הסופר ופובליציסט ארנון איתיאל התארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' עם שניאור ובר לשיחה על המצב, עבודת האדמה, הקרע בעם, מחאת קפלן, השינוי בעקבות הטבח והניכור ליהדות של קיצוני השמאל
קריאת שר החוץ של האיחוד האירופאי ז'וזפ בורל להשעיית היחסים עם ישראל משמשת כרוח גבית למדינות עוינות, אך היא נטולת היתכנות ליישום - בוודאי בעתיד הנראה לעין
שניאור ובר מארח את יובל בלומברג, מחבר הספר מלכודת אוסלו, לשיחה בפודקאסט 'כור ההיתוך' על הסכמי אוסלו, עראפת והטרור, מאמצי נתניהו למסמוס ההסכמים ושורשי השסע בין הימין לשמאל
עסקאות הטיעון שערך בשלהי כהונתו היועץ המשפטי לממשלה בשל "רצון לחסוך זמן שיפוטי" תוך התעלמות מההיבטים השליליים המתלווים אליהן, מעלים לאור גילויים חדשים על אופן החקירות וספקות באשר לטוהר כוונותיו
מערכת 'מידה' מלווה את מחאת מאה המוקדים שתתקיים הערב בדיווחים שוטפים. היכן מוקדי המחאה, באילו שעות וכל שאר הפרטים - בפנים. וגם: השרה לשעבר, ח"כ מירי רגב במסר מיוחד לקוראי 'מידה'
על רקע עדויות התביעה הנשמעות בבית המשפט, פרופסור טליה איינהורן מנתחת בעט חד מחרב כיצד הוכיחו מייסדי פרויקט ה-315 שכתב האישום נגד בנימין נתניהו נתפר מסיפורי בדים
המצב בו ביטויים הדמוקרטי של רוב אזרחי מדינת ישראל מדוכא על ידי המערכת המשפטית והתקשורתית שלה, יכול להוביל את החברה בישראל למקומות רעים מאוד. יובל בלומברג מזהיר
נפתלי בנט ומפלגתו זנחו והפנו עורף לכל אמונה והבטחה שלהם, בעוד יאיר לפיד דוהר למימוש רצונותיו וגחמותיו. אחיה קפלן עונה על השאלה המרכזית - מי באמת שולט במדינה היום?
על רקע ניסיון ההדחה שלה על ידי ראש הממשלה, נפתלי בנט, מספרת הפרופסור טליה איינהורן על דרכה, על חוסר הפחד ועל האמונה בצדקת הדרך. ראיון מיוחד וחסר מעצורים.
לנפתלי בנט יש כרגע שלל מזכרות מהטיול המאורגן לבית הלבן. ליאיר לפיד יש הישג מפוקפק: מדיניות אפס הפתעות שהכניסה את ישראל למלכוד מסוכן. למדינת ישראל, לעומת זאת, יש בעיה אמיתית, וכעת היא זקוקה ללא פחות מנס.
מאז נכנסה ממשלת השינוי לתפקידה, אכן חל שינוי - לרעה. הבעיה אינה בתקציבים, אלא בהנהגה רופסת המזרימה מיליונים ללא פיקוח. נאיל זועבי, זועק נגד הטיפול הכושל בבעיית האלימות בחברה הערבית.
ההתבטאות האחרונה של נחמן שי, ממפלגת העבודה, נגד העלייה היהודית לארץ ישראל חושפת את הסכנה הגדולה המרחפת מעל המיזם הציוני כולו. חכ"ל אריאל קלנר עם הפתרונות. מאמר רביעי בסדרה
השר לשעבר, משה ניסים, שהחל את דרכו כחבר הכנסת הצעיר בהיסטוריה, מביט כעת על הנעשה במדינה בפריזמה יחודית. מדרכו כילד, דרך הצלת הכלכלה הישראלית ועד הצלחתו האזרחית. ומה הוא חושב על נתניהו?
