הסערה האחרונה סביב פרס ישראל לספרות היא לא הבעיה, אלא הסימפטום. בארה"ב טקסי האוסקר והאמי מנותקים מהמדינה, בישראל מסבסדים אפילו משיכת חבל.
נתניהו היה יכול לחולל מהפכה, אבל הוא בחר לשחק את הילד הנעלב, וחזר בו עם הזנב בין הרגליים.
סיפרו האחרון של עמוס עוז, 'הבשורה על פי יהודה', מספק הצצה לנפשו הפוליטית. השסועה.
לַבּוֹלְשֶׁבִיק מוּדָע
שֶׁהוּא יִזְכֶּה לָעַד,
כִּי הוּא הַוַּעֲדָה
וְהוּא הַמְיֹעָד.
בתוך כל העשייה הטלוויזיונית והקולנועית, הסלע האדום וכל המעגלים התרבותיים והאנושיים הכרוכים בו נמצאים בשורש נשמתו.
בריאות כמו בדנמרק? רווחה כמו בשבדיה? ספרו החדש של מייקל בות' מנפץ את המיתוס וחושף את הפן האפרורי והאפל של ארצות סקנדינביה.
הספר 'ניצחון הציונות' יצא בעיתוי מושלם: לידתם של הפוסט-ציונים ב'עבודה'. גם בן גוריון לא היה עובר את 'מבחן הציונות' של סתיו שפיר.
אמרו עליה שהיא "המלחמה הכי פחות פופולרית באמריקה", אבל סרטו של איסטווד מוכיח ההפך. התמהיל הנכון של פטריוטיות, ריאליזם ובהירות מוסרית עדיין שובר את הקופות, ובענק
ביקורת ספר: 'האנוסים – זהות כפולה ועליית המודרניות' מאת ירמיהו יובל (הוצאת כתר).
מזכ"ל 'שלום עכשיו' מודאג מזליגת חופש הביטוי גם לימין, וקורא להוריד את תכנית הסאטירה החדשה של ערוץ 1, 'הכל שפיט', עוד לפני שעלתה לאוויר.
רמטכ"לים יצאו נגדה, ועדות קראו לסגור אותה אך פוליטיקאים מפחדים להתעסק איתה. כמעט שבעים שנה מאז שקמה, גלי צה"ל עדיין כאן ואף אחד לא יודע למה
הם מתיימרים להיות כלבי השמירה של הדמוקרטיה, אבל בפועל משמרים חשיבה בעלת גוונים סובייטיים שבה יש מקום רק לקול אחד צבוע באדום.
על רקע המאבק בטרור האסלאמיסטי ובאיום הגרעין האיראני, יש לזכור את קולו הרם והצלול של וינסטון צ'רצ'יל נגד מדיניות הפייסנות. 50 שנה למותו.
פרופסור רויאל נץ הוא משורר מדען, ההולך בדרכי עומר ח'יאם, שפיתח גם את צורת השיר הקרויה "מרובע"
אם נתניהו היה מבצע נס של ישו והולך על פני הכנרת, הכותרת הראשית ודאי הייתה: "נתניהו מזהם את מי הכנרת". המשנה היה מסביר: ביבי דרך ברגל גסה על ים שאתם שותים.
הפרוטוקולים חושפים: קבוצות הטרור היהודיות, ביניהן איש השמאל הרדיקלי מקסים גילן ודוד בן גוריון אחד, שביטא את הערצתו לטרוריסט רוסי.
איך אומרים "קיפוח" ברוסית? סירטו של ראובן ברודסקי בערוץ 10 'הישראלים החדשים' מציג את תופעת "דור וחצי" בארץ של עולי רוסיה.
ביוגרפיה חדשה על ט.א. לורנס חושפת צדדים ידועים פחות של פעילותו במזרח התיכון.
מנכ"ל הרשות השנייה עד לפני חמש דקות חבר לכחלון, שר התקשורת לשעבר, והודיע על תמיכה בערוץ 10 – למרות ששניהם אחראים למצב הערוץ הכושל.
סיפרה של יעל דיין 'מנגד' מצטרף לביוגרפיה שכתב מרדכי בר-און ('משה דיין') כדי לתאר את אופרת הסבון המיתולוגית של השבט הדייני.
חיילי צה"ל נשלחו רגלית לג'נין כדי להגן בעיקר על פלסטינים, הושמצו על ידי בכרי ולאחר מכן הופקרו להתעללות מתמשכת של מערכת המשפט.
יצחק לאור הוא איש ציבור ופרס לנדאו הוא פרס ציבורי, לפיכך תמוהים דבריהם של אלו המתייצבים להגנת לאור כאילו זכיה בפרס הינה זכות אדם בסיסית
ספרה של בטינה סטאנגנת, 'אייכמן לפני ירושלים – החיים הלא ידועים של רוצח המונים'', מנפץ את האליבי שתפרה חנה ארנדט לאייכמן.
פי ג'יי אורורק על דרכו של האדם הלא חושב מהרדיקליזם של הסיקסטיז היישר ללב השמרנות
במפה הפוליטית המרוסקת מככבת הפעם יותר מבעבר מפלגת התקשורת: רביב דרוקר, אמנון אברמוביץ', ומעל כולם 'ידיעות אחרונות', מתגייסים לקמפיין "רק לא ביבי".
