בלוגים

ה' שעה למנחת הבל ולמנחת קין לא שעה. בפרשה, כמו בעולם הכלכלי, לא תמיד המשאבים מחולקים לפי "צדק חברתי"

איילת שקד ניסתה אתמול להצדיק את חוק ישראל היום בטענה שהעיתון גנז ראיונות איתה. הלל גרשוני מסביר לה את הטעות

סוף סוף גלי צה"ל מתנהלת כמו תחנת רדיו צבאית, אבל הדחתו של סג"ל צריכה להבהיר לנבחרים שהגיע הזמן לסגור אותה

המשבר בענקית התרופות ממחיש כיצד הטבות מס מזיקות בסופו של דבר גם לחברות עצמן. המס צריך להיות נמוך ואחיד לכולם

בחסות מילים גבוהות על "פרטיות" ומניעת "פייק ניוז", הצעת החוק של ח"כ מיקי רוזנטל מאיימת על חופש הביטוי של כולנו

מומחה לחומרים מסוכנים בשיחה עם "מידה": מחברי הדו"ח נגד מכל האמוניה בחיפה אינם מומחים לנושא. הדו"ח מכיל שורה של הנחות רעועות, ומנוגד לניסיון הבינלאומי

הביטוי "נשים בהריון" באמנת האו"ם גורר ביקורת מצד נשים טרנסיות שנכנסו להריון כגברים. מה הצעד הבא בטרפת המגדרית?

ההחלטה לתת את הפרס לארגון לפירוז מנשק גרעיני מתעלמת מהמלחמות שנמנעו ומהחיים שלא קופדו בחסותה של הפצצה

כשלי מנגנון הסיעוד הציבורי מוסברים על ידי כללי הברזל של הכלכלה, אך המבקר נצמד לכלל הברזל של הפקידות: עוד ועוד פיקוח

כמה קל ונוח להלל מאבק אלים ולהיתלות במילה "נכים" כדי ללטף את המצפון, לקטוף תהילה מוסרית ולהשתיק מתנגדים. משא אל נביאים בגרוש

פרופסור מיכה קליין, חוקר חופים מאוניברסיטת חיפה: עליית פני הים אינה קשורה למעשי האדם ולא תזיק במאום

סיפור תנורו של עכנאי לא בא להאדיר את השכל האנושי, אלא את המוסדות הקדומים

סדר היום התקשורתי מאכיל אותנו באותן מנות עבשות, רק הסדר של תפריט הסערות משתנה

רק אזרח אחד בישראל מחויב עכשיו בצו בית משפט למסור לציבור את פירוט שיחות הטלפון שלו: אותו אזרח שיכולתו לפעול בחשאיות היא אינטרס קיומי של המדינה

כבר לפני חמש עשרה שנה התעקש שטייניץ שיש לעבות את לוחמת הצוללות, ועשה זאת מול צמרת בטחונית שלא מפסיקה לטעות

שיטת השוברים, המהוללת בפי ליברלים רבים, איננה אידאל אלא פשרה. עובדה: שוברים בתחומים אחרים נחלו כישלון חרוץ

אם הגרעין הצפון קוריאני והכיבוש האיראני לא העירו את עיר השינה, חמש מאות איש בכיכר אולי כן

מכל פיגועי הדריסה בעולם, לפרשן הסי-אן-אן היה ברור שהמפגעים מברצלונה הושפעו דווקא מהחריג שאינו בן דתם, הרוצח משרלוטסוויל. צור ארליך מבין ללבו

היוצרות התהפכו, וגם הפרופורציות: על הקיץ היהודי הדתי השתלטו תקופות האבל והאימה, ורק חרך קטן נשאר לנשום בלי רגשות אשמה

רווקים רבים אינם מוצאים את שאהבה נפשם, אחוז הגירושין מזנק פלאים, ומספר הנישואים האומללים גבוה במיוחד. המצב דורש: אסדרה עכשיו!

