מאז ההפסד בבחירות השמאל האמריקני נמצא במשבר עמוק, שבא לידי ביטוי גם בהתנהגות ברשתות החברתיות. שיאני החסימות: נשים דמוקרטיות, ששליש מהן הודו שחסמו חברים בשל דעותיהם הפוליטיות
לרשותו של רביב דרוקר עומדת מערכת חדשות שלמה, תוכנית תחקירים בולטת וגיבוי מלא מהברנז'ה, אבל הוא בחר להתמודד עם טענות באמצעות תביעת השתקה. אחר כך הוא מטיף על קווים אדומים שאסור לחצות
בניגוד לציפיות הגבוהות, ההיסטוריה מלמדת שגם נשיאים אוהדים פועלים במסגרת האינטרס האמריקני, שלא תמיד משתלב עם צרכיה של ישראל. מה בכל זאת ישראל יכולה להרוויח מעליית טראמפ?
לקראת שידור תוכנית 'עובדה' הערב, שבה צפויים להיחשף חומרים חדשים בפרשת אלאור אזריה, עתרה עמותת 'לדעת' למנוע את השידור: "נזק חמור לטוהר ההליך השיפוטי". העתירה נדחתה משיקולים טכניים
העיתונאי רביב דרוקר צלל עמוק מדי עם התיאוריה בדבר רכש הצוללות של ישראל, וחשף את המקור למהומה: שר הביטחון לשעבר יעלון, שסובל גם הוא מביבי אישיוז ומוסר מידע רגיש לעיתונאים
העם האמריקני אמר את דברו בקול צח וברור: הלאומיות והחירות גברו על האוניברסליזם והטוטליטריות. זהו ניצחון היסטורי של הציבור נגד האליטות ושל השפיות על משטר הפוליטיקלי קורקט
הרוב המיוחד בוועדה לבחירת שופטים נועד לחזק את כוחם של נציגי הציבור ולבטל את ההגמוניה המוחלטת של מערכת המשפט. הניסיון של שקד לבטל אותו תמורת מינויים נקודתיים, עלול להיות בכייה לדורות
הנשיא ריבלין ידוע כמגיב סדרתי בנושאים ציבוריים, אך הופעתו של מנכ"ל 'בצלם' באו"ם, שגם בשמאל טרחו להסתייג ממנה, הוציאה ממנו עד כה שתיקה רועמת. ככה זה כשמתמכרים למחמאות של הקרן החדשה
חקיקה נגד עמותות השמאל איננה בהכרח מועילה, ובמבנה הקואליציה הקיים ספק אם היא בכלל אפשרית. אך ישנן דרכים רבות ומגוונות בידי שרי הממשלה להפחית את השפעתן כבר בטווח הקצר
מסמך 'ויקיליקס' משנת 2008 חושף כיצד השתמש הנשיא שמעון פרס בקשריו במחלקת המדינה כדי להפעיל לחץ על שר הביטחון אהוד ברק במטרה לקדם את תכניותיו עם הפלסטינים
השוואה בין נאומי נתניהו ואובמה בעצרת הכללית של האו"ם מבהירה את התהום הפעורה בין שני המנהיגים. נתניהו שולל מן היסוד את הנחות העבודה של ממשל אובמה, ומציב חזון אלטרנטיבי לסדר העולמי
בנאומו בעצרת האו"ם קבע יו"ר הרשות כי בני עמו "מעולם לא נלחמו באיש ולא פגעו באדם", הבהיר כי הפלסטינים מקדמים החלטה נגד ההתנחלויות במועצת הביטחון, ואיים כי "ההתקפות על המקומות הקדושים הן משחק באש"
ספר האזרחות החדש מכיל אמנם תכנים לאומיים ודתיים, אך בבסיסו הוא עדיין מאמץ את תפיסות היסוד של השמאל: תפקידה של המדינה לכפות ערכים, החברה הישראלית מפוצלת ומלאת שסעים, והקפיטליזם "נכשל"
ספרו החדש של טוביה טננבום הוא משעשע, חריף ותזזיתי. אך מבעד לטקסט מבצבצת נקודת המבט הליברלית, האליטיסטית והמנותקת הרגילה: הלבנים צבועים, אנטישמים ואשמים בכול