קמפיין השמועות כנגד יצחק לאור מעודד תרבות פוליטית מדכאת ואנטי-דמוקרטית בה ניתן לחסל אנשים באמצעות חרושת שמועות
טור דעה שהעביר ביקורת על אונר"א הוציא את דובר הארגון כריס גאנס מכליו. בקריאתו לחרם הוא מועל בהתחייבויות הארגון לנייטרליות.
שבתי טבת בחר למקם את עצמו לצידם של "עושי ההיסטוריה": אנשי מפא"י ותנועת העבודה. לזכרו של אחד הביוגרפים החשובים בתולדות ישראל.
הסרט 'קללת אדריאנוס' ששודר אתמול מנוגד לחלוטין לרעיון המקורי של יוצרו: צפריר רונן ראה ב"פלסטין" קללה רומאית שהפכה לשקר הפלסטיני.
למי קראת "מהגר"? העיתונאי יגאל סרנה מצטרף לחבריו ירון לונדון וגדעון לוי ומפגין זלזול וגזענות כלפי העלייה הרוסית.
כ-200 מכתבים נמצאו בעזבונה של קתרינה, אמה של חנה סנש. עתה הם מובאים לראשונה בפני הקורא ומעמיקים את ההיכרות עם אשת מופת.
על זה לא תשמעו בפסטיבל סרטי הנכבה: למעלה מ-900,000 יהודים גורשו ממדינות ערב בשנים הסמוכות למלחמת העצמאות
הכירו את ההיסטוריה המרתקת של רדיו ברלין: הסתה אנטישמית ואנטי-מערבית, ריגול ותעמולה בכל רחבי המזרח-התיכון וצפון אפריקה.
באמת, מה חושב לעצמו זמר מפורסם כמו בניון שבמקום להסית נגד מתנחלים הוא הולך ומלכלך על ערבים?
אתמול הלך לעולמו ישראל זמיר (85), סופר ועיתונאי בנו של אחד מגדולי סופרי היידיש וחתן פרס הנובל לספרות יצחק בשביס זינגר. דברים לזכרו.
מדי שבוע מפרסם 'הארץ' מאמרים המבססים את הטיעון, שהדתיים הם אבות כל צרה ואסון.
הסרט 'זעם' מביט אחורה אל 'להציל את טוראי ראיין' ומבקש לפרק את עמוד השדרה המרכזי שלו: ההנחה שגם במלחמה יש מקום לשאלות מוסריות.
הכירו את ארגון העיתונאים, גוף שפועל לשמור על חופש העיתונות, לפעמים.
הוא לא נרתע מלתקוף את ישעיהו ליבוביץ' וקרע לגזרים את סופרי דור הפלמ"ח: השפעתו של מרדכי שלו כמסאי ומבקר נחשבת לאגדית.
הנאום האחרון של משה מאת מיכה גודמן מציג פרשנות מהפכנית. לדעת גודמן המעבר של היהדות ממקדש למדרש, בוצע מלכתחילה על ידי משה.
סידרת הטלוויזיה 'ערסים ופרחות – האליטות החדשות' מציגה את "המזרחים החדשים" כתת-תרבות של התקרבנות ובכיינות חסרת מודעות.
הגרמנים יזמו והארמנים שילמו את המחיר: תיבת פנדורה שפתחו הטורקים השבוע לפני מאה שנה לא נסגרה עד ימינו.
ספרם של גדעון ספיר ודני סטטמן 'דת ומדינה בישראל' מסביר מדוע הדרישה להפרדת הדת מהמדינה, המתחזה לנייטרלית, היא למעשה דעה קדומה אנטי-דתית
ביקורת סרט: 'מאנפאואר'. מה זה להיות ישראלי? להדליק נרות שבת? להתגייס לצה"ל? לראות כדורגל? האפריקנים בדרום תל-אביב עושים זאת בכשרון רב.
לפני 15 שנה נוסד ארגון האוהדים הקיצוני "האולטראס" והכניס לקבוצת הפועל תל אביב תרבות אלימה ואנרכיסטית, שהרסה כל חלקה טובה
לציבור של יקים אמר: 'אנחנו לא יכולים להסתדר עם היהודים הפולנים' והציע ליישוב העברי לקבל מרצון את תכתיבי הבריטים. קווים לדמותו של זלמן שוקן
מה גורם לנבחרי ציבור ימניים להוביל חוק שהיא גם נגד החירות, גם נגד הדמוקרטיה וגם פוגע במחנה הימין?
ב'ידיעות' תואר יהודה גליק כ"חבית חומר נפץ" ובערוץ 2 תואר הפיגוע כאילו מדובר בסכסוך בעולם התחתון. ב'הארץ' שחררו לאורי משגב את הרצועה
מבחינת מיליוני הצופים של רשת אל-ג'זירה, פיגוע הדריסה האכזרי לא אירע מעולם .
ספרו החדש של בן דרור ימיני הוא נשק הסברתי סדור וקוהרנטי, שחושף את התעמולה השקרית ומעלה שאלות על התנהלות התקשורת והימין בישראל.