מחנה פוליטי שמשקיע הון עתק ברכישת מבנים בעיר העתיקה ובחברון, אבל מזניח את הזירה הקובעת של השיח הציבורי והמשפטי – שלא יתפלא כשהורסים לו בתים שוב ושוב

עַל זַיֶּפֶת וְגַ'יֶפֶת שֶׁל בְּצֶלֶם וְעָדָאלָה, עַל מִשְׂחַק הַפָּקָה-פָּקָה שֶׁל הַבּוֹץ הַמְצֻפֶּה. צור ארליך הפעיל את מכבסת המלים על סחיטה מהירה

ההזיה החדשה בשמאל גורסת שנתניהו יצר את המתיחות הנוכחית כדי להסיט את השיח מהחקירות. החור בתיאוריה: היא לא קשורה למציאות

שלושה רוצחים מאום אל-פחם ירו בהר הבית, ומאז רוצח הוא קרבן, פחם הוא לבן ומחבלים הם חיה מוגנת. סיפור בתשליל

הניסיון האירופי מלמד שחוקים להפללת הלקוח לא מצמצמים את הזנות ופוגעים קודם כול בזונות עצמן. זה לא מפריע לגלאון ומועלם להלל את החוק החדש

מילא תספורת צפון-קוריאה, אבל גם את העם אתה קורע. צור ארליך בא לברך את אבי גבאי ויצאה לו ברכה עם כוכבית

בתאגיד עוזרים לטייקונים להרוויח עוד כסף על חשבון חופש הבחירה שלנו. הם אפילו הכריזו שיעשו שיימינג למי שמתנגד

מה היה קורה אילו הקיבוצים לא פשטו את הרגל? אם דור שלם היה גדל כאן על ברכי פושקין, גב כפוף וציפורניים שחורות? החלכאים שבדור, עורכי הדין ויועצי ההשקעות, היו יוצאים במחאה

האם הוטל צו איסור פרסום על ביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת הודו? ככל הידוע לא, אבל התקשורת הישראלית הגדילה ראש ושתקה בכל זאת

חוק שכירות הוגנת שעבר אתמול בוועדת חוקה, ממחיש את השבריריות של החירות ואת הקלות בה ניתן להידרדר לתהום הפופוליזם

צור ארליך מנסה לעשות סדר בקלחת הפריימריז בעבודה, ומגלה שמדובר במשימה מבלבלת בהחלט

אחרי שהבטחות ה"שלום" ו"המזרח התיכון החדש" התגלו כחזיון תעתועים, מנסים לשכנע אותנו ש"הכיבוש" אשם בכל צרותיה של ישראל, כולל תאונות הדרכים והשחיתות בעיריות

שני זאבים, זאב רווח הבמאי וזאב רוטשטיין מנהל הדסה, ספגו השבוע מתקפות שהתגלו בחלקן כחסרות בסיס. ואלו כמובן אינם המקרים היחידים של צעקות "זאב זאב"

המעורבות הממשלתית מחליפה את "כשל השוק" ב"כשל ממשלתי" והתרופה גרועה ומזיקה יותר מהמחלה. לתשומת ליבו של שר האוצר

מאז ניצחון טראמפ, השמאל האמריקני והישראלי קם על צד ימין: פתאום הוא נורא נגד עידן הפוסט-אמת וכלי תקשורת מגמתיים

אחרי חמש שנים של הקמה, כתיבה, צמיחה והצלחה, הגיע הזמן לעבור הלאה. עקיבא ביגמן נפרד מ'מידה' ומסכם תקופה

בזמן שהשמאל סותם את הפה לאנשי ימין וחוסם את קידומם באקדמיה ובתרבות, הוא משלשל לכיסו את כספי הציבור שהוא בז לו – ולא שוכח גם להזיל דמעות תנין. ארז תדמור עצבני

כמו מלכת כיתה תככנית, כמו עכבישה מתוחכמת, ניסתה קטר לנהל את העולם עד שהסתבכה בקוריה

אי אפשר להתלונן על הנזק שארגוני השמאל הקיצוני גורמים לישראל, ואז לשמש עבורם עלה תאנה. ח"כ יואב קיש כבר ביטל את השתתפותו, האם גם אחרים יתעשתו?

