זאת היתה השנה שלנו, עזרו לנו להמשיך גם בשנה הבאה
שנת 2020 הסתיימה לה בשבוע שעבר עם פרויקט אנשי השנה שלנו, אך רצינו לספר לכם גם על שלל הנושאים האחרים בהם עסקנו לאורך כל השנה ב׳מידה׳, ועל התוכניות שלנו להמשיך בעזרתכם. להלן הנושאים המרכזיים שכתבנו עליהם בשנה האחרונה.
איך לא – קורונה
המילה שנכתבה הכי הרבה פעמים בעולם בשנת 2020 היא המילה “Pandemic” (מגיפה). ובצדק. הנגיף שבתחילת השנה עוד נחשב למסתורי והדביק איזו אוניית תיירים אנונימית במזרח, מצא את דרכו לכמעט כל חברה אנושית בכדור הארץ ושינה את פני ההיסטוריה העולמית.
כבר בשלביה המוקדמים של המגיפה, דאגנו להביא לכם את “יומן הקורונה של ׳מידה׳” שניהלה נגה ארבל, שבין השאר השוותה את השפעת הפזרנות הממשלתית הפופוליסטית אל מול יתרונות ההפחתה של מיסים ורגלוציה.
חסן עובייד הציג את השפעות הקורונה על השוק הפיננסי העולמי, דריה שלייפר הסבירה כיצד התיעוב של השמאל לנתניהו עולה מבחינתם על שיקולי הבריאות בהתמודדות עם המגיפה והעיתונאי חאלד אבו טועמה הראה את השקרים שמפיצים הפלסטינים על ישראל בחסות המשבר.
כמו כן, תא״ל במיל׳ יוסי קופרווסר הסביר את השפעות הקורונה על המגמות במזרח התיכון, שגריר ישראל ברומא, דרור אידר, העניק ל׳מידה׳ ראיון בלעדי וסיפק הצצה אל לב איטליה מוכת גל הקורונה הראשון ואלדד בק הסביר את האתגר הייחודי של אנגלה מרקל תחת משבר הקורונה.
המאמר של תרזה שהאין הציג את הפנים המכוערות של סין שחשפה המגיפה, המאמר של הלן ראלי הביא את סיפורו של העיתונאי הסיני שדיווח על התפשטות הקורונה ונעלם באורח פלא, המאמר של ד״ר צילה הרשקו הסביר כיצד חשפה הקורונה את חולשות האיחוד האירופי והמאמר של גלעד הלחמי חשף את גודל הסכנה של הקורונה בשכונות המסתננים בדרום תל-אביב.
בחלק מהמאמרים התמקדנו בניהול הקורונה מצד ההנהגה. עורך ׳מידה׳ הקודם אמיר לוי הסביר את חוסר האחריות המנהיגותית שמראה גנץ בהתמודדות עם הקורונה, הדוקטורנט יואל מטרני הדגים כיצד מראה הקורונה את החשיבות במנהיגים שיודעים להתמודד עם אי-ודאות, מיכאל לובוביקוב טען כי המגיפה מהווה הזדמנות לחישוב מסלול מחדש בנושאים לאומיים וברק הרשקוביץ הסביר את ההזדמנות הגדולה שמספקת הקורונה לקיצוץ ברגולציה שיכול להזניק את ענף המזון.
עידן הקורונה הוליד לא מעט ״פייק״ בשיח הציבורי, ולנו ב׳מידה׳ היה חשוב להעמיד את הדברים על דיוקם. במיוחד בשביל זה הסביר פרופ׳ אברהם דיסקין את הצורך להיצמד לעובדות ולנתונים ולהימנע מסיסמאות ריקות ושפה אמוציונלית, פרופ׳ דוד נבון עמד על רצף הכשלים במשנתו של פרופ׳ יורם לס ותא״ל במיל׳ צביקה פוגל הראה את המחיר הרב שמשלם צה״ל על ניהול משבר הקורונה במדינה.
בחירות, שוב
כמו בשנה שעברה, גם השנה עסקנו בסיקור מערכת הבחירות האחורנה, כלומר את בחירות סבב ג׳. כבר בתחילת סבב זה, הסביר משה איפרגן את הסכנה בהקמת ממשלת שמאל בתמיכת ׳הרשימה המשותפת׳, לורה בן-חיים ביארה את מצע ׳כחול לבן׳ הדוגל במדינת כל פקידיה ואזרחיה, ומיכאל לובוביקוב, שהינו עולה מרוסיה, סיפר על הנזק שקמפיין השנאה של ליברמן מסב לציבור העולים מברית המועצות.
