בנט והפצצה: הזגזוג מול איראן עשוי להתברר כגורלי

אחרי שניהל מדיניות הפכפכה ומבולבלת בסוגיית הגרעין, דברי הרהב שמפזר בנט פוגעים גם בהצלחות האחרונות

Nanking2012, צילום מסך

ממשלת בנט קצרת-הימים עשתה לה מנהג לנכס הצלחות ולבדל עצמה מהאדמה החרוכה, לשיטתה, שהותיר ראש הממשלה הקודם. למרות שלאורך שנת שלטונו של בנט הלכו והיטשטשו ההבדלים הלכה-למעשה בתפיסת האיום ובפעולה מולו, מתגאה בנט לאחרונה בפעולות עלומות המתרחשות באיראן, ללא קשר לשאלה האם הדבר תורם או מזיק לביטחון מדינת ישראל. חולשתו הפוליטית דוחקת אותו לאמץ טון לוחמני הבז לעובדות, ושם ללעג מאמצים ארוכי-שנים לסיכול תוכנית הגרעין האיראנית. כך התבטא לפני כשבועיים: 

מדינת ישראל פועלת מול ראש התמנון, ולא רק נגד זרועותיו כפי שנעשה במשך עשורים. ימי החסינות, בהם איראן פוגעת ושוב פוגעת בישראל ומפיצה טרור באמצעות שלוחותיה באזור, אבל נשארת ללא פגע – תמו. אנחנו פועלים, בכל זמן ומקום, ונמשיך בכך….בשנים האחרונות, איראן חצתה שורה של קווים אדומים ובראשם באפריל אשתקד, כחודשיים לפני הקמת הממשלה, כאשר חצתה את קו העשרת אורניום ברמה של 60% – ללא שום תגובה נגדית. ישראל לא יכולה להשלים, ולא תשלים, עם מצב כזה"

מעבר לאובדן הממלכתיות ולחטא החמור כלפי העובדות  – כפי שנראה להלן –  הרטוריקה הלוחמנית של בנט גרמה וגורמת להעלאת המתח הגלוי בין המדינות באופן שאינו תורם לשום מטרה אסטרטגית שניתן להעלות על הדעת. נוכח זאת, נותרת בעינה השאלה – מהי האסטרטגיה העקבית אליה מחויבת הממשלה בראשותו בסוגייה האיראנית?

נסקור בקצרה את השינוי שחל ביחס הממשלה במהלך שנת כהונתה: כבר בראשית ימיה נדחק לפיד להכריז כי הדיאלוג עם ארה"ב יתנהל הרחק מאור הזרקורים וסיכם עם עמיתו על מדיניות "אין הפתעות" בסוגיה האיראנית, זאת כאשר כבר היה ברור כי ארה"ב צפויה לחזור לשיחות הגרעין בהרכב פייסני במיוחד. בהמשך התבדה רצונם של האמריקאים להגיע להסכם בטרם ייכנס לתפקיד הנשיא איברהים ראיסי, "התליין מטהרן", והשיחות התחדשו רק לאחר שהאחרון ניאות לשוב לשולחן הדיונים בווינה.

בנט ולפיד ניעורו להתנגד פומבית להסכם המתגבש, בעיקר בתקשורת המקומית ובעיקר סביב הוצאת משמרות המהפכה מרשימת הטרור. רכיב אקטיבי ופומבי נוסף בחודשים האחרונים לכהונת ממשלת בנט היו סיכולים ופעולות על אדמת איראן אשר שוייכו לישראל, מה שלא בהכרח גרר שתיקה או אימוץ מענה עמום כפי שהיה מקובל לרוב בעבר. תחת זאת, אימץ בנט רטוריקה לוחמנית, ממנה היה גם ניתן להבין שישראל עומדת מאחורי הפעולות ושהממשלה בראשותו פועלת באופן אחר ומובחן ממה שנעשה בעבר. הרוטציה בין בנט ולפיד על רקע ביקורו הצפוי של נשיא ארה"ב היא נקודת מבחן לאסטרטגיית הממשלה הנוכחית. על רקע גישתו המסורתית של לפיד לנושא, ועל רקע העובדה שההתנגדות להסכם הושמעה בעיקר בשפה העברית, מעט מידי ומאוחר מידי, קשה להישאר אופטימיים בסוגיה.

עד לאחרונה הוצנע הנושא ובנט נמנע כמעט מלעסוק בו בפומבי ולהפעיל מנופי השפעה ולחץ על דעת הקהל, הקונגרס והתקשורת בארה"ב. תחת מדיניות זו הפכה ישראל לסטטיסטית חסרת השפעה במהלך השנה הרת-האסון ,בה אגב התרופפות משטר הסנקציות, המשיך צוות בניצוחו של רוב מאלי לקרוס מול דרישות האיראנים בווינה. האם הדבר העיקרי שמדריך את צעדיו של בנט הוא הצורך לחפות על חולשה פוליטית והרצון לחזק את התדמית הימנית-לוחמנית מעברו, זו שנסדקה ללא תקנה?

