כוחות הביטחון הישראלים עוברים מסכת השפלות בהר הבית וסביבתו, כמעט מידי יום, והמדינה מונעת מהם להגיב ולשמור על בטחונם וכבודם. הפתרון, מסתבר, מאוד פשוט.
העימותים האחרונים הציבו לנו תמרור אזהרה מהבהב, העתיד שלנו כמדינה ריבונית תלוי בתגובה לבעיות השורש של החברה הישראלית. טור דעה.
בין הדי הלחימה מעט נשכח כי בקרוב יפקע תוקף המנדט להרכבת הממשלה. אסתר שניאורסון גרי מסמנת את האשמים במצב.
מאורעות התקופה האחרונה מציפים את בעיית המגזר הערבי ומטילים ספק באשר לנאמנותו. התרחישים האפשריים העתידים לבוא, מדאיגים ואמורים להדיר שינה מכל אזרח ומכל שדרת מקבלי ההחלטות במדינת ישראל.
ממשלת הטלאים המסתמנת מתכוונת לשנות את חוק היסוד שמביא לפיזור הכנסת בעקבות אי-אישור תקציב, ובכך להעניק לעצמה חסינות ממה שהביא למעשה לפיזור הכנסת האחרונה
המשפטנים שולטים בציבור בגלוי וקובעים את החוק על דעת עצמם תוך כדי הליכה. הם רצו שותף פוליטי נאמן בראשות משרד המשפטים, אז הם פשוט מינו אחד כזה
יש ימין ויש שמאל, והניסיון לטשטש את ההבדלים ולהתמקד במאבק אישי נגד נתניהו, לא ישנה את העובדה הפשוטה הזו
במו״מ על הקמת הממשלה מנצח מי שעוצם עיניים לזמן רב יותר וממשיך לדבוק באסטרטגיה שלו גם בדקה ה-90
מצביעי ׳ימינה׳ היקרים, אם בנט יחליט לקחת את הקולות שלנו כדי להיכנס לממשלת השיסוי ההזויה, עלינו לצאת ולמחות על הבגידה בנו מול ביתם של חברי המפלגה
ברור כי לא ניתן לעמוד בכל הבטחות הקמפיין וחייבים לדעת על מה לוותר, אך להבטיח להיות יותר ימין מימין ואז להקים ממשלת שמאל עם ׳מרצ׳ ו׳העבודה׳ זה אינו ויתור אלא הונאת בחירות
על אף הישגים חסרי תקדים בביטחון, בכלכלה ובקורונה – תקשורת מגויסת ואופורטוניסטים מימין עזרו לשמאל להשיג את מבוקשו ולהתחמק מהשיח האידאולוגי
מי שהבטיח בבחירות ש״לעולם ובשום תנאי״ לא ייתן יד לממשלת לפיד, מנהל כעת מגעים עם אותו לפיד, שעלייתו בעת הזו, בהינתן המערכה מול איראן, היא לא פחות מסכנה ביטחונית לאומית
ניתוח הגושים, הבריתות הפוליטיות ואחוזי מעבר הקולות בין המפלגות מראה בבירור: החלוקה היא איננה בין ימין לשמאל, אלא על בסיס פרסונלי ואמוציונלי ביחס לבנימין נתניהו
האופציה של הישראלים היא איננה נתניהו או לפיד. כיום אנו ניצבים מול הברירה: מנדלבליט או ישראל, והכרזת היועמ״ש על צמצום כינוס הקבינט עד למינוי שר משפטים היא עוד הוכחה לכך
העמדה הציונית ביחס לשאלת שיתוף הפעולה עם מנסור עבאס איננה קלה להכרעה, אך מבט רציונלי וקר על המציאות מלמד שכל עוד לא תתנער רע״מ מחלק מעמדותיה, עדיף לא לחזור על טעויות היסטוריות
בראיון ראשון ל׳מידה׳ מאז השבעתו, מדבר ח״כ רוטמן על ׳ערוץ 13׳ (“השתקת כל מי שלא מצטרף למקהלה האנטי-לאומית), בנט (“האזהרות שלנו התבררו כנכונות”) וריבלין (“לא הוסיף כבוד ויוקרה למוסד הנשיאות, וחבל”)
הנשיא ריבלין מוכיח שוב ושוב כי הבנתו את הדמוקרטיה לוקה בחסר וכי הוא רואה את עצמו כחלק פעיל מהמתרחש בכנסת, לרוב מהצד השמאלי של המפה
תוצאות הבחירות המעניקות רוב אדיר למפלגות הימין מספקות הזדמנות לנטישת שיח ׳רק לא ביבי׳ ומעבר לשיח אידאולוגי, בו נמצא השמאל בנחיתות קיצונית
בניגוד לנטען בתקשורת, הרוב המוחלט של מצביעי ׳הליכוד׳ בסבב 4 יצאו להצביע, אך חלקם הצביעו למפלגות אחרות בגוש, וחלק לסער
היום כולם רוצים להיות ראשי ממשלה עם חמישה, שישה ושבעה מנדטים. לא צריך איי קיו, לא צריך דרך ולא צריך רוח. צריך רק, כלשון רבין על פרס, כמה פודלים
אם אשכול ודיין, פרס ורבין ואפילו צ׳רצ׳יל וסטלין הצליחו לשים בצד את האיבה האישית ביניהם לטובת הצורך הלאומי, גם סער ויתר ראשי המפלגות המחרימות את נתניהו מסוגלים
