תרבות

משה שמיר היה הסופר המוערך והפופולרי ביותר בישראל, זאת עד 1967, כאשר נודע כי נטש את השמאל והפך לאיש ארץ-ישראל השלמה.

בדיקת התמיכות של משרד התרבות מגלה העדפה מובהקת לתיאטראות בעלות אג'נדה פוליטית מסוימת ואפליה של תיאטראות מצליחים יותר.

בגלל "הכיבוש"? סיפור נשכח על יחסי ישראל-צרפת ופניית הפרסה של שארל דה גול מלמד על אופיין האמיתי של החרמות והאנטי-ציונות.

הַ"גִּזְעָנוּת" טִעוּן נִצָּח. הַ"גִּזְעָנוּת" הִיא גּ'וֹקֶר. אֱמֹר אוֹתוֹ – יָצָאתָ צַח, הִפְצַעְתָּ אֶת הַבֹּקֶר.

האם היה מחדל בהפעלתו של אלי כהן? אחיו הצעיר אברהם כהן בראיון ל'מידה' לציון 50 שנה להוצאה להורג.

העובדות שקבע צה"ל לפני 48 שנים עדיין מדברות חזק יותר מהחלטות של מוסדות בינלאומיים, לחצים פוליטיים אדירים וגמגומים מדיניים מצדנו.

בסרט 'אידה' ובהצגה 'הכיתה שלנו' עולה סימטריה פולנית נפשעת: שתי היצירות מציגות מאזן אימה מושלם בין פשעי הפולנים לפשעי היהודים.

ליסודות המרכיבים את השמרנות היהדות במתווה של אריק כהן דרוש רכיב מלכד. ההצעה הלא-פשוטה שלי: טיעון יהודי על אודות טבע האדם.

באמריקה ובישראל כאחד, התפיסה הליברלית של יהודים רבים מדי מסכנת את העתיד היהודי. שמרנות יהודית יכול להוות חלופה אותנטית, רצינית ומעמיקה.

התקשורת איתרגה את שמעון פרס עד הרגע בו הוא הפסיק להיות שימושי.

המחקרים האחרונים על מלחמת העצמאות מלמדים על הקונספציה של ההגנה, הרחקת הראות של בן גוריון ודוחים את מנפצי מיתוס 'מעטים מול רבים'.

שלא כמו באמריקה ובאירופה, הטלוויזיה והקולנוע הישראלי עסוקים רק בחתירה תחת האתוס הלאומי והתא המשפחתי.

האם בעתיד יכללו גם לוחמי 'צבא ההצלה' של קאוקג'י כחללי מערכות ישראל? שלוש עובדות שצריכים לדעת על יום הזיכרון הישראלי

עָמִי וְתָמִי, נַעֲרָה וָנַעַר – חַיַּת הָאָדָם הִיא בַּחוּץ, שָׁם בַּיַּעַר.

"בניסן עתידין ליגאל": סביב חג הפסח בנו חסידיו של ישו את מיתוס הצליבה – ולא במקרה.

הסידרה התיעודית 'קפיטליזם' מתיימרת להסביר את התיאוריה הכלכלית המובילה במערב. תחת זאת קיבלנו מנה הגונה של אינדוקטרינציה ורדידות.

השואה והתקומה הכניסו אל טוריו של נתן אלתרמן שני כלים עתירי סמליות: יציאת מצרים וחג הפסח. וגם: מדוע הוא התנגד למרד גטו ורשה? מסה ומסע בעקבות נתן החכם

תרגום חדש לשירו הקלאסי של רודיארד קיפלינג 'משא האדם הלבן'. על ייעודו של האדם המערבי ושליחותו בעולם. לא בהכרח גזענות.

התקשורת הישראלית מזינה אותנו אך ורק באייטמי 'רק לא ביבי'. העולם מחמיא לנאום נתניהו? למי אכפת, האמנון-אברמוביצ'ים ימכרו לנו שמדובר ברגע הרסני

לַבּוֹלְשֶׁבִיק מוּדָע שֶׁהוּא יִזְכֶּה לָעַד, כִּי הוּא הַוַּעֲדָה וְהוּא הַמְיֹעָד.

בתוך כל העשייה הטלוויזיונית והקולנועית, הסלע האדום וכל המעגלים התרבותיים והאנושיים הכרוכים בו נמצאים בשורש נשמתו.