מאמר של עדי ארבל עמד על הזגזוג הפוליטי הבלתי פוסק של אביגדור ליברמן שהוביל את ישראל לעוד תסבוכת בחירות, אמיר לוי הסביר את ההחלטה המוטה של השופט הנדל לאשר את פעילות ארגון השמאל ׳דרכנו׳, המאמר של עו״ד דורון נחמיה הראה כיצד גם לאחר שלושה סבבי בחירות, אליטת השמאל ושלוחותיה מסרבות לקבל את תוצאות הבחירות, וד״ר גוסטבו פרדניק הראה את השפעת תוצאות הבחירות על שאלת המשך שלטון המשפטנים. בראיון עם ׳מידה׳ הסביר השר אמיר אוחנה כי: “׳כחול לבן׳ בשירות מנדלבליט במקום בשירות הציבור”, ועו״ד יותם אייל הראה את הכשרת התמיכה בטרור וההתעלמות מלשון החוק מצד מנדלבליט בהכשרת היבא יזבק.
טור של עומר אריכא סקר את השנתיים האחרונות הלא-מאוד-מוצלחות של יאיר לפיד, וכששאלת ההליכה לממשלת אחדות בין ׳הליכוד׳ ל׳כחול-לבן׳ עוד עמדה על הפרק, עדי ארבל ומאיר ליוש התגייסו כדי להציג טיעונים בעד ונגד המהלך.
אלא שבשנה החולפת גם ידידתנו במערב, הלא היא האומה האמריקנית, עברה את אחת ממערכות הבחירות הסוערות שידעה. בתוך כך, הראתה מונה צ׳ארן את השינוי שהתרחש בפריימריז האחרונים במפלגה הדמוקרטית והשגריר לשעבר יורם אטינגר הסביר כיצד גם לבחירות לסנאט ולקונגרס קיימת חשיבות רבה לישראל.
ד״ר מג׳יד רפיזאדה הסביר כי איראן הקורסת מצפה לביידן בכיליון עיניים, גדעון ישראל טען כי היבחרות ביידן תהיה חדשות רעות מבחינת ישראל ואמיר טהרי הסביר את ההשלכות המדיניות המכריעות של תוצאות הבחירות בארה״ב.
אנדרו מקארתי עמד על האמת המטרידה של הקשר הסיני המפוקפק של הביידנים, קייל סמית סקר את שורת המקרים בהם נתפס ביידן משקר ומטעה במכוון, מאמר מערכת של עיתון ה׳נשיונל רוויו׳ שהובא בעברית בבלעדיות ב׳מידה׳ התייחס לסתימת הפיות ברשת שמובילות פייסבוק וטוויטר תוך התגייסות לקמפיין הדמוקרטי, ודיוויד הרסני הראה כיצד טיוח פרשת ביידן הינו נקודת שפל לתקשורת האמריקנית. כמו כן, במאמר של פורפ׳ ויקטור דיוויס הנסון, הוסבר כיצד הקנוניה האמיתית בוושינגטון הייתה זו שנרקמה נגד טראמפ.
סא״ל במיל׳ מיכאל סגל הסביר כיצד הבחירות בארה״ב מגבירות את המאבק הפנימי באיראן, לב ארן הציג את אכזבת הודו מהפסד טראמפ ואת חששה מממשל ביידן וקייל סמית הראה כיצד התמודד טראמפ לבדו מול התקשורת, וכמעט ניצח.
מערכת המשפט וגורמי אכיפת החוק
השנה החולפת הייתה אחת מהשנים הפחות שקטות בעולם המשפט הישראלי, הרבה בזכות בית המשפט העליון, פרקליות המדינה והיועצים המשפטיים. עו״ד שמחה רוטמן הסביר כי בג״ץ שוב מתעלם מחוקי יסוד וקבע כי “הגיע הזמן לשינוי בחירת השופטים”, פרופ׳ אלן דרשוביץ הסביר בראיון ל׳מידה׳ את הסכנות שבדיון בג״ץ בשאלה האם נתניהו יכול להרכיב ממשלה או לא, וח״כ שלמה קרעי הסביר ל׳מידה׳ כיצד: “בג״ץ דורס את הדמוקרטיה פעם אחר פעם”. מאמר של פרופ׳ טליה איינהורן הציג את ״מפלגת בג״ץ״ בתור “מפלגת פה אחד – פי הנשיאה חיות”.
