חולשה מדינית מובילה לחולשה ביטחונית

כפי שמעגל הקסמים המדמם מוכיח שוב ושוב, ויתורים ונסיגות רק מגבירים את תאבון האויב

זירת הפיגוע בצומת אלמוג | דוברות איחוד הצלה

על פי נתונים שפרסם הבוקר יוסי יהושוע ב'ידיעות אחרונות', בעשרת החודשים מאז ראשית השנה הנוכחית, נתוני הטרור רשמו שיא חדש ומדמם מאז 2015 – 25 נרצחים ב-2,204 פיגועי טרור מתחילת השנה, שעוד רחוקה מלהסתיים.

השבוע דווח על מספר שיא של התרעות לפיגועים לקראת יום הבחירות. במוצאי השבת ביצע מחבל פלסטיני פיגוע ירי בקריית ארבע בו נרצח רונן חנניה ז"ל ונפצעו עוד ארבעה, ואתמול נפצעו חמישה חיילים בפיגוע דריסה מתגלגל סמוך לצומת אלמוג במדבר יהודה. עוד קודם לכן נרצחו בסדרת פיגועים לוחמי צה"ל בר פלח ז"ל ועידו ברוך ז"ל, לוחמת המעברים נועה לזר ז"ל ותושבת חולון שולמית עובדיה ז"ל.

נתונים אלה מצטרפים לדו"ח השב"כ שפורסם בחודש שעבר והצביע על עליה חדה לא רק בתדירות הפיגועים אלא גם ב"איכות" – הרבה יותר פיגועי ירי וניסיונות לפיגוע באמצעות מטעני חבלה. כל אלה מהווים המשך לגל הפיגועים הגדול שהכה במרכזי הערים בחודשים אפריל-מאי ובו נרצחו עשרים בני אדם ונפצעו עוד עשרות, צמיחת מרכזי טרור מחודשים בשכם וג'נין, מתיחות בדרום ובירושלים והתגברות טרור הכבישים.

ההסלמה הביטחונית התבשלה במשך תקופה ארוכה בין היתר בשל התחזקות גורמי טרור משמעותיים ביהודה ושומרון המנצלים את חולשת הרש"פ, אך גם, על פי הדיווחים, בשל ניסיונות ישראלים לאפשר לרש"פ להתחזק ולהשליט רגיעה בשטח, אשר נולדו מתוך לחץ אמריקני.

במקביל, מעמדה המדיני של ישראל ספג בשנה האחרונה מהלומות קשות, אשר הגיעו לשיא (או שפל) בהסכם הכניעה מול לבנון, בו ישראל נענתה לכל דרישות האויב תוך שהיא מוותרת על נכסים אסטרטגיים וכלכליים משמעותיים ולא מקבלת בתמורה דבר מלבד שקט זמני ומזויף. תא"ל במיל' יוסי קופרווסר אמר בשיחה עם 'מידה' לפני כשבועיים כי החיפזון להסכם הביא ל"פגיעה בדימוי האזורי של ישראל"; אלוף במיל' וסגן הרמטכ"ל לשעבר עוזי דיין הוסיף כי "ההסכם פוגע בהרתעה הישראלית". ההפך הגמור מהסכמי אברהם שנולדו מתוך עוצמה, ללא ויתור על שעל ותוך חיזוק האינטרסים הישראליים, הסכם לבנון גרם ועוד יגרום לנזקים כבדים.

ברקע הדברים, ישראל חזרה להתרפס בפני טורקיה אחרי שנים ארוכות של מתקפות ארסיות מצד ארדואן, מדינות ערב המתונות מביטות בחשש כיצד האייתוללות בטהרן ממשיכים לדהור ללא הפרעה לגרעין ומחזקים את שליטתם האזורית דווקא בזמן של משבר פנימי חמור, אוסטרליה הפכה את הכרתה בירושלים כבירת ישראל, חמאס כבר דורש שדה גז משלו, האו"ם הצהיר ברוב גדול כי על ישראל להתפרק מנשקה הגרעיני ולפיד ושות' ממשיכים לדרוך על כל מוקש אפשרי בכל הקשור למלחמה באוקראינה.

בתוך המציאות הזו פעלה בירושלים ממשלה מבולבלת וחובבנית, שבמקום לעמוד על אינטרסים קיומיים בחרה להיכנע כעלה נדף מול כל דרישה מצד ארה"ב, שהגבירה באופן חסר תקדים את התערבותה בענייני הפנים של ישראל. העומד בראשה בחר דווקא בזמן הזה להעלות מן האוב את אשליית "שתי המדינות" ובכך להעניק רוח גבית מחודשת לסרבנות ולאלימות הערבית.

האם יש קשר בין התהליכים? לפחות בכל הנוגע ללבנון, ברור כי החשש הישראלי מהתלקחות בצפון לנוכח איומי חיזבאללה היה מהגורמים העיקריים לזירוז הסכם מדיני תחת ממשלת מעבר ובתקופת בחירות, והחלטת הממשלה לוותר על שטח ריבוני בניגוד לחוק. יאיר לפיד העדיף שקט ותמונת "הישג" על פני הסתבכות צבאית בעת הזו, ובמערכת הביטחון לא התווכחו איתו ממש. כך קרה גם בחודשים האחרונים ביהודה ושומרון שם החשש מעימות הוביל להתחזקות האויב. אם כן, חולשה צבאית הביאה לחולשה מדינית שהביאה לחולשה ביטחונית וכן הלאה, במעגל קסמים מפחיד וללא שום מבוגר אחראי על ההגה.

הלקח מאירועי השנה האחרונה חד ובסיסי: מי שמתקפל מול איומי החיזבאללה ומוסר שטחים ונכסים, יקבל עוד ועוד איומים שיובילו לעוד התקפלויות; מי שמבליג על טרור בכבישי יו"ש יקבל פרעות בעיר הבירה, ומי שמכיל פרעות בירושלים יקבל פיגועי ירי בתל-אביב ובחדרה. מי שמעניק הקלות לפלסטינים בתקווה לשקט תעשייתי מדומה, יקבל עוד הלוויות ומי שמפקיר את השטח לבניה ערבית בלתי-חוקית יקבל עוד כותרות זועקות על שיאי טרור חדשים; מי שמוחל על כבודו הלאומי, שלא יתפלא אם אויביו יקבלו תאבון מוגבר.

יש דרך אחרת. ממשלות ישראל בנו במשך שנים מעמד מדיני והרתעה צבאית ששולבו זה בזו. מכך נולדו לא רק תקופה של שקט ביטחוני יחסי ושגשוג כלכלי, אלא גם פריצות דרך מדיניות והסכמי שלום היסטוריים. היפוך המגמה הזו מטריד מאוד מכל הבחינות מכיוון שהוכח כי ישראל חלשה מדינית היא ישראל פגיעה ביטחונית ולהפך. בנסיבות האזוריות שלנו כל היחלשות יכולה להתפתח לסכנה קיומית, ואנחנו פשוט לא יכולים להרשות לנו לעצמנו עוד שנה של הפקרות כזו.


 

(Visited 1 times, 2 visits today)

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.