השנה של אמיר איבגי הייתה רכבת הרים שהתחילה ברשות השידור, המשיכה ברומן קצר עם התאגיד והסתיימה בתכנית בועטת בערוץ 20 שעומד בפני איום סגירה: "זה מקרה מבחן לתקשורת בישראל, חייבים לפתוח את השוק לתחרות"
איסוף מזון מבסיסי צה"ל, בנות שירות לאומי ושיתוף פעולה עם העירייה. כך מנצלות עמותות הסיוע את מוסדות המדינה ואת התורמים כדי לתמוך בשוהים בלתי חוקיים בדרום ת"א
המעצר בוצע למרות פסיקת בג"ץ כי הזכות להפגין גוברת על הזכות לשקט של תושבי השכונות שבהן נערכות ההפגנות. פז הורחקה מההפגנות לשבועיים, ניידת משטרה נשלחה לעקוב אחריה
שופטי העליון אסרו על המדינה לכלוא לתקופה ארוכה מסתננים שיסרבו לעבור למדינה שלישית. שפי פז: "נחזור להפגין מול הבית של נאור, עד שהשופטים יבינו שהעם הוא הריבון"
קריאה קצת אחרת באגדת החורבן מאירה מחדש את הכשל העמוק שהוביל להתפוררות החברה היהודית, ונמצא בעוכרינו עד היום: היצמדות עיוורת לכללים והתעלמות מ"החיים עצמם"
החיילות נפצעות ומאבדות מוטיבציה באחוזים גבוהים, אבל בצה"ל מתעקשים לטמון את הראש בחול ולהסתיר את המידע מהבנות ומהוריהן. רונית דרור קוראת למפקדים להתעורר
הלהט"בים נהנים מכל החירויות של המדינה הדמוקרטית, אך הם לא מסתפקים בכך ודורשים גם "הכרה" רשמית מהמדינה. זו איננה מלחמה למען "זכויות אדם", אלא מאבק פוליטי
תיאטרון יפו חוצה את כל הגבולות: מתגייס למאבק המחבלים הפלסטינים ונותן במה לתעמולת טרור, והכל במימון נדיב של משלם המסים. מי יעצור את הפארסה? רגב: פועלת להפסקת המימון
השמאל לא מצליח להתגבר על מפלתו הפוליטית, והוא מאשים בכך את "מדינת ירושלים" ו"עיירות הפיתוח" שהפכו לסמל של מה שרע ומייאש בישראל: "אוטונומיה של פנאטיים בעיר שחורה"
אייל חיימובסקי, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, אמר בפגישה סגורה כי לא יממן סרטים עם חרדים: "זה מזיק לעיר ולתדמית שלה". מנגד, הרשות תומכת בסרטים שמקדמים את הנרטיב הפלסטיני. הרל"י: "שומרים על חופש הביטוי"
זכרון לאומי שמדגיש את השכול, האבל וההחמצה, אינו מכבד את הנופלים. עלינו לזכור אותם כגיבוריה וכבוניה של מדינת ישראל, שהותירו אחריהם מסורת של נכונות ואומץ לעמוד כנגד האויב
תמיכה בחזקת הגיל הרך איננה "שמאל רדיקלי" אלא דאגה לטובתם של ילדי ישראל. ההצעה להחליפה ב"הורות משותפת" נשענת על בסיס מדעי מעורער, ותגרום למאבקי כוח בלתי נגמרים על גב הילדים. תגובה
אוניברסיטאות אמריקניות מונעות מסטודנטים גברים הליך הוגן בתלונות על רקע מיני. המקרה הטרגי של תומס קלאק ממחיש את השלכותיה הקשות של הכניעה לשיח רדיקלי חסר היגיון
בשיחה עם 'מידה' מוצא פרופ' משה צימרמן הקבלה בין נתניהו להיטלר: "לאמירה של נתניהו יש פוטנציאל גזעני, היטלר האמין שהעם החלש נידון לכליה ולכן הגרמנים צריכים להיות חזקים"
כרוזים שהודבקו לאחרונה באוניברסיטת אילינוי קראו "להפסיק את הפריבילגיה היהודית". כך הופך שיח הזהויות של השמאל האמריקני לחממה של תפיסות אנטישמיות מובהקות
