משפט

האם בג"ץ חוזר לימי האקטיביזם השיפוטי? העתירה נגד מינויו של ליצמן לסגן שר הבריאות והדיון המחודש בבג"ץ אודות לימודים אקדמאים למחבלים מהווים התפתחות מדאיגה.

עו"ד יראון פסטינגר היה שם כשפרצה המהפכה השיפוטית, ונאבק לבלום את האקטיביזם. אחרי 25 שנה בלשכת העו"ד הוא פורש ומדבר על הכל.

כשאף אחד לא בא להצביע, המיעוטים זוכים לכוח לא פורפורציונאלי והפוליטיקה המגזרית שולטת. מי בכלל חושב שעורכי הדין צריכים למנות את השופטים?

ביום שלישי הקרוב יקבע האם השמאל ימשיך ליהנות מרוב אוטומטי בוועדה למינוי שופטים או שמא המחנה הימני יחזיר את האיזון.

הם ששים במפלתו של צה"ל, משתפים סרטונים של 'שוברים שתיקה' ותומכים באפי נוה. הערבים מתגייסים לקמפיין על ראשות הלשכה.

שערורייה רודפת שערורייה בלשכת עורכי-הדין: בצעד חסר-תקדים התפטרו שניים מבכירי ועדת הבחירות של הלשכה.

הקרב על לשכת עורכי הדין מתלהט: מערכת המשפט מתגייסת למערכה, ומקדמת את אפי נווה, שהתחייב "לא לפגוע במעמדו של בג"ץ".

אפי נוה, המתמודד על ראשות לשכת עורכי הדין, מוביל רשימה שתיאבק על שימור ההגמוניה של השמאל במערכת המשפט. מדוע הציונות הדתית תומכת בו?

כולם יודעים שהשופטים בישראל "ממנים את עצמם", ושמערכת המשפט מנוהלת על-ידי אנשי שמאל קיצוני ופרו-פלסטיני. כך זה עובד.

בניגוד לתדמית המוקפדת, מערכת המשפט תחת הנהגתו של נשיא העליון אשר גרוניס הפשילה שרוולים ובחשה בפוליטיקה של לשכת עורכי הדין.

עיגונם של עקרונות הזהות הלאומית במסגרת חוקתית נועד לשדרג אותם והוא מקובל בעולם.

לא סוד הוא שישראל נתונה לאיומים מחוץ ומבית. אחד האיומים הקשים ביותר מגיע ממקום לא צפוי: מערכת המשפט ההיפראקטיבית.

כשאתה נשיא בית המשפט העליון אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. יש לכם בעיה? תעתרו לבג"ץ.

הייתה החלטת ממשלה, היו כבר נהלים, ואפילו נרשמה הצלחה ברורה בשטח. אבל זה לא מעניין את עורכי הדין של פרקליטות המדינה.

חשבתם שאפשר "להכריח" את השופטים להפוך לציוניים יותר באמצעות חוק הלאום? הצחקתם אותם.

בניגוד לטענות המתנגדים לחוק ההתגברות, בקנדה, בצרפת ואף בארצות הברית יש מנגנונים חוקתיים שמחזקים את עליונות המחוקק.

איזון בין רשויות השלטון מחייב הרתעה לא רק מצד הרשות השופטת כלפי הרשות המבצעת והמחוקקת אלא גם להיפך. לישראל יש מה ללמוד מארה"ב ומצרפת

המהפכה השיפוטית רומסת את כל עקרונות היסוד של הדמוקרטיה ומתקיימת בשל היעדר האומץ ושפיפות הקומה של חברי הכנסת של הימין.

בפסק דין מקומם שניתן לאחרונה, מברכת השופטת עדנה ארבל את המשרד לענייני אסירים הפלסטיני על "הישגים שלא יסולאו בפז".

כשצריך להגן על חבר ותיק כמו אולמרט, בכירים במכון הישראלי לדמוקרטיה יזנחו גם את העקרונות החשובים להם ביותר.

איך מחלקים את הכסף? מי קובע את המדיניות? מה הנהלים להפקת דו"חות ציבוריים? הכירו את אחד הגופים המסואבים במדינת ישראל.

האימפריאליזם המשפטי נמשך: למרות הציפיות הגבוהות שנתלו בו, נשיא בית המשפט העליון גרוניס הולך בדרך כל אדם ורוצה לרכז לידיו עוד כוח.

ארגון "רבנים לזכויות אדם" מפיץ מסמך המוכיח לכאורה כי הנגב שייך לבדואים. אך כאשר מעיינים בו בזהירות, מתברר כי הוא מוכיח בדיוק את ההפך.

בראיון ל'מידה', מותחת ח"כ איילת שקד ביקורת חריפה על פסיקת בג"ץ האחרונה. אליה מצטרפים גם אנשי אקדמיה בכירים ופוליטיקאים נוספים

שאלו את בית-המשפט שאלה טכנית פשוטה, ותקבלו תשובה ארוכה, חתרנית, מייגעת ומגלומנית. ואם יש גם להט"בים בעניין, אוהו!

