, הרודן מנדלבליט "שכח".
שכחה משפטית ביותר 🙂
תודה על המאמר החשוב והרהוט. נהניתי, והתעצבנתי מאד, לקרוא .
"אלה שופטיך ישראל, עד שרפורמה משפטית תושיע אותנו." למרבה הצער משפט מופרך. דוגמה: נניח שממשלה ימנית שתבחר בעזרת השם וגם בעזרת בוחרי הימין שיואילו להזיז עצמם לקלפיות,בניגוד להרגלם,תחוקק חוק יסוד,שמפצל את משרת היועץ לשני נושאי משרה ותקבע שחוות דעת שלו ושאר המשפטנים בשירות המדינה היא המלצה בלבד,לא חייבים לקיימה,זהו ייעוץ,לא הוראה לביצוע. הג'ינג'י ירוץ לבג"ץ בעקבות טלפון שיקבל קרוב לוודאי מחיות,ויבקש מבית המשפט לפסול את חוק היסוד. בג"ץ יקבע שהחוק "לא סביר","לא מידתי" ויבטלו. כך,ישר מהמקפצה,בג"ץ ישלים את הפוטש וישתלט על השילטון במדינה בהפיכה,בלי לירות אפילו כדור אחד.
ועכשיו לעובדות:
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יצחק זמיר, קבע בפסקנות כי על פי ועדת אגרנט, המילה האחרונה היא של היועמ"ש והממשלה צריכה לקפוץ לדום ולבטל את דעתה מפני דעתו.
ציטוט מדו"ח ועדת אגרנט, שהגדירה בשנת 1962 את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה והתנהלות הממשלה מול המלצות אלו וכך קבעה: "אם כי אין כל הוראה מפורשת בחוק בעניין הנדון, הרי מחייב הסדר הטוב במדינה, כי בדרך-כלל תתייחס הממשלה לחוות הדעת המשפטית של מי שממלא את התפקיד של "היועץ המשפטי לממשלה", ואשר יש לו ההכשרה של שופט בית-המשפט העליון, כאל חוות-דעת המשקפת את החוק הקיים. עם זאת, רשאית הממשלה, תוך צאתה מן ההנחה האמורה, להחליט כיצד עליה לפעול במקרה המסוים, לפי שיקול-דעתה שלה…" ואיך פרש זאת נשיא העליון בדימוס אהרון ברק, תוך גיבוי ליצחק זמיר בפסק דינו בפרשת השר פנחסי: "היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת…ופירושו שלו מחייב אותה פנימה…השקפה זאת יונקת חיותה מהמסורת החוקתית שלנו, מסורת זאת גובשה בדו"ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה (1962).
איך לומר ? דברי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יצחק זמיר ודברי נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק אינם האמת הצרופה, אפילו לא למצער "אמת לשעתה" וכל הבסיס להפיכת היועץ המשפטי לממשלה לשליט המדינה מבוסס על הטעיית הציבור ואי אמירת אמת של הבכיר בפרקליטות לשעבר והבכיר בין שופטי העליון לשעבר. כל המשפטנים יודעים אמת זאת,אבל אין בנמצא משפטן ישר אחד, באקדמיה ובין שופטים לשעבר, שיחשוף את מעשה המרמה ללא כחל וסרק.
"אהרן ברק שודד-ים" ו"החוק בשבילו הוא רק טיוטה"
פרופ' ריצ'רד פוזנר מחשובי המשפטנים בעולם אומר במאמר שפרסם בכתב העת היוקרתי האמריקאי 'ניו רפבליק' : "אהרן ברק שבר את השיא העולמי ביהירות שיפוטית" ו"החוק בשבילו הוא רק טיוטה" .
האיש שהפר את החוק יום יום ויותר מכל אחד אחר, הוא, לדעת פרופ' פוזנר, לא אחר מ… אהרן ברק.