הממשל החדש מפנה את גבו לשלום בין ישראל לבין המדינות הערביות כדי להכין את הקרקע לחזרה להסכם הגרעין עם איראן
מחלוקת בימין: מצד אחד מדובר באנשי התנועה האסלאמית, ומן הצד השני הציבור אינו מעוניין בסבב בחירות חמישי. שתי דעות בסוגיה החמה
איציק מגן כתב לפני שנה וחצי פוסט שגוי נגד הרצוג ונתבע על רבע מיליון ש״ח, ללא כל התראה מראש או אפילו בקשה להסיר את הפרסום. ״מחקתי את הפוסט, התנצלתי והסברתי לו שזו הייתה טעות. זה לא עזר״
על מנהיג לדעת עם אילו קרבות ניתן להמתין ועל אילו קרבות אסור לוותר. מי שינסה לנצח בכל הקרבות יפסיד את המלחמה
גדעון סער, שמתהדר בהדר ודמוקרטיות, רמס ורומס בפועל הן את הדמוקרטיה הישראלית והן את ערכי המוסר הבסיסיים בפוליטיקה
יש למעשה רוב ימני בישראל, אך הוא איננו מאוחד. לכן כשנצביע על גורל עתידה, שלומה וצביונה של המדינה, אסור שאף קול ילך לאיבוד
יאיר לפיד כל כך הקפיד שלא ידברו עליו כמועמד, עד שברגע האמת אף אחד כבר לא מעוניין בו
על אף המגמות ההולכות ומתבהרות, גם הפרשנים המנוסים ביותר לא מצליחים לחזות במדויק את תוצאות האמת של הבחירות, עליהן מתברר שוב ושוב כי יש רק דרך אחת להשפיע: ברגליים
השמאל, שנכשל בקלפי פעם אחרי פעם, מנסה לייצר לימין תדמית של מסית ומפלג כדי להרחיק ממנו את אנשי המרכז שעדיין יושבים על הגדר, ועל הדרך מרוקן את המושג ״הסתה״ מתוכן
יו"ר תקווה חדשה משלם בסקרים את מחיר הטהרנות, אך המחנה הלאומי כולו לא יכול להרשות לעצמו את מחיר חבירתו לממשלת שמאל
הנאומים ההיסטוריים, הטקסים הבינלאומיים וההתרועעות עם ראשי מדינות הם רק חלק קטן מהתפקיד התובעני והמסובך, אותו מנסים כעת לנטול אנשים נטולי חזון מהאיש עם הקבלות
אם יגרום להדחת נתניהו לטובת הקמת ממשלת שמאל – הוא אולי יצליח להיות ראש הממשלה, אך כלל לא בטוח שיצליח להתקבל בחזרה אל המחנה הלאומי
איילת שקד בראיון בחירות על כל הנושאים החמים: קורונה, משילות בדרום, אקטיביזם משפטי ושאלת השאלות כרגע בימין – הרכב הקואליציה הבאה
הגישה המשפטית-דיפלומטית הרכה לא הצליחה למנוע את הסכנה. כעת על ישראל לאמץ גישה חדשה, מקיפה ותוקפנית הרבה יותר
כחלק מקמפיין פוליטי מתמשך וחד-צדדי, מרבית עיתונאי ישראל הפסיקו לעסוק במהות והפכו את עצמם לסיפור המרכזי
מעל פני השטח ׳תקווה חדשה׳ היא עוד מפלגת אנשי ימין, אך מתחת לפני השטח מדובר בנשק החדשני וכנראה גם האחרון במאבק ששורשיו מגיעים עד לשנות השמונים
האיום על חב״ד הוא עוד דוגמה לדרך המעוותת בה תופס לפיד את הדמוקרטיה ואת הציבור הישראלי, אליה נלווית רשימת הישגים ריקה. מכתב מאזרחית מודאגת ליו״ר ׳יש עתיד׳
המדינאים והפוליטיקאים הם אומני האפשר בתוך מציאות זורמת, מפתיעה ומשתנה. דינמיות זו אינה נקלטת אצל משפטנים ואנשי צבא הבאים מעולם של פסקנות ונחרצות
שר המודיעין אלי כהן בראיון על הקורונה (״נהיה המדינה הראשונה לנצח את הנגיף״), הכלכלה (״צריך להוריד מסים ולהפחית רגולציה״), מערכת המשפט (״דרוש ניקוי אורוות בפרקליטות״) ותיקי נתניהו (״מתי אי פעם פוליטיקאי בישראל הורשע בסיקור אוהד?״)
חוויותיי האישיות עם אנשי צד״ל ופקודיו של ברק משנת 2000 מצטרפות לאמירותיו ביחס להפגנות ולהפעלת הלחץ על השופטים ולפרשות כמו ג׳פרי אפשטיין ו׳אהוד ברח׳, ומציגות אדם שראוי היה להתנער ממנו כבר מזמן
במדינות דמוקרטיות ומתוקנות קיימת לכל אדם חזקת החפות, ונטל ההוכחה נופל על רשויות החוק. אך במדינת ישראל של השנים האחרונות נראה כי הגבולות האלה היטשטשו בצורה מסוכנת
הריקנות של הלאומיים לשעבר כגון אולמרט, לבני, מרידור וריבלין, חוזרת כעת אצל סער. בניגוד למה שטוען, הימין, הוא הדבר האחרון שמעניין אותו
