סיכום השנה של ‘מידה’: הנושאים הגדולים שעסקנו בהם ב-2019

זאת הייתה השנה שלנו, עזרו לנו להמשיך גם בשנה הבאה

צילומים: לע"מ, דובר צה"ל, Khamenei.ir

שנת 2019 הסתיימה לה בשבוע שעבר עם פרויקט אנשי השנה שלנו ושלל סיכומי העשור אך רצינו לספר לכם גם על הנושאים הרבים האחרים בהם עסקנו לאורך כל השנה ב’מידה’, ועל התוכניות שלנו להמשיך בעזרתכם. הנה הנושאים העיקריים שכתבנו עליהם בשנה האחרונה.

בחירות ועוד בחירות

החל מראשית השנה פתחנו ב’מידה’ בלוג בחירות מיוחד שעקב מקרוב אחרי כל ההתפתחויות לפני, אחרי ותוך כדי מערכות הבחירות, יחד עם מאמרים שכיסו את כל חלקי המערכת הפוליטית ודיווחים מהשטח של כתבתנו פלורית שויחט. בין השאר כיסינו את הקרב על הקול החרדי מכל היבטיו, את הבעייתיות שבהסתמכות על סקרים ואת הקמפיינים של המפלגות הערביות. גלעד צוויק חשף את התארגנות ‘הליכודניקים החדשים’ לקראת הפריימריז בליכוד, עידן ארץ ומשה איפרגן סיכמו את הקדנציות המעורבות של משה כחלון במשרד האוצר ואיילת שקד במשרד המשפטים, ד”ר רן ברץ פרס את הקונספציה הביטחונית של נפתלי בנט ואת הדרך מפוליטיקה ימנית לפוליטיקה שמרנית, ד”ר מרטין שרמן נזכר בכישלונות הגנרלים בפוליטיקה הישראלית וריקי ממן הסבירה את השלכות השתלטות ארגוני העובדים על הכנסת בזכות נציגם אבי ניסנקורן.

אברהם תומר ומשה איפרגן כתבו על ‘הימין המזויף’ של הנדל, האוזר ושות’ ומשה איפרגן ניתח גם את ‘פרשת הבוטים’ שמטרתה הייתה לסתום פיות לבוחרי ימין ואת העוקץ ששמו ‘כחול לבן‘. אלי חזן כתב על מופע התעתועים של ליברמן וגם הסיבות להתרסקות מפלגת העבודה והקאמבק הקצר של אהוד ברק נותחו בהרחבה. בתחקיר מיוחד שזכה לתהודה רבה חשפנו את תכנית הנסיגות אותה קידם בני גנץ בהיותו רמטכ”ל, ומשה איפרגן הזהיר מפני הסלחנות הבלתי-נסלחת של השמאל לטרור ואלימות במגעים בין גנץ ולפיד לרשימה המשותפת.

לאחר הבחירות השניות כיסינו מקרוב את מחאת הימין המתגברת בפתח תקווה ובתל-אביב, וגם לקראת סבב הבחירות השלישי שיערך בחודשים הקרובים נמשיך להביא לכם את כל החדשות החשובות והפרשנויות המרתקות.

האיום האיראני

השנה שנפתחה עם ציון ארבעים שנים למהפכה האסלאמית, נמשכה עם מתיחות גוברת באזור המפרץ הפרסי ומשחקי המלחמה ואסטרטגיית הלחימה על הסף של האייתוללות מול ארה”ב אותה פירט פרופ’ מייקל דוראן במאמר עומק מרתק. עם חלוף הזמן נחשפה גם מלחמת הצללים שמנהלת ישראל (מאמרו של ד”ר סת’ פרנזמן) מול ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה (כפי שפירטו ד”ר שמעון שפירא וד”ר ז’ק נריה), וחשיבותה הביטחונית של המערכה שבין המערכות אותה פרס ד”ר ערן לרמן. במקביל, המשיכה איראן כל העת לבחוש בנעשה במקומות אחרים כפי שכתבו למשל ד”ר עוזי רובין על מלחמת הטילים בתימן או ד”ר דורון יצחקוב על המחאות בעיראק. טביעות אצבעות איראניות נראו כמובן גם בכל סבבי הלחימה בעזה, והציבו איום משמעותי על ישראל.