תארו לכם שלצד הלימוד המסורתי של מסכתות משנה וגמרא לזכר נפטרים, היו יקיריהם לומדים ומסיימים בפומבי גם כרכים של שירה. צור ארליך חושב שזו דרך מצוינת לעילוי הנשמה – של הציבור

יש מי שבוחר להפוך את היום הזה לפוליטי ושנוי במחלוקת. צור ארליך מעדיף פשוט לצאת לחגוג. והוא לא לבד

כדי להצדיק את קיומו של השידור הציבורי מכספי משלם המסים, אבישי עברי חוזר על כל הטיעונים הסוציאליסטיים מהספר. הלל גרשוני צפה ולא השתכנע

בזל 1897, בלפור 1917, בגין 1977 ומעל לכול ירושלים 1967: תשע"ז-2017 חוגגת את הציונות בתאריכים עגולים, ובלב החגיגה אייר ומאי במופע משולב נדיר

השר והרב בני אלון נפטר בדמי ימיו, אך בחייו הקצרים הספיק להיות מין מונטיפיורי ישראלי: בונה ירושלים ושגריר העם היהודי מטעם עצמו. שיר הצדעה

האפליקציה החדשה מצטרפת למאמצים נוספים של ארגוני חקלאים למסד את הקרטליזציה בשוק המזון. לא יוקר המחיה עומד לנגד עיני משרד החקלאות אלא הרצון לתאם מחירים

הכסף הוא תנאי לחירות הפרט ולאינדיבידואליזם. קיבוץ עין חרוד שעבר לאחרונה הפרטה, זוכה סוף-סוף לברכת החופש והשגשוג

הפרסומות של גוגל והפיד של פייסבוק, האתר האישי של הבנק ואפילו העננים - כולם למדו לקרוא את המחשבות שלנו ולפעול בהתאם. כלומר לא ממש

הארגונים הירוקים מערימים קשיים על המשק ומעכבים פרויקטים לאומיים. זה לא היה חייב להיות כך

יכול להיות שמישהו בגרמניה התבלבל בין המימונה שאחרי פסח לְמימונהּ של עלילת הדם? האנטישמיות הגרמנית חוגגת בלוח העברי של ניסן־אייר

ברפואה, בתזונה ובתחומים נוספים, העולם מתקדם להבנה שבני האדם שונים זה מזה. רק המדינה עדיין מתייחסת אלינו כמו פס ייצור תעשייתי, וכופה חינוך ופנסיה אחידים לכולם

מן הסתם לא שמעתם על כך, אבל צעיר יהודי נרצח בחול המועד בקריית גת בידי חבורת אריתריאים. אלמלא היכרות מקרית, גם אצלי הסיפור הזה היה עובר מתחת לרדאר

התפקיד של ראשי הצבא הוא לא לדמיין תרחישים אופטימיים, אלא להיערך לתחזיות הגרועות. יהודה הראל קורא לצה"ל להתנער

קל ונעים להפגין נגד מכל האמוניה או בעד העלאת קצבאות הנכים, עד שמגלים את תג המחיר: פיטורי עובדים וקיצוצים. בעולם של משאבים מוגבלים, אנחנו נדרשים לאזן בין ערכים

סוּרְיָה בְּסִיר הַסָּארִין הַשּׂוֹרֵף. מְסֻפְסֶרֶת בִּידֵי סַרְסוּרֶיהָ / סוּרְיָה בְּסֶרֶט הָרַע וְהָרַעַל. סוּרְיָה בְּכוּר יִסּוּרֶיה

האמונה שקיום בחירות והחלת מאפיינים של שלטון רוב יובילו בהכרח לחירות הובילה לעליית החמאס לשלטון בעזה לפני כעשור. אז איך עדיין יש אנשים שמאמינים בה?

