המלך יאיר מציג: המדינה זה אני

עבור ראש הממשלה הזמני לפיד, מטרת השררה מקדשת את כל האמצעים

הכריז מלחמה על חופש העיתונות. רה"מ לפיד | עכשיו 14, חיים צח (לע"מ)

לפני שלושה חודשים בדיוק, לאחר מינויו כראש הממשלה הזמני, הערכתי מעל דפי אתר זה כי לאור מורכבות הנסיבות הפוליטיות, הביטחוניות והמדיניות הקיימות, יאיר לפיד ינסה בעיקר שלא לטעות. לפיד קיבל את המושכות לאחר כהונת בנט שהייתה אולי הכושלת ביותר בתולדותינו, ורגע לפני בחירות, והיה ניתן לצפות שיחתור לייצוב המצב במקום להוסיף עוד טלטלות לסירה רעועה גם כך. הן ההערכה והן הציפיה התבררו כשגויות מן היסוד.

בזמן שישראל מתמודדת עם משבר פוליטי חסר תקדים, משבר כלכלי עמוק ומתמשך ושלל אתגרים אסטרטגיים שחלקם עשויים להפוך לאיום קיומי, לפיד בהחלט בא לעבוד רק לא בדברים הנכונים.

במקום מדיניות "אפס טעויות" עליה תדרך את כתבי החצר, לפיד הצליח בכישרון רב ותוך זמן קצר לדרוך על כל מוקש אפשרי. החל מההחלטה המסתמנת למסור שטחים ימיים כלכליים ללבנון הקורסת, בניגוד לחוק וללא אישור הכנסת, דרך ההיסוס הביטחוני מול הטרור המתעצם וכניעה לתכתיבים אמריקניים, ועד להחלטה התמוהה ומעוררת המחלוקת להוציא מן הקבר דווקא את "פתרון שתי המדינות" בנאומו המוזר בעצרת הכללית של האו"ם.

מעמדה המדיני של ישראל התדרדר עוד יותר גם בהשוואה לתקופת האסון של בנט, כאשר אפילו הניסיון לתאם שיחת טלפון עם נשיא ארה"ב בסוגיה הקריטית של הסכם הגרעין הפך לסאגה רשלנית, ועוד לא התחלנו לדבר על השלכות הסכסוך הארוך בין שר החוץ לעובדי משרדו. בעיר הבירה הוא לא טורח לבקר, ובטח לא להתגורר, וחשיפות כמו זו של דפנה ליאל על השוחד הפוליטי שניתן לכאורה למיכל שיר תמורת הצבעתה שהבטיחה את כהונת לפיד שראש ממשלת המעבר ישטפו בזרם עם שלל החשדות והעברות האחרות.

בקמפיין הבחירות, כצפוי, עוצמת הדמגוגיה עלתה לשיאים חדשים כולל גילויי גזענות מטרידים באתר 'יש עתיד' וניסיונות לפסילת מועמדים בימין, בזמן שיו"ר המפלגה ממשיך לצפצף על חוקי הבחירות האוסרים צילומי תעמולה עם חיילים. בין לבין הוא הספיק לארגן לעצמו מופע סגידה מביך וסדרת ראיונות יח"צ מפנקים, ולהתבזות בבג"ץ לאחר שטיפס ביחד עם היועמ"ש על עץ המינוי של מזוז. בינתיים, בחיים עצמם, בנק ישראל צפוי להעלות השבוע את הריבית בשיעור משמעותי נוסף, ובמשרד האוצר כבר מעדכנים בהתאם את תחזיות הצמיחה העגומות.

אבל בין כל התסבוכות וכאבי הראש האלה שהיו דורשים מכל ראש ממשלה מתפקד את מיטב זמנו ומרצו, לפיד בחר להתמקד לאחרונה דווקא באיום החשוב ביותר מבחינתו: ערוץ 14. במכתב מחוצף וציני שנשלח מטעם עורכי הדין של 'יש עתיד' לוועדת הבחירות המרכזית, נטען בין היתר כי "משך תקופה ארוכה, פועל ערוץ 14 בצורה אגרסיבית… לתקוף את 'יש עתיד' ואת העומד בראשה", והוספה הדרישה לרשום את הערוץ כ"גוף פעיל בבחירות".

