סיכום השנה של 'מידה': חמשת הנושאים הגדולים שעסקנו בהם ב-2018

שנת 2018 הסתיימה לה בשבוע שעבר עם פרויקט אנשי השנה שלנו, אך רצינו לספר לכם גם על שלל הנושאים האחרים בהם עסקנו לאורך כל השנה ב'מידה', ועל התוכניות שלנו להמשיך בעזרתכם. הנה חמשת הנושאים העיקריים שכתבנו עליהם בשנה האחרונה.

1. דיפ סטייט

אחד הנושאים בו עסקנו רבות בשנה האחרונה הוא שלטון הפקידים הבלתי מעורער בישראל, מדינה בה עובדי משרדי ממשלה וגופים אחרים שאיש אינו בחר מקדמים שלל אג'נדות, לעתים קרובות בניגוד למדיניות המוצהרת של נבחרי הציבור.

את התחקיר הבולט של 'מידה' בתחום הזה ערכו זיו מאור ויוסי בן-ברוך, שחשפו במפורט את דרך הפעולה של 'קרן וקסנר', גוף פילנטרופי אמריקני המממן מדי שנה לימודים יוקרתיים באוניברסיטת הרווארד לבכירים במגזר הציבורי. הנבחרים המאושרים זוכים למימון נדיב בשכר הלימוד והמגורים להם ולמשפחתם, וגם כמובן להטפה פרוגרסיבית הקובעת בין השאר כי לפקידים יש את שאר הרוח להחליט מהי מדיניות רצויה, במקום נבחר הציבור שמחזיק בסמכויות הביצוע.

את בוגרי הקרן הרבים פגשנו במספר הזדמנויות לאורך השנה, והם מצדם לא פספסו אף הזדמנות לתרגל בפועל את התיאוריה החתרנית והאנטי-דמוקרטית שלמדו על חשבון וקסנר. רק לפני מספר שבועות דיווח ב'מידה' גלעד צוויק על סירוב משרד המשפטים לחשוף את יומניה של אביטל שטרנברג, בכירה במשרד היועמ"ש ובוגרת וקסנר, בטענה ש"אין להם נגיעה לציבור". שקיפות? חופש המידע? לא אצל החבר'ה של דינה זילבר.

ואם כבר זילבר, גם המשנה ליועמ"ש סיפקה לנו לא מעט עבודה כשהובילה מרד גלוי של משפטנים סביב סערת חוק היועמ"שים, אליה הצטרף בשמחה גם מיודענו יאיר גולן, עוד בוגר של קרן וקסנר.

מי שעוד נהנה מנדיבות הקרן הוא אהוד ברק, שהסערה שהתעוררה סביב המיליונים שקיבל מווקסנר בנסיבות לא ברורות הובילה לתלונה ליועמ"ש עליה דיווחנו ב'מידה' לראשונה, ולבדיקה של נציבות שירות המדינה לגבי ההתקשרות הכוללת עם הקרן.

סערת חוק הלאום שהתחוללה השנה הדגישה עוד יותר את הכוח המוגזם שצבר לעצמו בית המשפט על חשבון נבחרי הציבור, אבל כנראה שגם זה לא מספיק. כפי שנחשף בתחקיר של גלעד צוויק ב'מידה' בשיתוף עם התנועה למשילות וארגון 'לביא', מערכת בתי המשפט הקימה לעצמה רשת ריגול שעוקבת אחרי אזרחים שהביעו עליה ביקורת ברשת, והיא מפעילה אותה בעזרת נוהל מפוקפק וספק חוקי.

כאשר פנינו למשרד המשפטים, הם הסתפקו בתגובה רפה וטענו שהם "מנהלים שיח" עם בתי המשפט בעניין. לאחר מכן החליט היועמ"ש מנדלבליט על "הקמת צוות" שיבדוק את הנושא, ובשבוע שעבר הורה על הקפאת השימוש במאגר, אם כי עדיין לא על מחיקתו.