הקרב על התאגיד אולי מאחורינו, אבל המלחמה הגדולה על חופש הביטוי, תקשורת חופשית ותחרות אמיתית בישראל עדיין נמשכת במלא עוזה

ח"כ גילאון מערבב נתונים בשלומיאליות ויוצר תמונה שקרית ומעוותת בנוגע למצבם של הנכים בישראל. כששואלים אותו מאיפה יגיע הכסף להעלאת קצבאות הנכים, התשובה מביכה במיוחד

שוויון חברתי הוא לא תחום אלא אידאולוגיה – לא הכי מוצלחת, ובוודאי לא הכי ליכודניקית. מינוי כתב לענייני שוויון חברתי בתאגיד 'כאן' הזכיר לצור ארליך שהליכוד הקים לעניין הסוציאליסטי הזה משרד ממשלתי

ניסיונו של זמנהוף לתכנן באופן "מדעי" שפה אוניברסלית חדשה היה חלק ממגמת התכנון המרכזי של המאה ה-20. אך בניגוד לאחרים, הוא לא ניסה להגשים את חזונו באמצעים אלימים ותוך שלילת החירות

תמונת מיידי האבנים על גבי מכוניתו הלכודה של חתן פרס ישראל דוד בארי משמשת את מתנגדיו כהוכחה לכך שהוא דרס אותם. הצדעה לפלאי הטבע, וגם הערה קטנה למתנגדי הפרס לגרבוז

התקיפה הישראלית בסוריה חושפת טפח מהסדר החדש שעומד להיווצר באזור: טראמפ מתחיל ללחוץ על איראן וגרורותיה, לקול מחאת נאמני אובמה

עשרות אלפי אזרחים מאומנים ומצוידים הם התשובה היעילה לטרור לסוגיו וגם למנהרות ולמסתננים

מי שתוהה מדוע המאבק בתאגיד חשוב כל כך לנתניהו עד כדי איום בהליכה לבחירות, צריך לשאול את עצמו מדוע ההגנה עליו כה חשובה לכחלון עד שהוא מפר למענו את ההסכם הקואליציוני

מעשה בכסף שניתן עבור עופות שלא גודלו, ובחברי כנסת שמעבירים חוק המעניק להם עצמם מתנות על חשבון המדינה. עלילות חכמי חלם בכנסת ישראל 2017

דרך קצרה מאוד עבר צה"ל מהשירות המשותף לחיילים וחיילות לשירותים משותפים לבנים ולבנות. צור ארליך עוקץ כהרגלו. וגם ליברמן ונתניהו על הכוונת

בפסק דין שערורייתי ורווי אידאולוגיה מהפכנית הטיל בית הדין לעבודה על רמי לוי קנס בשווי מיליון וחצי שקל ופגע, שוב, בזכות הקניין הבסיסית ובציבור הצרכנים הישראלי

נמאס מהרעש של פורים? מהמגילה הארוכה או ממשלוחי המנות? אפשר להבין. אבל גל ההשמצות נגד אוזני המן בכלל והפרג בפרט הוציא את צור ארליך משלוותו: מסורת זו מסורת

הקלטות "הדיל המסריח" בין ח"כ כבל ליחימוביץ' הציפו את המציאות שכל אזרחי ישראל חייבים להכיר: ההסתדרות איננה אלא כלי שרת לקידום פוליטיקה קטנה ומסואבת ולחלוקת כסף וג'ובים

נתי פרי נפצע בבטנו בפתח מנהרה במבצע צוק איתן; יצא מבית החולים ביום שבג"ץ החליט להרוס את ביתו בעפרה; וביתו נהרס שלשום, ביום שפורסם דו"ח המבקר על צוק איתן והמנהרות. טור מהבטן