החתירה האיראנית לחזרה להסכם מ-2015 פוגשת ממשל אמריקאי הלהוט להגיע להסכמות מחודשות עמם. גם בישראל גוברים הקולות בעד ההסכם. בחינת המצב בעיניים ישראליות מובילה למסקנות אחרות.
המינוי של אבתיסאם מראענה לועדת חוץ ובטחון הוא עוד שלב בדרך לאובדן השפיות של ממשלת בנט-סער-לפיד-ליברמן-מיכאלי. אורנה ישר מנסה להבין היכן נמצא ההיגיון של ממשלת ה"ריפוי"
עמית סגל כעלה התאנה של התקשורת הממוסדת, אהרון ברק כאב המייסד וניר אורבך כאידיוט השימושי התורן. איך הימין יחזור לשלטון והפעם גם ימשול באמת - מדריך פעולת ההתנגדות: חלק ב' במאמר.
המכשלה הגדולה ביותר של הימין בדרך לשלטון ומשילות היא הבנה יסודית של מה היא אידיאולוגיית השמאל ואיך היא משתלטת על הפוליטיקה, האקדמיה, התקשורת ומערכת המשפט. מדריך פעולת ההתנגדות: חלק א' במאמר.
איילת שקד, שהוקרבה פעם אחר פעם על ידי בנט ושאר ראשי הקואליציה החדשה, נמצאת במלכוד מימין ומשמאל והפתרון עבורה אינו נראה באופק. מסתמן כי המפסידה הגדולה של הממשלה היא שקד עצמה.
הפוליטיקה ההונגרית מראה קווי דימיון רבים לזו הישראלית, והקרב עליה הוא שלב נוסף בהתנגשות הגלובלית בין המחנה השמרני למחנה הפרוגרסיבי. חלק ב' בסדרת הכתבות של תמיר ורצברגר.
אידיאולוגית השמאל הביאה אסונות על גבי אסונות ובכל זאת, היא נתפסת כנאורה ואינטלקטואלית יותר. יובל בלומברג מנתח את תולדות הכשל ותוהה - מתי מצביעי השמאל יתעוררו מהחלום האוטופי
שר החוץ החדש של ישראל משתעשע בטוויטר בזמן שהעולם מסביבו מתגושש בזירה הבינלאומית. בעידן כה רגיש - חוסר הניסיון והידע של יאיר לפיד הוא סכנה ברורה ומיידית ליחסי החוץ של ישראל.
המפלגה הדמוקרטית בארה"ב מקצינה עמדות ומאותתת לשמאל הקיצוני בישראל: אנחנו אתכם. על רקע האיומים האדירים על ישראל, שינוי הגישה הזה צריך להדיר שינה מעיניהם של קובעי המדיניות בישראל.
הפלתו של ראש הממשלה, נתניהו, היא תוצר של תהליך ארוך שנים ומתוכנן היטב. יובל בלומברג מפרק לגורמים ומסביר, שלב אחר שלב כיצד אליטות קיצונית ומלאת שנאה השחיתו את מדינת ישראל.
מארק לוין מתאר את התדרדרות התקשורת האמריקאית. התדרדרות שהובילה תפיסת עולם פרוגרסיבית שהפכה את העיתונאים לסוכני פרופגנדה שאינם מקדשים עוד את חופש המחשבה, הדעה והביטוי. קריאת חובה.
ח"כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת, תוביל כנס תחת הכותרת "אחרי 54 שנים: בין כיבוש לאפרטהייד". וישתתפו בו ארגוני BDS וארגונים אנטי ישראליים. האירוניה אינה יודעת את נפשה
המלחמה על התודעה היא זירת העימות המרכזית. שם טמון המפתח לניצחון, וישראל היא אחד המוצבים הקדמיים בהתנגשות הגלובלית שמתרחשת בין השמאל והימין. כדי לנצח בה, צריך לצלול לעומק המאבק.
עו"ד דרור חטר ישי, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, מגולל בספרו, דרך מסעו האישי, את סיפורה של מערכת המשפט - מראשית ההפיכה השיפוטית של ברק ועד לעיצובה כפי שאנו מכירים אותה היום.
