פוליטי

שר התקשורת שוב נופל למלכודת הפקידים ומסתבך במאבקי כוח מיותרים

הפרסומאי והיועץ הפוליטי לשעבר גיל סמסונוב ישב עם אורנה ישר לשיחה השנייה בסדרת מפגשים על ספרו החדש "הבגינים"

הפרסומאי והיועץ הפוליטי לשעבר גיל סמסונוב ישב עם אורנה ישר לשיחה הראשונה בסדרת מפגשים על ספרו החדש "הבגינים"

אורנה ישר פגשה את ד"ר עדו נתניהו, אחיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לשיחה על המחאה והמלחמה

עשרים שנה אחרי מותו, יש מי שאומרים שהרלוונטיות של רייגן נשחקה. הם טועים

ח"כ לשעבר מיכאל רצון נפרד מהאיש שהיווה עבורו השראה

העיתונאי וחתן פרס ישראל יעקב אחימאיר ישב לראיון נוקב עם שניאור ובר ב'כור ההיתוך'

מתנועה מפוארת של ארבעים מנדטים, נשארה תנועה מרירה ועוינת

ח"כ לשעבר ד"ר מיכאל בן ארי ישב לשיחה עם אורנה ישר, על ספרו החדש, הפוליטיקה, וכיצד ישראל תנצח את האסלאם

ארז תדמור, מחבר הספר "מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל" ישב לשיחה עם תמיר דורטל על הרפורמה ועתיד הימין

שני טקסים אלטרנטיביים שודרו השנה בתקשורת המרכזית: בערב יום הזיכרון ובערב יום העצמאות, במטרה לחתור תחת האבל ולדכא את השמחה הלאומית

הפוליטיקאי הכושל מזנק לעוד ספינה שוקעת

כל חייו הפוליטיים סער מפרק ומקים בריתות ושותפים, פירוק המחנה הממלכתי הוא רק האחרון שבהם

במיוחד לקוראי ומנויי 'מידה', פרק מספרו האוטוביוגרפי של יעקב אחימאיר, הסוקר את חייו המקצועיים כעיתונאי ואת ילדותו בצל אביו

בנאום מלא צביעות, קאמלה האריס הובילה את הקו החדש בממשל האמריקני, שהופך ליותר ויותר אנטי ישראלי

השר עמיחי שיקלי התראיין ל'כור ההיתוך' של שניאור ובר ושיתף את מחשבותיו בנוגע למלחמה, גיוס החרדים ושאלת הבחירות

דבריה של יולי תמיר מחייבים אותנו לזכור מי היה ברל כצנלסון, מה הייתה דרכו, ועד כמה התרחק ממנה המוסד שנושא את שמו

בני גנץ אוהב להיות "ממלכתי", ששם את טובת המדינה "מעל הכל" אבל בשטח, הדברים נראים אחרת לגמרי

אנשי הדמוקרטיה המהותית דוחפים אותנו בעיניים פקוחות לעבר תהום חוקתית מסוכנת

מרבית הציבור הישראלי מבין היטב את כשלי מערכת המשפט ואת הצורך הדחוף בתיקון

אלימות, סתימת פיות וסרוב מוחלט לפשרה: מפגיני השמאל מתעקשים להוכיח כי הם מיעוט שבטוח שהמדינה שייכת לו

בבחירה בין המדינה שהיא אמורה לייצג לבין הכוחות שמבקשים להחליש אותה, השרה ממרצ מתייצבת מעברו השני של המתרס

הדממה השוררת לנוכח בחירתו של פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, לרקטור הספרייה הלאומית, היא עוד דוגמה לשתיקתם של מנהיגי הציונות הדתית

טור ארוך הקדיש חגי סגל עורך "מקור-ראשון" להכלת ממשלת בנט-לפיד-עבאס. העובדות לא ממש הסתדרו ואילצו לייצר "מורכבות" בניסיון לחלץ את "הצעיר הנמרץ" שהפך ראש ממשלה מורכב, בקואליציה מורכבת ובהליך מורכב

ח"כ שיקלי נותר נאמן לערכיו למרות מתקפה פוליטית ותקשורתית והציב מראה בפרצופם של האופורטוניסטים החדשים

אם זה הולך כמו ממשלה פלסטינית, אם זה מדבר כמו ממשלה פלסטינית ואם זה מחליט כמו ממשלה פלסטינית - כנראה שזו ממשלה פלסטינית

איילת שקד, שהוקרבה פעם אחר פעם על ידי בנט ושאר ראשי הקואליציה החדשה, נמצאת במלכוד מימין ומשמאל והפתרון עבורה אינו נראה באופק. מסתמן כי המפסידה הגדולה של הממשלה היא שקד עצמה.

גדעון סער, כך מסתבר, כבר היה פה לפני 50 שנה. גוסטבו פרדניק על הדמיון המבעית שבין הביביפוביה ליודופוביה הקלאסית.