בדיוק כשהיה נראה שהשופטים שייבחרו לעליון יהיו עוד מאותו הדבר, באה אתמול בשורה שמותירה מקום לאופטימיות

מחקר חדש התקבל בחיבוק חם על ידי כלי התקשורת המרכזית, שדיווחו עליו בהרחבה כדי לקדם אג'נדה. יש רק בעיה אחת: אף אחד לא טרח לבדוק אם במחקר באמת נאמר מה שהם חושבים, והאם יש בכך היגיון כלשהו

בהצהרה חסרת תקדים לעיתונות, שגרירת ארה"ב באו"ם מתחה ביקורת חריפה על מועצת הביטחון ועל יחסה לישראל: "ארה"ב לא תהסס להתבטא נגד ההטיות הללו, ולהגן על חברתנו ובעלת בריתנו ישראל"

מחירי השכירות עולים, המשכירים מאשימים את המס שהטיל עליהם כחלון והשוכרים מאשימים את בעלי הבתים "החזיריים". מי צודק? שיעור בתוצאות הבלתי צפויות שצריך היה לצפות מראש

ב-14 בפברואר חשבתי שחגי אינסטנט מיובאים מאמריקה לא עושים לי את זה. למחרת בערב גיליתי שאולי בעצם כן

במקום מאבק דמוקרטי לגיטימי לשינוי דעת הקהל – עיתונאים, פוליטיקאים ואהוד ברק אחד מחוללים "אינתיפאדה של המנגנון" נגד שלטון הימין

הכתב הכלכלי של ערוץ 10 קורא לישראלים לייבא לכאן את המודל של ניו־יורק ואמסטרדם ולהנהיג פיקוח ממשלתי על שוק השכירות. אלא שהעובדות מלמדות כי מדובר בקונספט כושל והרה אסון

ההחלטה לסגור את גלריה ברבור בירושלים, שאירחה בקביעות ארגונים פוליטיים וקיצוניים למרות התראות חוזרות ונשנות, איננה "השתקה" או "סתימת פיות" אלא מימוש בסיסי של שלטון החוק

הקליפ החדש של חמאס בעברית מדבר על "האויב הציוני" אך התמונות מסבירות במה מדובר. לא עברה יממה, ודאעש בסיני התקנא בהישג האמנותי

'מעריב' שלאחר "הפוטש" נועד להיות "עיתון של העיתונאים", אבל שיטת "הקולקטיב" נידונה מראש לכישלון. 'ידיעות אחרונות', לעומת זאת, פעל למטרת רווח ולמען הלקוחות, והתוצאות בהתאם

הודעת היועמ"ש מנדלבליט כי הוא יטען בבג"ץ נגד חוק ההסדרה מעוררת כעס רב. כשבוחנים את מערכת האילוצים והתמריצים בתוכה הוא עובד, קשה להאמין שהוא היה בוחר בדרך אחרת

הזגזוג של ליברמן בעניין העברת גלי צה"ל למשרד הביטחון מעיד על חולשה משילותית ועל כניעה לתכתיבי המשנה ליועמ"ש דינה זילבר

עמונה נעקרת באותו זמן בשנה שבו נהרסו בתי הקבע שלה לפני 11 שנה, ובאותו קור מקפיא. אבל הפעם התושבים הנעקרים והשוטרים הקורעים הם גוף אחד שבית המשפט מכריח אותו להתעלל בעצמו

עתידה של ירושלים ומעמדה הבינלאומי שוב על הפרק, וזו הזדמנות טובה לחזור ליסודות: כיצד התפתחה העיר? מדוע רוב העולם מסרב להכיר בריבונות עליה, וכיצד היא יכולה להמשיך ולפרוח?