מיהודים מומרים בימי הביניים, דרך בובר וברית שלום ועד לשמאל של ימינו: תופעת השנאה העצמית היהודית מסרבת להרפות. האיבה כלפי נתניהו וטראמפ – רק סימפטום
את הגירעון שנכפה על קופת המדינה בתקופת הקורונה יש לנצל לקידום מהלך של דילול וצמצום הגופים הבירוקרטים, משרדי הממשלה והמגזר הציבורי המנופח
מ׳המרכז החופשי׳ ועד ׳כולנו׳, מפלגות "הליכוד ב׳" מחליפות מסיכות ופנים, אך תמיד המטרה זהה – החלפת ׳הליכוד׳. כולן, בלי יוצא מן הכלל, בסופו של דבר נעלמו
לדעת ח״כ בצלאל סמוטריץ' התיקון במערכת המשפט קודם לכל, בג״ץ מונע מהמדינה כלים לשימור הרוב היהודי בישראל ומפלגה של 5-6 מנדטים בהנהגתו תוכל להיות כל ההבדל בממשלה הבאה
הפיל כבר הפך לדרקון ענק ואלים המסכן את החברה ואת הדמוקרטיה, אך הציבור הולך ומתעשת, ומבין את גודל המחטף
עבור המשפטנים החוק הוא פלסטלינה, לפרשנות אין שום אילוצים והכול מותר. הכלל היחיד: בכל דילמה, תמיד גובר מה שיהפוך את המערכת המשפטית לחזקה יותר
הביביפוביה מכרסמת את הדמוקרטיה הישראלית מזה למעלה משני עשורים. ניתוח התופעה יתרום לבריאות הנפש של החברה
בעקבות כשלונו של השמאל הישראלי להפיל את ראש הממשלה, עולות קריאות, כגון זו של גדעון סער, לחוקק ״הגבלת כהונה״. סקירת הניסיון של ארה״ב וההבדלים בינה לבין ישראל מראים שמדובר בצעד לא מומלץ, ולא מאוד דמוקרטי
אחרי שנקראה לדגל בתור חוקרת אקדמיה בכירה, לימור סמימיאן-דרש מספרת על העבודה בקבינט הקורונה ("דיונים יסודיים ומעמיקים"), על האופן בו נתניהו מנהל את המשבר ("ערנות וסבלנות גם לאחר עשרות שעות ישיבות") ועל הסיבה שנכנסה לתקשורת ("כשנעשה אי-צדק אני לא מסוגלת לשתוק")
ראש הממשלה שוחח עם מייקל דוראן על השיפור הדרמטי ביחסי ישראל והעולם הערבי, המקורות לעוצמה הישראלית והמרכיבים העיקריים בחזון האסטרטגי שלו
הסכמי השלום עם מדינות ערב שינו הנחות יסוד אזוריות מקובלות והשיבו את הסוגיה הפלסטינית למימדיה האמיתיים
ספרו של הנשיא לשעבר מוכיח שוב את חוסר ההבנה של אובמה במזה"ת ואת הנזק שגרם ליחסים עם ישראל רק בשל טינה אישית כלפי רה"מ
יחד עם הנסיבות המשתנות במזה"ת, נתניהו הצליח להרחיב את קשרי החוץ של ישראל בדיוק בגלל שסירב לקבל את הקונצנזוס לפיו לא ניתן להתקדם בלי הסכם עם הפלסטינים
ההחלטה התמוהה שלא להעניק את המנדט לראש המפלגה הגדולה ממשיכה מסורת ותיקה בדיפ-סטייט הישראלי: דין אחד לכולם ודין אחר לנתניהו
אפילו בצילה המאיים של מגפה גלובלית ובשיאו של משבר פוליטי הדורש פעולה משותפת לטובת הכלל, חלקים בשמאל אינם מסוגלים להשתחרר מהקבעון
אויבי ישראל מתאמצים להשפיע על דעת הקהל בארץ, במטרה להוביל לממשלת שמאל שתהיה סחיטה וחלשה יותר מבחינה מדינית
פיתוח היחסים מול צמד השכנות יחד עם בריתות אזוריות נוספות הוא אינטרס לאומי עליון שיחזק את מעמדנו המדיני, הכלכלי והביטחוני
בדומה להרצל בוויכוחים בין ראשוני הציונות, גם ראש הממשלה כיום יודע כי גיוס תמיכה בינ"ל הוא תהליך ארוך ומורכב החיוני לביסוס כל צעד מדיני
ד"ר שוקי שגב: "ביהמ"ש צריך לנהוג באחריות ולשמור על היותו גורם נייטרלי"; ד"ר חיים משגב: "קבלת העתירה נגד נתניהו תהיה כפיה של רצון השופטים על רצון הציבור"
כניעת ראש ממשלה לתכתיבי משפטנים ופרקליטים תרמוס עקרונות דמוקרטיה בסיסיים, ותהווה מסר לכל מנהיג עתידי לגבי השליטים האמיתיים במדינה
מי שמריע היום להאשמות מגמתיות נגד יריבו הפוליטי עלול למצוא עצמו מחר נרדף רק בשל דעתו, נתון לחסדי פקידים וחסר יכולת לקדם מדיניות
ההתנהלות הבעייתית של מערכת אכיפת החוק סביב חקירות ראש הממשלה מחזקת את התחושה לפיה המטרה כבר סומנה מזמן, וכל האמצעים כשרים להשגתה