יש סיבה מרכזית לכך שאין בישראל ממשלה חילונית, ציונית וליברלית: החלום של השמאל להקמת מדינה פלסטינית. עד שזה לא ישתנה, עתיד החברה הישראלית מופקד בידי הסחטנות הפוליטית החרדית
בנאומה אתמול דרשה השרה שקד בשבח השוק החופשי וחירות הפרט, אך בתוך הדברים נבלע רמז למגמה מסוכנת: הגבלת סמכותם של חברי הכנסת והעצמת גופים פקידותיים ולא נבחרים. לא מאוחר לעצור את הסחף
מחקר של ארגון השמאל 'מולד' מנסה לתאר את ההתנתקות כצעד שתרם לביטחון ישראל ושיפר את מעמדה הבינלאומי. אבל הגרפים הצבעוניים והמשחק במספרים לא יעזרו: העובדות מוכיחות שהאמת שונה לחלוטין
עורכי הדין שהוזמנו להרמת כוסית מטעם הלשכה גילו כי הכנסות האירוע ייתרמו לארגון השמאל 'ידיד'. בהנהגתו של אפי נוה הופכת לשכת עורכי הדין מגילדה מקצועית לשחקן פוליטי, תוך ניצול הקהל השבוי שלה
הסתירה בין הצום והאבל על החורבן לשגשוגה של מדינת ישראל יוצרת תעשיית הסברים בנוסח "המצב טוב, אבל לא מושלם". האמירות הללו מבטאות חוסר נחת קבוע מהמציאות, ומתדלקות סנטימנט רדיקלי מסוכן
אף אחד לא אומר שהכל מושלם, אבל דו"ח הצוות הממשלתי "למיגור הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה" נסחף להמלצות דרקוניות, מתיימר להפעיל משטרת מחשבות ומתעלם מהעדפותיהם של יוצאי אתיופיה עצמם. כשרואים מי עומד מאחוריו, הכל מובן
תשובה ששלח משרד החינוך לבג"ץ חושפת הידרדרות חסרת תקדים במקצוע האזרחות וניצחון דרמטי לשמאל הקיצוני. על פי הצהרת המשרד, התלמידים לא ייבחנו בשאלות הנוגעות לזהותה היהודית של מדינת ישראל
חיל החינוך והרבנות הצבאית הופכים את צה"ל לצבא ערכים אידאולוגי: אלו מטמיעים את ערכי השמאל וזכויות האדם, ואלו את רעיונות התחייה המשיחית. בינתיים הצבא הטבעי, הפטריוטי והנאמן הולך ונעלם מן העין
בכמה נקודות מפתח הנוגעות בעיקר לציונות, למודרנה וליחסים עם הערבים, נחשפת השפעה עמוקה של רעיונות רדיקליים ופוסט־ציוניים על מחברי דו"ח ביטון. האם לכך כיוון שר החינוך נפתלי בנט?
הלילה נשלח מכתב איומים לחברת 'הדסטארט' בדרישה שתסיר את הקמפיין למען אזריה. לנוכח התמיכה הציבורית הרחבה, השמאל פונה לנשק יום הדין: ניסיונות להלך אימים ולהשתיק את הציבור
גידי אורשר צודק כשהוא מזהה איומים על הישגי הציונות ותרבות המערב, אבל הוא טועה בענק: לא הדת וקברי הצדיקים הם הבעיה, אלא הברית שכרתה ש"ס של דרעי עם השמאל הכלכלי, נגד החירות, השגשוג וההצלחה
לרגל יום העצמאות ה־240 של ארה"ב, עקיבא ביגמן נזכר בהזדמנויות שהעניקה אמריקה לאבותיו המהגרים, ומהרהר על האפשרויות האדירות שהציונות פספסה. לו הייתי בייגל
כל מי שצפה אתמול בהשתוללות של ח"כ זועבי במליאה קיבל זריקת מציאות חזקה וחסרת תחליף. חיסון בלתי הפיך מפני הפוליטיקלי קורקט וניסיונות הטשטוש של השמאל. את זה אתם רוצים לעצור?