טפסר רן שלף, האחראי על חקירת גל השריפות האחרון, מפזר את הספקות בנושא: "כמעט 90 אחוז מהשריפות המשמעותיות היו הצתות. המציתים היו ערבים, היישובים שנשרפו היו של יהודים". ראיון
הדיון הציבורי על שילוב נשים בצה"ל רווי בפופוליזם ובאג'נדות זרות. יש לחזור לשיח מקצועי ומגובה בעובדות, שבמרכזו יעמדו צרכי הצבא והמטרה שלשמה הוקם: לנצח את האויב
כאשר תנועה פמיניסטית מגנה דווקא את ישראל, מדינה דמוקרטית וחופשית שנשים משתלבות בה בכל תחומי החיים, ובוחרת להתעלם מדיכוי הנשים הפלסטיניות והמוסלמיות – זהו סטנדרט כפול שיש לו שם אחד: אנטישמיות
נתונים חדשים חושפים את עומק המחדל: מערכות החינוך והרווחה קורסות, אזרחים ישראלים עוזבים, והאזור כולו הופך לאקס־טריטוריה עוינת. "המשטרה זה דאעש, זו לא מדינה שלכם"
בניגוד לטיעון הרווח בשמאל, '1984' של ג'ורג' אורוול אינו מהווה תמרור אזהרה מפני עריצות פופוליסטית אלא מפני הסוציאליזם, שהדינמיקה הפנימית שלו נוטה תמיד לעבר משטרים טוטליטריים
לאנשים בכל העולם נמאס מהמומחים שיודעים יותר טוב מהם מה הם צריכים, ושאינם משלמים את מחיר טעויותיהם. אם כישלון האליטות צריך ללמד אותנו משהו, זהו הערך חסר התחליף של חירות הפרט
נשים מעדיפות משרות עם שעות עבודה קצרות וגמישות יותר ועם אפשרויות חופשה טובות יותר, גם כשזה בא על חשבון המשכורת. אבל כשמוזכרת המילה "שוויון", בורח ההיגיון
קללות בפייסבוק זה לא נעים אבל עדיין לא "סתימת פיות", ואת ה"לינץ'" וה"טרור" כדאי להשאיר במשמעותם המקורית. מצד שני, גם לחבריי הלהט"בים מומלץ להרגיע קצת. זאב שביידל משיב להלל גרשוני
ז'קלין גנאים, מורה ערבייה־מוסלמית, יושבת בימים אלה בבית בעקבות התנכלויות מצד עמיתיה ובהם מנהל בית הספר שבו היא מלמדת: "יש מיעוט שמשליט טרור על כל מי שמגלה אהבה למדינה ומזדהה עם ערכיה"
שלא נתבלבל: המגמות הקבועות מצביעות על התמעטות דרסטית של האוכלוסייה הציונית בירושלים. משחק בנתונים והצגת תמונה ורודה באופן קיצוני לא יועילו לבירת ישראל. ניר ברקת, לתשומת לבך
קל ונוח לצעוד בוושינגטון עטופות בחיג'אב ולהלל את חוקי השריעה, בחסות ההגנה והחופש של "המערב הכופר". בתרבות האסלאמית שלינדה סרסור וחברותיה מהללות, מאבק אקטיביסטי כזה היה עולה להן בחייהן
התקשורת מסתפקת בנתונים חלקיים כדי להכריז שתושבי ירושלים נוטשים אותה ואוכלוסייתה מצטמקת, אבל מבט על התמונה המלאה מלמד לכאורה על מגמת גידול של הציבור הציוני והיצרני בבירת ישראל
שומרי החומות של הפרוגרסיביות ממהרים לזעוק "הדתה" על כל אזכור מהמקורות בספרי הלימוד, אבל התעמולה הבוטה של "הדת הירוקה" מפריעה להם פחות. אינדוקטרינציה זה דבר נורא, אלא אם כן היא מגיעה מהצד שלי
בהתכתבות שהגיעה לידי 'מידה', מאשימה סיגל אביבי, פעילת שמאל קיצוני, נתין זר מחבל דארפור ב"שיתוף פעולה" עם ישראל, ומגלה את המניעים העומדים מאחורי המאבק נגד גירוש המסתננים