לאחר שנים של קרב בלימה מול אובמה, הטלטלות הפוליטיות בישראל לא אפשרו לנצל באופן מלא את חילופי השלטון בארה"ב, והחול בשעון אוזל במהירות
מעמד ישראל בעולם זינק לשיאים חדשים בזכות עבודה מאומצת וניצול הזדמנויות חכם. מול האתגרים הגדולים העומדים בפנינו, יש להמשיך באותה הדרך
ספרו של עקיבא ביגמן מתאר את יסודות השקפתו השיטתית של נתניהו בתיאוריה ובמעשה, ואת המאבקים הגדולים שניהל מראשית דרכו. מחיר מיוחד לקוראי 'מידה'
בהתבסס על תפיסת 'האופנסיבה הפוליטית' של ז'בוטינסקי, ראש הממשלה הפך את היחסים עם ארה"ב ומדינות אחרות למכשיר לחיזוק ישראל ומימוש האינטרסים שלה
מצבה של ישראל בכל התחומים טוב יותר כיום מאי-פעם ולכן הציבור ברובו ממשיך להצביע עבור נתניהו, שהפך לראש הממשלה בעל הכהונה הארוכה ביותר
ידו של נתניהו שוב על העליונה, שקד ובנט טעו בענק והסיכוי לשינוי עתידי טמון במגזר הערבי. כל המנצחים, המפתיעים והמאוכזבים של בחירות 2019
ממשלת שמאל בראשות גנץ ולפיד תקדם מדיניות ביטחונית וכלכלית שעלולה לפגוע בהישגים החשובים של ממשלות הימין בעשור האחרון
רה"מ השתתף אמש בכנס התאים הליברליים בליכוד בו הציג את משנתו הכלכלית, והבטיח הקלות ברגולציה על תחבורה שיתופית, עסקים קטנים ושוק הקנאביס
שיתוף הפעולה בין גורמים במערכת החוק, עיתונאים מוטים ופוליטיקאים בעלי אינטרס הוא סכנה לא רק לאמון הציבור בתקשורת או בחוק, אלא לאמת בכלל
בניגוד מוחלט לכל נבואות הזעם של השמאל, ראש הממשלה חיזק את מעמדה הבינלאומי של ישראל והוביל אותה לפריחה כלכלית ומדינית
ההכרעה בבחירות הקרובות תהיה בין כוחות אנטי-דמוקרטיים שמבקשים להפיל את שלטון הימין, לבין הרצון של אזרחי ישראל
למרות המשבר האחרון עם פולין, חיזוק הקשרים עם מדינות מזרח היבשת מהווה עוד שלב חשוב בביצור מעמדה הבינ"ל של ישראל
הסרט התיעודי על ראש הממשלה מתמקד בעיקר ביחסיו עם התקשורת, אך מפספס את ההצלחות הגדולות ואת הפריחה של מדינת ישראל
חידוש היחסים בין שתי המדינות לאחר ארבעה עשורים מצטרף לשורת הצלחות דיפלומטיות בשנים האחרונות, המבוססת על שיתופי פעולה בטכנולוגיה ובביטחון
ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בברזיל יסייע לקדם אינטרסים מדיניים וכלכליים חשובים של ישראל
נתניהו ממשיך באסטרטגיית הבריתות האזוריות ומחזק את הקשרים עם מדינות מזרח אירופה. בתפריט: שיתופי פעולה בתחום האנרגיה והביטחון, ואולי גם שגרירויות נוספות בירושלים
ביקור רה"מ בעומאן הוא מהלך מדיני חשוב בדרך לנורמליזציה עם מדינות ערב, ובשל מעמדה המיוחד של הנסיכות כמתווכת אזורית
במקום לנהוג בממלכתיות הראויה, חלקים בשמאל מנסים במשך שנים להפיק רווח פוליטי מהרצח ורק מובילים לעוד קיטוב ופלגנות
ליטא, לטביה ואסטוניה שואפות ללמוד מההצלחה הישראלית בבניית מדינת לאום בתנאים קשים, ואילו ישראל תרוויח ידידות נוספות בתוך האיחוד האירופי
בזמן כהונת שרי התקשורת כחלון וארדן נסק הסיקור החיובי שלהם באתר 'וואלה', כמו גם בפרסומי ערוץ 2 ו-10. אצל נתניהו, לעומת זאת, לא היה שינוי בכיסוי
האלוף לוין, לשעבר המשנה לראש המוסד, בריאיון ל'מידה': "לא מאמין שנתניהו ביקש לצותת לרמטכ"ל וראש המוסד. אולי אילנה דיין הפילה את פרדו בפח"
רוב האירועים אותם מביא כספית בספר מוצגים במנותק מכל הקשר וללא גילוי נאות. רשימת ההישגים של ראש הממשלה? תחפשו במקום אחר
בראיון שהעניק לאחרונה לג'פרי גולדברג בניו-אטלנטיק, חשף הנשיא אובמה השקפות מטרידות מאוד על הזירה הבינלאומית וישראל. "אובמה הוא מהמר" מודה גולדברג, ומשאיר אותנו מלאי דאגות
עמית סגל מגיב למאמרו של ארז תדמור, ומתייצב להגנת התחקיר ששידר בערוץ 2 על ניצחון הליכוד בבחירות.