2. משילות וריבונות

הכוח המוגזם שצברו לעצמם פקידים ויועצים על חשבון נבחרי הציבור מתקשר ישירות לבעיית המשילות הקשה בישראל, בה גם עסקנו רבות במהלך השנה. דוגמה בולטת לכך הוא היישוב הבדואי הבלתי חוקי בחאן אל-אחמר, שגרם אפילו לשופטי בג"ץ לחזור בהם מפסק דין חלוט באמצעות שורה של תעלולים משפטיים שחשף גלעד צוויק.

נושא אחר שהמשכנו ללוות מקרוב באתר 'מידה' גם השנה הוא תופעת המסתננים. גם השנה המשכנו לתעד את סבלן של נשות דרום תל-אביב ותושבי ערים אחרות הכורעים תחת הנטל, בזמן שמשטרת ישראל מטייחת את פשיעת המסתננים, כפי שחשף גלעד צוויק ב'מידה'.

בניגוד לקמפיין המעוות שהופץ במהלך השנה במרבית אמצעי התקשורת, דיווחנו ב'מידה' את האמת על כך שהמדינות אליהן הוצע להעביר את המסתננים הן בטוחות לחלוטין, ועל כך שמדובר בפתרון הצודק והמוסרי ביותר.

עוד דיווחנו בהרחבה על הסחבת הבלתי נתפסת שנוקטים משרדי הממשלה בנושא המסתננים, במיוחד על רקע שורת הסכמי השלום שחתמה אריתריאה בשנה האחרונה. למרבה המזל, הצטרפות ישראל להסכם ההגירה ההזוי של האו"ם נמנעה ברגע האחרון אחרי שקודמה במשך תקופה ארוכה על ידי פקידי משרד החוץ, וכוונת משרד הפנים להעניק תושבות לאלפי אריתריאים נבלמה גם היא באופן זמני.

התפתחות מדאיגה נרשמה לאחרונה כאשר חשפנו שמשרד הפנים בוחן מחדש הענקת מעמד לעריקים מצבא אריתריאה, בהנחיית היועמ"ש ובניגוד מוחלט לעמדת המדינה עד כה.

המשפטיזציה המוגברת חדרה השנה גם לשורות הצבא, בין השאר עם הדו"ח המגלומני של מבקר המדינה על מבצע 'צוק איתן', אשר דרש להגביר את הביקורת והפיקוח על המערכת המבצעית בצה”ל, ולהציב בראש סדר העדיפויות את "נושא המשפט הבינלאומי ההומניטרי".

בלי קשר או אולי דווקא עם, בראשית השנה פרסמנו כתבה מקיפה שכללה עדויות של חיילי מילואים על מכת הגניבות שמבצעים בדואים בבסיס צאלים בדרום. בעקבות הפרסום ב'מידה' התעוררה מחאת מילואימניקים רחבה, נערך דיון בנושא בוועדת החוץ והביטחון, והוגשה הצעת חוק של ח"כ ענת ברקו להחמרת הענישה. אנחנו כמובן ממשיכים לעקוב.

3. אכיפה בררנית

במהלך השנה האחרונה נחשפו בישראל חשדות בלא מעט פרשות שחיתות שונות, אך חלק מאותם חשדות חמורים כלל לא נחקר, בזמן שבפרשות אחרות המשטרה הופכת כל אבן כדי למצוא ראיות.

ודאי תשאלו: איך זה יכול לקרות במדינה מתוקנת בה כולם שווים בפני החוק? ובכן, כנראה שזה תלוי בזהות הנחקר. כפי שהסבירו רן ברץ ומשה איפרגן ב'מידה', תעשיית החקירות נגד ראש הממשלה נתניהו צמחה השנה לממדים מפלצתיים, בעוד שחשדות נגד פוליטיקאים אחרים כמו יאיר לפיד, משה כחלון או אהוד ברק אפילו לא נבדקו. לא נתניהו – לא חוקרים.