תמלולי נתניהו-מוזס המתארים עסקה הנרקמת לכאורה בין השניים, נשמעים כמו בדיחה גרועה. על חשבוננו, כמובן

יערה קלמנוביץ בסך הכול ביקשה לייצר ולמכור פרליני שוקולד, אבל שום דבר לא הכין אותה למרוץ המכשולים האינסופי שהרשויות הערימו בפניה: "התחושה היא שמישהו שם רגל בכוונה"

סאגת מלחמת העיתונים של 'רימון' ו'העולם הזה' בשנות ה-50 אינה עוד אנקדוטה היסטורית אלא שיעור חשוב בחתרנות, עם לקח חשוב עוד יותר לדרכי ההתגוננות של מדינה דמוקרטית

כתב אישום הוגש נגד ראיד רושרוש מכפר מרר, באשמת רצח בת זוגו תהילה נגר. האלימות, על פי הראיות, הייתה קשה, והאלגוריה מתבקשת. וגם: אולי די עם מיתוס "העיתונות האובייקטיבית"?

אותם כלי תקשורת שנזכרים עכשיו להזדעזע מהשיטות המלוכלכות של נוני מוזס, פועלים בדרכים דומות אפילו בסיקור הפרשה הנוכחית: מסגור מגמתי, סימון מטרות ויצירת תמונת מציאות מעוותת על בסיס שברי הדלפות

"הביטחון התעסוקתי" הוא "ההישג" החשוב של ארגוני המורים, אבל גם הנזק הגדול ביותר למערכת החינוך הישראלית

פרשת 'ביבי-נוני' חושפת את קלונה של התקשורת, שעמדה מן הצד והריעה לחוק 'ישראל היום' שכל מטרתו הייתה לקדם את האינטרסים של קבוצת 'ידיעות אחרונות'

אם הופכים את יחסי הפוליטיקאים והתקשורת לעניין פלילי – צריך גם לחקור אם המתקפה הפולשנית נגד בני הזוג נתניהו לא הייתה חלק מסחיטה, ומה הרוויחו הח"כים שקידמו את חוק 'ישראל היום'

במלחמת הדעות שבין הסוציאליסטים וחסידי הריכוזיות לשוחרי החירות, מתחילים האחרונים עם חיסרון מובנה. אך אל ייאוש: עדיין אפשר לכבוש את לב הציבור מבלי לגלוש למחוזות הפופוליזם

בגיל 86 ואחרי שנים רבות של כתיבה פורייה, תומס סואל, מההוגים הבולטים והבהירים של השוק החופשי בזמננו, מניח את העט ופורש. הלל גרשוני מצדיע לאיש שחיבוריו השפיעו על רבים בעולם כולו

חטיפות מטוסים שימשו בעבור ארגוני הטרור כלי רב־עוצמה למיקוד תשומת לב וליצירת תיאטרון עולמי של אימה. הנחישות של המערב להגן על עצמו הצליחה לצמצם את האיום הזה לממדים אפסיים. סקירה היסטורית ולקח בצדה

הַסִּפּוּר עִם רוּסְיָה נִרְאֶה קוֹדֵר, אֲבָל אֵין הָעוֹלָם יוֹדֵעַ; אִם הָיָה מַצְלִיחַ לְהִסְתַּדֵּר עִם הַדָּאעֶשִׁים בִּלְעָדֶיהָ. צור ארליך מסכם שבוע

כמו כל אליטה כלכלית שירדה מגדולתה, גם החקלאים מנסים בכל כוחם למנוע מן הקדמה לשנות את אורחות חייהם. האדרת המקצוע, רומנטיזציה שלו והולכת אימים על הציבור הם חלק מהשיטה

כששופטי העליון מגלים אטימות לכל ביקורת כלפיהם, זה לא ממש מפתיע שאמון הציבור בהם נמצא בשפל חסר תקדים

מאז ההפסד בבחירות השמאל האמריקני נמצא במשבר עמוק, שבא לידי ביטוי גם בהתנהגות ברשתות החברתיות. שיאני החסימות: נשים דמוקרטיות, ששליש מהן הודו שחסמו חברים בשל דעותיהם הפוליטיות