מבקרי משה דיין לא יישבעו נחת מהביוגרפיה החדשה מאת מרדכי בר און שרואה בדיין את האיש המשפיע ביותר בעשורים הראשונים לקיום המדינה
לפי ההשקפה השלטת בין ההיסטוריונים בימינו התודעה הלאומית היא תופעה חדשה. פרשת השבוע שלנו, מזמנת אפשרות לבדוק הנחה זו.
גרמניה אחרת? במלאות חמישים שנה לכינון היחסים עם גרמניה בוחן אלדד בק מה מסתתר מאחורי היומרה לחשבון נפש. שינוי מהותי לא ממש היה. ביקורת ספר
השבוע לפני 70 שנה נורו עשרות אלפי יהודים, וגופותיהם הושלכו אל נהר הדנובה. כיום, הממשלה מטשטשת את זיכרון הטבח, והניאו נאציזם במדינה פורח.
פלאשבקים לשואה, טרוצקי ומחנות לחינוך מחדש בצוותא. מנשה נוי לא מפסיק לקדוח במערכון מיתולוגי. הקטע המצחיק באמת הוא שנוי רציני לחלוטין.
עץ החיים בפרשתנו עבר גלגולים רבים: סמל לפטליות של המוות, כינוי לטוב שבתבונה ומשל לטעמה של התורה. ד"ר יונתן כהן מגלה משמעויות חדשות בביטוי השגור.
מה הקשר בין דאע"ש לקומוניסטים? הנרי קיסינג'ר בספר חדש עם ניתוח מעמיק על תפקידן של מדינות העולם בסדר העולמי הראוי.
בערפל המשכר של המדיה החברתית שכחנו שאת זה אי-אפשר לעשות מתוך הכורסה בסלון, אלא באמצעות מעורבות אחד-על-אחד.
בהירות מוסרית, ערכי משפחה ואהדה לסדר החברתי הקיים הם מסרים שניתן למצוא באקרנים, בעיקר בסרטים אמריקניים.
הרוזן ברנדוט לא פעל לבד: פרופסור יהודה לייב מאגנס היה מיועציו הקרובים, וניסה לשכנע את האמריקנים להחרים את ישראל.
לאמנון לורד נמאס מהריטואל הקבוע של "חשיפות" ממסמכי המלחמה ההיא, אבל זה כבר בלתי נשלט.
זוכרים את "הכחלונים"? גלעד ארדן כבר עקף אותו בסיבוב. הרפורמה ברשות השידור היא מהלך היסטורי, שארדן יוצא ממנה מחוזק מתמיד.
60 שנה לעסק הביש: מי נתן את ההוראה? ביוגרפיה מסתורית על ראש אמ"ן דאז גיבלי אולי טומנת בחובה את התשובה. מחבר הספר הגנוז, בראיון ל'מידה'.
במלאת 70 להירצחו של פריץ וייס, מנהיג להקת ה'גטו סווינגרס', הרכב ג'אז שפעל במהלך השואה: על המוזיקה שהאירה את האפילה.
פרופ' אברהם הפנר, במאי תסריטאי זוכה פרס אופיר, היה מדור המייסדים של הקולנוע הישראלי. ביום שישי האחרון הוא הלך לעולמו.
סרבני 8200, בדיוק כמו בר רפאלי ושיחות סקס סודיות, הם כולם אירועים מדומים חסרי משמעות בעולם הממשי שנועדו לגרום לקוראים להקליק.
כל מלחמה הופכת לסיוט עבור השמאלנים בתקשורת, שמרגישים צורך עז לצאת למתקפה רבתי נגד ההתנחלויות.
מה עושים כשאין לך מנויים, ואתה עדיין רוצה לדחוף מסרים? מפרסמים תמונות אינטמיות עם מילות מפתח פופולריות כמו בר רפאלי, משה פרץ וליונל מסי.
יחסי בן-גוריון, דיין ושמחוני חושפים כי מלחמת קדש נועדה להיות המלחמה של מפא"י, לאחר שמלחמת השחרור נתפסה כמלחמה של מפ"ם.
תפוס ת'יהודי חושף את הפער שבין יומרנות השמאל למונופול על הנאורות לבין עומק הבורות והגזענות שהוא מפגין כמעט בכל הזדמנות.
ידיעות בהרעשת אנטי-ביבי ובישראל היום ממשיכה לנשב הרוח החגיגית. בימין ובשמאל קיפאון דוגמטי וליברמן זוכה, משום מה, לעדנה מחודשת.
ספרו של שמואל קאסוב מפיח חיים לא רק בד"ר רינגלבלום אלא גם בצוות המתעדים שלו שכמעט כולם נרצחו
השבועות הארוכים של מבצע 'צוק איתן' זימנו תופעות מדיה שמראות קשר ישיר בין מאמרים ופרסומים של השמאל הרדיקלי לבין התפרצות אנטישמית.
45 שנה לוודסטוק: הסופרת האמריקנית נידרה פולר מביטה אחורה בחלחלה מסוימת: מה נשאר מכוח הפרחים ההוא?
סם האריס פרסם במהלך צוק איתן פודקאסט ובו הראה כי גם עמדה חילונית-שמאלית כשלו לא מחייבת תמיכה אוטומטית בפלסטינים, ואפילו להפך.
התמונות המגיעות מעזה קורעות את הלב. אך הן למעשה חלק ממנגנון הונאה זדוני ומשוכלל. עיתונאי ותיק חושף את הסיפור מבפנים.