תדהמה בקרב עובדי 'ידיעות אחרונות': הם עובדים בשביל המו"ל ולא בשביל השמאל. וזה לא הכול. וגם: מיהם ארבעת האנשים היחידים בישראל שעוד לא פיתחו תיאוריה על פיגוע הדריסה
האליטות בצבא, במשפט ובתקשורת מנסות פעם נוספת להתחמק מדיון ענייני, הפעם באמצעות ספין "הפילוג בעם". אבל הפילוג המרכזי שנוצר סביב פרשת אזריה הוא בראש ובראשונה בין העם לבינן
את הרשעתו של אלאור אזריה ניתן היה להכיל אם היינו רואים פסק דין שקול, מאוזן ואמפתי. אך הניסוח המוטה והגורף של ההכרעה מעיד על ריקבון וקונפורמיות שפשו במערכת
בשיחה עם 'מידה' הודף האלוף במיל' דן ביטון, שהעיד לטובת אלאור אזריה, את טענות השופטת הלר כי עדותו לקתה באי־הכרת העובדות: "טענה מצחיקה. בניגוד אליה, אני ניהלתי זירות מבצעיות"
הבציר הטרי של השתלחויות רבני זרם 'הקו' רב ההשפעה: גסויות נגד הומואים ועצומה נגד 'ספריית פיג'מה' רוויית היהדות. כת בדלנית מושכת את הציונות הדתית באף – ממש כמו ש'הארץ' עושה לשמאל המתון
האם מניעיו של העיתונאי רביב דרוקר, ששלח חייל לשעבר להקליט את תא"ל עופר וינטר, אכן היו תמימים כפי שהוא טוען? דווקא התמלול שהוא עצמו פרסם היה צריך להוריד אותו מהסיפור
חשבתם שהימין השמרני הוא שמגביל את התפתחות המדע? תופתעו לגלות שההפך הוא הנכון: בשם אמונות היסוד של הדת הפרוגרסיבית השלטת, נושאי מחקר שלמים נמצאים מחוץ לתחום האקדמי
נשים יכולות היום להשתלב כמעט בכל תחומי המשק והנהגת המדינה, אך דווקא הצבא הוא אחד התחומים היחידים בהם עוד נותרה חשיבות לכוח פיזי. הפמיניסטים מנהלים את המאבק הלא נכון
כפיית צוותים מעורבים בטנקים, מסע טיהורים בפייסבוק, ומשטרת מחשבות של בג"ץ ברבנות הצבאית: הכוחות המסתערים של הנאורות המגדריסטית לא נחו השבוע. צור ארליך כתב להם המנון
בעקבות התגובות לפוסט הוויראלי שלו על הכללים החדשים בעידן טראמפ, הלל גרשוני משיב למבקריו ומסביר מדוע שפה איננה יוצרת מציאות אלא מטשטשת אותה, ולמה ה'שיחדש' נדון לכישלון מראש
האינדיבידואליזם מזוהה בטעות עם אגואיזם, אך המציאות מוכיחה שלעתים קרובות ההפך הוא הנכון. לא פעם, הדרישה ל"צדק חברתי" משחררת את הפרט מהצורך באלטרואיזם אישי ומובילה לעוולות מוסריות
פעילת מרצ שקיבלה מימון מגוף תומך בטרור, חברת ארגון המפיץ תעמולה פלסטינית שקרית ואיש דת שרואה באיימן עודה "דמות מעוררת השראה". אלה הנשים והגברים שחוללו השבוע סערה בכותל המערבי
בהשוואה לפרשת כפר קאסם, מה שמתחולל סביב משפט אזריה הוא מופרעות מוחלטת. מי שממשיך לנופף היום באירועים ההם חושב שלפשע יהודי אין מחילה, ושדגל שחור מתנוסס על כל פעולות צה"ל
כשמקלפים את כל המילים הגבוהות מהנימוקים נגד מכירת איברים להשתלה, מגלים שורה של אמירות ריקות שבסופו של דבר מונעות הצלת חיים. האיסור החוקי הוא שיוצר "רפואה לאחוזון העליון בלבד"
מה זה אומר עלינו שאת פרודיית המוזיקה הים-תיכונית של 'ארץ נהדרת', "מתוקה מהחיים" של דדי דדון, הקדים במצעד השנתי של גלגלצ רק חנן בן-ארי עם "החיים שלנו תותים"? או בעצם, מה זה אומר על 'ארץ נהדרת'?