בראיון ל׳מידה׳ הסביר ח״כ מתן כהנא כי: “יש מצב של אכיפה בררנית לפי נתניהו שמגיעה ממוטיבציה נגדו במערכת”. גם שר המשפטים לשעבר חיים רמון הצטרף לאמירה זו וקבע בראיון כי: “גורמים בפרקליטות ובמשטרה החליטו להביא לקץ כהונת נתניהו”. בנוסף, עו״ד יצחק בם עמד על האכיפה הבררנית העולה לכאורה מעיכוב חקירת חברת גנץ.
בשנה שחלפה ״כיכב״ היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בכותרות לא אחת. עו״ד כנרת בראשי הסבירה כיצד מנדלבליט דורס את הדמוקרטיה, ארז קורן הסביר מדוע חייב מנדלבליט להתפטר, עו״ד זאב לב הציג את ״ממלכת האבסורד של מנדלבליט״ בה הוא מחזיק בכל הסמכות ובאפס אחריות, ועו״ד דורון נחמיה הסביר כי מנדלבליט החליט להילחם בדמוקרטיה וכי לשר אוחנה אסור לוותר במאבק.
כמו כן, הבאנו את הביקורות של השופט דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, שקבע כי בסוגיית ׳פרשת משפטים בושה׳ מעצר שכנתו של היועמ״ש נעשה בניגוד לחוק וכי ההסכם עם מני נפתלי נערך בניגוד להנחיות.
ניסים סופר עמד על הסטנדרט הכפול של הפרקליטות בשימוש במידע שהושג לא כדין, משה איפרגן הציג את יחסי מנדלבליט והפרקליטות העולים מחשיפת הקלטות מנדלבליט (״אחיזה בגרון״), ועו״ד יותם אייל הראה כי רק מועמד חיצוני לתפקיד פרקליט המדינה יוכל לתקן את הפרקליטות, וגם כי ניגוד העניינים האמיתי במינוי פרקליט המדינה הוא של מנדלבליט עצמו.
חשפנו ב׳מידה׳ כי משרד המשפטים מתחמק ממסירת מידע על פרשת ׳מנדלבליט-ניצן, העיתונאי אלי ציפורי סיפר בראיון ל׳מידה׳ על האומץ של אילה חסון אל מול הטיחו בפרקליטות, והעיתונאי יואב יצחק סיפר בראיון ל׳מידה׳ על שיבוש החקירה לכאורה שביצע שי ניצן לטובת חברו משכבר הימים והמפכ״ל לשעבר יוחנן דנינו. ח״כ עמית הלוי אף הסביר בראיון ל׳מידה׳ כי: “כל תיק שמנדלבליט קיבל בו החלטות טעון בדיקה מחדש”. חשיפה נוספת של ׳מידה׳ הראתה כיצד בכירים בפרקליטות פעלו בניגוד עניינים חמור בפרשת מנדלבליט.
חוץ וביטחון
ד״ר יחיאל שבי הציג את ההזדמנויות ואת הסכנות של ״תכנית המאה״ של הנשיא טראמפ שפרטיה פורסמו בתחילת השנה ומשה ראובני הסביר את הסכנות שבנסיגה חד-צדדית על בסיס ניסיון העבר הכאוב בדרום לבנון ועזה. מתן פלג הראה את היקף תופעת ״הכיבוש השקט״ שמבצעת הרשות הפלסטינית בשטחי C.
תא״ל במיל׳ אמיר אביבי סקר את עשרות מקרים מהשנים האחרונות שמראים את שחיקת ההרתעה של צה״ל ואת ירידת קרנה של החתירה לניצחון, תא״ל במיל׳ גל הירש הסביר כי: “היחס של צה״ל ליידוי אבנים כאילו הוא פחות חמו הוא שגוי לחלוטין”, ד״ר מוטי קידר הסביר כיצד הגענו למצב בו “הצבא מסורס ולא מסוגל לעמוד בפני זורקי בקבוקי תבערה”, ואלוף במיל׳ יצחק בריק חשף את הידרדרות מוכנות צה״ל למלחמה בעשור וחצי האחרונים ואף הראה כי צבא היבשה נמצא בלא פחות מפשיטת רגל. בנוסף, במאמר של יורם פלד נטען כי צורך השעה הביטחוני הוא חיזוק מערך הטילים של צה״ל.
בשנה החולפת, האנטישמיות בעולם בשנה הייתה במגמת עלייה מדאיגה. העיתונאי אלדד בק הסביר מה הביא מוסדות רבים בגרמניה לפעול לקידום ה-BDS בזמן הקורונה, פרופ׳ ג׳ראלד שטיינברג הראה כי תגובת הממשלה השוודית לאנטישמיות הגוברת המדינה אינה מספקת ומרתה לי הציגה את הכישלון של מקרון בהתמודדות עם האסלאם הקיצוני בצרפת. כמו כן הראה ג׳יי נורדלינגר כיצד רוח הקומוניזם שבה ומתעוררת לחיים באירופה כעת.