אם תקום ממשלת בנט-סער- לפיד, יהיה זה תקדים היסטורי שבו מפלגה אסלמית לוקחת חלק פעיל בממשלה ישראלית. אסתר שניאורסון גרי על הסכנות ועל המוצא האפשרי המפתיע.
יאיר לפיד וחבורת המשוריינים שלו ניהלו מלחמת חורמה ארוכת שנים לטובת מגבלה של 18 שרים וביטול מוסד ה"שר ללא תיק". ההבטחה שנשכחה, השקרים שנאמרו והמחיר הכלכלי. כל המספרים בפנים.
מרים פרץ ניסתה, קיוותה והיתה בטוחה שהיא במירוץ, אבל את מה שהיא מתחילה ללמוד על המערכת הפוליטית, יצחק הרצוג כבר מזמן שכח. גם הצבעה גלויה לא הייתה מסייעת לה.
נפתלי בנט אינו אלא כלי השרת התורן במלחמת השמאל הגדולה על השליטה והכח, גורלו צפוי להיות לזה של כלי השרת הקודמים ולהעלם לתוככי שאריות ההיסטוריה הישראלית.
ההחלטה להקים ועדת חקירה בין-לאומית נגד ישראל שתחקור את אירועי מבצע "שומר החומות" היא מופע הצביעות והבורות המסורתי סביב ישראל, האם אכן התגובה הישראלית אינה פרופורציונלית?
הרכב בראשות אסתר חיות ביקר בחריפות את אי-העברת התקציב ואת התיקון שאפשר את הגדלת התקציב ההמשכי. בנוסף הצהירו כי צפויה התערבות נוספת בעתיד. השר אלי כהן: "ניסיון חיסול של הדמוקרטיה"
מאורעות התקופה האחרונה מציפים את בעיית המגזר הערבי ומטילים ספק באשר לנאמנותו. התרחישים האפשריים העתידים לבוא, מדאיגים ואמורים להדיר שינה מכל אזרח ומכל שדרת מקבלי ההחלטות במדינת ישראל.
ממשלת הטלאים המסתמנת מתכוונת לשנות את חוק היסוד שמביא לפיזור הכנסת בעקבות אי-אישור תקציב, ובכך להעניק לעצמה חסינות ממה שהביא למעשה לפיזור הכנסת האחרונה
ברור כי לא ניתן לעמוד בכל הבטחות הקמפיין וחייבים לדעת על מה לוותר, אך להבטיח להיות יותר ימין מימין ואז להקים ממשלת שמאל עם ׳מרצ׳ ו׳העבודה׳ זה אינו ויתור אלא הונאת בחירות
מי שהבטיח בבחירות ש״לעולם ובשום תנאי״ לא ייתן יד לממשלת לפיד, מנהל כעת מגעים עם אותו לפיד, שעלייתו בעת הזו, בהינתן המערכה מול איראן, היא לא פחות מסכנה ביטחונית לאומית
ניתוח הגושים, הבריתות הפוליטיות ואחוזי מעבר הקולות בין המפלגות מראה בבירור: החלוקה היא איננה בין ימין לשמאל, אלא על בסיס פרסונלי ואמוציונלי ביחס לבנימין נתניהו
האופציה של הישראלים היא איננה נתניהו או לפיד. כיום אנו ניצבים מול הברירה: מנדלבליט או ישראל, והכרזת היועמ״ש על צמצום כינוס הקבינט עד למינוי שר משפטים היא עוד הוכחה לכך
העמדה הציונית ביחס לשאלת שיתוף הפעולה עם מנסור עבאס איננה קלה להכרעה, אך מבט רציונלי וקר על המציאות מלמד שכל עוד לא תתנער רע״מ מחלק מעמדותיה, עדיף לא לחזור על טעויות היסטוריות
בראיון ראשון ל׳מידה׳ מאז השבעתו, מדבר ח״כ רוטמן על ׳ערוץ 13׳ (“השתקת כל מי שלא מצטרף למקהלה האנטי-לאומית), בנט (“האזהרות שלנו התבררו כנכונות”) וריבלין (“לא הוסיף כבוד ויוקרה למוסד הנשיאות, וחבל”)