קולנוע ישראלי? כשהשמאל הרדיקלי משתלט על מוקד הכח החשוב ביותר בתעשיית הקולנוע במדינה אין פלא שהתוצר הוא סרטים בעלי זהות פלסטינואידית.
יהודים ומילים מאת עמוס עוז ופניה עוז-זלצברג הוא ניסיון יומרני וכושל למצוא את העיקרון המאחד של ריבוי הפנים היהודי
עם דמויות קומיות שלוקחות את עצמן ברצינות בלב שומקום, אפס ביחסי אנוש הוא האופציה הצבאית המועדפת. ביקורת סרט.
בשבועות האחרונים הודיעו למעלה מ-2,000 מנויים כי הם מבטלים את המנוי על העיתון. אלוף בן, עורך 'הארץ' בתגובה לפנייתנו: לצערי לא נגיב.
גולן היה אבי תעשיית הקולנוע המודרנית בישראל. הוא דאג לקדם את אפרים קישון, אורי זהר ומשה מזרחי, והפך את אנשי ישראל השניה לגיבורי קולנוע
כדי לזכות בכפרה על 1948, מבקשים חיים גנז וחבריו במרכז 'מולד' למכור בתמורה את הזהב של 67'. ביקורת ספר.
באמצעות דיאלוגים אותנטיים מבריקים, הומור וסרקזם מושחז חודר טננבום את פני השטח וחושף כי האנטישמיות בגרמניה חיה ובועטת.
השתלטות הקומוניזם במזרח-אירופה היא סיפור אקטואלי. אן אפלבאום על הרקע להתרחשויות המבעירות את אוקראינה ומאיימות על כל אירופה.
איך נוקמת ההיסטוריה בביל קלינטון ומשה יעלון כאשר הם מהססים לחסל מחבלים? ואיך כל זה קשור ליפי-נפש, לאנתרופולוגיה ולימודי מגדר, ולכך שהמערב לא מגבה אותנו במלחמתנו בטרור?
חמאס הביא את עזה לרמות חדשות של השחתה עצמית, ויצא מהמבצע פצוע, מוכה ומבודד. וגם: מי לא מסוגל לסבול עיתונאי שהוא "קודם כל ישראלי"?
"צה"ל רוצח"? "מוות לערבים"? נו, אז אמרו. אבישי עברי מתגאה בחופש הביטוי הקיצוני הנהוג בארצנו, וקורא: תנו לכולם לדבר. נעמוד בזה.
הורינו החליטו ליצור עבורנו מציאות חיים אוטופית, וערערו את החיבור ההכרחי בין הזכות לחובה. עתה מפציעים סימני התיקון.
קודם כל יש לדאוג לאיכות הכשרות, ורק אחר-כך להיטרד בסוגיות מטפיסיות או פוליטיות. אז איך יהיה מזון כשר יותר? כמו שיש לנו מזון טעים יותר: בזכות חוקי הכלכלה
מי צודק בוויכוח בין רזי ברקאי לאיילת שקד על דיווחי התקשורת? האם 'הארץ' הוא עיתון ישראלי? ומה חושב נציגו הבולט של העיתון על טלוויזיה?
מעבר למעטה השנאה והחשדנות מסתתרת שכבה של אליטה ערבית, אנשי דת מוסלמים ואינטלקטואלים ליברלים, שמעריצים את המפעל הציוני.
בעידן קונפורמיסטי עד אימה הוא היה מקור ולא חיקוי, אישיות גדולה בעלת אינטלקט אדיר שהלכה בדרכה שלה, בעוז ובענווה.
כתביו הציוניים תיארו מדינה ריאלית ושוקקת הרחוקה משלמות, ופעילותו המדינית הייתה מחושבת ושקולה היטב. במלאת 110 שנים למותו.
בשבוע שעבר הגיע לסיומו אחד הקמפיינים התקשורתיים המדהימים והאפקטיביים ביותר שנראו אי פעם בארצנו: הקמפיין נגד השר"פ.
מהוליווד לנשיאות ארצות-הברית: רונלד רייגן, שהחודש צוין עשור לפטירתו, התחיל עמוק בשמאל הכלכלי כראש איגוד עובדים, אך עד מהרה הפך למנהיג הימני מהבולטים שידעה אמריקה.
מהם קווי הדמיון בין מחנה השמאל לשחקן פוקר אובססיבי, ומאיפה יונקת מועצת חכמי 'הארץ' את האידאולוגיה שלה. טור הביקורת של אבישי עברי
זה היה משפט שזעזע את המדינה, וחשף את אחד הסודות הגדולים: קשריו של ד"ר ישראל קסטנר, איש מפא"י, עם אדולף אייכמן.
'הפנים האחרות', ספרו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, הוא מגמתי, תעמולתי ורווי מסרים אנטישמיים, שמזכירים אחד לאחד את התעמולה הארסית של אייכמן
אנשי התקשורת דואגים לפלסטינים שסובלים מהמבצע הצה"לי, כועסים על הטרמפיסטים, ומחסלים חשבונות עם שמאלנים ש"סרחו". אבישי עברי עושה סדר
מרגע היוודע דבר החטיפה ועד לשעות אלו עסוקה התקשורת הישראלית בעיקר בדבר אחד: האשמת המתנחלים, ה"כיבוש" והיעדר המשא-ומתן.