משילות

נושא חשוב נוסף שהמשכנו לעסוק בו לעומק השנה היה היחסים בין הרשויות בישראל, בדגש על חוסר היכולת של נבחרי הציבור לקדם את המדיניות לשמה נבחרו, אל מול הכוח ההולך והגובר של שלקחו לעצמם פקידים ומשפטנים בלתי-נבחרים. במסגרת זו הבאנו לכם פרסומים בלעדיים כולל סדרת תחקירים מיוחדת על בית הדין לעררים וחשיפות חשובות נוספות כמו הסירוב של מנדלבליט לחשוף את פגישותיו עם דנה ויס, ניגוד העניינים של השופט סולברג, והפגישות הסודיות של שי ניצן עם עיתונאים.

ראיונות עם עו”ד כנרת בראשי, העיתונאי אלי ציפורי וד”ר חיים משגב חשפו את המתרחש מאחורי הקלעים של מערכת המשפט והתקשורת, שני נושאים שעמדו גם במרכז ראיונות סיכום השנה של ‘מידה’ עם שר המשפטים אמיר אוחנה ועם אראל סג”ל, ועמית סגל סיפר על ההתנהלות הבעייתית של המשטרה והיועמ”ש בחקירות עדי המדינה. גם שלל פרשות שי ניצן וליאת בן ארי זכו לסיקור מקרוב, כולל סירובה של נציבות שירות המדינה למסור פרטים על המכרז בו התמנתה האחרונה לתפקידה.

בנושאים אחרים, עו”ד אהרן גרבר פירט את תולדות הפיכת זכות העמידה לקלף המנצח במאבק בין הרשויות, עיתונאים ומשפטנים סיפרו על מגפת צווי איסור הפרסום שפשתה בישראל, ועל הסיפור המדהים של טארק ברגות שהפך מעורך דין למחבל. פרופ’ טליה איינהורן הסבירה מדוע התערבות בג”ץ במינויים היא פרק נוסף בהפיכה השיפוטית, וד”ר שוקי שגב הסביר על מותה של הפרדת הרשויות בישראל בחסות בית המשפט. מזווית ראיה רחבה יותר, אסור היה לפספס את מאמרו המפורסם של השופט ריצ’רד פוזנר על הרודנות הנאורה של אהרן ברק את סדרת ההרצאות יוצאת הדופן של השופט הבריטי סמפשן נגד האקטיביזם השיפוטי וכוחו המוגזם של בית המשפט אותה סקר עו”ד ג’וני גרין, ואת הראיון המיוחד עם שופט בית המשפט העליון האמריקני ניל גורסץ’.

הזירה הבינלאומית

במהלך השנה ערכנו גם מספר ראיונות עומק עם דמויות מעניינות כמו הסופר הבריטי דאגלס מארי מחבר רב המכר ‘המוות המוזר של אירופה’ שסיפר על שורשי הסכסוך התרבותי ביבשת, או  הסופר טוביה טננבוים שספרו החדש חושף את עומק האנטישמיות בבריטניה, והסופר הצרפתי איב מאמו שספרו על האסלאם עורר סערה בשמאל הצרפתי. פרופ’ חיים רבינוביץ’ תיאר את מחקריו פורצי הדרך בתחום פיתוח זני צמחים והשבחתם ואת הפוטנציאל העצום של החדשנות החקלאית הישראלית, פרופ’ שמואל טריגנו שפך אור על מאחורי הקלעים של האליטות בתרבות ובאקדמיה, ד”ר אפרים פודוקסיק ניתח את שנות הטרור האדום ברוסיה ושגריר ישראל ברואנדה סיפר כיצד ישראל חוזרת בגדול לאפריקה.

מאמרים מיוחד סקרו את שנתו הראשונה בתפקיד של מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו ואת דמותו השנויה במחלוקת של נציב האיחוד האירופי ז’אן-קלוד יונקר, דאגלס מארי צלל לנבכי סאגת הברקזיט, גלעד עיני ניתח את שורשיה ועומקיה של ההטייה האנטי-ישראלית של ה’ניו-יורק טיימס’, וגם סוגיות הנוכחות הרוסית במזרח התיכון, עליית הימין בברזיל וההגירה מאפריקה לאירופה נבחנו לעומק.