הכתובת האמיתית להאשמות בפרשת גטאס היא בית המשפט העליון בראשות אהרן ברק, שאפשר לאויבי ישראל מוצהרים לשבת בכנסת בניגוד מפורש לחוק

מסים הם מכת מדינה שאפילו נס חנוכה לא יצליח לפתור. צור ארליך על תלאותיו של העצמאי וההתעללות הבלתי פוסקת באזרח הקטן

התקשורת מצניעה את הנתון החשוב בדו"ח של 'לתת', שלפיו העוני בישראל נמצא בירידה. ועוד משהו חיובי: כששואלים את הישראלים מה צריך לעשות כדי לצמצם את העוני, הם שמים את האצבע במקום הנכון

חיים במדינה חופשית, בטוחה ומשגשגת ומתלוננים כל הזמן על "דיקטטורה" ועל "קיסרות". צור ארליך שואל לאן נעלמה ההגינות

השליטה האדירה שהשיגה המדינה על חיי הפרט במהלך המאה העשרים כלאה את תודעת הציבור בציפייה לנסים ופתרונות קסם שמבטיחים הפוליטיקאים. האכזבה בלתי נמנעת

בנאום תוקפני בשבוע שעבר חצה נשיא העליון לשעבר אהרן ברק את כל הגבולות וקרא לשופטים להתפטר אם שיטת בחירת השופטים תשונה: "בית המשפט העליון הוא משפחה, אי־אפשר להכניס מישהו שאיננו חלק ממנה"

בגל ההצתות האחרון הובער העץ, בן טיפוחיו של האדם, בן בריתו ונותן חסותו, ופנה נגד עצמו ונגד האדם. ואולי לא רק העץ

בפרשת בוחני הנהיגה ובסוגיית הנמלים הוכיח שר התחבורה את יכולתו לקדם רפורמות חיוניות גם מול קבוצות לחץ כוחניות. הציבור הישראלי מצפה לשינוי דומה גם בעניין 'אובר'

ביטחון ישראל הוא הדאגה האחרונה של מפמפמי "פרשת הצוללות", שמזינים את הציבור במידע מניפולטיבי. גם אם היה רוצה, נתניהו לא היה יכול להכריח את צה"ל לרכוש כלי שאין בו צורך

בכמה פסיקות משמעותיות של בג"ץ נעשה שימוש בעקרון השוויון, המצטייר כערך נאצל שאין צודק ממנו. בחינה שיטתית של המושג מגלה כי מדובר בנוסחה ריקה ומעגלית

קל מאוד לפזר הבטחות פופוליסטיות, בעיקר בתקופת בחירות. לאחר שהגלובליזציה ניצחה את הפרוטקציוניזם ושיפרה את כלכלת העולם, עתה מנסים דמגוגים, לאומנים וסוציאל-דמוקרטים להשיב את הגלגל לאחור

האם האקלים מתחמם? האם הגורם האנושי אחראי לכך? אלו לא השאלות הנכונות. את הסכם פריז לשינוי האקלים שאישררה ממשלת ישראל צריך היה לבחון על פי התועלת או חוסר התועלת שלו לציבור

הטקס השנתי של האשמת הימין בכלל ונתניהו בפרט ברצח רבין, הוא חלק מלוחמה פסיכולוגית מתמשכת של השמאל. 21 שנה אחרי, הגיע הזמן להתבגר

בזמן שיד אחת חוסמת את כניסת התחבורה השיתופית לישראל, היד השנייה מעבירה סכומי עתק למונופול 'אגד'. ובצד החיובי: לראשונה שופטת בית הדין לעבודה מסתייגת מ"משפוט יתר" של יחסי עובד ומעסיק

טרוט ממחיקה עצמית / כרות בצו פי-סי מצמית / קם עם, קם קאובוי שנמאס לו / לתפוס את צווארו בלאסו

ראשי הרשויות בגליל שמציגים את האזור שלהם כנחשל וטעון טיפוח ודורשים מיליארדי שקלים כדי "להציל אותו", יוצרים לגליל דימוי שלילי ומבריחים משקיעים ואוכלוסייה צעירה

לשיטה הישראלית שבה שופטים ממנים את חבריהם אין מקבילה בעולם המערבי, וכדי לתקן את העיוות האנטיֽ דמוקרטי הזה לא מספיקות יוזמות חקיקה קצרות טווח. הדרך לשינוי אמיתי עוברת בקלפי

חוק הצינזור של ח"כ מועלם אמנם רוכך, אבל זה כלום לעומת מה שהממשלה מתכננת בהמשך: הקמת 'הרשות השלישית לאינטרנט', 'המועצה לאינטרנט ולמרשתת' ותאגיד אינטרנט ציבורי שיקרא 'שם'. נשמע נורא, נכון?

כיבוש השממה שבעבר נתן זריקת אנרגיה ליזמות ולציונות הפך בשנים האחרונות ל"פריפריה" זנוחה הדורשת תקציבי ממשלה. תנופה חדשה למדינה בא תבוא, ואין לדעת מאיזה כיוון

בשנות השבעים והשמונים היה שמעון פרס מעורב בשורה של מחדלים שיצרו משברי אמון עמוקים מול האמריקנים. האם זה מה שגרם לו לנסות לרצות אותם בהמשך בכל מחיר?

הפעם הקורבן התורן של רב סרן שמועתי הוא הקומיקאי טוביה צפיר, שכמעט והוספד בעודו בחיים. צור ארליך במחווה קצרה לאיש בעל אלף הפרצופים

גרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה שוקמה בהשראת תורתו הכלכלית של פרופ' פרנץ אופנהיימר. הסוציולוג היהודי-גרמני שהאמין בצמצום כוחה של המדינה ובהגברת כוח הפרט ניסה לייבא את השיטה גם לישראל, ונדחה

נהגי 'אובר' שפגשתי בוושינגטון ממחישים את השינוי בשוק העבודה העולמי: עובדים שאינם מעוניינים ב'בוס' על הראש ורוצים לנהל בעצמם את חייהם. ישראל, כרגיל, עדיין תקועה מאחור

לכבוד החג הרקיד הראפר תאמר נאפר את תושבי חיפה לצלילי מוזיקת ג'נוסייד אנטישמית. צור ארליך נדבק בקצב

חקיקה נגד עמותות השמאל איננה בהכרח מועילה, ובמבנה הקואליציה הקיים ספק אם היא בכלל אפשרית. אך ישנן דרכים רבות ומגוונות בידי שרי הממשלה להפחית את השפעתן כבר בטווח הקצר

בשוק עבודה דינמי ומשתנה, ארגוני עובדים עשויים למלא תפקיד חשוב – לא כשומרי הסף של הסדר הישן המעכבים כל התפתחות, אלא כמי שמסייעים לעובדים להסתגל ולהשתלב בעולם החדש

מה עובר בראשו של פלסטיני שיוצא לרחובות עם רובה ומתחיל לירות בחפים מפשע? צור ארליך במסע אל נבכי נפשו של רוצח, בעקבות פיגוע הירי שהתרחש בתחילת השבוע בירושלים

מי שמתעקש להחזיק באופן מלאכותי תעשיות שעבר זמנן, חוסם את התפתחות הכלכלה והיצירה האנושית. על הקשר בין התפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה והשוק החופשי

החרמת הלווייתו של שמעון פרס היא רק הביטוי האחרון לתהליך ההקצנה המסוכן שעובר על הנהגת ערביי ישראל. כשמנסים לברר מהיכן נובעת השנאה הגוברת כלפי המדינה, מגלים ששורשיה עמוקים

ייתרונה של כלכלה ריכוזית בתקופות מלחמה הותיר רושם עמוק על השלטונות והחברה. למדינות המערב, וביניהן גם לישראל, לקח זמן רב להשתחרר מהתפיסה הזו גם לאחר שתופי המלחמה נדמו