פר חדש ומרתק חושף את תמונת עולמם של חיילי הוורמאכט, ואת יחסם להשמדת היהודים ולמלחמה.
בכל חברה יש אליטות עשירות ומשכילות, וכל חברה גם זקוקה לכאלה לשם התפתחותה. אך מה עושים כאשר האליטה מפנה עורף, מתנכרת, ולוחמת בעם במקום למענו? סיפורן העגום של האליטות הישראליות
שבעים שנה ליום הנחיתה בנורמנדי, ואראל סג"ל נזכר בנאומים, בסערת הקרב ובצלם הפלישה היהודי, שתיעד בהתרגשות גם את הולדת ישראל.
התקשורת שוב סוערת על הוצאות מעון רה"מ שנחשפו לאחרונה. גם כאן, כרגיל, הדיון הפך למתלהם והחמיץ את הנקודות החשובות באמת
מרכז 'מולד' של השמאל הרדיקלי פרסם בערוץ 10 תחקיר מביך וחובבני במיוחד על עלות המאחזים. אבישי עברי לא מופתע.
פוסט עוקצני של ה'קרן החדשה' בפייסבוק, חשף אחת משתי אפשרויות מביכות: או שהיא משקרת, או שהיא לכאורה מסובכת בפלילים.
הליברלים הנאורים יאבקו על חירותך לחיות בדיוק כמו שהם רוצים. הרב חיים נבון על פרשיית המחיצה ברעננה.
ימות המשיח? ח"כ נחמן שי מלהטט בפסוקים וזהבה גלאון מפלפלת במקראות, בפרויקט 'צהר לחקיקה' של ארגון הרבנים הידוע. והתוצאות?
מחנה הימין נפרד מאיש מעשה דגול ומכותב בחסד; צור ארליך מספיד את אורי אליצור, מבכירי הפובליציסטים ומחלוצי יש"ע.
מאז הניצחון של מכבי אמש, הרשת מוצפת ביקורת על ה"טרמפיסטים" שמצטרפים לחגיגות למרות שאינם "מכביסטים". אבל זו חגיגה לאומית, והם טועים בגדול.
תחקיר של 'רגבים' וערוץ 2 חשף גביית פרוטקשן במגרשי חנייה מאולתרים של בדואים בלב המדבר. את אביב לביא התחקיר הרגיז במיוחד, מעניין למה.
ניתוח דרכי הפעולה וזיהוי היסודות האנטישמיים בתנועת החרם הבינלאומית מציירת תמונת מצב מטרידה ביותר עבור ישראל.
סערת סרטון "זונת השואה" לימדה דבר אחד: 'הקרן החדשה' מתגאה בהצלחות ארגוני החסות שלה, ומתנערת מהם כשקצת לא נעים.
הביקורת על מרד בר-כוכבא הפכה לספורט במעגלים אידיאולוגים מסויימים. אראל סג"ל מסביר מדוע זו איוולת.
הפאניקה הלא רציונלית שמעורר שילוב המילים "נתניהו" "גמרא" ו"מערכת המשפט" הפילה בפח אפילו את לונדון וקירשנבאום.
"ביביתון", "סמרטוטון", "זוועתון"; הכפשת ישראל היום הפכה זה מכבר לספורט הלאומי, אך מלבד בכי ונהי אין לה שום תוכן רציני. טור הביקורת של אבישי עברי.
איך קרה שחבורת ונדליסטים אינפנטילים חשובה יותר לתקשורת מאלימות נגד יהודים? אראל סג"ל מנסה להבין.
אחרי שגייס את ז'בוטינסקי ובגין לשורות המכון הישראלי לדמוקרטיה, מנסה פרופסור מרדכי קרמניצר לחייל לשורות המהפכה החוקתית גם את נתן אלתרמן.
מי החליף את הנאצים, הקומוניסטים והטרוריסטים הערבים בתפקידי הנבל הקולנועי המושלם? על הכרזת המלחמה של הוליווד כנגד הקפיטליזם.
הימים שבין פסח ויום העצמאות, הם זמן מצוין להיזכר במדינה העצמאית שהיתה לנו כאן לפני 3,500 שנה. עשרת הממצאים הארכאולוגיים הגדולים של עם ישראל
לכבוד יום העצמאות 'מידה' גאה להשיק את הבלוג החדש של אראל סג"ל. תפסו איזה אי תנועה לנפנף ולקרוא, הנאה צרופה מובטחת
לא יום עצב, שברון-לב ואבל לאומי אפוא, אלא יום העלאה על נס של גבורת הלוחמים, והתייחדות כללית עם חייהם – ומותם – למען העם והארץ.
קובץ מאמרי גילברט קית' צ'סטרטון שובר את סטריאוטיפ השמרן האפרורי וחושף עולם מרתק המשלב פנטזיה וריאליזם
טרנד המפורסמים שמתוודים על עישון קנאביס וקוראים ללגליזציה, לא לוקח אחריות על הנערים שנפגעים. מאמר מעמיק על השלכות הלגליזציה
האנטישמיות לא עברה מהעולם, היא רק משנה את פניה. מאמר מיוחד לרגל יום השואה של פרופ' רוברט ויסטריך
היכנסו לתיבה מהר, כי מבול של הטפות סביבתניות צדקניות (וחולניות) ישטוף אתכם בסרט החדש על נוח. ביקורת סרט.