הדוגמה המובהקת לכך הוא 'תיק 4000', שעלה שוב לכותרות לאחרונה בעקבות המלצות המשטרה. אך מי שקרא את התחקיר המקיף של גלעד צוויק ב'מידה' שהפריך לחלוטין את אגדת הסיקור האוהד לנתניהו ב'וואלה', כבר יודע את העובדות מזמן.

בכלל, שנת 2018 תיזכר כשנה גרועה מאוד למשטרת ישראל (וגם לשב"ס) שטולטלה בחשיפות חדשות על שערוריות כמו פרשת ריטמן, מסמך יצחקי וסיכול גל הירש. כל זה בזמן שהמפכ"ל רוני אלשיך מחזק את קשריו הסודיים עם עיתונאים (עוד חשיפה של גלעד צוויק ב'מידה') וזוכה לליטוף בתקשורת.

השנה יכולתם לקרוא ב'מידה' גם על מכת ההדלפות המטורפת במשטרה, כולל אחת בשידור חי של המפכ"ל, ולצפות בעדותו המלאה של תנ"צ גיא ניר בכנסת, בה גולל את שיטת איסוף המידע והסיכול הממוקד של בכירי המשטרה. האם מישהו יחקור את כל אלה? אולי בשנה הבאה.

4. אחריות כלכלית

אנחנו ב'מידה' משתדלים גם לדאוג לכסף שלכם, במיוחד החלק ממנו שמתבזבז ללא צורך על ידי שרים או חברי כנסת פופוליסטים, ועדי עובדים כוחניים או לובי של קבוצות לחץ.

כפי שדיווחנו בהרחבה, שר האוצר משה כחלון הביא השנה לדרגת אומנות את מדיניות כלכלת הבחירות שלו, והוא נואש כל כך להחביא את כישלונותיו עד שהצליח לפרוץ את יעד הגירעון של ישראל, לראשונה מזה שנים רבות. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הסכם הפנסיה המנופח של השוטרים או על הדילים עם ההסתדרות.

גם ההסתדרות המשיכה השנה במסורת הוותיקה של סחיטת הטבות לחזקים על חשבון החלשים, בין השאר בסיוע שר האוצר ברפורמה המדומה בחברת החשמל. אי אפשר לסכם שנה גם בלי כמה שביתות בנמלים, בבורסה או סתם שביתה כללית במשק.

אבל היו גם כמה חדשות טובות. למרות כל הצרות הסוציאליסטיות לעיל, כלכלת ישראל המשיכה לצמוח גם השנה, האבטלה נמצאת בשפל היסטורי, דירוג האשראי של ישראל עלה ונרשם שיפור במדד קלות עשיית העסקים בעקבות קיצוצים מבורכים ברגולציה. המשך הפיתוח של תעשיית האנרגיה וההסכמים שנחתמו לייצוא גז למצרים ואירופה, מבטיחים לנו עוד בשורות טובות גם בשנה הבאה.

שמחנו גם לדווח על כמה מהלכים שנעשו לבלימת הכוח העצום של ההסתדרות, כמו הדרישה שתציג דו"חות כספיים או הצעת החוק להגבלת זכות השביתה. ממש לאחרונה, ובעקבות פניית תנועת 'תחרות', קבע הנציב לתלונות על שופטים כי בית הדין לעבודה אינו רשאי לערוך גישור חשאי במקרים של איום בשביתה מצד ההסתדרות.

5. ארגוני שמאל

עוד סוגיה עליה דיווחנו בהרחבה השנה ב'מידה' היא פעילות ארגוני השמאל הקיצוני בישראל. שורה ארוכה של ארגונים, רובם במימון המגיע ממקורות זרים או בתמיכת הקרן החדשה, המשיכו לפעול השנה בניסיון לערער את חוסנה וזהותה של מדינת ישראל.