תזמורת הקרנפים שהתנפלה על בחירת 'מקור ראשון' באלאור אזריה כאיש השנה – יצאה בקונצרט גמגומים ושתיקות מופלא כשהתברר שגם 'מעריב' וערוץ 2 בחרו בו. צור ארליך, הבוקר על תקן מבקר מוזיקה, התענג
אין שום יכולת לפעול בעולם הזה מבלי להפלות, ואין גם שום סיבה לעשות זאת. חסידי השוויון נוקטים כל אמצעי כדי לכפות את תפיסת עולמם על המציאות, מבלי להתחשב בתוצאותיה ההרסניות
פריבילגיות, גברים לבנים ו"תיקון עולם": מפגש עם אמי פלמור, שעמדה בראש "הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה", חידד את התפיסות הבעייתיות שעמדו בבסיס הדו"ח. "גם חוסר חיבה הוא סוג של גזענות"
כדי להבין את חשיבותה הדרמטית של עדות האלופים במיל' עוזי דיין ודן ביטון במשפט אזריה, צריך לעמוד על אופיו הייחודי של הצבא במדינה דמוקרטית ועל דרך החיים של הלוחמים
פרופ' אבינעם רכס עורר סערה כשטען שבשם השוויון צריך לטפל במחבל פצוע לפני קרבנותיו, אבל כשמדובר בפרס הוא פתאום גורס ש"יש שווים ויש שווים יותר". ברוכים הבאים לנשף המסכות של הרפואה הציבורית
מדוע חברת ביטוח שהציעה החלפת צמיג לנשים בלבד היא "פטרונית וסטריאוטופית", אבל גבר שהבריח סמים עם אשתו נענש בחומרה רבה יותר בגלל אותם סטריאוטיפים בדיוק? לשופטי ישראל הפתרונים
בעקבות החשיפה בנוגע לפעילים שהשפיעו על דו"ח הוועדה הממשלתית בנושא הגזענות כלפי הקהילה האתיופית, גבי אמבאו, שהשתתף בעבר בהפגנות העדה, מסביר מה הן המטרות האמיתיות של מובילי המחאה
תומכי המעבר לצבא מקצועי אינם מספקים תשובה משכנעת לשאלה החשובה: לכמה חיילים צה"ל זקוק, והאם הוא יוכל לגייס אותם גם ללא שירות חובה? הניסיון העולמי מלמד כי מדובר בפריבילגיה שישראל לא יכולה להרשות לעצמה
עורכי הדין שהוזמנו להרמת כוסית מטעם הלשכה גילו כי הכנסות האירוע ייתרמו לארגון השמאל 'ידיד'. בהנהגתו של אפי נוה הופכת לשכת עורכי הדין מגילדה מקצועית לשחקן פוליטי, תוך ניצול הקהל השבוי שלה
אף אחד לא אומר שהכל מושלם, אבל דו"ח הצוות הממשלתי "למיגור הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה" נסחף להמלצות דרקוניות, מתיימר להפעיל משטרת מחשבות ומתעלם מהעדפותיהם של יוצאי אתיופיה עצמם. כשרואים מי עומד מאחוריו, הכל מובן
גיל פרישה מאוחר יותר, ערים צפופות יותר, ושוק עבודה דינמי ומאתגר: השינויים הדרמטיים שצפויים להתחולל בהרכב אוכלוסיית ישראל בעשורים הקרובים ישפיעו על כל אחד מאיתנו
מהגרי העבודה מאפריקה השתלטו על הגינות הציבוריות בדרום תל אביב ודחקו את התושבים החוצה. מי שמנסה להתנגד או רק לצלם, סופג בתגובה קללות אנטישמיות. תמונת מצב מהשטח
בהתאם למסורת של השמאל הלבן שאליו הצטרף, דניאל בן־סימון איננו מסוגל לקבל שלמזרחים יש השקפת עולם לאומית שורשית המביאה אותם להצביע לימין, והוא מעדיף להציג אותם כחסרי דעת הנתונים למניפולציה רגשית
דחיית פתיחת תאגיד השידור החדש משאירה באוויר מאות עיתונאים שעזבו את מקום עבודתם, כי מישהו הזיז לניסנקורן את הגבינה. ובלי קשר, מדינת ישראל לא צריכה "שידור ציבורי" - לא ישן ולא חדש
גידי אורשר צודק כשהוא מזהה איומים על הישגי הציונות ותרבות המערב, אבל הוא טועה בענק: לא הדת וקברי הצדיקים הם הבעיה, אלא הברית שכרתה ש"ס של דרעי עם השמאל הכלכלי, נגד החירות, השגשוג וההצלחה
מהנגב ועד הגליל, מהבקעה ועד דרום ת"א, ארגונים רדיקליים פועלים לקעקע את יסודות הלגיטימציה של ישראל. בחסות 'הקרן החדשה לישראל' ובמימון זר הם מכפישים את המדינה בטענות לטיהור אתני, אפרטהייד, הוצאות להורג ועינויים. המדריך המלא
הציונות מחייבת שימוש בכוח וב"אלימות", הקיבוצים היו חייבים לקרוס מבפנים, ורק הקפיטליזם יבנה ויפריח את המדינה. ראיון מפוכח עם יהודה הראל, ממייסדי ההתיישבות בגולן וקומוניסט לשעבר
