הרכב בראשות אסתר חיות ביקר בחריפות את אי-העברת התקציב ואת התיקון שאפשר את הגדלת התקציב ההמשכי. בנוסף הצהירו כי צפויה התערבות נוספת בעתיד. השר אלי כהן: "ניסיון חיסול של הדמוקרטיה"
מאורעות התקופה האחרונה מציפים את בעיית המגזר הערבי ומטילים ספק באשר לנאמנותו. התרחישים האפשריים העתידים לבוא, מדאיגים ואמורים להדיר שינה מכל אזרח ומכל שדרת מקבלי ההחלטות במדינת ישראל.
הנתונים הסטטיסטיים מעידים על המשך שיפור הדמוגרפיה היהודית בעיר, המתאפיינת בילודה, פריון וריבוי טבעי גבוהים יותר מאשר באוכלוסייה הערבית. כ-40 אחוזים מיהודי העיר: במזרח ירושלים
טרגדיית מירון היא אסון בשלוש מערכות: העתירות בבג״ץ שמנעו את הפקעת שטח קבר הרשב״י, השנאה והניכור משמאל כלפי הנספים ומשפחותיהם, והמשפטנים שכובלים את ידי המדינה
כבר לפני כשנה הקים ח״כ אופיר סופר ועדה לטיפול בנכי צה״ל. כשנכנס גנץ לתפקיד שר הביטחון, הוגשו לו המלצותיה, אך הן זכו להתעלמות. “ממישהו ששימש בתור הרמטכ״ל היה מצופה להתנהלות אחרת”
הודעת גנץ על הקמת עוד ועדה לטיפול בנכי צה״ל מגיעה לאחר שעל שולחנו מונחות כבר זמן רב מסקנות ועדה קודמת ומעמיקה בנושא, וממשיכה את דפוס הפעולה שלו: הקמת ועדות במקום טיפול בבעיות
למרות שהנתונים מראים כי אין אפליה בלתי מוצדקת בשכר, יש סימטריה באלימות במשפחה ויש יותר מסורבי גט ממסורבות, הנרטיב השקרי ממשיך לשלוט בשיח הציבורי ורק צד אחד של הבעיה מטופל
נשים לא פחות אלימות בתוך המשפחה והגברים שנרצחו ואף הוצתו בידי בנות זוגם בשנה החולפת יעידו על כך, אך ההתעלמות מכך נמשכת ובחירת שירה איסקוב רק מרחיקה את השינוי הנצרך
ביקורת על פעילות ועדת הבחירות המרכזית מצד פעילי שמאל? דבר מבורך. ביקורת על פעילותה מצד תנועת אם תרצו? תעמולה ו״פייק ניוז״. אם תרצו: “אמון הציבור בוועדה ממשיך לרדת”
איציק מגן כתב לפני שנה וחצי פוסט שגוי נגד הרצוג ונתבע על רבע מיליון ש״ח, ללא כל התראה מראש או אפילו בקשה להסיר את הפרסום. ״מחקתי את הפוסט, התנצלתי והסברתי לו שזו הייתה טעות. זה לא עזר״
השמאל, שנכשל בקלפי פעם אחרי פעם, מנסה לייצר לימין תדמית של מסית ומפלג כדי להרחיק ממנו את אנשי המרכז שעדיין יושבים על הגדר, ועל הדרך מרוקן את המושג ״הסתה״ מתוכן
חוויותיי האישיות עם אנשי צד״ל ופקודיו של ברק משנת 2000 מצטרפות לאמירותיו ביחס להפגנות ולהפעלת הלחץ על השופטים ולפרשות כמו ג׳פרי אפשטיין ו׳אהוד ברח׳, ומציגות אדם שראוי היה להתנער ממנו כבר מזמן
אהוד ברק חשף את התפקיד ״האמיתי״ של מערכת המשפט והוסיף עוד מונח למילון העברי החדש, מילון שלא מיטיב עם המחנה הלאומי. במקרה של ברק, הייתה זו דווקא אסתר חיות שעצרה את ההפיכה נגד הדמוקרטיה
לישראל הצלחה מרשימה ביותר בלחימה בנגיף, לה כמעט אין אח ורע בעולם כולו, אך ההתנהגות שלוחת הרסן של פוליטיקאים, אנשי תקשורת וחלקים באוכלוסייה מונעת הצלחות מרשימות עוד יותר