בכל רחבי העולם המערבי ההמונים אומרים את דברם: נגד שלטון הפקידות והאליטות הלא נבחרות, ובעד חירות, לאומיות וריבונות. 2016 תהיה שנת שובה של הדמוקרטיה, אביב העמים הריבוניים
אנשי הצבא משוכנעים שהמלחמה היא עניין למקצוענים, וכי לנבחרי הציבור האזרחים אין יכולת להחליט בשאלות של הפעלת הכוח. פרופ' אליוט כהן, בספרו 'הפיקוד העליון', מפריך את המיתוס
זה חושב כמו שמאל, מדבר כמו שמאל ומכפיש את ההתנחלויות כמו שמאל. אבל כל זה לא מפריע לראשי יש"ע להשתתף ב'צעדת השוויון' של אנשי 'הקרן החדשה לישראל' במפגן של אחדות מזויפת
אהרן ברק הטיח ביקורת חריפה כלפי בית המשפט העליון האמריקני ושיטת מינוי השופטים שם, ועורר זעם רב מעבר לים. משפטנים בכירים ושופטים לשעבר מגיבים לטענות ותוקפים בחזרה
משהו רע עובר על המגזר הדתי-לאומי. השיח הענייני פינה את מקומו לעוינות, הנאמנות לאידאולוגיה הפכה לנאמנות למנהיג, והפוליטיקה הרגילה לאובססיה נגד שלטון הימין. חשבון נפש מגזרי-לאומי
אם השופט משה גל היה מתמנה לנציב הביקורת על הפרקליטות, הוא עלול היה לעקר אותה מתוכן. כמי שמקורב לפרקליטים בכירים וששמו נקשר בפרשיות מפוקפקות, מינויו לא יוסיף אמינות למערכת
בחדשות 2 דיווחו אתמול כי מינוי ליברמן עלול לפגוע בסיוע הביטחוני. בבדיקת 'מידה' התברר כי מקורות הידיעה מפוקפקים, ועולה חשד לבדיה. חדשות ערוץ 2 מספקים תשובות חלקיות
בחודשים האחרונים יעלון הלך והקצין, הלך והתנתק. הנאום שנשא היום הוא שיא של פוליטיקה קטנה וחסרת אחריות. מי שלא מוכן לחפוף את מחליפו, לא יכול לדבר על אחריות לאומית
טעינו כשחשבנו שיעלון יהיה נכס לימין, שיביא עימו קהלים חדשים, ירחיב את שורות, יאחד את הפלגים וירומם את הציבור הלאומי. עתה שהוא הפך מנכס לנטל, המסקנה ברורה: בוגי צריך ללכת
המיתוס הרווח הוא שטרור נובע מעוני, נחשלות ותסכול, ולפיכך הפתרון אינו צבאי אלא חברתי-כלכלי. ממש כמו בני ישראל במצרים: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". אבל העובדות מורות להיפך
עלייתו של המרכז לא מבשרת "הליכה ימינה" של הפוליטיקה. שימוש לא שקול בכוח, זלזול בתהליכים ארוכי טווח ונטייה לפתרונות קסם הופכים אותו לסכנה ממשית, לא פחות משלטון השמאל
רוב שופטי העליון דחו את העתירה שדרשה מנתניהו לוותר על תיקי השרים בהם הוא מחזיק. היחיד שפסק נגד הוא השופט חנן מלצר: האם הרקורד הפוליטי שלו במפלגת העבודה השפיע על עמדתו?
נאומה של נשיאת בית המשפט העליון בשבוע שעבר היה שילוב של תוקפנות, התנשאות וערפל מושגי עמוק. עקיבא ביגמן עיין בתמלול המלא, ושרד כדי לספר על כך. מכתב פתוח לשופטת מרים נאור
התחמקות משאלות, השתקת הביקורת וחוסר הבנה בסיסי במושגי היסוד של המקצוע. בדיון פנימי של המורים לאזרחות נחשפות פניה האמיתיות של המפקחת על הוראת המקצוע, יעל גוראון
הצטרפותו של אראל סג"ל לצוות המגישים של גל"צ היא מרעננת, מאזנת וראויה. דווקא משום כך יש לחזור ולזכור שאין הצדקה לקיום התחנה. זה לא עניין של פוליטיקה, זה עניין של עקרונות
סקר חדש מגלה: רוב הציבור היהודי מגלה חוסן לאומי ומשוכנע שהחברה היהודית תעמוד איתן בגל הטרור. ומי חריג? מצביעי השמאל, שמגלים בעקביות סימני תבוסתנות וייאוש
סיפור חיפושי הנפט בגולן הוא סיפור מקומם של ביורוקרטיה ישראלית, אתגרים משפטיים וסחבת שלטונית. חלום העצמאות האנרגטית נמצא בהישג יד, אך הוא קבור בשכבה עבה של חלמאות ואי-צדק
המחאה העממית בעד החייל אינה נגד הצבא והמדינה, להיפך: אלפי המפגינים מוחים דווקא בעד הצבא ולמען החיילים. הביקורת מופנית להנהגה, צמרת צה"ל ושר הביטחון, שסרחו ויצרו עיוות מוסרי
ארגון השמאל 'מולד' הודיעו על ניתוק מ'הקרן החדשה לישראל', והרשת חוגגת "התמתנות". האמנם? בדיקה של מקורות המימון האחרים מגלה גורמים רדיקליים ואנטי-ישראליים הרבה יותר
עיון בפסק דין השופט רובינשטיין שביטל את מתווה הגז חושף את עומק השערורייה: הנחות ללא ביסוס, טענות ללא נימוק והשמצות הגובלות בדיבה, הופכים אותו לשיא חדש בשפל המשפטי הישראלי
על רקע גל הטרור באירופה, ה'דיילי מייל' הבריטי חושף: כך משתמשת הרשות הפלסטינית בכספי משלם המיסים הבריטי למימון מחבלים ותמיכה בטרור. קמפיין ציבורי דורש לבחון מחדש את הסיוע הזר
כשהם קוראים להרג מחבלים "הוצאה להורג" ורצים לספר לעולם על "פשעי מלחמה", 'בצלם' ו'שוברים שתיקה' לא רק מכפישים את צה"ל אלא גם בוחרים צד במאבק: וזה לא הצד של ישראל
התיקון לחוק לשכת עורכי הדין שעבר אתמול הוא החמצה היסטורית: רפורמה מקיפה ויסודית נזנחה לטובת שימור כוחה של הלשכה, המעורבת במינוי שופטים. האם ה"דיל" של שרת המשפטים השתלם?