עמית סגל ניסה לגלות כיצד ניצח הליכוד בבחירות. התוצאה: תמונה חלקית המפיחה רוח חיים בנרטיב השמאל. ארז תדמור עם מה שבאמת קרה בבחירות 2015
בידוד בינלאומי? ביקור שרת החוץ של הודו סושמה סווראג' היום הוא חלק ממהלך שדרוג היחסים בין המדינות, המקבל תאוצה תחת שלטון מפלגת הימין בהודו.
בראיון לרשת BPS חושף מרטין אינדיק את האסטרטגיה המכוונת שהובילה לקרע עם ישראל: "להתרחק מישראל, ולהתקרב לערבים".
עשרות אלפי נשקים בלתי חוקיים, מאות מצטרפים לדאעש והיעדר אכיפת חוק באזורים שלמים. הגיע הזמן לאחוז את השור בקרניו ולאכוף את הריבונות במגזר הערבי.
הוא לחש על אזנם של נשיאי ארה"ב בסוגיא הישראלית-פלסטינית, וכעת הוא מפרסם את הסודות מחדרי המשא-ומתן. ספרו החדש של דניס רוס לא מאכזב
אם ציפיתם למצוא בדיונים על מתווה הגז בכנסת ביקורת מעמיקה, אתם צפויים להתאכזב. נעם שמבה נכח בשעות הדיון הארוכות וגילה בעיקר סתירות פנימיות ופופוליזם.
במשך מאה שנה הפלסטינים כבר שכללו את השיטה לכדי אמנות: ביד אחת טרור ואלימות, ביד השנייה סחטנות והישגים מדיניים. וישראל? מנסה "לחזק את המתונים"
הקמפיין לקיצור חוק הצינון ולקידום מועמדותו של גנץ, עלול לשבש את יחסי הדרג המדיני והצבאי באופן חסר תקנה.
מִי הִרְשָׁה לוֹ לָצֵאת לַמִּלְחָמָה?
חוֹשֵׁב שֶׁהוּא בֶּן גּוּרְיוֹן, אוֹ מָה?
מִי הִרְשָׁה לוֹ לִזְרֹעַ הֶרֶס
בְּעָרֵי מְחַבְּלִים? מָה הוּא, פֶּרֶס?
הנוסחה פשוטה: אם תתמוך באמריקנים יזנחו אותך בלי היסוס, אם תתמוך בפוטין הוא יתמוך בך בכל מחיר. תרגום בלעדי ממגזין 'טאבלט'.
מדוע השמאל כה נלהב להסיר מהמופתי חאג' אמין אל-חוסייני את האחריות לשואה?
למעלה מאלף ישראלים שילמו בחייהם על איוולת אוסלו אבל השמאל מרשה לעצמו להטיף לימין מוסר וקורא לתהליך מדיני. מנגד, לא מעטים בימין נגררים אחר ילדותיות השמאל ומחפשים פתרונות קסם
נתוני הצמיחה הקשים שפורסמו ברבעון האחרון משקפים בעיה קשה של הממשלה המכהנת.
פקידים שיכורי כוח ומשפטנים עריצים הפכו את השלטון לגוף חסר חיים וסמכויות. לראש הממשלה לא נותרה ברירה אלא לצמצם את כוחה המופרז של מערכת המשפט.
האמנם ראש הממשלה ושרת המשפטים הסכימו להשתתף בכנס תחת הכותרת "האם הכנסת והממשלה רוצים לחסל את בית המשפט העליון"?
נתניהו ראש הממשלה, אבל זה לא ימשך לנצח. קרבות הירושה מתנהלים מאחורי הקלעים, ומתחילים לזלוג לחזית. מי הדמויות שעתידות לשבת במשרד ראש הממשלה ביום שאחרי נתניהו?
מי שמכיר את ההיסטוריה של התנכלות הממשל האמריקני הדמוקרטי למאמצי ההצלה בתקופת השואה, נטישת ישראל בנושא האיראני אינה הפתעה.
ביטחון, החזרת האיזון שבין הרשויות וכלכלה הם אבני היסוד שכדאי להתייחס אליהם עם סיום מושב הקיץ. בשלושת התחומים היה מצופה מממשלת ימין ליותר
מידע רב הופץ בשלושים השנים האחרונות אודות נסיבות פעילותו של יונתן פולארד. מבט מחודש על הפרשייה שמעיבה על יחסי ישראל-ארה"ב.
ההתבטאויות של ריבלין ביחס לאירועי הדמים בכפר דומא ומצעד הגאווה ממחישות כיצד הוא התרחק מהקונצנזוס הישראלי.
אמיר פוסטר, אנליסט מומחה לשוק האנרגיה, עם כל מה שבאמת צריך לדעת: מחירי הגז, תשואת היזמים, חלקו של הציבור ונזקי הרגולציה.
כש V-15, צעירי מפלגת העבודה, ראשי 'בצלם' וארגונים נתמכי 'הקרן החדשה לישראל' חוברים יחד ל"מחאה חברתית" ברור שמשהו כאן חשוד
ספרו של השגריר לשעבר הוא כתב אישום נגד ממשל ארה"ב ונגד הקהילה הליברלית, כולל מייקל אורן עצמו, שנסחפו אחרי נשיא שרדף לפייס את האיסלאם.
כשקוראים את הסיקור בעיתונות הזרה של מדיניות הגז של ישראל מתברר במהרה עד כמה השמאל הישראלי פופוליסט ומנותק.