הדבר בלט במיוחד בסערה שהתחוללה בקיץ סביב חוק הלאום, אז חשף גלעד צוויק כי ארגון הנתמך בידי הקרן החדשה והאיחוד האירופי הוא זה שעמד מאחורי ארגון 'מחאת הדרוזים' נגד החוק, בשיטה דומה מאוד לפיה ארגנה הקרן גם את הפגנות השמאל להפלת נתניהו.

אותו איחוד אירופי, כפי שחשף אותו גלעד צוויק, עמד גם מאחורי הקמת 'המועצה להגנה על החירויות', שפעלה ליזום חקיקה “נגדית לממשלה” במקרים כמו פסקת ההתגברות וחוק איסור תיעוד חיילים ביו”ש. בעקבות חשיפת 'מידה', פנה ראש הממשלה לנתניהו לאיחוד בדרישה לנתק את הקשר עם ארגון השמאל הקיצוני.

הצלחה נוספת של 'מידה' הייתה הודעת צה"ל על בחינה מחדש של ההתקשרות עם ארגון בינ”ה, שקיבל 3.5 מיליון שקלים מהקרן החדשה והעביר סדנאות לקצינים וחיילים בשיתוף חיל החינוך. בעקבות פנייתו אמרו בצבא כי "התגלו חריגות בפעילות הארגון". גם כוונת השרה מירי רגב למנות את פעיל הקרן הני זובידה לראשות מועצת הקולנוע למרות שמעולם לא עסק בתחום, בוטלה בעקבות הפרסום של זיו מאור ב'מידה'.

ואיך הייתה השנה של הקרן החדשה לישראל? קיצונית יותר מתמיד. כפי שפירטנו בהרחבה, הדו"ח הכספי האחרון של הקרן הראה מגמה של הגדלת התמיכה בארגונים קיצוניים כמו 'המוקד להגנת הפרט', 'האגודה לזכויות האזרח' המתמחה בהגנה על מחבלים רוצחים ו'עדאלה', שבין שאר פעולותיו השנה עתר לבג"ץ בדרישה להורות לחיילי צה"ל להפסיק את הירי במחבלים המנסים לפרוץ את גדר הגבול בעזה.

ובנימה אישית יותר

בין כל התחקירים, הטורים והדיווחים, רצינו גם לומר תודה ענקית לכם – קוראי 'מידה' הנאמנים. במהלך השנה פנינו אל הציבור בבקשת תמיכה, ויצאנו בקמפיין לגיוס מימון המוני בו תרמו ממיטב כספם אלפי קוראים. בנוסף לכך פתחנו גם תכנית מנויים מיוחדת אליה נרשמו כבר מאות תומכים.

התמיכה המדהימה שזכינו לה מצד הקהל העניקה לנו את הכוח להמשך הדרך. לא רק מבחינה כלכלית, אלא בעיקר מבחינת הרצון להמשיך ולהביא לכם, הקוראים שלנו, את מיטב התוכן ולספק זוויות ראייה חדשות ומעניינות על המתרחש בארץ ובעולם. אנחנו מזמינים אתכם לעקוב אחרי 'מידה' גם בפייסבוק ובטוויטר, ולהירשם לרשימת התפוצה השבועית כאן באתר.

בשבועות האחרונים סיימנו קמפיין מוצלח נוסף במשותף עם הוצאת 'שיבולת' בו זכו מנויי 'מידה' להנחה מיוחדת ברכישת מבחר הגות שמרנית וליברלית שתראה אור לראשונה בעברית, פתחנו במבצע מיוחד למנויי 'מידה' עם עוד ספרים חדשים ומרתקים, בעתיד הקרוב נפרסם הטבות ואירועים בלעדיים נוספים רק למנויי 'מידה'.

השנה הקרובה היא שנת בחירות, בה הקול הייחודי של 'מידה יהיה חשוב מתמיד. אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו, לרכוש עכשיו מנוי לאתר 'מידה', ולהמשיך ביחד את הדרך גם בשנה הבאה.

תודה.