בנושא הצנזורה ברשתות החברתיות אפשר לטפל או באמצעות חקיקה והתערבות ממשלתית בניחוח מפא״יניקי או על-ידי פתיחת פלטפורמות מתחרות ומעבר אליהן, כלומר על-ידי השוק החופשי
תחושת התסכול של אזרחי ישראל תחת הרודנות המשפטנית והפקידותית היא בלתי נמנעת. לכך מתווספת הטהרנות האידאליסטית של גורמים בימין המסרבים לראות את המציאות – שרק מחמירה את המצב
דרישת היועמ"שים וארגונים כגון ׳עדאלה׳ לחסן את האסירים, ביניהם הביטחוניים, לפני שאר האוכלוסייה, היא הזויה ומעוותת. על השר אוחנה למנוע מפקידים בלתי נבחרים לעצב מדיניות הנוגדת את רצון והיגיון הציבור
כוח המשיכה של הספר טמון לא בטענות ההיסטוריות שבו, אלא בניתוח השפה ובטענות הרדיקליות שהררי מסיק ממנו; אלא שהניתוח מופרך מיסודו, ומכאן שמופרכות גם הטענות הרדיקליות וכוח המשיכה שלהן
תושבי ירושלים, פתח תקווה, נתניה, אילת ואשקלון מספרים ל'מידה' על החשש מהחיים לצד המסתננים והתקווה לפתרון הבעיה: "הפתרון צריך להגיע מלמעלה, זאת משימה לאומית"
עשרות שוטרים פינו בכוח תושבות נוה-שאנן כדי לפנות מקום להפגנת מסתננים לרגל יום האישה. שפי פז: "הם מסתובבים חופשי ואותנו שמים במכלאה". המשטרה: "נהגנו באיפוק"
קורין גלילי, בתה של אסתר ז"ל שנרצחה לפני שמונה שנים בידי שוהה בלתי חוקי מסודן, מצפה שהממשלה תעמוד בהבטחתה להוצאת המסתננים. "לתושבי דרום ת"א יש זכות לחיות בלי פחד"
חלק ניכר מהטענות הפרוגרסיביות נשענות על תפיסה רומנטית של חברות טרום-מודרניות, מספר פרסומים מצומצם, צנזורה עצמית והדהוד אקדמי ותקשורתי של אמירות חסרות בסיס
השנה של אמיר איבגי הייתה רכבת הרים שהתחילה ברשות השידור, המשיכה ברומן קצר עם התאגיד והסתיימה בתכנית בועטת בערוץ 20 שעומד בפני איום סגירה: "זה מקרה מבחן לתקשורת בישראל, חייבים לפתוח את השוק לתחרות"
איסוף מזון מבסיסי צה"ל, בנות שירות לאומי ושיתוף פעולה עם העירייה. כך מנצלות עמותות הסיוע את מוסדות המדינה ואת התורמים כדי לתמוך בשוהים בלתי חוקיים בדרום ת"א
המעצר בוצע למרות פסיקת בג"ץ כי הזכות להפגין גוברת על הזכות לשקט של תושבי השכונות שבהן נערכות ההפגנות. פז הורחקה מההפגנות לשבועיים, ניידת משטרה נשלחה לעקוב אחריה
שופטי העליון אסרו על המדינה לכלוא לתקופה ארוכה מסתננים שיסרבו לעבור למדינה שלישית. שפי פז: "נחזור להפגין מול הבית של נאור, עד שהשופטים יבינו שהעם הוא הריבון"
קריאה קצת אחרת באגדת החורבן מאירה מחדש את הכשל העמוק שהוביל להתפוררות החברה היהודית, ונמצא בעוכרינו עד היום: היצמדות עיוורת לכללים והתעלמות מ"החיים עצמם"
החיילות נפצעות ומאבדות מוטיבציה באחוזים גבוהים, אבל בצה"ל מתעקשים לטמון את הראש בחול ולהסתיר את המידע מהבנות ומהוריהן. רונית דרור קוראת למפקדים להתעורר
הלהט"בים נהנים מכל החירויות של המדינה הדמוקרטית, אך הם לא מסתפקים בכך ודורשים גם "הכרה" רשמית מהמדינה. זו איננה מלחמה למען "זכויות אדם", אלא מאבק פוליטי
תיאטרון יפו חוצה את כל הגבולות: מתגייס למאבק המחבלים הפלסטינים ונותן במה לתעמולת טרור, והכל במימון נדיב של משלם המסים. מי יעצור את הפארסה? רגב: פועלת להפסקת המימון