שרון גל יוצא נגד עמדת ליברמן ביחס לירושלים? שוויון באחריות ההורית של הורים גרושים – ביטול חזקת הגיל הרך מגיע לכנסת. וגם: השבוע העמוס של ח"כ דוד אמסלם
שלושה אקדמאים בכירים מתחום הפסיכולוגיה החברתית התכנסו לענות על השאלה: "מדוע היהודים לא רוצים שלום?". הפלסטינים, אגב, קיבלו פטור מהקב"ן.
מתקפת החיוכים של אובמה: מעבר לרטוריקה הרכה מסתתר איום לקבל את תכתיבי הקהילה הבינלאומית ביחס לפלסטינים.
השמאל כשל בבחירות לא בגלל הערבים ש"נוהרים באוטובוסים", אלא בגלל היסטוריה של ניכור והתנשאות כלפי מגזרים שלמים בחברה הישראלית.
כמו דברים רבים בחברת בני אנוש, שינויים בשיטת הממשל מובילים לתוצאות לא צפויות ולא רצויות.
הממשלה הנכנסת מכריזה שתטפל בנושאים האהובים על השמאל. אז למה האופוזיציה לא מפסיקה לתקוע לה מקלות בגלגלים?
בֶּגִין, צֶ'רְצִ'יל, קְלִינְטוֹן, כּוֹרֶשׁ –
לְכֻלָּם צָמְחוּ יוֹרְשִׁים.
תְּשַׁחְרֵר לָנוּ קְצָת שֹׁרֶשׁ,
כָּאן אַדְמַת טְרָשִׁים.
חוק המשילות שחוקקה הכנסת הקודמת נכשל עוד לפני שהוא התחיל. יש בעולם שיטות מגוונות שמכניסות יציבות למערכת הפוליטית.
הדרך מכלכלת ההסתדרות והצנע של ראשית המדינה ועד לגן העדן של החופש והשגשוג העכשוויים הייתה רצופת אתגרים.
מאז היוודע תוצאות הבחירות, בכירי הבית היהודי לא נלאים מלספק הסברים. בדרך הם שכחו דבר פעוט: המספרים. והם, מה לעשות, מספרים סיפור אחר לגמרי.
ממשבר מנהיגות ועד זלזול בקהל הבוחרים: אמנון לורד עם חמש הסיבות העיקריות לכישלון הצורב של הזמאל הישראלי.
אָז אֵין מַחְנָ"ץ וְיֵשׁ חַמְצָן,
מִמֶּרֶצ נוֹתַר רֶמֶץ,
יֵשׁ הַחְמָצָה שֶׁאָח מָצָא
וַאֲשֵׁמִים אֵין שֶׁמֶץ.
תוצאות בחירות 2015 מעניקות לראש הממשלה נתניהו ולשרי הליכוד הזדמנות נדירה להטביע חותם של קבע על עתידה של המדינה.
על-פי מדגמי הטלוויזיה, הליכוד הוא המנצח הגדול של בחירות 2015.
עם עלייתו של בנימין נתניהו נולדה תקשורת חדשה העוסקת במשימה אחת: הפיכתו של נתניהו לדמות שנואה יותר מכל אויב וצורר. בדרך לשם אנחנו עלולים לאבד את עצמאותנו.
בראיון ל'מידה' מבהיר נתניהו כי עוד לא תש כוחו, מזהיר את מצביעי הימין משאננות ומבטיח כי יקח על עצמו את הטיפול ביוקר הדיור והמחייה.
לימין יש שיטה: קודם מפילים ממשלת ימין מכהנת, אחר כך מריצים שבבי מפלגות ומבזבזים קולות ובסוף, מתלוננים על השמאל. בחירות 2015 מגיעות לסיומן. האם הלקח נלמד?
תמליל עימות בין הקונגרס לממשל לא מותיר ספק: כל ניסיון של ממשלת ישראל לשנות את דעתו של אובמה נדון לכשלון.
השמאל מעדיף את ישראל בלי נתניהו ואת איראן עם גרעין מאשר את ההיפך.
הפוטש שחשפה קירשנבאום מוכיח כי ליברמן אינו נאמן למחנה הימין. נתניהו צריך להפגין מנהיגות ולא להפקיד את משרד הביטחון בידיו.
נתניהו היה יכול לחולל מהפכה, אבל הוא בחר לשחק את הילד הנעלב, וחזר בו עם הזנב בין הרגליים.
בוז'י הרצוג מעתיק ממיט רומני; חנין מגלה את גבולות הפלורליזם; המסר של אריה דרעי לנתניהו; וההסתבכות של לפיד; 'המשקיף' - מדור בחירות שיורה בנגמ"ש
זֶה אֲנִי, כָּזֶה פְּרִינְצֶסָה:
לֹא אוֹהֵב לִהְיוֹת עָרוּף
(וְעִדְכּוּן: גַּם לֹא שָׂרוּף).
עם כל-כך הרבה מימון מפוקפק ורשת כה סבוכה של עמותות וארגונים מחו"ל, הבחורים הצעירים עם הסטיקר פתאום לא נראים ממש נחמדים.
היו שטענו כי הסירוב שלי להשתלב ברשימת הליכוד נבע מפער אידיאולוגי או מחשש להתרסקות בבחירות. שטויות: הסירוב נבע רק מתוך הבנה שאסור להפקיר את הזירה התקשורתית.