ראוי למיעוט הערבי להכיר בכך כי דו-לשוניות עלולה להרחיק אותו מאינטגרציה, ועלולה לקפח אותו עוד יותר.

האם עיקרון קדושת החיים אכן גובר באופן אבסולוטי על זכותו של אדם גוסס וסובל שלא לקבל טיפול?

בישיבה בכנסת הודה השר לשעבר כי הבדואים לא מסכימים לתכניתו, בניגוד לאמירותיו המפורשות מהעבר.

חוק מנותק מהקרקע: הבדואים החרימו את המפגשים עם בגין ומי שהשתתף בהם הודח או פוטר.

האם היועמ"ש יהודה ויינשטיין הסתיר מועדת איתור שהוא עומד בראשה מידע חשוב שעשוי היה למנוע מינוי?

המבקר יוסף שפירא מבולבל. אחרת לא ברור מדוע הוא החליט לזנוח את תפקידו העיקרי של המבקר — חשיפת שחיתויות — ובמקום זה להתעסק בנושאים "חברתיים"

ליברמן ניצח בבית-המשפט, אבל הפרקליטות לא תשלם מחיר, והרוויחה 15 שנות הכפשה. אז מי מפסיד? הדמוקרטיה הישראלית

האם ישראל היא מדינה דמוקרטית? אחרי פסילת בג"ץ את חוק המסתננים בשם עקרון "המידתיות", התשובה כבר לא לגמרי ברורה

65 שנים עברו מיום שהוקם, ונראה שמעמדו של בית המשפט העליון הולך ומדרדר. מאמון מוחלט של העם בראשית המדינה, למרות פרשיות שהיום לא היו עוברות את היועמ"ש, הפך בית המשפט העליון לגוף שנוי במחלוקת. ההיסטוריון נתן ברון מנתח

חברי פורום תקנה אינם בקיאים בהליכי חקירה, ובהתנהלותם פוגעים בזכויות הנאשם. בכך הם מדגישים את הסכנה שבהפרטת מערכת המשפט.

ההכרה העקרונית בתביעות הבעלות הבדואיות, מכירה למעשה בזכויות הילידיות של עם אחר על הארץ.

דו"ח שהוגש לאחרונה מבקש להיטיב את איכות "מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה". אך הבעיה העיקרית בישראל היא שלטון הפקידים, ובראש ובראשונה היועצים המשפטיים

הדיון בבית-המשפט העליון השבוע בעתירה נגד חוק המסתננים מסתמן כנקודת שיא חדשה בהכפפת המשפט הישראלי למשפט הבינלאומי.

הפוליטיקה החדשה וחסרת הסבלנות של חברי יש עתיד, הובילה אותם להטלת סנקציות פליליות על החרדים. הם כנראה לא יודעים שחוקים מהפכניים לא פותרים דבר

עתירה תקדימית לבג"ץ מבקשת לבטל את חוק המסתננים הישראלי בשל סתירתו למשפט הבינלאומי. סוכנות הפליטים של האו"ם מבקשת להצטרף כצד להליך

דו"ח חדש של האגודה לזכויות האזרח מלין על שימוש במשפטי דיבה ככלי להשתקה ולהטלת-אימה, אך מתעלם מהעובדות הפשוטות המורות שבכלל אין תופעה כזו

שלטון המשפטנים הוא תופעה ידועה בארצנו הקטנטונת, שאף פעם לא מפסיקה להפתיע. הפעם היה זה ויינשטיין, בתעלול משפטי שנועד לעקוף החלטת ממשלה

ועדת טירקל מצאה את הכשל הגדול של זרועות הבטחון בישראל: הן אינן כפופות למשפטנים אזרחיים, אלא להמון הנבער הקרוי נבחרי ציבור

מנחם אלון, פרופסור למשפט, תלמיד חכם, ומשנה לנשיא בית המשפט העליון, נפטר אמש. רמי סדן, תלמידו, כתב ל'מידה' על אלון ועל מורשתו דברים מן הלב

כולם אוהבים לדבר על זכויות המיעוט, אבל מה קורה כשהמיעוט הזה בכלל רוצה להיות רוב?

הממשלה השיקה בתרועה רמה תכנית להסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב, אך נציגי המגזר והעולם לא משתפים פעולה

המאגר הביומטרי – אחיו הקטן של האח הגדול – יוצא לדרך, וללב מתגנב החשש לחירויות אזרח בסיסיות

שופט ביהמ"ש העליון נועם סולברג יוצא נגד האקטיביזם, קורא לריסון יועצים משפטיים ודורש מהאזרחים לקחת אחריות

הבדווים מביר הדאג' רצו גם להתגורר במתחמים לא-חוקיים וגם לקבל את הזכות לבחור ולהיבחר. עד שבא בג"ץ