השמאל לא מצליח להתגבר על מפלתו הפוליטית, והוא מאשים בכך את "מדינת ירושלים" ו"עיירות הפיתוח" שהפכו לסמל של מה שרע ומייאש בישראל: "אוטונומיה של פנאטיים בעיר שחורה"
אייל חיימובסקי, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, אמר בפגישה סגורה כי לא יממן סרטים עם חרדים: "זה מזיק לעיר ולתדמית שלה". מנגד, הרשות תומכת בסרטים שמקדמים את הנרטיב הפלסטיני. הרל"י: "שומרים על חופש הביטוי"
זכרון לאומי שמדגיש את השכול, האבל וההחמצה, אינו מכבד את הנופלים. עלינו לזכור אותם כגיבוריה וכבוניה של מדינת ישראל, שהותירו אחריהם מסורת של נכונות ואומץ לעמוד כנגד האויב
תמיכה בחזקת הגיל הרך איננה "שמאל רדיקלי" אלא דאגה לטובתם של ילדי ישראל. ההצעה להחליפה ב"הורות משותפת" נשענת על בסיס מדעי מעורער, ותגרום למאבקי כוח בלתי נגמרים על גב הילדים. תגובה
אוניברסיטאות אמריקניות מונעות מסטודנטים גברים הליך הוגן בתלונות על רקע מיני. המקרה הטרגי של תומס קלאק ממחיש את השלכותיה הקשות של הכניעה לשיח רדיקלי חסר היגיון
בשיחה עם 'מידה' מוצא פרופ' משה צימרמן הקבלה בין נתניהו להיטלר: "לאמירה של נתניהו יש פוטנציאל גזעני, היטלר האמין שהעם החלש נידון לכליה ולכן הגרמנים צריכים להיות חזקים"
כרוזים שהודבקו לאחרונה באוניברסיטת אילינוי קראו "להפסיק את הפריבילגיה היהודית". כך הופך שיח הזהויות של השמאל האמריקני לחממה של תפיסות אנטישמיות מובהקות
טפסר רן שלף, האחראי על חקירת גל השריפות האחרון, מפזר את הספקות בנושא: "כמעט 90 אחוז מהשריפות המשמעותיות היו הצתות. המציתים היו ערבים, היישובים שנשרפו היו של יהודים". ראיון
הדיון הציבורי על שילוב נשים בצה"ל רווי בפופוליזם ובאג'נדות זרות. יש לחזור לשיח מקצועי ומגובה בעובדות, שבמרכזו יעמדו צרכי הצבא והמטרה שלשמה הוקם: לנצח את האויב
כאשר תנועה פמיניסטית מגנה דווקא את ישראל, מדינה דמוקרטית וחופשית שנשים משתלבות בה בכל תחומי החיים, ובוחרת להתעלם מדיכוי הנשים הפלסטיניות והמוסלמיות – זהו סטנדרט כפול שיש לו שם אחד: אנטישמיות
נתונים חדשים חושפים את עומק המחדל: מערכות החינוך והרווחה קורסות, אזרחים ישראלים עוזבים, והאזור כולו הופך לאקס־טריטוריה עוינת. "המשטרה זה דאעש, זו לא מדינה שלכם"
בניגוד לטיעון הרווח בשמאל, '1984' של ג'ורג' אורוול אינו מהווה תמרור אזהרה מפני עריצות פופוליסטית אלא מפני הסוציאליזם, שהדינמיקה הפנימית שלו נוטה תמיד לעבר משטרים טוטליטריים
לאנשים בכל העולם נמאס מהמומחים שיודעים יותר טוב מהם מה הם צריכים, ושאינם משלמים את מחיר טעויותיהם. אם כישלון האליטות צריך ללמד אותנו משהו, זהו הערך חסר התחליף של חירות הפרט
נשים מעדיפות משרות עם שעות עבודה קצרות וגמישות יותר ועם אפשרויות חופשה טובות יותר, גם כשזה בא על חשבון המשכורת. אבל כשמוזכרת המילה "שוויון", בורח ההיגיון