כל מי שעוקב בעיניים פקוחות אחר סאגת הגרעין בעשורים האחרונים יודע כי הדרך היחידה לעצור את איראן משלבת דיפלומטיה כופה ונכונות אמיתית לשימוש בכוח. דיפלומטייה מוטת גזרים כשלה בימי קלינטון, כשלה בימי אובמה ודינה להיכשל גם הפעם, עת איראן עושה את דרכה בבטחה לעבר מעמד החסינות של מדינת-סף גרעינית. הסיבה העיקרית לעיכובים בני העשורים במימוש החזון נובעת מזהירות האיראנים מול האיומים, מחיר הסנקציות ותוצאות המאמץ הסיכולי המסועף המתנהל מולם זה שנים רבות. במתח בין הרצון לשמור על עמימות מחד והצורך בפרסום חלק מהפעולות לצרכים לגיטימיים מאידך, נהגו ראשי ממשלות בישראל לדורותיהם באחריות, בעמימות ובממלכתיות. 

בנט, הסובל כאמור מחולשה פוליטית ותדמיתית ופועל בתקופה בה פועל ממשל דמוקרטי הנחוש לשוב להסכם הגרעין הכושל כמעט בכל מחיר, שחק מדיניות זו והתבטא באופן שזיהה את ישראל עם פעולות עלומות שנעשו על אדמת איראן, תוך שהוא מקטין ומגחיך, באמצעות הזרוע הפוליטית הנכה, מפלגת 'ימינה', את פעולותיו של ראש הממשלה הקודם. 

חשוב להדגיש  – הדיון אודות האסטרטגיה הראויה בה צריכה לנקוט ישראל, נוכח עמדתו העקבית של ממשל ביידן, הוא סוגיה נפרדת הראויה לניתוח מורכב. אין ספק שהעובדה לפי הממשלים האמריקניים בדור האחרון נעו בין פייסנות בוטה ולוחמנות מתונה לא הועילה למאמצי הסיכול. אין גם ספק שהמוטיבציה של יתר השחקנים בזירה הבינלאומית לסכל זאת תוך נכונות לשימוש בכוח ובנשק הסנקציות נמוכה אף יותר.

אמת, לא הכל קשור במעשיה של ישראל. אך לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בסופו של דבר איראן מצויה במרחק כלשהו מנקודת האל-חזור זה שני עשורים לפחות, למרות הערכות מודיעין (של אמ"ן בעיקר) שגרסו כי תגיע לשם בתוך שנה-שנתיים. חלק ניכר מהקרדיט לכך יש לזקוף לממשלות ישראל בעבר, הן במעשה והן ביכולתן להשפיע על יתר השחקנים בזירה. מטבע הדברים הקרדיט נזקף גם לזכות ממשלות נתניהו ב-12 השנים האחרונות. אולי קשה לבנט לבלוע את העובדה שבוודאי לא מתיישבת עם אמירותיו האחרונות, אבל אלו עובדות. בניגוד למנהג בנט ומה שנותר ממפלגתו, לא נירתע מאזכור חלקן של ממשלות שקדמו לתריסר שנות שלטונו של נתניהו.

הנה כמה פעולות בולטות במאמצי הסיכול רבי-השנים שערכה ישראל באיראן. זוהי כמובן רשימה חלקית: במחצית השנייה של שנות ה-2000 בוצעו ניסיונות רבים במסגרת שיתוף פעולה בין ארגוני ביון מערביים והמוסד למכירת רכיבים פגומים ותוכניות שגויות לאיראנים, במטרה לחבל בקידום תוכנית הגרעין. ההצלחה הייתה חלקית, והובילה לפיתוח אפיקים חדשים: השתלת רוגלות והתנקשות באנשי מפתח, במטרה לפגוע בתהליכי העשרת האורניום ולהלך אימים על מדענים נוספים. לאורך השנים בוצעו גם חבלות חמות במתקני גרעין מרכזיים. 

בשנים 2007 – 2010 (עוד בימי ממשלת אולמרט) התנהל מבצע משותף למוסד ול-CIA, אשר לפי פרסומים זרים נועד להחדיר  תוכנה זדונית למערכת הניהול של הצנטריפוגות. וירוס ה'סטוקסנט' פעל למעלה משנה עד שאיתרו האיראנים את התקלה, ואגב כך גרם להרס נרחב של רכיב קריטי בתהליך העשרת האורניום. עד כה לא ניתן אישור רשמי למעורבותה של ישראל בנושא. הווירוס התגלה בבושהר ביוני 2010 והתפשט ללא פחות מ-14 מתקנים ו-30 אלף מחשבים, לפי דיווחים שונים. בשנים שלאחר מכן הודיעו מעת לעת האיראנים על איתור וירוסים נוספים במערכות המחשוב.

