סירובה של אופוזיציה לאפשר קיזוזים אינו דבר חדש, אך הפעם הפתרון לבעיה של הקואליציה הוא פשוט מאוד. הבעיה: הוא נוגד את האינטרסים הפוליטיים של הנוגעים לדבר
עידית סילמן הצהירה כי הותקפה בתחנת דלק עלומה ומאז מתקשה לספק הוכחות לדבר האירוע. האם בדתה את הסיפור או שמא מדובר בספין נוסף מבית היוצר של הממשלה הנוכחית?
ממשלת הטלאים המסתמנת מתכוונת לשנות את חוק היסוד שמביא לפיזור הכנסת בעקבות אי-אישור תקציב, ובכך להעניק לעצמה חסינות ממה שהביא למעשה לפיזור הכנסת האחרונה
ברור כי לא ניתן לעמוד בכל הבטחות הקמפיין וחייבים לדעת על מה לוותר, אך להבטיח להיות יותר ימין מימין ואז להקים ממשלת שמאל עם ׳מרצ׳ ו׳העבודה׳ זה אינו ויתור אלא הונאת בחירות
ראש מטה השטח של ׳ימינה׳ בגוש עציון מספר על ההבטחות שקיבל מבנט ומשקד ועל התסכול שלו ושל הבוחרים שהביא לקלפי בעקבות ההליכה המסתמנת לממשלת שמאל: ״אנשים לא שמו בקלפי ׳ימינה׳ בשביל שנלך שמאלה״
מי שהבטיח בבחירות ש״לעולם ובשום תנאי״ לא ייתן יד לממשלת לפיד, מנהל כעת מגעים עם אותו לפיד, שעלייתו בעת הזו, בהינתן המערכה מול איראן, היא לא פחות מסכנה ביטחונית לאומית
ניתוח הגושים, הבריתות הפוליטיות ואחוזי מעבר הקולות בין המפלגות מראה בבירור: החלוקה היא איננה בין ימין לשמאל, אלא על בסיס פרסונלי ואמוציונלי ביחס לבנימין נתניהו
בראיון ראשון ל׳מידה׳ מאז השבעתו, מדבר ח״כ רוטמן על ׳ערוץ 13׳ (“השתקת כל מי שלא מצטרף למקהלה האנטי-לאומית), בנט (“האזהרות שלנו התבררו כנכונות”) וריבלין (“לא הוסיף כבוד ויוקרה למוסד הנשיאות, וחבל”)
על אף המגמות ההולכות ומתבהרות, גם הפרשנים המנוסים ביותר לא מצליחים לחזות במדויק את תוצאות האמת של הבחירות, עליהן מתברר שוב ושוב כי יש רק דרך אחת להשפיע: ברגליים