חינוך

השר פירון חותר ללא הפסק אל עבר השוויון החינוכי הנכסף, ובדרך דורס כל הנקרה בדרכו.

סערה במערכת החינוך: כוונתו של שר החינוך פירון לבטל מחצית מבחינות הבגרות לתלמידים מצטיינים, זוכה לביקורת מקיר לקיר.

שר החינוך מקדם את רפורמת הלמידה המשמעותית, אך בשטח הקולות סוערים: בכירים לשעבר טוענים כי מדובר במהלך פופוליסטי המנותק מהמתרחש בכיתות.

שר החינוך מצא אויב פדגוגי: השינון! במקומו הוא מציע "לימוד משמעותי", קרי חוויה. וכך נכפות על דור שלם בורות ורדידות

תוצאות מבחני הפיז"ה מגלות התאמה ברורה בין רמת ההצלחה במבחנים לבין גודל פערי הציונים בכל מדינה.

בית הספר מכשיר בשיטות שעבר זמנן, עובדים לכלכלה שכבר אינה קיימת, חיילים לצבא ששיך לעבר ואזרחים לקולקטיב שהיה פעם.

הסיבה האמיתית למשבר המקצועות המדעיים וההומניים בבגרויות מסתתרת ממש מתחת לפנס: היעדר תמריצים נאותים לתלמיד.

אינספור רפורמות נוסו במערכת החינוך אך הביצועים נותרו עגומים למדי. מה שחסר למערכת הוא לא רפורמה טובה, אלא מוטיבציה בסיסית לשינויים.

למרות האווירה החגיגית, העליה בשיעור הזכאות לבגרות הנה חסרת משמעות: ככל שאחוז הזכאות עולה, כך איכותה של התעודה יורדת.

רוצה ללמד בבית-ספר מדי פעם, או אולי בתור ג'וב קבוע? אם לא עסקת בהוראה כל חייך, הכיף יסתיים בתלוש המשכורת.

ביטול המיצ"ב היה יכול להיות טוב אם במקביל היה משרד החינוך משחרר את הרסן ומבזר מסמכויותיו לבתי-הספר. כמה חבל שפירון לא מתכוון לזה.

השקעה פרטית בחינוך ותשלומי הורים הם יתרון ותרומה לכלל החברה. הפגיעה בחזקים בשם השוויון מקטינה את הפערים, אך אינה תורמת דבר למוחלשים.

בניגוד למטרתן המקורית, ההקלות הניתנות כיום לליקויי-למידה לא מייצרות שיוויון, אלא אף להיפך

תשלומי ההורים במערכת החינוך עלו לכותרות בעקבות מספר החלטות שנויות במחלקות של משרד החינוך. הציבור, נתון למניפולציות של גורמים אינטרסנטים המשלבים ידיים עם טוטליטריזם קומוניסטי מזן מיוחד.

מערכת החינוך באה לעזרת התלמידים ומלמדת ברשת שימוש במילון. חידה: באיזה גיל ולאיזה צורך נדרשת מיומנות זו?

זבוב לא עופף וציפור לא צייצה כאשר שר החינוך פירון הציג את חזונו החינוכי בועדת החינוך של הכנסת בדבר "צמצום פערים חברתיים וקידום סולידריות"

שר האוצר מתכנן להתנות הענקת תקציבים לחינוך החרדי בהנהגת לימודי ליבה. המספרים מוכיחים ששיטה זו לא עובדת

שר החינוך רוצה לצמצם את מספר הבגרויות, בכדי להפנות משאבים לטיפוח "התנדבות, סולידריות והכלת האחר". אך האמת היא שהעומס ממילא לא כל-כך גדול, והבעיה מצויה בכלל במקום אחר

מה צריכה מערכת החינוך בישראל? שמשרד אחד יתיימר לנהל מאות-אלפי מורים ומעל למיליון וחצי ילדים ותלמידים, או ביזור סמכויות? מכתב פתוח לשר-החינוך

סיפורה של אובססיה מסוכנת: איך מערכת החינוך משעבדת את משאביה לגידול באחוז התלמידים הזכאים לבגרות, ומזניחה את התלמידים המצטיינים והחלשים.

לא לחינם תחום המדידה וההערכה היה הנושא שנבחר השנה לכנס ירושלים לחינוך, שנערך אתמול על ידי עיתון "הארץ" בשיתוף עיריית ירושלים

חינת תקצוב החינוך במגזר הערבי, העני ביותר בישראל, מראה כי במקום שוויון ודאגה לחלש המערכת מתעדפת מגזרים בעלי יכולות לחץ והשפעה פוליטית

 תקציב החינוך בישראל הוא דיפרנציאלי ברמה מספקת. בעיית השכבות החלשות נובעת מאי-יעילות של המערכת, ולא מחוסר בתקציבים

החינוך בישראל מחולק למגזרים, וגם תקציבי החינוך אינם מחולקים בשווה. מי המרוויח הגדול?

ביקורת סוציאליסטית ורדיקלית הפכה את החינוך המקצועי בישראל לנדיר ופגעה ברמתו. התוצאות השליליות ביטול החינוך המקצועי משפיעות על המשק ופוגעות בחלשים

פרסום התוצאות המרשימות של מבחן טימס 2011 לכיתות ח' במתמטיקה ומדעים הוביל לדיון תקשורתי סוער. אלא שמן הדיון הער נשמט בכל זאת פן אחד חשוב: הבנה דקדקנית של הדו"ח ומדיניות משרד החינוך

העיסוק בחינוך בישראל מניח כמובן מאליו שחינוך הוא עניינה הכמעט-בלעדי של הממשלה. אלא שהממשלה משיגה תוצאות בינוניות עד גרועות בעלות אדירה. הגיע הזמן לחשוב מחדש על חינוך

החינוך למדעים בישראל מצוי במשבר עמוק, בשל מערכת תמריצים בעייתית העומדת בפני התלמיד הניגש לבגרויות

משרד החינוך משקיע בתקנון והשוואות מדידות בין בתי-ספר, אך ההישגים לא מגיעים.