החברה הישראלית מתבהמת? מחקר חדש של פרופ' סמי סמוחה, שעדיין לא פורסם באופן רשמי, קובע חד-משמעית: הציבור היהודי הולך ומתמתן ביחסו לערבים. לתשומת לב קוראי מדור הדעות ב'הארץ'
בני האדם נולדו שונים – בנטיותיהם, בסגנון מחשבתם, בכישרונותיהם ובכישוריהם. בכל מקום בו נעשה ניסיון להחיל שוויון כלכלי וחברתי באמצעות שלטון מרכזי התוצאות היו הרות אסון
כשבוחנים את התנהלות מכבי חיפה אל מול מכבי תל אביב, למשל, מגלים שאין השתוללות תקציבית, והחלטות מתקבלות על-פי רוב בצורה שקולה ומבוקרת. מסתבר ששמרנות עובדת, גם בספורט
כאשר פוליטיקאים, אקדמאים ואנשי תקשורת מהשמאל רואים בקצונה של צה"ל חלופה "אמיצה, ערכית ומנהיגותית" לממשלה הנבחרת של ישראל, מתברר שמשהו רציני השתבש בספסלי האופוזיציה
"אני מרוויח 10 שקלים ומתוכם משלם 5. זה לא הגיוני! אני עובד, אני קורע את עצמי! זה לא נשמע לי הגיוני". הזמר קובי פרץ אמנם צריך לשלם את חובו, אבל זה לא אומר שאי אפשר ללמוד ממנו כמה דברים
לרגל יום העצמאות הלל גרשוני יצא למשימה חשובה ואולי אף מסוכנת: לנסח מצע מסודר של טיעוני-נגד לתעמולה הטבעונית. אז הניחו נתח עסיסי על האש, עד סוף הקריאה הוא יהיה מוכן כהלכה
בניגוד למה שאומרים לנו אנשי ה"ביקורת", ימי השואה, הזיכרון והעצמאות אינם ימים של "חשבון נפש" לאומי עכשווי, אלא ימים של תיעוד והפקת לקחים היסטוריים. רן ברץ חוגג 68 למדינה
אולי לא צריך להלך בגדול? אולי להיות ולא לחדול? יום הזיכרון מציף שאלות יסוד חשובות, שצריך רק להיזהר לא לטבוע בהן. וגם: מלחמה, ניצחון וחלל גדול בעקבות בטהובן
דבריו של סגן הרמטכ"ל גולן חושפים שיח פנימי מטריד בצמרת משרד הביטחון ומלמדים על כניעה לשלטון התקינות הפוליטית. במקום להתנשא על העם, יש להאזין היטב לרחשי לבו
טוקבקיסטים מתלהמים הם לא תופעה נעימה, וקומץ רוצחים קיצוניים הם בהחלט נושא לטיפול. אבל מאפס ועד אושוויץ, מסתבר שיש כמה תחנות באמצע שאפשר לעצור ולעשות בהן השוואות וחשבון נפש
האם הגזענות של הנאצים היא ההסבר היחיד לזוועות השואה, או שמא הסתתרו בנאציזם מרכיבים רצחניים נוספים? ד"ר יגיל הנקין בדק ומצא גזענות קשה גם באירופה ובארה"ב של התקופה, והמסקנה שלו ברורה
בובות מטריושקה, שירי עם רוסיים, תלבושות של הצבא האדום והמון המון סטריאוטיפים. ערוץ 10 יצא בסדרת כתבות לרגל 25 שנה לעלייה מברית-המועצות, והצליח בעיקר לפגוע ולהזיק לעולים החדשים-ישנים
שר הבריאות ליצמן יוצא למאבק ב"מגיפת ההשמנה" באמצעות רגולציה ומיסוי. הוא אינו הראשון: לארה"ב ניסיון רב בחקיקה מן הסוג הזה, ונחשו מה? בכל מקום היא כשלה כישלון חרוץ
את לא מאוהבת, את מנוצלת. אתה לא ישראלי, אתה מזרחי. את לא מתפרנסת בכבוד, את ענייה. אתה לא בן למשפחת ניצולים, אתה מנצל. כך עושה שיח הזהויות החדש את כולנו למאושרים
הכותרות החריפות במהדורה האנגלית של 'הארץ' מעוררות זעם רב. אך כשמשוחחים עם מו"ל העיתון, עמוס שוקן, מתברר כי דבר אינו מקרי: אם כבר יש לו טענות, הן על מתינות המהדורה העברית
הוא התאכזב עמוקות מהשמאל המבקש את אהבת הערבים, נלחם בהיסטוריונים החדשים ששכתבו את הסיפור הישראלי, וזיהה מוקדם את האנטישמיות שמתחפשת לאנטי-ציונות. ראיון עבר עם הסופר אהרן מגד ז"ל
ערבים-נוצרים מכפר יאסיף מספרים על התנכלויות ואלימות על רקע תמיכתם בגיוס לצה"ל, בעוד הממסד היווני-קתולי מפנה להם כתף קרה: "זה אבסורד שמי שפועל למען גיוס בישראל צריך להביט לאחור כל הזמן"
מחוק 'ישראל היום' ועד חוקי 'ושתי המלכה': החקיקה השרירותית של מדינת הרווחה תמיד הייתה פוגענית ולא יעילה. דבר אחד היא אף פעם לא מצליחה לעשות: לשנות את ליבם של בני האדם.