בין השנים 2011-2007 חוסלו חמישה מדענים איראניים בכירים במגוון שיטות: החל בשאיפת גזים רעילים בבית המגורים, דרך אופנוע תופת (מסעוד עלי מוחמדי) ועד פצצות שהוצמדו לרכב. כלל המדענים (לרבות שישי שהצליח לחמוק בפציעה קלה) היו שייכים לקבוצה העוסקת בפיתוח נשק גרעיני מבצעי. בדצמבר 2011 החריד פיצוץ רב-עוצמה בסיס טילים במרחק של כ-40 ק"מ מטהרן., עשרות אנשים נהרגו, ביניהם גנרל במשמרות המהפכה שהיה אחראי על פרויקט טילים ארוכי-טווח. אף גורם לא נטל אחריות רשמית.

בראשית 2018 הצליח המוסד לגנוב את ארכיון הגרעין האיראני מתוך טהרן. הגילויים סייעו לישראל להוכיח כי איראן שיקרה את פקחי סבא"א לאורך השנים, הוליכה שולל את המעצמות וחתרה ללא הרף לפיתוח תוכנית הגרעין הצבאית, בניגוד להצהרותיה הפומביות. נוכח חשיבות החומר הרב שנחשף, מצא לנכון ראש הממשלה נתניהו לפרסם את דבר הפעולה ובכך קידם מטרות שעלו בקנה אחד עם האסטרטגיה הברורה שקידם: יציאה מהסכם הגרעין, חזרה למשטר הסנקציות ופעולות הסיכול על אדמת איראן. אפשר להתווכח על האסטרטגיה, אך פרסום הפעולה עלה בקנה אחד עם אותה אסטרטגיה, להבדיל מהתנהלותו התקשורתית התמוהה של בנט בסוגיה בה הפך המבצע המכונן ל"קלסרים".

ביולי 2020 אירע פיצוץ רב עוצמה במתקן הגרעין בנתנז ופגע בצנטריפוגות IR-4 ו-IR-6, בעלות יכולת להעשרת אורניום מהירה יותר מהצנטריפוגות מטיפוס IR-1 שהותרו לשימוש תחת הסכם ה-JCPOA משנת 2015.  בנובמבר 2020 חוסל בטהרן מוחסן פח'ריזאדה, ראש תוכנית הגרעין האיראנית, בתום שנים ארוכות בהן הצליח להישאר בלתי פגיע, תוך שהוא נוקט באמצעי זהירות קפדניים. מותו היווה מכה קשה לפרויקט הגרעין ומכה מורלית קשה. באפריל 2021, בעיצומה של הטלטלה לאחר הבחירות ובימיה האחרונים הלכה למעשה של ממשלת נתניהו, אירע פיצוץ באספקת החשמל למתקן הגרעין בנתנז. על פי פרסום בניו-יורק טיימס, זמן התיקון הוערך בתשעה חודשים. 

כפי שכבר כתבתי בעבר, בשנים 2009-2008 רווחה ההערכה באמ"ן  לפיה איראן רחוקה תקופה של בין שנה לשנה וחצי מנקודת האל-חזור. הערכה דומה הוצגה לאמריקנים במהלך ביקור שר הביטחון שאול מופז בשנת 2004. לא מטוב ליבם של האיראנים עוכבה תוכניתם, כי אם בשל מגוון פעולות, שעל מיעוטן אנו יודעים ואת חלקן סקרנו לעיל. בשדה הדיפלומטי הוכח כי איראן מגיבה רק לאיום ולחץ כבד, בעוד משטר של גזרים ורפיסות בינלאומית נענים בתעוזה ובקידום זהיר ונחוש של תוכנית הגרעין וחתרנות תחת מדינות שכנות.

לאור כל זאת, דברי בנט הם בבחינת רהב חסר אחריות, המעיד על גישה קפריזית ופזיזה לנושא כבד-משקל. על רקע ביקורו הכושל (בוודאי בתחום זה) של בנט בוושינגטון בקיץ שעבר, כדאי לזכור ערב ביקור הנשיא ביידן בישראל: מה שהחל כחוסר נכונות להתעמת עם האמריקנים בסוגיה והשתנה בהדרגה לפעילות נגד יעדים איראניים בדומה לממשלות קודמות, הפך ליישור קו הלכה למעשה עם מדיניות הממשלה הקודמת. כל זה לא מנע מבנט למחוק באחת את הפעולות שנעשו בעבר בעבור רווח פוליטי בתרי זוזי.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *