חשוף באקווריום

רק אזרח אחד בישראל מחויב עכשיו בצו בית משפט למסור לציבור את פירוט שיחות הטלפון שלו: אותו אזרח שיכולתו לפעול בחשאיות היא אינטרס קיומי של המדינה

הפחד הנוח יותר

מכל פיגועי הדריסה בעולם, לפרשן הסי-אן-אן היה ברור שהמפגעים מברצלונה הושפעו דווקא מהחריג שאינו בן דתם, הרוצח משרלוטסוויל. צור ארליך מבין ללבו

משחקים איתי בקאיה

עַל זַיֶּפֶת וְגַ'יֶפֶת שֶׁל בְּצֶלֶם וְעָדָאלָה, עַל מִשְׂחַק הַפָּקָה-פָּקָה שֶׁל הַבּוֹץ הַמְצֻפֶּה. צור ארליך הפעיל את מכבסת המלים על סחיטה מהירה

אזעקות וזאבים

שני זאבים, זאב רווח הבמאי וזאב רוטשטיין מנהל הדסה, ספגו השבוע מתקפות שהתגלו בחלקן כחסרות בסיס. ואלו כמובן אינם המקרים היחידים של צעקות "זאב זאב"

כך תעלה נשמתכם

תארו לכם שלצד הלימוד המסורתי של מסכתות משנה וגמרא לזכר נפטרים, היו יקיריהם לומדים ומסיימים בפומבי גם כרכים של שירה. צור ארליך חושב שזו דרך מצוינת לעילוי הנשמה – של הציבור

נמר של אייר

בזל 1897, בלפור 1917, בגין 1977 ומעל לכול ירושלים 1967: תשע"ז-2017 חוגגת את הציונות בתאריכים עגולים, ובלב החגיגה אייר ומאי במופע משולב נדיר

הוא עלה למרכבה

השר והרב בני אלון נפטר בדמי ימיו, אך בחייו הקצרים הספיק להיות מין מונטיפיורי ישראלי: בונה ירושלים ושגריר העם היהודי מטעם עצמו. שיר הצדעה

מקרה פרטי

מן הסתם לא שמעתם על כך, אבל צעיר יהודי נרצח בחול המועד בקריית גת בידי חבורת אריתריאים. אלמלא היכרות מקרית, גם אצלי הסיפור הזה היה עובר מתחת לרדאר

סוריה בייסוריה

סוּרְיָה בְּסִיר הַסָּארִין הַשּׂוֹרֵף. מְסֻפְסֶרֶת בִּידֵי סַרְסוּרֶיהָ / סוּרְיָה בְּסֶרֶט הָרַע וְהָרַעַל. סוּרְיָה בְּכוּר יִסּוּרֶיה

מטרד לשוויון חברתי

שוויון חברתי הוא לא תחום אלא אידאולוגיה – לא הכי מוצלחת, ובוודאי לא הכי ליכודניקית. מינוי כתב לענייני שוויון חברתי בתאגיד 'כאן' הזכיר לצור ארליך שהליכוד הקים לעניין הסוציאליסטי הזה משרד ממשלתי

הקוסם מעיר דוד

תמונת מיידי האבנים על גבי מכוניתו הלכודה של חתן פרס ישראל דוד בארי משמשת את מתנגדיו כהוכחה לכך שהוא דרס אותם. הצדעה לפלאי הטבע, וגם הערה קטנה למתנגדי הפרס לגרבוז

אל תיקחו לי את הפרג

נמאס מהרעש של פורים? מהמגילה הארוכה או ממשלוחי המנות? אפשר להבין. אבל גל ההשמצות נגד אוזני המן בכלל והפרג בפרט הוציא את צור ארליך משלוותו: מסורת זו מסורת

שלושה ימים של נתי

נתי פרי נפצע בבטנו בפתח מנהרה במבצע צוק איתן; יצא מבית החולים ביום שבג"ץ החליט להרוס את ביתו בעפרה; וביתו נהרס שלשום, ביום שפורסם דו"ח המבקר על צוק איתן והמנהרות. טור מהבטן

גבלס לעניים

הקליפ החדש של חמאס בעברית מדבר על "האויב הציוני" אך התמונות מסבירות במה מדובר. לא עברה יממה, ודאעש בסיני התקנא בהישג האמנותי

שוב בשבט

עמונה נעקרת באותו זמן בשנה שבו נהרסו בתי הקבע שלה לפני 11 שנה, ובאותו קור מקפיא. אבל הפעם התושבים הנעקרים והשוטרים הקורעים הם גוף אחד שבית המשפט מכריח אותו להתעלל בעצמו

מכות מדבש

כתב אישום הוגש נגד ראיד רושרוש מכפר מרר, באשמת רצח בת זוגו תהילה נגר. האלימות, על פי הראיות, הייתה קשה, והאלגוריה מתבקשת. וגם: אולי די עם מיתוס "העיתונות האובייקטיבית"?

מאחורי הכותרות

תדהמה בקרב עובדי 'ידיעות אחרונות': הם עובדים בשביל המו"ל ולא בשביל השמאל. וזה לא הכול. וגם: מיהם ארבעת האנשים היחידים בישראל שעוד לא פיתחו תיאוריה על פיגוע הדריסה

קו צר מאוד

הבציר הטרי של השתלחויות רבני זרם 'הקו' רב ההשפעה: גסויות נגד הומואים ועצומה נגד 'ספריית פיג'מה' רוויית היהדות. כת בדלנית מושכת את הציונות הדתית באף – ממש כמו ש'הארץ' עושה לשמאל המתון

הסיפור עם רוסיה

הַסִּפּוּר עִם רוּסְיָה נִרְאֶה קוֹדֵר, אֲבָל אֵין הָעוֹלָם יוֹדֵעַ; אִם הָיָה מַצְלִיחַ לְהִסְתַּדֵּר עִם הַדָּאעֶשִׁים בִּלְעָדֶיהָ. צור ארליך מסכם שבוע

על המסים

מסים הם מכת מדינה שאפילו נס חנוכה לא יצליח לפתור. צור ארליך על תלאותיו של העצמאי וההתעללות הבלתי פוסקת באזרח הקטן

המנון חיל השוויון

כפיית צוותים מעורבים בטנקים, מסע טיהורים בפייסבוק, ומשטרת מחשבות של בג"ץ ברבנות הצבאית: הכוחות המסתערים של הנאורות המגדריסטית לא נחו השבוע. צור ארליך כתב להם המנון

שעתם הקשה של הסחים

טראש זנותי ופמיניזם טהרני, פוליטיקת זהויות ואיסורים על הזהות, בחירה בין דונלד־גס להיא־רע־לי קלינטון, ושם חיבה מיוחד לאחרונים שלא מעשנים חשיש: צור ארליך מגלה שהעולם ברח לו

כמעט הספד

הפעם הקורבן התורן של רב סרן שמועתי הוא הקומיקאי טוביה צפיר, שכמעט והוספד בעודו בחיים. צור ארליך במחווה קצרה לאיש בעל אלף הפרצופים

איש יורה ברחוב

מה עובר בראשו של פלסטיני שיוצא לרחובות עם רובה ומתחיל לירות בחפים מפשע? צור ארליך במסע אל נבכי נפשו של רוצח, בעקבות פיגוע הירי שהתרחש בתחילת השבוע בירושלים

מתוקה מהחיים שלנו תותים

מה זה אומר עלינו שאת פרודיית המוזיקה הים-תיכונית של 'ארץ נהדרת', "מתוקה מהחיים" של דדי דדון, הקדים במצעד השנתי של גלגלצ רק חנן בן-ארי עם "החיים שלנו תותים"? או בעצם, מה זה אומר על 'ארץ נהדרת'?

יצא להם האוויר

תזמורת הקרנפים שהתנפלה על בחירת 'מקור ראשון' באלאור אזריה כאיש השנה – יצאה בקונצרט גמגומים ושתיקות מופלא כשהתברר שגם 'מעריב' וערוץ 2 בחרו בו. צור ארליך, הבוקר על תקן מבקר מוזיקה, התענג

הסכסוך הישראלי-עורבי

"עוברים ובטלים", קורא שירו הידוע של מחמוד דרוויש ליהודים העברים בטקס הקולנוע הקרוב לביתכם. העברים עוברים, הערבים עורבים, והשאלה היא של מי הגבינה. וגם: שמתם לב שתשע"ז הנכנסת היא יופי של מספר?

מידת סדום

בניה שנויה במחלוקת ביו"ש? לבית המשפט יש נוסחה מנצחת: לערבי מסדירים, וליהודי הורסים. יש ביטוי שמתאר היטב את השיטה הזו

הכורדי עשה את שלו

מול אסד, דאעש, רוסיה, טורקיה ושאר מרעין בישין עומד העם הכורדי בעוז, ונלחם ללא חת. הממשלות הזרות אומרות תודה – ומפקירות אותו. צור ארליך מוחה על עוול

ליקוי בלי מידה

שנת הלימודים נפתחת, ומי שלא השיג אבחון של ליקוי למידה כדאי שיבדוק מה לא בסדר אצלו. וגם: לרגע נדמה היה שהמפגש עם נתניהו ריפא את עיתונאי ישראל משנאתם. זה עבר מהר יותר משחשבתם

צו חישוף

במקום להתמודד עם ההגירה, עם הקיצונים האסלאמיים במסגדים ולהשליט חוק בשכונות המהגרים, בצרפת גילו פתאום את האיום המסוכן מכול: הבורקיני. צור ארליך לא השתכנע

מדינה שלמה

מדינה שלמה עצרה נשימה, החזיקה אצבעות וכססה ציפורניים בזמן ההתגוששויות של שגיא מוקי וירדן ג'רבי. כך הודיעו בכל העיתונים. ורק לי לא סיפרו, ונשמתי כרגיל. בגללי אין לנו זהב

קדוֹש משוּנה

עוד לא ברור אם אלאור אזריה פעל כשורה, אך הצבא והתקשורת יוצאים מגדרם להפלילו ולסמנו כאויב האומה – ועל הדרך הופכים את חייו של מחבל לקודש קודשים

סוטים מהנושא

זוכרים את טורקיה? מדינה חשובה מסוימת שעוברת טלטלה פוליטית ומדינית חסרת תקדים? צור ארליך חושב ששכחנו השבוע להבחין בין עיקר לטפל

שבוע גזעי

אפריקה מיותרת, אנטבה זה פסה ושחורים זה לא לעניין. ראש הממשלה טס למסע היסטורי באפריקה, והשמאל משתגע. צור ארליך לא נותר אדיש

הסקילה

התקינות הפוליטית הפכה את הלינצ'ים לטירוף לאומי. השלב הבא: אנשים שמלנצ'צ'ים את עצמם. תשאלו את החתול שמיל במיל', נתן דטנר, שקרא לשרה מירי רגב חתולת רחוב

דברים שעוברים בשתיקה

יהודה שאול, מייסד 'שוברים שתיקה', תועד במצלמות כשהוא מספר שהמתנחלים מרעילים בארות של פלסטינים. אך כרגיל, התקשורת לא מתעניינת. לנוכח העלילה, צור ארליך לא עובר לסדר היום

למה כובע

אחרי שאכלנו את הכובע בתרגיל הפוליטי הקודם של נתניהו, שוב הוא מחזר אחר המחנה הציוני. מדוע בעצם? צור ארליך בכובעו כפרשן מבולבל

נרצח וקם

שלוש יריות של מתנקש ערבי כמעט ושמו קץ לחייו של יהודה גליק. אתמול הוא הושבע לכנסת. צור ארליך עם קבלת פנים חמה, לכבוד ל"ג בעומר

מוחצים

במסדרונות הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית חוששים מאוד מדורסנות הרוב ומכפיית ערכים. עד שזה מגיע כמובן לסטודנטיות דתיות. הטור השבועי של צור ארליך

לתהות בלי לתעות

אולי לא צריך להלך בגדול? אולי להיות ולא לחדול? יום הזיכרון מציף שאלות יסוד חשובות, שצריך רק להיזהר לא לטבוע בהן. וגם: מלחמה, ניצחון וחלל גדול בעקבות בטהובן

הלם ליום אחד

אנשי ציבור ורוח התרגלו להשוות בין מדינת ישראל של 2016, למה שהתרחש בגרמניה לפני 70 ו-80 שנה. צור ארליך מקווה שלפחות יום אחד בשנה נקבל קצת פרופורציות

יצא שכמעט

בשקט בשקט, כמעט בלי ששמנו לב, חמאס פוצץ השבוע אוטובוס נוסעים בירושלים. איך הצלחנו להדחיק, ולמה זה אולי דווקא טוב. וגם: אפיקומן

אשרינו, השתחררנו

את לא מאוהבת, את מנוצלת. אתה לא ישראלי, אתה מזרחי. את לא מתפרנסת בכבוד, את ענייה. אתה לא בן למשפחת ניצולים, אתה מנצל. כך עושה שיח הזהויות החדש את כולנו למאושרים

עוד מישהו?

סרטון אחד של 'בצלם' וכולם מומחים לבליסטיקה, רפואת חירום, חבלה קרבית ושפת-גוף. צור ארליך, שמומחה רק לעברית ולחרוזים, נותן קצת פרספקטיבה

טבלה של עוולה

מתלוננות על עבירות מין נהנות מחיסיון אפילו אם התברר שהעלילו. ואילו מושאי התלונות נחשפים עוד לפני שהתבררה האמת. צור ארליך עושה חשבון

הנשק הסודי

אחד שולף את הסכין מגופו ודוקר את המחבל, השני מגן על עצמו באמצעות גיטרה – צור ארליך מסכם שבוע קשה, שחשף עוצמה ישראלית מיוחדת במינה

קֶבֶר מַלְאָכִים

הַמַּלְאָכִים חַיִּים בְּסֵתֶר. בַּמַּעֲשִׂים הַמְהֻסִּים בֵּין הֶהָגוּת וְהָעוּגוֹת. הֵם מַצְנִיעִים אֶת הַפָּנִים וְאֶת הַסֵּבֶר וּמִתְגַּלִּים רַק בִּמְעוּפָם אֶל הַמֵּעֵבֶר.

עִיר לְדֻגְמָה

כְּשֶׁבָּא זְאֵב – אַתְּ הַטָּלֶה, דֻּגְמַת מוֹפֵת לְאֶזְרָחוּת: נִסְגַּרְתְּ בַּכְּלוּב כְּמוֹ טָטָלֶה, גַּם כֶּלֶב לֹא הִשְׁאַרְתְּ בַּחוּץ.

מִסְתַּדְּרִים

אֲבָל לְמַעַן סֵדֶר טוֹב קַבֵּל עוֹד קְצָת מֵעוֹר הַדּוֹב. שְׂכָרְךָ נַגְבִּיהַּ כְּאַנְדַּרְטָה, כָּךְ תְּוַדֵּא שֶׁהִסְתַּדַּרְתָּ.

רִיב לִי

בְּגוּשׁ עֶצְיוֹן אוֹ בְּחֶבְרוֹן עוֹד לְבָבוֹת בְּעוֹד שִׁבְרוֹן וְקַרְיָנִית קוֹרֵאת כִּי רַע עַל עוֹד דְּרִיסָה וְעוֹד דְּקִירָה

שִׁוְיוֹן עַד כָּאן

סַפֵּרְנָה עַל מִגְדָּר. סַפֵּרְנָה עַל מִדְרָג: מִדְרָג בֵּין גֶּבֶר זוֹל לִגְבֶרֶת שֶׁבְּיֹקֶר. קוֹרְאִים לָזֶה שִׁוְיוֹן כְּמוֹ שֶׁקּוֹרְאִים לִי דְרָאג.

הַמַּעֲבָר לְהוֹדוּ

אֵירוֹפָּה נִפְלֶשֶׁת בַּרְבָּרִיּוּת שְׂמֹאל וְאִסְלָאם. אָמֶרִיקָה מֵתָה מִפַּחַד פְּתָאִים וּבוֹרַחַת. אַךְ מֵעֵבֶר עֲרָב עוֹד אֶפְשָׁר לְהַפְלִיג מִזְרָחָה.

עִם הַגַּב לָעָם

אַל תַּחְשֹׁב שֶׁלִּהְיוֹת מוּסָרִי הוּא לִטְעֹן אֶת אַשְׁמַת הַנִּדְקָר. אַל תַּחְשֹׁב שֶׁזּוֹ עֵת לִמְסָרִים שֶׁל צַחְצַחַת מַצְפּוּן מְנֻכָּר.

אֵין תְּמוּרָתָם

הֵן אֲפִלּוּ נַכֶּה בְּמֵאָה, מֵאַלְפֵי רְבָבָה נִפָּרַע, לֹא נְמַצֶּה מִכָּל אֶרֶץ עַקְרָב וּמֶרְחַב הַקָּדִים וּמִכָּל אֲסַפְסוּף הַדּוֹקְרִים-וְרוֹקְדִים דֵּי סְגֻלָּה בַּחֲצִי הַמִּשְׁקָל שֶׁתִּהְיֶה כַּפָּרָה.