אמרו עליה שהיא "המלחמה הכי פחות פופולרית באמריקה", אבל סרטו של איסטווד מוכיח ההפך. התמהיל הנכון של פטריוטיות, ריאליזם ובהירות מוסרית עדיין שובר את הקופות, ובענק

אם נתניהו היה מבצע נס של ישו והולך על פני הכנרת, הכותרת הראשית ודאי הייתה: "נתניהו מזהם את מי הכנרת". המשנה היה מסביר: ביבי דרך ברגל גסה על ים שאתם שותים.

הפרוטוקולים חושפים: קבוצות הטרור היהודיות, ביניהן איש השמאל הרדיקלי מקסים גילן ודוד בן גוריון אחד, שביטא את הערצתו לטרוריסט רוסי.

יצחק לאור הוא איש ציבור ופרס לנדאו הוא פרס ציבורי, לפיכך תמוהים דבריהם של אלו המתייצבים להגנת לאור כאילו זכיה בפרס הינה זכות אדם בסיסית

פי ג'יי אורורק על דרכו של האדם הלא חושב מהרדיקליזם של הסיקסטיז היישר ללב השמרנות

במפה הפוליטית המרוסקת מככבת הפעם יותר מבעבר מפלגת התקשורת: רביב דרוקר, אמנון אברמוביץ', ומעל כולם 'ידיעות אחרונות', מתגייסים לקמפיין "רק לא ביבי".

שבתי טבת בחר למקם את עצמו לצידם של "עושי ההיסטוריה": אנשי מפא"י ותנועת העבודה. לזכרו של אחד הביוגרפים החשובים בתולדות ישראל.

הסרט 'קללת אדריאנוס' ששודר אתמול מנוגד לחלוטין לרעיון המקורי של יוצרו: צפריר רונן ראה ב"פלסטין" קללה רומאית שהפכה לשקר הפלסטיני.

הכירו את ההיסטוריה המרתקת של רדיו ברלין: הסתה אנטישמית ואנטי-מערבית, ריגול ותעמולה בכל רחבי המזרח-התיכון וצפון אפריקה.

אתמול הלך לעולמו ישראל זמיר (85), סופר ועיתונאי בנו של אחד מגדולי סופרי היידיש וחתן פרס הנובל לספרות יצחק בשביס זינגר. דברים לזכרו.

מדי שבוע מפרסם 'הארץ' מאמרים המבססים את הטיעון, שהדתיים הם אבות כל צרה ואסון.

הסרט 'זעם' מביט אחורה אל 'להציל את טוראי ראיין' ומבקש לפרק את עמוד השדרה המרכזי שלו: ההנחה שגם במלחמה יש מקום לשאלות מוסריות.

הכירו את ארגון העיתונאים, גוף שפועל לשמור על חופש העיתונות, לפעמים.

הוא לא נרתע מלתקוף את ישעיהו ליבוביץ' וקרע לגזרים את סופרי דור הפלמ"ח: השפעתו של מרדכי שלו כמסאי ומבקר נחשבת לאגדית.

הגרמנים יזמו והארמנים שילמו את המחיר: תיבת פנדורה שפתחו הטורקים השבוע לפני מאה שנה לא נסגרה עד ימינו.

ביקורת סרט: 'מאנפאואר'. מה זה להיות ישראלי? להדליק נרות שבת? להתגייס לצה"ל? לראות כדורגל? האפריקנים בדרום תל-אביב עושים זאת בכשרון רב.

לפני 15 שנה נוסד ארגון האוהדים הקיצוני "האולטראס" והכניס לקבוצת הפועל תל אביב תרבות אלימה ואנרכיסטית, שהרסה כל חלקה טובה

לציבור של יקים אמר: 'אנחנו לא יכולים להסתדר עם היהודים הפולנים' והציע ליישוב העברי לקבל מרצון את תכתיבי הבריטים. קווים לדמותו של זלמן שוקן

ב'ידיעות' תואר יהודה גליק כ"חבית חומר נפץ" ובערוץ 2 תואר הפיגוע כאילו מדובר בסכסוך בעולם התחתון. ב'הארץ' שחררו לאורי משגב את הרצועה

לפי ההשקפה השלטת בין ההיסטוריונים בימינו התודעה הלאומית היא תופעה חדשה. פרשת השבוע שלנו, מזמנת אפשרות לבדוק הנחה זו.