קללות בפייסבוק זה לא נעים אבל עדיין לא "סתימת פיות", ואת ה"לינץ'" וה"טרור" כדאי להשאיר במשמעותם המקורית. מצד שני, גם לחבריי הלהט"בים מומלץ להרגיע קצת. זאב שביידל משיב להלל גרשוני
ז'קלין גנאים, מורה ערבייה־מוסלמית, יושבת בימים אלה בבית בעקבות התנכלויות מצד עמיתיה ובהם מנהל בית הספר שבו היא מלמדת: "יש מיעוט שמשליט טרור על כל מי שמגלה אהבה למדינה ומזדהה עם ערכיה"
שלא נתבלבל: המגמות הקבועות מצביעות על התמעטות דרסטית של האוכלוסייה הציונית בירושלים. משחק בנתונים והצגת תמונה ורודה באופן קיצוני לא יועילו לבירת ישראל. ניר ברקת, לתשומת לבך
קל ונוח לצעוד בוושינגטון עטופות בחיג'אב ולהלל את חוקי השריעה, בחסות ההגנה והחופש של "המערב הכופר". בתרבות האסלאמית שלינדה סרסור וחברותיה מהללות, מאבק אקטיביסטי כזה היה עולה להן בחייהן
התקשורת מסתפקת בנתונים חלקיים כדי להכריז שתושבי ירושלים נוטשים אותה ואוכלוסייתה מצטמקת, אבל מבט על התמונה המלאה מלמד לכאורה על מגמת גידול של הציבור הציוני והיצרני בבירת ישראל
שומרי החומות של הפרוגרסיביות ממהרים לזעוק "הדתה" על כל אזכור מהמקורות בספרי הלימוד, אבל התעמולה הבוטה של "הדת הירוקה" מפריעה להם פחות. אינדוקטרינציה זה דבר נורא, אלא אם כן היא מגיעה מהצד שלי
בהתכתבות שהגיעה לידי 'מידה', מאשימה סיגל אביבי, פעילת שמאל קיצוני, נתין זר מחבל דארפור ב"שיתוף פעולה" עם ישראל, ומגלה את המניעים העומדים מאחורי המאבק נגד גירוש המסתננים
תדהמה בקרב עובדי 'ידיעות אחרונות': הם עובדים בשביל המו"ל ולא בשביל השמאל. וזה לא הכול. וגם: מיהם ארבעת האנשים היחידים בישראל שעוד לא פיתחו תיאוריה על פיגוע הדריסה
האליטות בצבא, במשפט ובתקשורת מנסות פעם נוספת להתחמק מדיון ענייני, הפעם באמצעות ספין "הפילוג בעם". אבל הפילוג המרכזי שנוצר סביב פרשת אזריה הוא בראש ובראשונה בין העם לבינן
את הרשעתו של אלאור אזריה ניתן היה להכיל אם היינו רואים פסק דין שקול, מאוזן ואמפתי. אך הניסוח המוטה והגורף של ההכרעה מעיד על ריקבון וקונפורמיות שפשו במערכת
בשיחה עם 'מידה' הודף האלוף במיל' דן ביטון, שהעיד לטובת אלאור אזריה, את טענות השופטת הלר כי עדותו לקתה באי־הכרת העובדות: "טענה מצחיקה. בניגוד אליה, אני ניהלתי זירות מבצעיות"
הבציר הטרי של השתלחויות רבני זרם 'הקו' רב ההשפעה: גסויות נגד הומואים ועצומה נגד 'ספריית פיג'מה' רוויית היהדות. כת בדלנית מושכת את הציונות הדתית באף – ממש כמו ש'הארץ' עושה לשמאל המתון
האם מניעיו של העיתונאי רביב דרוקר, ששלח חייל לשעבר להקליט את תא"ל עופר וינטר, אכן היו תמימים כפי שהוא טוען? דווקא התמלול שהוא עצמו פרסם היה צריך להוריד אותו מהסיפור
חשבתם שהימין השמרני הוא שמגביל את התפתחות המדע? תופתעו לגלות שההפך הוא הנכון: בשם אמונות היסוד של הדת הפרוגרסיבית השלטת, נושאי מחקר שלמים נמצאים מחוץ לתחום האקדמי
נשים יכולות היום להשתלב כמעט בכל תחומי המשק והנהגת המדינה, אך דווקא הצבא הוא אחד התחומים היחידים בהם עוד נותרה חשיבות לכוח פיזי. הפמיניסטים מנהלים את המאבק הלא נכון