האם מדינת ישראל מאבדת את אחד ממעוזי התמיכה החזקים ביותר שלה? תחקיר על הדרדרות האוונגליסטים לאנטי-ישראליות.
שיחה מרתקת עם ד"ר שרשבסקי, שהקים מערך שיקום שנועד לשלב את החולים בקהילה. על נבכי הנפש, הפרטה וכוחה של החירות.
כדי לרדת לעומקו של הסכסוך הישראלי-ערבי, חייבים להכיר את הפן הדתי שלו. ספרו החדש של פרופ' דנה מסייע בכך.
יהודים אופים מצות עם דם ילדים נוצרים? אם תשאלו מאה מיליון אירופאים, המציאות לא מאוד רחוקה מזה. אנטישמיות 2014.
מה ההבדל בין חופש אינדיבידואליסטי מנוכר, לחופש שמבוסס על שייכות משפחתית וזהות לאומית? הרב חיים נבון במאמר לכבוד פסח.
נתניהו אפה מצות וישב לשיחה עם רבני חב'ד, וגם העז להביע רגשות לאומיים ומסורתיים. זה הכניס את אורי משגב מ'הארץ' להיסטריה
ג'יבריל רג'וב הגיע ל'אולפן שישי', ונתקל בחומה פטריוטית של המראיינים; מסתבר שגם בשמאל מתקשים לנהל משא-ומתן עם הפלסטינים
אחרי המחסומים, הגדר וה"חקיקה האנטי-דמוקרטית" מצאו פעילי השמאל הרדיקלי טרוניה חדשה. הערבים, אוי לבושה, לא מיוצגים כראוי בתקשורת הישראלית.
מחבלים שמוצגים כגיבורים, חיילים כקלגסים, ודמגוגיה בוטה. הפעם התערוכה האנטי-ציונית במכללת שנקר לא עברה בשקט
אבישי עברי לא מבין את הביקורת על חשיפת החשדות כלפי השר סילבן שלום. הרי נבחרי הציבור צריכים לעמוד בסטנדרטים אחרים
לציון יום השנה לטבח הקשה במעלה עקרבים, שיחה עם אחרונת הניצולים - על רגעי האימה, הכעס שנאגר, ושנאת היהודים הפתולוגית שהחלה שנים ארוכות לפני "הכיבוש"
כשרצתה אלין לוי, בוגרת צה"ל וישראלית לכל דבר, להשלים את תהליך הצטרפותה ליהדות – היא נתקלה בחומה של גיור הלכתי מחמיר ואטום. הגיע הזמן לשינוי
יגאל עברי יצא לחפש את "העם הילידי הפלסטיני" בהיסטוריה של ארץ ישראל. הוא התקשה לאתר אותו בתוך הבליל האינסופי של כיבושים, שבטים וחמולות
מדוע יצא קצפו של מו"ל 'הארץ' עמוס שוקן על אחד מבכירי כותביו, והאם גם לדעתו אין דבר כזה עם פלסטיני? כשנלחמים במדינת הלאום היהודית הכל תופס
אם תשאלו את הבמאי סקורסזה, כסף=שחיתות, עושר=הוללות, ורווחים=פריקת-עול והונאה. ריקי ממן צפתה ב'זאב מוול-סטריט' והתאכזבה קשות
פרופסור אמיר חצרוני צפה בהצגת התיאטרון 'המשרתות', של במאי צרפתי מתוסבך במיוחד. הוא חזר מופתע לטובה, למרות כמה סצנות לא פשוטות
ספר חדש ומעמיק מתחקה אחר שורשיהם של השמאל והימין הפוליטיים, וחושף את המקורות ההיסטוריים והפילוסופיים שלהם
רונן שובל מגיב למאמרו של משה איפרגן, וטוען כי המגילה כן מכילה רבדים ציוניים סמויים.
משה איפרגן עושה ונהפוך הוא ציוני לחג פורים בכלל ולמגילת אסתר בכבודה ובעצמה בפרט.
מתוך עצבות על מצבם של מקור ראשון ומעריב, רן ברץ מנסה לברר את השגיאה היסודית שהובילה לקריסה. מסתבר שהתשובה עוברת דרך התנהלות מגזרית מבולבלת ומגושמת, אשר מרתיעה את החילונים ולא מצליחה לספק את הסחורה. אין מה לעשות, תמונות חושפניות לצד כתבות הערצה על מקובלים לא ממש נראות אמינות עבור חילוני מן השורה
עשרות מיליוני שקלים המופנים לצורכי פרסום ו"שיתוף פעולה מסחרי", הופכים את הקשר בין נבחרי הציבור לבין ברוני העיתונות להדוק במיוחד.
ביטול האגרה לא ישנה דבר ברשות השידור, אך יקשה עוד יותר על ביצוע רפורמות מקיפות בעתיד.
עם זכייתו בטקס האוסקר, הלכה ריקי ממן לצפות ב-12 שנים של עבדות. היא חזרה מזועזעת מהאלימות, אך עם מעט מאוד תובנות ושאר רוח.