פלאשבקים לשואה, טרוצקי ומחנות לחינוך מחדש בצוותא. מנשה נוי לא מפסיק לקדוח במערכון מיתולוגי. הקטע המצחיק באמת הוא שנוי רציני לחלוטין.

עץ החיים בפרשתנו עבר גלגולים רבים: סמל לפטליות של המוות, כינוי לטוב שבתבונה ומשל לטעמה של התורה. ד"ר יונתן כהן מגלה משמעויות חדשות בביטוי השגור.

בהירות מוסרית, ערכי משפחה ואהדה לסדר החברתי הקיים הם מסרים שניתן למצוא באקרנים, בעיקר בסרטים אמריקניים.

הרוזן ברנדוט לא פעל לבד: פרופסור יהודה לייב מאגנס היה מיועציו הקרובים, וניסה לשכנע את האמריקנים להחרים את ישראל.

לאמנון לורד נמאס מהריטואל הקבוע של "חשיפות" ממסמכי המלחמה ההיא, אבל זה כבר בלתי נשלט.

60 שנה לעסק הביש: מי נתן את ההוראה? ביוגרפיה מסתורית על ראש אמ"ן דאז גיבלי אולי טומנת בחובה את התשובה. מחבר הספר הגנוז, בראיון ל'מידה'.

במלאת 70 להירצחו של פריץ וייס, מנהיג להקת ה'גטו סווינגרס', הרכב ג'אז שפעל במהלך השואה: על המוזיקה שהאירה את האפילה.

פרופ' אברהם הפנר, במאי תסריטאי זוכה פרס אופיר, היה מדור המייסדים של הקולנוע הישראלי. ביום שישי האחרון הוא הלך לעולמו.

סרבני 8200, בדיוק כמו בר רפאלי ושיחות סקס סודיות, הם כולם אירועים מדומים חסרי משמעות בעולם הממשי שנועדו לגרום לקוראים להקליק.

מה עושים כשאין לך מנויים, ואתה עדיין רוצה לדחוף מסרים? מפרסמים תמונות אינטמיות עם מילות מפתח פופולריות כמו בר רפאלי, משה פרץ וליונל מסי.

יחסי בן-גוריון, דיין ושמחוני חושפים כי מלחמת קדש נועדה להיות המלחמה של מפא"י, לאחר שמלחמת השחרור נתפסה כמלחמה של מפ"ם.

ידיעות בהרעשת אנטי-ביבי ובישראל היום ממשיכה לנשב הרוח החגיגית. בימין ובשמאל קיפאון דוגמטי וליברמן זוכה, משום מה, לעדנה מחודשת.

ספרו של שמואל קאסוב מפיח חיים לא רק בד"ר רינגלבלום אלא גם בצוות המתעדים שלו שכמעט כולם נרצחו

45 שנה לוודסטוק: הסופרת האמריקנית נידרה פולר מביטה אחורה בחלחלה מסוימת: מה נשאר מכוח הפרחים ההוא?

עם דמויות קומיות שלוקחות את עצמן ברצינות בלב שומקום, אפס ביחסי אנוש הוא האופציה הצבאית המועדפת. ביקורת סרט.

גולן היה אבי תעשיית הקולנוע המודרנית בישראל. הוא דאג לקדם את אפרים קישון, אורי זהר ומשה מזרחי, והפך את אנשי ישראל השניה לגיבורי קולנוע

איך נוקמת ההיסטוריה בביל קלינטון ומשה יעלון כאשר הם מהססים לחסל מחבלים? ואיך כל זה קשור ליפי-נפש, לאנתרופולוגיה ולימודי מגדר, ולכך שהמערב לא מגבה אותנו במלחמתנו בטרור?

קודם כל יש לדאוג לאיכות הכשרות, ורק אחר-כך להיטרד בסוגיות מטפיסיות או פוליטיות. אז איך יהיה מזון כשר יותר? כמו שיש לנו מזון טעים יותר: בזכות חוקי הכלכלה

מי צודק בוויכוח בין רזי ברקאי לאיילת שקד על דיווחי התקשורת? האם 'הארץ' הוא עיתון ישראלי? ומה חושב נציגו הבולט של העיתון על טלוויזיה?