בביקורתו כותב עוד פוזנר: "לישראל אין חוקה. רק חוקי יסוד שחוקקה הכנסת ואותם הגדיר ברק כחוקה וקבע כי הכנסת אינה יכולה לבטלם.
מדובר ברעיון מדהים: תארו לכם שהקונגרס האמריקאי יחוקק חוק ובית המשפט העליון שלנו יחליט שלעולם אי אפשר יהיה לבטלו, כאשר החוק המדובר נחקק בתמיכת רבע בלבד מחברי הקונגרס.
שהרי בישראל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נחקק בתמיכת 32 ח"כים בלבד".
הוא לוקח כמובן מאליו שלשופטים יש סמכות טבועה לגבור על חוקים.
גישה כזאת יכולה להיות מתוארת כתופסת שלטון בכוח.
מערכת משפט הרואה עצמה חופשיה לגבור על החלטות של גורמים הנבחרים באופן דמוקרטי, מטשטשת את הדמוקרטיה.
בית המשפט הוא שיוצר את דבר החקיקה בישראל, תוך שהוא, ביהמ"ש, הופך את החוקים עצמם לטיוטה ראשונה שהוא, בית המשפט, חפשי לשכתבה".
ברק גם קבע כלל שאין לו אח ורע בחוק האמריקאי, שכל החלטת ממשלה הנחשבת 'בלתי סבירה' היא גם מטבעה בלתי חוקית; שביהמ"ש יכול לאסור על הממשלה למנות אדם לתפקיד כלשהו, אם עבר על החוק וגם אם קבל חנינה, או אם קיים חשד שעבר עבירה אתית;
והוא גם יכול להורות על פיטורי שר בממשלה אם הוגש נגדו כתב אישום;
ובשם 'כבוד האדם' יכול ביהמ"ש לפעול להפחתת העוני ולמען מחוסרי הדיור;
ושביהמ"ש יכול להחליט אם לשחרר טרוריסטים במסגרת הסדר פוליטי;
ושבכוחו לבטל פקודות צבאיות ולהורות לממשלה להזיז את גדר ההפרדה שאמורה למנוע מטרוריסטים מתאבדים לחדור לשטחי ישראל…
רק בישראל מעניקים השופטים לעצמם את הסמכות הזו, לבקורת שיפוטית מופשטת, מכוח עצמם, בלא הסמכה חוקתית או חקיקתית מפורשת, מפי הרשות המחוקקת.
זה מזכיר את נפוליאון שלקח את כתר המלכות מידיו של האפיפיור והניח אותו על ראשו בעצמו".
ברק פשוט דרס את הדמוקרטיה ואת החלטות המחוקקים בישראל… באורח אנטי דמוקרטי מובהק, אולי דיקטטורי.
יכולים נבחרי העם לחוקק מה שיחוקקו, אבל ברק יהפוך את חקיקתם על פיה ויחליט על דעת עצמו, כאילו היה נפוליון מס' 2, בשביל אזרחי ישראל ומחוקקיה, מה באמת טוב להם.
פוזנר טוען גם שספרו של ברק רצוף שגיאות…
*******************
שופט אמריקאי בכיר: אהרן ברק – מעין שודד-ים משפטי
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1559062
פרופסור פוזנר, שופט פדראלי בכיר ומחשובי המשפטנים בארה"ב, תוקף בחריפות את דרכו המשפטית של ברק. שלטון השופט.
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-21769-00.html
שופט אמריקאי בכיר: אהרן ברק – מעין שודד-ים משפטי
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=22&topic_id=2345203&forum_id=18119
אהרן ברק (נולד ב-16 בספטמבר 1936), שימש נשיא בית המשפט העליון (2006-1995). …השתמשו במילים חריפות, למשל שהוא הנהיג "דיקטטורה שיפוטית" או "נהג כשודד ים".