היסטוריה והגות

בשנה האחרונה עבדנו קשה כדי להביא לכם מאמרים מרתקים ומיוחדים כמו פרק מספרו המכונן של פרופ’ בן ציון נתניהו על שורשי האנטישמיות שפורסם לראשונה בעברית, מבחר מכתביו של זאב ז’בוטינסקי על הדרך הנכונה לכלכלת ישראל ועל פרעות תרפ”ט, או את מאמריהם המרתקים של ד”ר גדי טאוב על מדיניות ההגירה הישראלית ועליית הליברליזם האנטי-דמוקרטי, ד”ר עשהאל אבלמן על גלגוליה של שנאת היהודים, רק ב’מידה’ קראתם השנה ניתוחי עומק של מיטב ההוגים העולמיים כמו פרופ’ לשק קולקובסקי על השקר הגדול של הטוטליטריות הסובייטית, פרופ’ רוג’ר סקרוטון על הלקח של אירופה מהקומוניזם, פרופ’ ויקטור דיוויס הנסון על חשיבות ההיסטוריה הצבאית, ופרופ’ רות וייס על פרדוקס הפוליטיקה היהודית ועל חייו של לאונרד כהן.

לרגל 70 שנה לפרסום הספר ‘1984’, שגיא ברמק כתב על חייו המרתקים של המחבר ג’ורג’ אורוול, ופרופ’ מייקל דוראן ספד במאמר אישי לכבוד שנה למותו של המזרחן פרופ’ ברנרד לואיס, ומתיו קונטינטי נכנס לנבכי נפשו של הפרשן הפוליטי המנוח צ’רלס קראוטהמר. בחודשים האחרונים הבאנו גם לקוראים בעברית גם ביוגרפיות של כמה מהוגי הדעות הגדולים של ימינו ובהיסטוריה, כמו למשל חייו והגותו של אלכסיס דה-טוקוויל, או פרופיל עומק מרתק על אדמונד ברק, מראשוני ההוגים השמרנים. הצגנו לכם גם את משנתו של אדם סמית על הדרך אל העושר והאושר, את הפלורליזם של ג’ון לוק, הפילוסופיה של ישעיה ברלין, המחקר ההיסטורי של גרטרוד הימלפרב, ואת הגאוניות של חתני פרס נובל מילטון פרידמן ופרידריך האייק.

מדור מיוחד הוקדש ללוחמי חופש אמיתיים שהקדישו ולפעמים הקריבו את חייהם למאבק בעריצות הקומוניסטית: הסופרים וסילי גרוסמן ובוריס פסטרנק שנרדפו כי העזו לספר את האמת, לוחם החופש הצ’כי ואצלב האבל, המדען המחונן אנדריי סחרוב שנאבק למען זכויות אדם עד יומו האחרון, ולדימיר בוקובסקי שחשף את הארכיונים הסודיים של ברה”מ והסופר ארתור קסטלר שהציג מבפנים את אימי המשטר הסובייטי בספרו ‘אפלה בצהריים’, וזאת בניגוד לאינטלקטואלים כמו אריק הובסבאום שהקדישו חייהם להלבנת פשעי הקומוניזם. בראיון מיוחד, איש העסקים והאסיר הפוליטי מיכאיל חודורקובסקי סיפר על חלומו לראות רוסיה אחרת.

ובנימה אישית יותר

בין כל התחקירים, הטורים והדיווחים, רצינו גם לומר תודה ענקית לכם – קוראי ‘מידה’ הנאמנים. במהלך השנה המשכנו להרחיב את תכנית המנויים המיוחדת שלנו אליה נרשמו כבר מאות תומכים. התמיכה המדהימה שזכינו לה מצד הקהל העניקה לנו את הכוח להמשך הדרך. לא רק מבחינה כלכלית, אלא בעיקר מבחינת הרצון להמשיך ולהביא לכם, הקוראים שלנו, את מיטב התוכן ולספק זוויות ראייה חדשות ומעניינות על המתרחש בארץ ובעולם. אנחנו מזמינים אתכם לעקוב אחרי ‘מידה’ גם בפייסבוק ובטוויטר, ולהירשם לרשימת התפוצה השבועית כאן באתר.

בשבועות האחרונים סיימנו קמפיין מוצלח נוסף במשותף עם הוצאת ‘שיבולת’ בו זכו מנויי ‘מידה’ להנחה מיוחדת ברכישת מבחר הגות שמרנית וליברלית שתראה אור לראשונה בעברית, ובעתיד הקרוב נפרסם הטבות ואירועים בלעדיים נוספים רק למנויי ‘מידה’. השנה הקרובה היא שוב שנת בחירות, בה הקול הייחודי של ‘מידה יהיה חשוב מתמיד. אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו, לרכוש עכשיו מנוי לאתר ‘מידה’, ולהמשיך ביחד את הדרך גם בשנה הבאה.

תודה.


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.