במפלגה כמובן מיהרו לסחוט את הלימון הפוליטי, בחוסר מודעות מרהיב של מי שמגדירים את עצמם כאנשי המחנה "הדמוקרטי" אבל לא הסתפקו בכך. על פי דוד ורטהיים מ'וואלה', במקביל להגשת העתירה נגד ערוץ 14, התקבלה לכאורה ברשות השנייה פניה מגורמים בכירים "לבדוק בבדיקת מסרק את כל ההפרות של הערוץ מאז קבלת רישיון השידור". בערוץ עצמו פרסמו הודעה לפיה "בחודש האחרון הועבר מסר מגורם בכיר להנהלת הערוץ לפיו אם לא יהיה שינוי בלוח השידורים שיכלול צמצום הופעות של מגישים ופרשנים שונים – ינקטו הליכים משפטיים שיובילו לסגירת הערוץ". במילים אחרות, לפיד מנהל מתוך מניע פוליטי קמפיין השתקה מאורגן ומתוכנן נגד כלי תקשורת פרטי, רק משום שהעז להביע ביקורת על המנהיג העליון.

מלפיד עצמו אין הרבה ציפיות בתחום. מי שהקים שלטון יחיד ומתחזק אותו בהתמדה כבר כמעט עשור כנראה התרגל למקורבים חנפנים ולא רגיל לשמוע דעות שונות; מי שרגיל לאתרוג תקשורתי מלטף בוודאי שינסה להשתיק כל מילת ביקורת. גם מקהלת אבירי חופש הביטוי בתקשורת השמאל נדמה ברובה מול הבריונות האנטי-דמוקרטית של לפיד ומפלגתו, אבל יש כאן הרבה מעבר לצביעות הרגילה.

חופש ביטוי, חופש העיתונות, פלורליזם, דיון והחלפת דעות – כל הערכים הדמוקרטיים היפים עליהם לפיד אוהב לדבר ולהטיף, נעלמו ברגע שנתקל בערוץ שמסרב להשתתף בפולחן האישיות ומתעקש לעמת אותו עם אמירותיו שלו וכישלונותיו שלו. בעולם הדיסטופי של לפיד קול כזה פשוט לא יכול להתקיים, ולכן יש להשתיק אותו בכל דרך.

הבעיה העיקרית היא שליאיר לפיד, כפי שהוא מוכיח שוב ושוב, לא באמת אכפת מהדמוקרטיה. יש לו מטרה אחת והיא המשך שלטון היחיד וחלוקת ההטבות למקורבים ואחרים. למילים ולהבטחות אין שום משמעות ברגע שהן עומדות בניגוד קל שבקלים לקיום השררה, חברים ושותפים לדרך נזנחים עם כל סימן ראשוני למחשבה עצמאית, ויריבים פוטנציאלים נדרסים ללא היסוס. את מה שלפיד בנה במפלגה הוא פשוט מנסה ליישם כעת במדינת ישראל כולה, ולשם כך כל האמצעים כשרים. נותר רק לקוות שעם ישראל לא ירתע מול ההשתוללות האנטי-דמוקרטית מבית לפיד, וישיב אותו בקרוב למקומו הטבעי באופוזיציה.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. את דיקטטורת לפיד וגנץ צריך להפיל כמה שיותר מהר. אז שכל אחד ידאג שהימניים העצלים בסביבתו ילכו להצביע ביום הבחירות. אנחנו מתמודדים לא רק עם כמעט שוויון בין הגושים אלא גם עם סיכון ממשי של הטיית בחירות ע״י יצחק עמית, בדיוק כפי שהיה עם קודמו חנן מלצר. מי שלא מבין את חומרת הדברים מוזמן לקרוא את כתבות התחקיר של קלמן ליבסקינד בנושא.

  2. בשורה התחתונה- לא יעזור למחות, לא יעזור לצעוק ולא יעזור כלום. רק הצבעה למפלגות הימין תחזיר את המדינה לשפיות. אין את הפרווילגיה להצביע רק למי שאני מזדהה איתו ב 100% ואין את הפרווילגיה לא להצביע. שימו לב להרס שהממשלה הזו עושה בשנה ובמיוחד ליהיר ב 3 חודשים ולפשוט תלכו להצביע למפלגות הימין. כי אין לנו מדינה אחרת.

  3. זה לא רק הגובה שלו,גם ההתנהלות שלו במפלגה ובממשלה, מזכירה את סטאלין, חסר לו שפם.