אין גבול? ציפי לבני נפגשה עם סטודנטים בירושלים, והאשימה את נתניהו אפילו בכישלונות שלה כשרת החוץ של אולמרט.
בשבוע שעבר נערכו תשעה סקרים. הממוצע שלהם מצביע על עלייה של מפלגת העבודה, שהגיעה ל-25 מנדטים, ואילו הליכוד מתנגדנד בין 25 ל-20.
אם נתניהו היה מבצע נס של ישו והולך על פני הכנרת, הכותרת הראשית ודאי הייתה: "נתניהו מזהם את מי הכנרת". המשנה היה מסביר: ביבי דרך ברגל גסה על ים שאתם שותים.
מזה 11 שנה מלווה רן ברץ את תנועת 'מנהיגות יהודית', בוחן אותה ומתפלמס איתה. אולי משום כך שום דבר ממה שקרה בפריימריז האלה לא הפתיע אותו.
עזבו אתכם מהבחירות. הכוח האמיתי נמצא בוועדות המחוזיות לתכנון ובניה • רק שם תוכלו למצוא פקידים שאומרים משפטים כמו: "סטלין היה נבחר ציבור, לא עובד מדינה"
ד"ר מיכאל שראל, היה הכלכלן הראשי של משרד האוצר, עד שהגיע חוק "מע"מ אפס" ושבר את גב הגמל. ראיון מיוחד על פופוליזם, צמיחה וחוקי הכלכלה הסמויים מן העין.
תוצאות הפריימריז בליכוד מביאות בשורה גדולה: פחות אידאולוגיה, יותר פרגמטיזם ובעיקר רשימה אטרקטיבית למצביעי המרכז.
בחירות 2015 מתקרבות, והימין ממשיך לעשות הכל כדי להפסיק להיות אטרקטיבי. המרכז הפוליטי ימשיך להרוויח.
ההורים המודאגים עוז, יהושע וגרוסמן דואגים לילדיהם שאינם מפסיקים לצרוך את הביבי שלהם ישר לווריד.
עיגונם של עקרונות הזהות הלאומית במסגרת חוקתית נועד לשדרג אותם והוא מקובל בעולם.
מהו הימין החילוני? משה ארנס, ארז תדמור, רונן שובל, אשר כהן ואופיר העברי מנסים לענות.
נתניהו מיוזע? לא באנו לבחור דאורדורנט. ריח הבחירות באוויר, ורינה מצליח כבר לוחצת פול גז: רק לא ביבי.
התעלומה הגדולה של הבחירות הקרובות הוא המרכז הפוליטי. האם יחברו לימין? לשמאל? או שמא יתגבש גוש מתואם שיוכל להרכיב ממשלה?
למה הם אומרים שהבחירות מיותרות? הבחירות האחרונות הכניסו שורה של דמויות "מעניינות". זו הזדמנות לנפנף אותן
הכירו את ארגון 'מולד', גוף המפיץ ניירות עמדה ומחבר חומרים אינטלקטואלים עבור השמאל שנשכר על ידי מפלגת העבודה לנהל קמפיין פוליטי.
חוסר היציבות הפוליטית גורם לנו לעמוד במקום לעומת שוק גלובלי תחרותי. על מנת לנצל את השיפור בכלכלה העולמית אנו חייבים מנהיגות יציבה ונחושה
לא ניתן לפתח כלכלת שוק חופשי בלי תשתית ערכית תומכת. ד"ר סמואל גרג מסביר מדוע מדינות מצליחות.
אחרי הטבח: שני ראשי שירותי הביטחון בדימוס תוקפים את נתניהו וממליצים על אימוץ יוזמת הליגה הערבית.
התנגדות לבני לחוק הלאום היא ניסיון נלעג לגשר על הדיסוננס הקוגניטיבי של מי שרואה עצמה ציונית אך מתנגדת לחוק יסוד המעגן את זהותה היהודית של ישראל.
הנתונים מראים בבירור: חינוך מקצועי מועיל לתלמידים, תורם לכלכלה ומקטין את הפערים בחברה.
כאשר העמדה הישראלית מצדדת בהקמת מדינה פלסטינית, ההסתייגויות הופכות לא רלוונטיות. שורש הבעיה בהסכמת נתניהו לעיקרון שתי המדינות.
ההצבעה בבריטניה, הצהרות א-סיסי ובאן קי-מון והמהומות בהר-הבית הם חלק מקמפיין מתוזמר. למרות זאת, המדינה הפלסטינית תישאר סיוט באספמיה
מי שמנסה להצדיק את עצמו באובססיביות נראה כאילו יש לו מה על מה להתנצל. מדינות ריבוניות לא מתפלפלות אלא פועלות ומתעלמות מהביקורת בנונשלנטיות.
ארה"ב לא מכירה בירושלים כבירת ישראל, מתחזקת את אונר"א ומטפחת מידה בסיסית של דה-לגיטימציה לישראל בכדי לייצר עוד מימד של תלות ישראלית.
לא השלום מעניין את 'שלום עכשיו' אלא המבוכה של נתניהו, האפשרות ליצירת לחץ אמריקני והצורך להוכיח למממנים בחו"ל שהם עובדים.
חזק במרכז אך מושמץ בציבור, דני דנון הוא האיום המרכזי על שלמות הליכוד. לצד התומכים מתרבה גם הביקורת. פרופיל של פוליטיקאי נמרץ, יש שיאמרו מדי.