כולם מדברים על 'בצלם' ו'שוברים 'שתיקה' אבל שוכחים את המקור: ה'קרן החדשה לישראל', שמפעילה מערך ארגוני חתרנות פוליטיים במטרה להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה
בפני שרת התרבות ניצבת הזדמנות חסרת תקדים להוציא את הפוליטיקה מהתרבות, לשחרר את המדינה מהאמנות ולהחזיר את האמנים לקשר טבעי עם הקהל ובני עמם. הצעד שיכניס את רגב להיסטוריה
המספרים מציגים את האמת המרה: תחת כהונתו של אובמה נהרגו יותר אנשים בקרב מאשר תחת בוש, שניהל שתי מלחמות ארוכות מעבר לים. ההגיון הפנימי של השימוש בכוח מוכיח את עצמו שוב ושוב
הסערה במל"ג יצרה תנאים חסרי תקדים להובלת רפורמה מקיפה ומעמיקה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, לעידוד תחרות, התייעלות ומצויינות. האם השר בנט ינצל את ההזדמנות?
המגזין 'פוריין פוליסי' הכריז על איימן עודה כאחד המנהיגים החשובים בעולם. אך הביוגרפיה של חבר הכנסת הטרי מגלה מנהיג ערבי שתומך בטרור ונמצא בצד הלא נכון של ההיסטוריה
בשקט ובשיטתיות פועלת ההסתדרות לחדור לשוק הפרטי – ובעיקר לחברות טכנולוגיה ופיננסים. עובדים מודאגים המנסים לבלום את המהלך, נתקלים בפסיקות רדיקליות של בית-הדין לעבודה
לציבור הציוני-דתי מעלות רבות ומגוונות וזכויות לאינספור. אך עם כל הרצון הטוב, סוציאליזם, רדיקליזם ותלות במדינת הרווחה אינם החומרים מהם רוקחים תנועה שמרנית.
לימין יש שיטה: קודם מפילים ממשלת ימין מכהנת, אחר כך מריצים שבבי מפלגות ומבזבזים קולות ובסוף, מתלוננים על השמאל. בחירות 2015 מגיעות לסיומן. האם הלקח נלמד?
400 עמודים של משטר ודמוקרטיה, בלי מילה אחת על "צדק", "ערכים" או אתיקה. מחברי החוקה האמריקנית ידעו דבר או שניים על נפש האדם, והשכילו ליצור את משטר המתאים לה.
תושבים יהודיים נעו בחופשיות בערים הפלסטיניות, ערכו קניות בשווקי עזה, שכם וחברון וקשרו קשרי חברות אמיצים עם השכנים הערבים. הסכמי אוסלו וכניסתו של אש"ף לשטח שינו זאת מן היסוד
הדבר הכי מעניין בפוסט הזה היא הפתיחה מעוררת הסקרנות. משהו על דברים קטנים שאני לא יכול להשיג, יעורר אמפתיה ורצון לקרוא את ההמשך, למרות שזה פיקטיבי לחלוטין.
ניתוח מענקי הקרן מוכיח: 75 אחוז מהתקציב מופנה למטרות פוליטיות רדיקליות; ורק 25 אחוז מחולק לארגונים "לגיטימיים". כך נהנית הקרן מלגיטימציה רחבה בדרך למטרה: מדינת כל אזרחיה.