רַע דִּכָּא לִי

אֵין מְתוֹם בָּאִשָּׁה וְאֵין הוֹד בַּלֵּידָה, מְלַמְּדוֹת פֶמִינִיסְטְיוֹת לְלֹא חוּשׁ מִדָּה וְחוֹוְרוֹת לָאִשָּׁה אֶת חַכְלִיל לְחָיֶיהָ עַד שֶׁתָּקוּץ בְּחַיֶּיהָ.

שׁוּם צִפִּיּוֹת

הַתֵּרוּץ הַמֻּקרָץ שֶׁעַל פִּיו מֵאִתָּנוּ, הָעָם הַנִּבְחָר, מְצַפִּים לְיוֹתֵר, וּשְׁאָר הָעוֹלָם כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן הוּא, וּכְשֶׁהוּא מִתְפָּרֵעַ אֶפְשָׁר לְוַתֵּר.

חוֹזֵר חָלִילָה

הוֹלְכִים הַיָּמִים, הוֹלְכִים וְלַחִים. בֵּיתִי מִזְרָחִית לְרַמְאַלְלָה. בַּכְּבִישׁ לְיָדִי מֻפָּלִים מַלְאָכִים. אוּלַי הֵם נוֹפְלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה.

אֲנִי הַמֵּיינְסְטְרִים שֶׁלָּכֶם

בֹּקֶר טוֹב, שְׁפוּטִים שֶׁלִּי. אַתֶּם וַדַּאי בְּהֶלֶם: פִּתְאוֹם לָרִאשׁוֹנָה שְׁמַעְתֶּם עַל הַבִּי-דִּי-אֵס. נוּ, בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי קַיָּם. רַק לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אַצִּיל לָכֶם אֶת עוֹלַמְכֶם: הַכֹּל בִּיבִּי-בִּיאֵס.

נָמֵר עִם גְּדִי

אַךְ בּוֹאוּ רַק נִזְכּוֹר: בְּיוֹ"שׁ, מִי שֶׁמָּנוּעַ -- בְּשֶׁפַע אוֹטוֹבּוּסִים וּכְבִישִׁים לָנוּעַ -- הוּא צַד אֶחָד בִּלְבַד: הַצַּד הַיְּהוּדִי.

הפחד המפחיד

כֵּן, מָה שֶׁמַּפְחִיד הוּא הַקַּל וְהַחֹמֶר בְּגַל הַתְּגוּבוֹת הַנִּזְעָם: אִם בֶּנֶט מַפְחִיד אוֹתָם, בֶּנֶט הַחֹמֶד, מַפְחִיד אוֹתָם רֹב הָעָם.

ארצות הברית של איראן

אִירָאן בְּעִירָאק, בִּלְבָנוֹן, בְּדַמֶּשֶׂק, וְעַכְשָׁו גַּם תֵּימָן שֻׁתָּפָה לְאָשְׁרָן. עוֹד אֶרֶץ, עוֹד אֶרֶץ. כְּבָר יֵשׁ לָנוּ עֵסֶק - עִם אַרְצוֹת הַבְּרִית שֶׁל אִירָאן.

יש חמצן

אָז אֵין מַחְנָ"ץ וְיֵשׁ חַמְצָן, מִמֶּרֶצ נוֹתַר רֶמֶץ, יֵשׁ הַחְמָצָה שֶׁאָח מָצָא וַאֲשֵׁמִים אֵין שֶׁמֶץ.

יְמָנִים בַּלֵּב

עַם יְמָנִי מַעֲלֶה שִׁלְטוֹן שְׂמֹאל. עַם פָּרָדוֹקְס שֶׁסּוֹטֵר לְעַצְמוֹ. עוֹד מַס, עוֹד חָמָאס יִמְלְאוּ אֲסָמֵינוּ – יִשְׁמְרֶנּוּ הָאֵל מֵעַצְמֵנוּ.

מִיג זָר

הַמִּגְזָר הָרוֹכֵב כְּגִבֶּנֶת לַמְּלוּכָה עַל הַגַּב שֶׁל בֶּנֶט חִישׁ יָצָא בְּרוֹבֵי קָרַבִּין פְּנֵי הַזָּר הַקָּרֵב לְהַלְבִּין.

רוֹאִים לָהּ

הִיא לְהֶפֶךְ, וְלָכֵן הַכֹּל מוּבָן: הַלָּבָן שָׁחוֹר וְהַשָּׁחוֹר לָבָן. הַתּוֹבֵעַ מְחֻסָּל בְּיוֹם עָבֹת וְהַכֶּרֶם כְּבָר מִזְּמַן לֹא שֶׁל נָבוֹת.