אם אשכול ודיין, פרס ורבין ואפילו צ׳רצ׳יל וסטלין הצליחו לשים בצד את האיבה האישית ביניהם לטובת הצורך הלאומי, גם סער ויתר ראשי המפלגות המחרימות את נתניהו מסוגלים
איציק מגן כתב לפני שנה וחצי פוסט שגוי נגד הרצוג ונתבע על רבע מיליון ש״ח, ללא כל התראה מראש או אפילו בקשה להסיר את הפרסום. ״מחקתי את הפוסט, התנצלתי והסברתי לו שזו הייתה טעות. זה לא עזר״
על אף המגמות ההולכות ומתבהרות, גם הפרשנים המנוסים ביותר לא מצליחים לחזות במדויק את תוצאות האמת של הבחירות, עליהן מתברר שוב ושוב כי יש רק דרך אחת להשפיע: ברגליים
השמאל, שנכשל בקלפי פעם אחרי פעם, מנסה לייצר לימין תדמית של מסית ומפלג כדי להרחיק ממנו את אנשי המרכז שעדיין יושבים על הגדר, ועל הדרך מרוקן את המושג ״הסתה״ מתוכן
הנאומים ההיסטוריים, הטקסים הבינלאומיים וההתרועעות עם ראשי מדינות הם רק חלק קטן מהתפקיד התובעני והמסובך, אותו מנסים כעת לנטול אנשים נטולי חזון מהאיש עם הקבלות
האיום על חב״ד הוא עוד דוגמה לדרך המעוותת בה תופס לפיד את הדמוקרטיה ואת הציבור הישראלי, אליה נלווית רשימת הישגים ריקה. מכתב מאזרחית מודאגת ליו״ר ׳יש עתיד׳
שר המודיעין אלי כהן בראיון על הקורונה (״נהיה המדינה הראשונה לנצח את הנגיף״), הכלכלה (״צריך להוריד מסים ולהפחית רגולציה״), מערכת המשפט (״דרוש ניקוי אורוות בפרקליטות״) ותיקי נתניהו (״מתי אי פעם פוליטיקאי בישראל הורשע בסיקור אוהד?״)
חוויותיי האישיות עם אנשי צד״ל ופקודיו של ברק משנת 2000 מצטרפות לאמירותיו ביחס להפגנות ולהפעלת הלחץ על השופטים ולפרשות כמו ג׳פרי אפשטיין ו׳אהוד ברח׳, ומציגות אדם שראוי היה להתנער ממנו כבר מזמן
במדינות דמוקרטיות ומתוקנות קיימת לכל אדם חזקת החפות, ונטל ההוכחה נופל על רשויות החוק. אך במדינת ישראל של השנים האחרונות נראה כי הגבולות האלה היטשטשו בצורה מסוכנת
לדעת ח״כ בצלאל סמוטריץ' התיקון במערכת המשפט קודם לכל, בג״ץ מונע מהמדינה כלים לשימור הרוב היהודי בישראל ומפלגה של 5-6 מנדטים בהנהגתו תוכל להיות כל ההבדל בממשלה הבאה
בעקבות כשלונו של השמאל הישראלי להפיל את ראש הממשלה, עולות קריאות, כגון זו של גדעון סער, לחוקק ״הגבלת כהונה״. סקירת הניסיון של ארה״ב וההבדלים בינה לבין ישראל מראים שמדובר בצעד לא מומלץ, ולא מאוד דמוקרטי
אחרי שנקראה לדגל בתור חוקרת אקדמיה בכירה, לימור סמימיאן-דרש מספרת על העבודה בקבינט הקורונה ("דיונים יסודיים ומעמיקים"), על האופן בו נתניהו מנהל את המשבר ("ערנות וסבלנות גם לאחר עשרות שעות ישיבות") ועל הסיבה שנכנסה לתקשורת ("כשנעשה אי-צדק אני לא מסוגלת לשתוק")