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%A7
* Richard Posner, A review of "The Judge in a Democracy", The New Republic, April 23, 2007
לעיון האשכול:
בג"צ הוא ממשלת העל השרשורית (כמו שרשור במעיים הנסתר ומחסל את הפונדקאי שלו) של ישראל
https://rotter.net/forum/gil/24319.shtml#3
מלים כדורבנות.
בני גנץ – האיש שהפקיר למוות את אחינו מדחת יוסף בייסורים נוראיים
בני גנץ – האיש שהפקיר את חיילי צד״ל בבריחה מלבנון
בני גנץ – האיש שהלך לטקס זיכרון של מחבלים ערבים אנטישמים
בני גנץ – האיש שביזבז מיליונים של דולרים כאיש עסקים כושל
בני גנץ – האיש שהתגאה מעל לכל במה שהקריב את מיטב בנינו על מנת שרוצחי החמאס ימשיכו לנשום
זאת התקווה הלבנה הבאה של השבט ״הנאור״ השמאלני-קיצוני אנטישמי
תזכרו זאת טוב טוב ביום הבחירות
שפטל תיאר את נאום גנץ מזווית ראייתו הייחודית • "אין צל של ספק שגנץ אינו שמאל ואינו ימין, שכן הוא שמאל קיצוני".
יורם שפטל הביע את דעתו על נאומו הפומבי הפוליטי הראשון של יו"ר חוסן לישראל בני גנץ, ש"נועד לזרות חול בעיני הציבור הישראלי". עוד טען כי מי שחושב שגנץ פחות רמאי מרבין אינו יודע על מה הוא מדבר.
בהמשך התייחס שפטל לקהל שהגיע להאזין לנאום וכינה אותו 'האספסוף הצפונבוני'. "הוא גזען שכן מבחינתו כל מי שאינו נמנה עליו הם בבונים", תיאר אותם שפטל.
בהמשך, שפטל תקף את יו"ר חוסן לישראל בני גנץ, וטען שחרף הניסיונות שלו להסתיר את היותו שמאל קיצוני, עלה הדבר מההתייחסות שלו למצב בו ישראל לא תצליח להגיע להסכם שלום עם הערבים.
מה יקרה במידה וגנץ יגיע לעמדה שלטונית?
שפטל סיכם כי הוא לוקה בקוד מוסרי מעוות.
https://www.youtube.com/watch?v=sV0B-1XV7P0
גנץ ניסה להיראות כאחד שיש לו תשובה לבעיות הביטחון של תושבי עוטף ישראל, אבל שפטל מזכיר לנו מספר דברים שמוכיחים אחרת.
ולא רק על גנץ אלא על שאר רמטכ"לי הקוקפיט.
https://www.youtube.com/watch?v=Wyubo8hRcWs
תגוביות:
רק שלא נשכח לרגע שחדל האישים הזה התנגד נחרצות לטיפול במנהרות החמאס. בושה וחרפה שמינו יצור כזה לרמטכ"ל.
יש דבר שאני לא מצליח להבין. בעברית המושג יועץ, הוא ברור ומובן לכל בר דעת. ממתי בית המשפט יכול להכריע על פירוש אחר לשפה העברית.
מדוע לא קם אף עורך דין או פוליטיקאי ואומר לבית המשפט "אתם לא קובעים את השפה העברית". עליכם רק לשפוט על פי חוק!
ואולי רצוי שיוסיף אותו עורך דין, שהוא מבקש הגנה מבג"ץ על משקל "הגנה מפני הצדק". בדיוק בשביל זה קיימת החסינות בכנסת שהיא הריבון ולא "יועץ" ולא בג"ץ.
אבל מה כבר אפשר לדרוש משפנים?!
למה ביבי לא עשה כלום בנושא?
ממש לא ברור לי
בג"ץ אגב גמטריה המן..
הם ארורים בני ארורים, צריך להתעלם מהם ולהשתמש בעזות של קדושה במקום להכנע לחבורת הפשע הזאת