זמן לחשבון נפש במרצ ובעבודה

10 תגובות למאמר

1. הדבר היחיד שיש לעשות הוא לא לחכות להתנצלות מאוחרת מדי מהשמאל, אלא שהימין ישנה את עצמו ויעבור להתנהגות שתגרום לשמאל לפחד ממנו ולא להרים עוד ראש מולו.

   הגב

2. ולמה שיהיה אכפת לנו שהן מתגוללות ברפש של עצמן במקום חשבון נפש?
   ולא, אני לא מייחלת לתקומת המפלגת הללו, כמו כמה דמוקרטים מתוכנו.
   אני לא דמוקרטית כלפי מפלגות דמוקרטיות רק, רק, רק, כלפי עצמן. ודיקטטוריות כלפי ומיליונים כמוני

   הגב

3. ואפשר לומר אותם הדברים פחות או יותר על הבית היהודי:
   מפלגה קורסת שממשיכה להקצין בדיוק את ההתנהגויות שגרמו למצביעים לנטוש אותה ומסרבת לעשות חשבון נפש.

   הגב

4. השמאל השחית את המערכת הציבורית עם וועדות המינויים ה״מקצועיות״ ובשנה וחצי של שלטון הוא הראה איך הוא משחית את גם את הגופים הנבחרים. זה התחיל עם הטעיית הבוחרים של הבית היהודי, עבר להדרת הימין מהוועדות, המשיך עם בזבוזי הכספים הקולוסאליים של בנט ומשפחתו, והסתיים בקרשנדו הצורם של עסקת הגז המפוקפקת עם ממשל ביידן ועם הצרפתים תוך רמיסת חוקי יסוד ושימוש ביועצים מהצבא ככסת״ח. מי שהצביע לאנשים הללו הם הפנאטים האמיתיים. לא הימין.

   הגב

5. בשנה האחרונה השמאל הראה לכולנו שלא גידלו דור של אנשי עשיה אלא מקוננים וחוזי עתידות.
   אחרי שנים באופוזיציה היה מצופה שיפעלו רבות כל אחד במשרדו הוא ובמקום זאת פעלו רק בצורה פופוליסטית .אנחנו לא עיוורים

   הגב

6. לא חבל לי על מרצ, הבחירות הוכיחו מה היא שווה. אני מצטער על מפלגת העבודה שהיתה בעבר מפלגה עם קו אידיאולוגי ברור, מרכז שמאל עם בסיס בטחוני לא מבוטל. מפלגה שהיו בה דמויות ראויות בהחלט.
   אני רואה את תחילת הדרדרות כבר בתקופת רבין ז"ל כאשר הסיסמא: "יומרץ רבין" והיא הפכה עם השנים לגרורה של מרצ. וברחה לכיוון השמאל ההזוי וכיום לא נשאר ממנה כלום מהעבר המפואר.

   הגב

7. לא חבל לי על מרצ, הבחירות הוכיחו מה היא שווה. אני מצטער על מפלגת העבודה שהיתה בעבר מפלגה עם קו אידיאולוגי ברור, מרכז שמאל עם בסיס בטחוני לא מבוטל. מפלגה שהיו בה דמויות ראויות בהחלט.
   אני רואה את תחילת הדרדרות כבר בתקופת רבין ז"ל כאשר הסיסמא: "יומרץ רבין" והיא הפכה עם השנים לגרורה של מרצ. וברחה לכיוון השמאל ההזוי וכיום לא נשאר ממנה כלום מהעבר המפואר.

   הגב

8. אתם מתמקדים פה במפלגות הלא-נכונות.
   מרץ והעבודה הפסידו כמנדט וחצי כל אחת, אותו דבר קרה לחד״ש-תע״ל ובל״ד. וגם המנדטים הללו בסה״כ עברו ליש-עתיד, כלומר נשארו בגוש.
   הם לא הפסידו כי מצביעים נטשו אותם לטובת הימין, אלא בגלל שהם היו מפוצלים ונפלו אל מתחת לאחוז החסימה. לכן הלקח היחיד שהם ילמדו הוא לרוץ ביחד(מרץ עם העבודה ובל״ד עם חד״ש-תע״ל, בשני המקרים אלו איחודים שכבר קרו בעבר).

   מי שבאמת צריכים חשבון נפש הם מפלגות המרכז.
   גנץ הגיע לבחירות עם מפלגה של 8 מנדטים, הוסיף את סער(6 מנדטים) ואת כהנא(לפחות חלק מ7 מנדטים) ובסוף סיים רק עם 11 מנדטים, אפילו אם תוסיפו את שני המנדטים של שקד זו מפלה משמעותית לטובת המחנה היריב.
   מחכה לראות את חשבון הנפש שלהם(לא שאני מאמין שהם מסוגלים להודאה בכשלון ולקיחת אחריות).

   הגב

   1. התגובה של ימני פה מלמעלה טובה מאד. הניצחון של הימין היה גבולי וכמעט מקרי. 3600 קולות היו מכניסים 4 חברי כנסת של מרץ. לו הערבים היו מאוחדים או מעט עירניים היו נכנסים עוד 4 בל"ד, והתמונה היתה נראת הפוך ומבולבל. הימין צריך להתעורר ולשאול מדוע הוא לא הצליח שלא במקריות ולא בצרוף מקרים.

9. שתי הנציגות של השמאל הקיצוני, מתיימרות לייצג איכות אנושית ורעיונית ולמשוך את הציבור אחריהן בזכות אותה רמה אישית ואנושית, בפועל, הן בגדו בכל הרעיונות הנשגבים והכפיפו אותן לאינטרסים סקטוריאליים זמניים, ובמקום שצריך אותן הן לא היו.
   הן כן בלטו לרעה בשפת הביבים הפרועה שלהן, שלוחת כל רסן, להחדיר שנאה ופילוג.
   עם ישראל לא אידיוט וזה בא לידי ביטוי בקלפי.
   כאשר מפלגה מצד אחד מתביישת להזדהות כציונית ומצד שני מביעה תמיכה, לפחות על ידי אי גינוי, של אוייבי עם ישראל, אז הציבור מתרגם זאת בקלפי.
   תוצאות הבחירות הן משאל עם מוחץ שבו כ 2/3 של עם ישראל אמר את דברו נגד השיסוי והזדהות עם האוייב ובעד עם ישראל.
   הנצחון של בן גביר על מיכאלי וגלאון יחד הוא קודם כל נצחון מוסרי של כוחות האור מול כוחות החושך.

   הגב