פוליטי

ממשלה חדשה הולכת, ממשלה חדשה קמה. האם עולם כמנהגו נוהג, או שיש אמת בטענה שבבחירות האלה באה לעולם "פוליטיקה חדשה"?

לא רק נתניהו, אלא גם בנט עושה חשבונות מוזרים ולא-לאומיים על חשבון המחנה הלאומי. הבחירות מתחילות להיראות כסיפור האיוולת הפוליטית של גוש הימין בישראל

מדריך נתניהו המלא: כך נכשלים בקמפיין הבחירות, וטועים במשא-ומתן הקואליציוני. לא פלא כי הליכוד בטלטלה והשטח מבעבע

אולי אינכם יודעים, אבל רוב העם חי תחת דיקטטורה לא-מודעת, והמוני הפועלים המדוכאים עומדים לחבור לאחיהם-למעמד הערבים.

הפוליטיקה הדתית לאומית סובלת מעבריינות המתנהלת במסווה של ערכים ועקרונות. ההיסטוריה מלמדת שהדברים גולשים מהר מאוד למחוזות אפלים הרבה יותר

למרות העליה בשיעורי ההצבעה משוכנעים בכירים במגזר הערבי כי מדובר בהידרדרות חמורה של אמון הציבור בממשלה הישראלית. ויש גם זועבי'ז.

השיח על הפוליטיקה ה"חדשה" וה"אחרת" שטף את צעירי ישראל, אך דין הציפיות המוגזמות להתרסק על חוף המציאות והמגבלות של הפוליטיקה "הישנה".

מדוע הרב אמסלם, שאתגר בבחירות האחרונות את ש"ס בשני הדגלים המרכזיים שלה - שימור המסורת הספרדית ודאגה לשכבות החלשות - לא עבר את אחוז החסימה?

המו"מ הקואליציוני בעיצומו, ונתניהו מנסה לקצור כבר כעת הישגים משמעותיים. פרופ' דיסקין מנתח את האתגרים וההזדמנויות שניצבים בפני רה"מ

במלאכת הרכבת הקואליציה, ינצח ההרכב שיספק את הביטוח הטוב ביותר לעתידו הפוליטי של נתניהו

רן ברץ מנתח את התוצאות הראשוניות ומעלה נקודות למחשבה בנוגע לקואליציה העומדת לקום בישראל.

מתים לדעת מה תוצאות הבחירות? מידה מספרת בדיוק מי יקבל כמה, ועוד כמה תחזיות שאין לגביהן כל ספק

אם נקעה נפשכם מהיגדים כמו: "כל הדתיים מתנחלים" או: "צדק חברתי = שמאל קיצוני", אין לכם מה לחפש במצפן הבחירות של המכון הישראלי לדמוקרטיה

בימים האחרונים נפוצות שמועות אודות "הגוש החוסם" שיוכל למנוע מאזרחי ישראל עוד ארבע שנים של שלטון נתניהו. קווים לדמותו של הגוש המיתולוגי

הדת והמדינה בישראל אחוזות זה בזה בקשר גורדי של אינטרסים, השקפות עולם ומשאבים ציבוריים

לפני עידן ארתור פינקלשטיין ורידוד המסרים הפוליטיים לכדי צמד מילים מהשורש ח.ז.ק. היה לליכוד משהו מעמיק יותר להציע לבוחריו

סקר חדש ומפתיע של מציג את עמידתו האינטלקטואלית של עם ישראל בכל הנוגע להבנת המשטר הדמוקרטי

שידורי התעמולה הם תענוג שמגיע בממוצע אחת לשלוש שנים. מומלץ להשקיע את הזמן ולצפות בפאר היצירה של מיטב המוחות הפוליטיים בישראל

אולי זו האווירה הביתית ואולי בשל הקהל השבוי, אבל בהופעתו בבר-אילן לא הצליח נפתלי בנט להתרומם מעבר לקלישאות המקובלות

רשמים מהכנס השלישי ל"החלת החוק הישראלי על יהודה ושומרון": בלי שאלות קשות ובלי התמודדות עם אלטרנטיבות רציניות האפשרות המעשית לסיפוח כזה נראית רחוקה מתמיד

מסע הבחירות של ציפי לבני מתגעגע לימי טרום 67'. יש שמאל בישראל!

במערכת הבחירות המנומנת ביותר בהיסטוריה, ההיסטריה בכל זאת חוגגת בקרב המפלגות, ראש הממשלה, והתקשורת

בפאנל שאירח "פוליתונאים" המתמודדים בבחירות נחשפה הצביעות: לפתע חוש הביקורת נעלם ומתגלה שאובייקטיביות גדולה מעולם לא הייתה שם

נפתלי בנט ויאיר לפיד נאבקים על קולות הצעירים. שני המתמודדים הגיעו לאוניברסיטה העברית בנסיון לגייס קולות סטודנטיאליים. בינתיים בנט מוביל.

הגיע הזמן שהפוליטיקאים והשופטים בישראל יתבגרו, יפסיקו לדון בשאלה למי מותר ולמי אסור לרוץ, ויתנו לציבור להחליט.

מפלגת העבודה יוצאת בקמפיין נגד השחיתות. הקמפיין לא פרסונלי, אלא רק נגד ליברמן, ונגד שחיתות באופן כללי, לא כזו הבאה, חלילה, משמאל.

במרצ חוגגים במרץ את יום זכויות האדם. הופעות, התעמקות רוחנית, שתיה כיד המלך, דחקות, שירה בציבור של האינטרנציונל. החגיגה בשמאל הנרדף והנדכא מגיעה לשיאים חדשים.

בזמן בו מפלגות השמאל מאורגנות לבחירות בכל המדיות החדשות, מתעלם מהן הליכוד כמעט לחלוטין ובוחן אסטרטגיות מגוחכות לקמפיין

בחירות 2013 סובלות עדיין מגלי ההדף של המפץ הפוליטי הגדול שהקים את קדימה, הן בתחום האידיאולוגי, הן בסוגיית המוסר והיושר הפוליטיים, והן מבחינה מעשית.

הפוליטיקה הישראלית יצאה מאיפוס ובניית הרשימות לכנסת הפכה לפארסה כיסאולוגית.

העבודה מציגה רשימה חדשה ולא מנוסה לכנסת, ובראשה שתי נשים מן השמאל הקיצוני

הפילוח הרשמי של ההצבעה למועמדים לרשימה הארצית והמחוזית ולפי אתרי הצבעה

אהוד ברק פורש מן החיים הפוליטיים בפעם השנייה. לאור מורשתו הפוליטית, נשתדל לא להתגעגע

החברתיים רוצים להגדיל את מדינת הרווחה. אבל מהיכן יגיע הכסף? ומה מבטיח שהתוצאות יהיו לרוחם?

נבחרה הרשימה למפלגת 'הבית היהודי', אך המאבקים במגזר הדתי-לאומי רחוקים מלהסתיים

פריימריז במרצ: המפלגה מתקשה להתחדש במקומות הריאליים לכנסת, כמו גם במצע הבחירות וקהל הבוחרים.