סוציאליזם

מעבר לפילנטרופיה הברוכה, משקיעה הקרן לידידות מאמצים רבים בעיצוב המדיניות הכלכלית-חברתית בישראל.

הגיעו מים עד נפש: מאות בעלי עסקים התכנסו אתמול באר-שבע בכדי למחות נגד נטל המס והרגולציה שמטילה הממשלה.

פרופסור עזרה זהר, שהלך השבוע לעולמו, בשיעור מאלף על סוציאליזם ושוק חופשי

בחלומה, כשתהיה ראש הממשלה, תנהל יחימוביץ' את כל הכלכלה בצווים היוצאים מהלשכה בירושלים אל מנהלי העסקים והמפעלים.

ההתנגדות לקפיטליזם תמיד השתלבה בסלידה מרעיון החירות. ספר שפורסם בארה"ב במאה ה-19, ביטא זאת בצורה ישירה: "העבדות היא התבנית הטובה ביותר של הסוציאליזם".

אם הרפובליקנים מעוניינים לחזור לבית הבן, הגיע הזמן לקחת את הנושא ברצינות ולהציע תוכנית מקיפה למיגור העוני.

השקעה פרטית בחינוך ותשלומי הורים הם יתרון ותרומה לכלל החברה. הפגיעה בחזקים בשם השוויון מקטינה את הפערים, אך אינה תורמת דבר למוחלשים.

ראשי המחאה רוצים לחדש את ההפגנות. היינו: 2013 תרשום השקעות זרות קטנות יותר, יותר עובדים ילכו הביתה ופחות יזמים יקימו חברות.

הנושא של ועדי העובדים הוא נושא פשוט מאוד, שאינו זקוק להקדמות מיותרות אלא רק להצגה בצורת שאלה: מדוע במדינה שיש בה חוקי עבודה ברורים ומפורטים, ישנו צורך בכלל בארגוני עובדים?

הצעת החוק 'זכויות חברתיות' של חברת הכנסת יחימוביץ' היא נקודת מוצא טובה לאבחנה חשובה בין שתי תפיסות שיכולות להיות למדיניות סוציאלית: זכויות חברתיות לעומת רשת ביטחון

הנסיון של מכון כת"ר לחבר בין חקיקה כלכלית לעולם ההלכה, הוא מעניין וחשוב. אלא שכאשר מחברים בין שני תחומים, יש להקפיד שבשני התחומים תהיה לכותבים הבנה מספקת

עד שבא ג'יימס ביוקנן, בדקו כלכלנים התנהגות צרכנית. ביוקנן התעניין בדבר אחר לגמרי: קבלת החלטות כלכליות בפוליטיקה.

ממדי העוני היחסיים מציגים תמונת עוני מעוותת, המקשה עלינו לעזור ומטעה אותנו מוסרית וכלכלית

אולי זו האווירה הביתית ואולי בשל הקהל השבוי, אבל בהופעתו בבר-אילן לא הצליח נפתלי בנט להתרומם מעבר לקלישאות המקובלות