בעידן קונפורמיסטי עד אימה הוא היה מקור ולא חיקוי, אישיות גדולה בעלת אינטלקט אדיר שהלכה בדרכה שלה, בעוז ובענווה.

כתביו הציוניים תיארו מדינה ריאלית ושוקקת הרחוקה משלמות, ופעילותו המדינית הייתה מחושבת ושקולה היטב. במלאת 110 שנים למותו.

בשבוע שעבר הגיע לסיומו אחד הקמפיינים התקשורתיים המדהימים והאפקטיביים ביותר שנראו אי פעם בארצנו: הקמפיין נגד השר"פ.

מהם קווי הדמיון בין מחנה השמאל לשחקן פוקר אובססיבי, ומאיפה יונקת מועצת חכמי 'הארץ' את האידאולוגיה שלה. טור הביקורת של אבישי עברי

זה היה משפט שזעזע את המדינה, וחשף את אחד הסודות הגדולים: קשריו של ד"ר ישראל קסטנר, איש מפא"י, עם אדולף אייכמן.

אנשי התקשורת דואגים לפלסטינים שסובלים מהמבצע הצה"לי, כועסים על הטרמפיסטים, ומחסלים חשבונות עם שמאלנים ש"סרחו". אבישי עברי עושה סדר

מרגע היוודע דבר החטיפה ועד לשעות אלו עסוקה התקשורת הישראלית בעיקר בדבר אחד: האשמת המתנחלים, ה"כיבוש" והיעדר המשא-ומתן.

בכל חברה יש אליטות עשירות ומשכילות, וכל חברה גם זקוקה לכאלה לשם התפתחותה. אך מה עושים כאשר האליטה מפנה עורף, מתנכרת, ולוחמת בעם במקום למענו? סיפורן העגום של האליטות הישראליות

שבעים שנה ליום הנחיתה בנורמנדי, ואראל סג"ל נזכר בנאומים, בסערת הקרב ובצלם הפלישה היהודי, שתיעד בהתרגשות גם את הולדת ישראל.

התקשורת שוב סוערת על הוצאות מעון רה"מ שנחשפו לאחרונה. גם כאן, כרגיל, הדיון הפך למתלהם והחמיץ את הנקודות החשובות באמת

מרכז 'מולד' של השמאל הרדיקלי פרסם בערוץ 10 תחקיר מביך וחובבני במיוחד על עלות המאחזים. אבישי עברי לא מופתע.

פוסט עוקצני של ה'קרן החדשה' בפייסבוק, חשף אחת משתי אפשרויות מביכות: או שהיא משקרת, או שהיא לכאורה מסובכת בפלילים.

ימות המשיח? ח"כ נחמן שי מלהטט בפסוקים וזהבה גלאון מפלפלת במקראות, בפרויקט 'צהר לחקיקה' של ארגון הרבנים הידוע. והתוצאות?

מחנה הימין נפרד מאיש מעשה דגול ומכותב בחסד; צור ארליך מספיד את אורי אליצור, מבכירי הפובליציסטים ומחלוצי יש"ע.

מאז הניצחון של מכבי אמש, הרשת מוצפת ביקורת על ה"טרמפיסטים" שמצטרפים לחגיגות למרות שאינם "מכביסטים". אבל זו חגיגה לאומית, והם טועים בגדול.

תחקיר של 'רגבים' וערוץ 2 חשף גביית פרוטקשן במגרשי חנייה מאולתרים של בדואים בלב המדבר. את אביב לביא התחקיר הרגיז במיוחד, מעניין למה.

סערת סרטון "זונת השואה" לימדה דבר אחד: 'הקרן החדשה' מתגאה בהצלחות ארגוני החסות שלה, ומתנערת מהם כשקצת לא נעים.

הביקורת על מרד בר-כוכבא הפכה לספורט במעגלים אידיאולוגים מסויימים. אראל סג"ל מסביר מדוע זו איוולת.

הפאניקה הלא רציונלית שמעורר שילוב המילים "נתניהו" "גמרא" ו"מערכת המשפט" הפילה בפח אפילו את לונדון וקירשנבאום.