במלאת 100 שנה למלחמת העולם הראשונה, שואל פרופסור רוברט ויסטריך עד כמה שינתה המלחמה את מהלך ההיסטוריה? התשובה, כך נראה, דרמטית: לפניה גילתה אירופה נטיה ליברלית ופרלמנטרית, אך המלחמה טרפה את הקלפים, והולידה מציאות של אידיאולוגיות קנאיות, אלימות ושנאה אדירה. ומה היה התפקיד כפוי-הטובה של היהודים במלחמה?
החרמת מוצרים יהודיים? צפו באח רשיד, מטיף מרוקאי-נוצרי עם התשובה האולטימטיבית למחרימי ישראל ברחבי העולם. אל תחמיצו.
מזה 13 חודשים נתניהו לא התראיין בכלי התקשורת ולא ענה לשאלות או ביקורת. למה לציבור לא אכפת?
לזכרו של פרופ' מנשה הראל אנו מפרסמים את מאמרו הסוקר כיצד בני ישראל שינו את פני הארץ באמצעות "המצאת טכנולוגיות בעיצוב נופי ההר והמדבר בארץ.
20 שנה חלפו מאז אוסלו, 20 גם חלפו מאז התחילה אילנה דיין את 'עובדה'. שום דבר לא השתנה: לא הקלישאות ולא דובריהן.
האם קהילות יהודיות ידעו להגן על עצמם בגולה? האם יהודים ידעו לאחוז בנשק לפני הקמת המדינה? אבי וולף קרא ספר חדש ומקיף בנושא, והתרשם מאוד.
האם ניתן ליישב את הרעיון כי האדם חופשי עם התפיסה הדטרמיניסטית של הטבע? ביקורת ספר מאת מיכאל אברהם
אחרי שהגנו על מחרימי ישראל ומגדפיה, השתתקו לפתע אבירי חופש הביטוי מהשמאל נוכח רמיסתה של ספיר סבח.
גרמניה, קוריאה, הונג-קונג וסין: כולן מדינות שקו גבול מלאכותי חצה אותן. מה קרה לקפיטליסטיות ומה לסוציאליסטיות? 25 שנה לאיחוד גרמניה.
לוויתן התפתח מדביבון? קרנף מלטאה? אדם מקוף?! ספר חדש ומרשים על האבולוציה עושה סדר בתחום, ומתמודד עם השאלות הקשות ביותר.
התרסה לא תעזור. את שארית הפערים העדתיים בישראל יש לפתור דווקא בהדרגה, בעדינות ובאמצעות המכנים המשותפים.
חקר הקולנוע הישראלי נפל לידי קבוצה קטנה של שמאל מזרחי רדיקלי, המנסה לצבור באמצעותו תמיכה פוליטית.
פרופסור עזרה זהר, שהלך השבוע לעולמו, בשיעור מאלף על סוציאליזם ושוק חופשי
פרופסור בארי רובין, שנפטר ביום שני האחרון, היה מזרחן בעל שיעור קומה, אינטלקטואל שלא חשש לומר את האמת, וחוקר וסופר פורה במיוחד.
האם יש ליהדות נקודת-מבט ייחודית על האתי, הראוי והמוסרי במסגרת עימותים צבאיים? הלל גרשוני ניסה למצוא אחת כזו בספר חדש שיצא לאור
הדרוזים אזרחי ישראל נאמנים למדינה ולמוסדותיה, ואף נופלים בשורות הצבא. ח"כ וסגן השר לשעבר איוב קרא מגיב לטענות בל"ד
מקדש שלמה בירושלים – היה או לא היה? פריט אבן ייחודי שנחשף בעמק האלה, מאשש את המסופר במקרא. מאמר של הארכאולוג פרופ' יוסי גרפינקל
פרופ' רות וייס מהארוורד קראה את הספר החדש של ארי שביט, והתמלאה תוגה על אובדן אמת-המידה ההיסטורית, הבכיינות, הפחדנות, ההכחשה, הפטליזם, הבריחה מן היהדות, וההתבוננות האובססיבית בחלקיק הכוס הריקה של הסיפור הציוני הפלאי.
מהם העקרונות המרכזיים שמבטיחים את החירות והאושר האנושי, ומה באמת ההבדל בין הימין לשמאל?
קמפיין עיתון 'הארץ' נגד ברית המילה נוקט בטרמינולוגיה ליברלית, אולם מטרתו האמיתית אינה אלא מחיקה תרבותית וזהותית.
רזה אסלאן, סוציולוג מוסלמי, חותר בספרו תחת יסודות הנצרות, משדר מסרים אנטי-יהודיים ומעורר פולמוס אקדמי בין-דתי.
אנסים הם חלאות המין האנושי, אבל זה לא אומר שנשים לא צריכות לקחת אחריות ולהגן על עצמן
באיזו "ישיבת צוות" החליטו ראשוני הנוצרים לצרף גם גויים, מה היה תפקיד אחיו של ישו, ואיך התפשטה הנצרות? מאמר היסטורי עם סיום השנה האזרחית
כיצד הייתם מגיבים אם בקריקטורה בעברית היה מופיע הכיתוב "עעעצצככגת"?
התרבות הפורנוגרפית מתרחבת, מתוך מגמה ברורה של הקצנה וסף ריגוש עולה. מה אומרים הנתונים? מהם הנזקים האפשריים של הפורנוגרפיה? ומה אפשר לעשות?