איילת שקד חשבה שהיא בדרך לפסגת חייה הפוליטיים, אך מערכת של היסוסים והתלבטויות עלולה להוביל אותה להתרסקות מפוארת.

אין פה מקום לטעות: "ממשלת השינוי" היא ניצחון מוחץ של השמאל הרדיקלי, חסיד מדינת כל אזרחיה.

ממשלת הטלאים המסתמנת מתכוונת לשנות את חוק היסוד שמביא לפיזור הכנסת בעקבות אי-אישור תקציב, ובכך להעניק לעצמה חסינות ממה שהביא למעשה לפיזור הכנסת האחרונה

ההיסטוריה העתיקה והעכשווית, בישראל ובחו״ל, מראות בבירור: התערבות של רבנים בזירה הפוליטית אינה מיטיבה איתם, ובוודאי לא איתנו

יש ימין ויש שמאל, והניסיון לטשטש את ההבדלים ולהתמקד במאבק אישי נגד נתניהו, לא ישנה את העובדה הפשוטה הזו

במו״מ על הקמת הממשלה מנצח מי שעוצם עיניים לזמן רב יותר וממשיך לדבוק באסטרטגיה שלו גם בדקה ה-90

מצביעי ׳ימינה׳ היקרים, אם בנט יחליט לקחת את הקולות שלנו כדי להיכנס לממשלת השיסוי ההזויה, עלינו לצאת ולמחות על הבגידה בנו מול ביתם של חברי המפלגה

ברור כי לא ניתן לעמוד בכל הבטחות הקמפיין וחייבים לדעת על מה לוותר, אך להבטיח להיות יותר ימין מימין ואז להקים ממשלת שמאל עם ׳מרצ׳ ו׳העבודה׳ זה אינו ויתור אלא הונאת בחירות

על אף הישגים חסרי תקדים בביטחון, בכלכלה ובקורונה – תקשורת מגויסת ואופורטוניסטים מימין עזרו לשמאל להשיג את מבוקשו ולהתחמק מהשיח האידאולוגי

ראש מטה השטח של ׳ימינה׳ בגוש עציון מספר על ההבטחות שקיבל מבנט ומשקד ועל התסכול שלו ושל הבוחרים שהביא לקלפי בעקבות ההליכה המסתמנת לממשלת שמאל: ״אנשים לא שמו בקלפי ׳ימינה׳ בשביל שנלך שמאלה״

ניתוח הגושים, הבריתות הפוליטיות ואחוזי מעבר הקולות בין המפלגות מראה בבירור: החלוקה היא איננה בין ימין לשמאל, אלא על בסיס פרסונלי ואמוציונלי ביחס לבנימין נתניהו

העמדה הציונית ביחס לשאלת שיתוף הפעולה עם מנסור עבאס איננה קלה להכרעה, אך מבט רציונלי וקר על המציאות מלמד שכל עוד לא תתנער רע״מ מחלק מעמדותיה, עדיף לא לחזור על טעויות היסטוריות

בראיון ראשון ל׳מידה׳ מאז השבעתו, מדבר ח״כ רוטמן על ׳ערוץ 13׳ (“השתקת כל מי שלא מצטרף למקהלה האנטי-לאומית), בנט (“האזהרות שלנו התבררו כנכונות”) וריבלין (“לא הוסיף כבוד ויוקרה למוסד הנשיאות, וחבל”)

חברי הכנסת של ׳המשותפת׳ לא מבינים את הדמוקרטיה, את אזורנו הגיאו-פוליטי, ועד כמה הם דומים לרב כהנא בהשבעת הכנסת ב-1984

הנשיא ריבלין מוכיח שוב ושוב כי הבנתו את הדמוקרטיה לוקה בחסר וכי הוא רואה את עצמו כחלק פעיל מהמתרחש בכנסת, לרוב מהצד השמאלי של המפה

תוצאות הבחירות המעניקות רוב אדיר למפלגות הימין מספקות הזדמנות לנטישת שיח ׳רק לא ביבי׳ ומעבר לשיח אידאולוגי, בו נמצא השמאל בנחיתות קיצונית

בניגוד לנטען בתקשורת, הרוב המוחלט של מצביעי ׳הליכוד׳ בסבב 4 יצאו להצביע, אך חלקם הצביעו למפלגות אחרות בגוש, וחלק לסער

היום כולם רוצים להיות ראשי ממשלה עם חמישה, שישה ושבעה מנדטים. לא צריך איי קיו, לא צריך דרך ולא צריך רוח. צריך רק, כלשון רבין על פרס, כמה פודלים

אם אשכול ודיין, פרס ורבין ואפילו צ׳רצ׳יל וסטלין הצליחו לשים בצד את האיבה האישית ביניהם לטובת הצורך הלאומי, גם סער ויתר ראשי המפלגות המחרימות את נתניהו מסוגלים

מחלוקת בימין: מצד אחד מדובר באנשי התנועה האסלאמית, ומן הצד השני הציבור אינו מעוניין בסבב בחירות חמישי. שתי דעות בסוגיה החמה