"ביביתון", "סמרטוטון", "זוועתון"; הכפשת ישראל היום הפכה זה מכבר לספורט הלאומי, אך מלבד בכי ונהי אין לה שום תוכן רציני. טור הביקורת של אבישי עברי.

איך קרה שחבורת ונדליסטים אינפנטילים חשובה יותר לתקשורת מאלימות נגד יהודים? אראל סג"ל מנסה להבין.

מי החליף את הנאצים, הקומוניסטים והטרוריסטים הערבים בתפקידי הנבל הקולנועי המושלם? על הכרזת המלחמה של הוליווד כנגד הקפיטליזם.

הימים שבין פסח ויום העצמאות, הם זמן מצוין להיזכר במדינה העצמאית שהיתה לנו כאן לפני 3,500 שנה. עשרת הממצאים הארכאולוגיים הגדולים של עם ישראל

לכבוד יום העצמאות 'מידה' גאה להשיק את הבלוג החדש של אראל סג"ל. תפסו איזה אי תנועה לנפנף ולקרוא, הנאה צרופה מובטחת

לא יום עצב, שברון-לב ואבל לאומי אפוא, אלא יום העלאה על נס של גבורת הלוחמים, והתייחדות כללית עם חייהם – ומותם – למען העם והארץ.

טרנד המפורסמים שמתוודים על עישון קנאביס וקוראים ללגליזציה, לא לוקח אחריות על הנערים שנפגעים. מאמר מעמיק על השלכות הלגליזציה

היכנסו לתיבה מהר, כי מבול של הטפות סביבתניות צדקניות (וחולניות) ישטוף אתכם בסרט החדש על נוח. ביקורת סרט.

האם מדינת ישראל מאבדת את אחד ממעוזי התמיכה החזקים ביותר שלה? תחקיר על הדרדרות האוונגליסטים לאנטי-ישראליות.

שיחה מרתקת עם ד"ר שרשבסקי, שהקים מערך שיקום שנועד לשלב את החולים בקהילה. על נבכי הנפש, הפרטה וכוחה של החירות.

מה ההבדל בין חופש אינדיבידואליסטי מנוכר, לחופש שמבוסס על שייכות משפחתית וזהות לאומית? הרב חיים נבון במאמר לכבוד פסח.

נתניהו אפה מצות וישב לשיחה עם רבני חב'ד, וגם העז להביע רגשות לאומיים ומסורתיים. זה הכניס את אורי משגב מ'הארץ' להיסטריה

ג'יבריל רג'וב הגיע ל'אולפן שישי', ונתקל בחומה פטריוטית של המראיינים; מסתבר שגם בשמאל מתקשים לנהל משא-ומתן עם הפלסטינים

מחבלים שמוצגים כגיבורים, חיילים כקלגסים, ודמגוגיה בוטה. הפעם התערוכה האנטי-ציונית במכללת שנקר לא עברה בשקט

אבישי עברי לא מבין את הביקורת על חשיפת החשדות כלפי השר סילבן שלום. הרי נבחרי הציבור צריכים לעמוד בסטנדרטים אחרים

כשרצתה אלין לוי, בוגרת צה"ל וישראלית לכל דבר, להשלים את תהליך הצטרפותה ליהדות  –  היא נתקלה בחומה של גיור הלכתי מחמיר ואטום. הגיע הזמן לשינוי

מדוע יצא קצפו של מו"ל 'הארץ' עמוס שוקן על אחד מבכירי כותביו, והאם גם לדעתו אין דבר כזה עם פלסטיני? כשנלחמים במדינת הלאום היהודית הכל תופס

אם תשאלו את הבמאי סקורסזה, כסף=שחיתות, עושר=הוללות, ורווחים=פריקת-עול והונאה. ריקי ממן צפתה ב'זאב מוול-סטריט' והתאכזבה קשות

פרופסור אמיר חצרוני צפה בהצגת התיאטרון 'המשרתות', של במאי צרפתי מתוסבך במיוחד. הוא חזר מופתע לטובה, למרות כמה סצנות לא פשוטות

רונן שובל מגיב למאמרו של משה איפרגן, וטוען כי המגילה כן מכילה רבדים ציוניים סמויים.

משה איפרגן עושה ונהפוך הוא ציוני לחג פורים בכלל ולמגילת אסתר בכבודה ובעצמה בפרט.