"הרוסים יורדים מהארץ"? הטרנד התקשורתי לא פסח על עולי בריה"מ לשעבר, אך הנתונים מוכיחים את ההפך: מקרב כל קבוצות העולים, אחוז העולים מבריה"מ אשר ירדו מהארץ הוא כנראה הנמוך ביותר
כבר תקופה ארוכה שהתקשורת מנסה לצייר תמונה עגומה של החיים בישראל, ולאחרונה הצטרפה לחגיגה גם כתבה בערוץ 10 הקובעת שהישראלים בורחים מהארץ. אך הנתונים, מה לעשות, הפוכים לחלוטין
הפופולריות של ברית מילה, ליל הסדר או יום הכיפורים בציבור הרחב, מוכיחה שהיהדות איננה זקוקה לסיוע של חקיקה דתית כדי לשגשג. אז למה החרדים והדתיים ממשיכים להתעקש?
מה חשבו מנהיגי המערב על התנועה הפשיסטית, מדוע העריץ צ'רצ'יל את מוסולוני, וכיצד הפך הפשיזם לקללה האהובה ביותר על השמאל? אמנון לורד עושה סדר בעקבות השגעון סביב דונלד טראמפ
במאים פטריוטים נדחים על הסף כי "הם לא מספיק רגישים", חוקרים ציונים אינם זוכים לתקן באקדמיה כי "יש להם אג'נדה", ופוליטיקאים ימנים שמנסים לפעול מואשמים בסתימת פיות. כך שולט השמאל במוקדי הכוח
"ירושלים ננטשת!" "העסקים נסגרים!" "הצעירים בורחים!!!". נתוני ההגירה מירושלים נחגגו לאחרונה בתקשורת הישראלית, אבל המציאות מורכבת בהרבה. עיר הבירה של ישראל דווקא חזקה ופורחת
היום לפני 60 שנה, נשא חרושצ'וב נאום בוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית, אשר חשף את פשעי סטאלין. 'המוסד' הצליח להשיג את המסמכים, שזעזעו את העולם ואיתו גם את השמאל הישראלי
לרגל יום המשפחה שנחוג אתמול, זה הזמן להיזכר בשלושה דברים טובים שמעניק לנו המוסד החברתי החשוב ביותר עלי-אדמות. ולישראלים, אם שאלתם, יש סיבה טובה במיוחד לציין את היום הזה
בישראל, בידוק על רקע אתני הוא כורח המציאות. תארו לעצמכם מה היה קורה היום אילו לוחמות מג"ב היו חושבות פעמיים לפני שניגשו לבדוק את הצעירים הערבים, שהתגלו כמחבלים
כתבותיו החדשות של אבישי בן-חיים על החברה החרדית מבשרות על התפרקותה הממשמשת. עיון מעמיק בנתוני הלמ"ס מלמד שהמגמה דווקא הפוכה, ואם מישהו שצריך לחשוש זה המגזר הדתי-לאומי
הוא הצליף בלשונו המושחזת בכל חבריו למחנה שלא התיישרו עם דעתו, והצליח לעצב את סגנון החשיבה של השמאל הישראלי. אמנון לורד במסע אל דמותו הפוליטית של יוסי שריד