במה באמת כשל הדרג המדיני במלחמת יום הכיפורים, ואיך הצליחה ארה"ב לחדור למצרים. אביתר בן-צדף קרא את ספרו החדש של אמנון לורד
למרות שהופרכה כבר פעמים רבות, "הבנאליות של הרוע" הפכה לתיאוריה לגיטימית, שקנתה לה שביתה באקדמיה.
מאז הוקמה הטלויזיה החינוכית נהנו אזרחי ישראל מתכניות בינוניות, פיקוח על התכנים ומ-20 שנה של צפייה כפויה בשחור-לבן.
המוסכמות לא נשברות, השגיאות מרובות, ותפיסות של צדק חברתי מטשטשות את התובנות הכלכליות ומטפחות סטייטיזם הרסני.
במקום לשקף את המתרחש בחברה ובמציאות הישראלית, פונים היוצרים לכיוונים "אמיצים" ו"מקוריים" של הכפשת ישראל ותיעוד פשעי "הכיבוש".
בספרו בוחן גולדמן את הקשר ארוך-הטווח שבין תרבות, דת, דמוגרפיה ושגשוג, ומציג ללא-מורא הפוליטיקלי-קורקט את ממצאיו ותחזיותיו.
כמו בכלכלה: מה קרה לכדורסל הישראלי מאז שההגבלות על ייבוא זרים התבטלו?
אבישי עברי ניגש למלאכת הקריאה בספר הביכורים של אמיר חצרוני ללא הנחות מוקדמות. טוב, אולי רק כמה
פרידמן "מבין" את הערבים ומנסה למכור להם את גישתו של אובמה כלפי איראן. הסעודים לא קונים.
ארז תדמור נפרד מגיבור חייו, שליווה אותו בכל תחנה וצומת, והצליח לכבוש גם את ילדיו
משרד התרבות "מקפיא" את סעיפי החוק המסדירים מימון עצמי של הקולנוע הישראלי, תוך המרתו בסבסוד ישיר מסיבי.
בספרו מבקש כהן לערוך רביזיה היסטורית ולטעון כי ליהודים ולערבים אחריות שווה לפרוץ האלימות. פרופ' מוריס לא השתכנע.
השמאל האקדמי הרדיקלי התאהב בתיאוריה מבית מדרשו של אדוארד סעיד. חבל שהיא כלל לא מחוברת להיסטוריה ולמציאות.
חובת קריאה לכל נבחרי הציבור, שבאוזלת יד מתבוננים בכוח שהופקד בידם נודד לפקידות משפטית הנוגסת עוד ועוד בסמכויותיהם.
גורו הטבעונות גארי יורופסקי: בני-אדם הם החלאות שעל פני האדמה. רק בעלי חיים מדוכאים, משועבדים ומעונים. הסבל האנושי הוא בדיחה.
יש לכם אתר אינטרנט? אם לא ביצעתם סדרת התאמות לנגישות לנכים (יש דבר כזה) כדאי שתכינו 50,000 ש"ח למקרה של תביעה.
היסטוריונים ישראלים טוענים שלא ניתן היה לחזות את השואה, אך ניתוחו של יחזקאל קויפמן, מגדולי הדור, מוכיח אחרת
דרור זייגרמן לא מצליח להסביר את היעלמותה של המפלגה הליברלית, אבל בהחלט ראוי להיזכר בהישגיה בתחום האידיאולוגי.
גלגשת, טוזיג וחממית הן רק קומץ מהמילים שחידשה האקדמיה ללשון עברית, ושאיש לו משתמש בהן. אם גם התנ"ך הסתדר בלי האקדמיה ללשון, מדוע שאנחנו לא נצליח?
"אלה האומרים כי הדמוקרטיה היא התרופה היחידה לעולם הערבי מתעלמים מניסיון ממושך המעיד בבירור שהדמוקרטיה נוסתה גם נוסתה במדינות רבות ונכשלה בכולן כאחת".
בשיאו של משבר מלחמת יום הכיפורים הקבינט הבריטי לא הפגין התרגשות: ניצחון של ישראל נתפס בעיניו כ"אסון", ואספקת נשק לצה"ל כ"חסרת אחריות"
במלאת 30 שנה למותו של האינטלקטואל, הסוציולוג וההיסטוריון הצרפתי ריימון ארון, מוגש בזאת לקוראי העברית תרגום הפרק על זכויות אדם מספרו: המשקיף המעורב.
עיתונאים ופרשנים יעשו כל מאמץ לצרף את הרב עובדיה יוסף למחנה השלום, אלא שהמציאות, כרגיל, מסרבת להתיישר.
דור ה-Y והעוזבים לברלין דורשים תשובה ציונית הולמת: מהו המפתח למשיכת יהודים לישראל ולהישארות אלה שחיים כאן?
קו מעוזים מדולל, בלבול בשרשרת הפיקוד וחוסר כוננות של הכוחות הם חלק מהגורמים לכישלון ההגנה על תעלת סואץ. במלאת 40 שנה לקרב גדוד 68 בקו בר-לב
תרגום חדש של תומס וולף הוא סיבה למסיבה לחובבי הספרות. ד"ר עשהאל אבלמן נפעם, אך גם תוהה על גבולות הז'אנר הספרותי של המספר השקוע בעצמו.
Posts navigation