האיום האיראני המשיך לרחף מעל ראש המערב גם השנה. קולונל ריצ׳רד קמפ הסביר את הסכנה שבסלחנות האירופית כלפי איראן המתחמשת, פרד פלייץ הסביר מדוע אסור לחזור להסכם הגרעין ההרסני עם איראן, נדב חכם עמד על הצביעות של תגובת המערב לחיסול מדען הגרעין האיראני מוחסן פחריזאדה, ופרופ׳ ארדבאן חושנוד הסביר כי על אף הרצון לנקום, האינטרס הנוכחי של איראן הוא שמירה על איפוק.
הבאנו ב׳מידה׳ אף מספר ראיונות מרתקים שנגעו בסוגיות המזרח התיכון והביטחון הישראלי. הבאנו באופן בלעדי את הראיון של מייקל דוראן עם ראש הממשלה נתניהו, בו הסביר את מרכיבי החזון האסטרטגי שלו המוביל את ישראל במזרח התיכון ואף את הראיון של ג׳ימי קווין עם מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו לרגל סיכום תפקידו.
טוביה גרינג הסביר מהו החזון הסיני למזרח התיכון, מאמר של פיטר ברקוביץ קרא למערב להכיר באתגר הסיני ההולך וגדל, והעיתונאי ג׳אגדיש סינג הציג את החשש ההודי מהאיום הסיני.
חוקר הטאליבן חניף סופיזאדה הציג את מקורות ההכנסה השנתית של הארגון העומדת כיום על 1.6 מיליארד דולר, יוני בן-מנחם הסביר מדוע טורקיה מקיימת מגעים חשאיים עם ישראל ורס״ן במיל׳ מיכאל לובוביקוב שיתף את מסקנותיו לאחר ההשתתפות במשלחת הסיוע להונדורס מוכת האסון.
את שנת 2020 אי אפשר לסכם בתחום ׳חוץ וביטחון׳ מבלי להתייחס להסכמי השלום ההיסטוריים עם מדינות ערב. בתוך כך הראה פרופ׳ עוזי רבי כיצד התנפצה הקונספציה כי ניתן הגיע לשלום רק בדרך הפלסטינית, חוסיין אבובאקר הסביר כיצד הסכמי השלום סימנו את תחילתו של עידן ״פוסט-פלסטיני״ במזרח התיכון וג׳ימי קווין הסביר כיצד הפכו הסכמי השלום את איראן למבודדת מאי-פעם. הפרשן אהוד יערי הסביר כי ההסכם עם סודאן מחזק את הגוש הסעודי נגד איראן, השרה לעניינים אסטרטגיים אורית פרקש-הכהן סיפרה בראיון ל׳מידה׳ כי: “סכמי השלום מהווים מכה תודעתית קשה לתנועת ה-“BDS, וריץ׳ לאורי סיפק מבט אל מאחורי הקלעים על הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין.
ובנימה אישית יותר
בין כל התחקירים, הטורים והדיווחים, רצינו גם לומר תודה ענקית לכם – קוראי ׳מידה׳ הנאמנים. במהלך השנה הצטרפו קוראים נוספים אל מאות הנרשמים לתכנית המנויים המיוחדת שלנו.
התמיכה המדהימה שזכינו לה מצד הקהל העניקה לנו את הכוח להמשך הדרך. לא רק מבחינה כלכלית, אלא בעיקר מבחינת הרצון להמשיך ולהביא לכם, הקוראים שלנו, את מיטב התוכן ולספק זוויות ראייה חדשות ומעניינות על המתרחש בארץ ובעולם. אנחנו מזמינים אתכם לעקוב אחרי ׳מידה׳ גם בפייסבוק, בטוויטר ובטלגרם.
בשבוע האחרון התקיימה למנויי ׳מידה׳ הרצאה של מייסד אתר ׳מידה׳, ד״ר רן ברץ, ב׳פורום קפה שפירא׳. בקרוב יתקיימו הרצאות וקורסים נוספים באופן בלעדי למנויי ׳מידה׳, אל תחמיצו!
כמו שכבר הבנתם, גם השנה הקרובה תהיה שנת בחירות. הקול הייחודי של ׳מידה׳ בסיקור מערכת הבחירות יהיה חשוב מתמיד. אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו, לרכוש עכשיו מנוי לאתר ׳מידה׳ ולהמשיך ביחד את הדרך גם בשנה הבאה.
תודה.