בעוד כולם מתנפלים על תקציב הביטחון וה"שומנים", חומקים מתחת לרדאר משרדים ממשלה רבים, שמנים לא פחות. משרד החינוך למשל.
להודעה הדרמטית של השר גדעון סער על פרישה מתפקידיו הציבוריים יש כנראה מטרה אחת: להחליש את נתניהו מבחוץ.
הרקע האמיתי לפרשת אשכנזי הוא התהליך האנטי-דמוקרטי שבו הועברו סמכויות שלטוניות נרחבות מהדרג הנבחר לדרגים הממונים
לרגל יום השנה לאסון התאומים: אלן ווסט, חבר המפלגה הרפובליקנית, חבר קונגרס לשעבר וקולונל עם רזומה עשיר בראיון מיוחד ובלעדי ל'מידה'.
ההישגים הנזקפים לנתניהו נוצרו בזכות אכזריות החמאס ולא כתוצאה ממדיניות ישראלית. אסטרטגיית ההתשה עלתה לנו ביוקר. תגובה לארז תדמור.
סערת גבי אשכנזי היא רק הסימפטום: צמרת צה"ל חולה כבר שנים במחלת הפוליטיקה והדרג המדיני חלש מכדי לטפל בבעיה. את המחיר כולנו משלמים.
טבעת הטרור של אל נוסרה, דאע"ש, ארגוני הג'יהאד העולמי בסיני, חמאס וחיזבאללה לא מערערת במאום את חסידי מנטרת הפתרון המדיני.
ידיעות בהרעשת אנטי-ביבי ובישראל היום ממשיכה לנשב הרוח החגיגית. בימין ובשמאל קיפאון דוגמטי וליברמן זוכה, משום מה, לעדנה מחודשת.
הקינות מימין מזכירות את העכשיוויזם משמאל. החמאס ירד על ברכיו אך אצלנו חמיצות לא מציאותית, בעיקר בהשוואה להישגים צבאיים מהעבר.
המצב האסטרטגי לאחר המבצע אידיאלי: הפתח' ביו"ש חלש ותלוי בישראל, חמאס בעזה מוחלש וחנוק על ידי ישראל ומצרים
שקט המיוחל לו ציפו תושבי הדרום הגיע ועימו רפש רב. התמיכה בנתניהו יורדת, והיריבים מבית מרימים ראש. ראש-הממשלה שוב מהרהר על מפץ.
ההתלהמות של הימין כנגד נתניהו ויעלון חסרת אחריות. בחינת החלופות מוליכה למסקנה שבחירתם באסטרטגיה של התשה והרתעה נכונה
זה הזמן לדאוג: המבצע בעזה הוא חלק ממלחמה אזורית, אבל ההנהגה עסוקה באינטרסים צרים, האופוזיציה משתוללת, והרמטכ"ל לא מספק את הסחורה.
צוק איתן הוכיח כי טעה מי שחשב כי לחימה מסורבלת ומדיניות חוסר הכרעה צפויה לקצור הישגים. מי שהניח כך התעלם מכללי היסוד של המלחמה.
משבר הנשק עם ארה"ב חושף בפעם המי-יודע-כמה את סלידתו של ממשל אובמה מישראל ומנתניהו. האם שרי ישראל יהיו מוכנים לוותר על אינטרסים?
פרופ' שייבס בראיון לערוץ 2: את נתניהו צריך להעמיד לדין בשל דו"ח גולדסטון. מזל שאנחנו פה להזכיר לו שאת 'עופרת יצוקה' הנהיג אולמרט.
כך, באבחת שיחה-לא-מזוהה אחת נזרקו עשרות אלפי חיילי המילואים למערכה הארוכה והמיותרת ביותר של העשור האחרון
הציבור הישראלי שבוי בקסמי דמויות מנהיגיו ויסלח להם על התבטאויות שגויות עד שקריות, כפי שסלח לכל ראשי הממשלה על התנהלותם החובבנית והלא אמינה.
צה"ל חיסל חלק גדול מפוטנציאל היכולות של חמאס, והותיר בידו הרבה פחות מחצי הכוס המלאה. וגם: האם פרויקט הרס הליכוד מבפנים מצליח?
'צוק איתן', סיכום ביניים: מומחים למערכת הפוליטית בישראל מציירים את המפה לאחר רעידת האדמה הצבאית בעזה.
הנשיא אובמה משחק תפקיד ההרסני במלחמה מול חמאס. על בנות הברית החדשות, נטישת אבו מאזן והבגידה בשמאל הישראלי.
מדינת ישראל חייבת להפנים: חיי אזרחיה וחייליה באים לפני אזרחי האויב, ודמו של ה"חף מפשע" על ראשו של הטרוריסט שמתחבא מאחוריו.
שילוב נדיר של נסיבות ותהליכים שהבשילו בשבועות האחרונים מעניקים לישראל חלון הזדמנויות נדיר להנחית על החמאס מכה חסרת תקדים.
הפאניקה הלא רציונלית שמעורר שילוב המילים "נתניהו" "גמרא" ו"מערכת המשפט" הפילה בפח אפילו את לונדון וקירשנבאום.
נתניהו אפה מצות וישב לשיחה עם רבני חב'ד, וגם העז להביע רגשות לאומיים ומסורתיים. זה הכניס את אורי משגב מ'הארץ' להיסטריה
מזה 13 חודשים נתניהו לא התראיין בכלי התקשורת ולא ענה לשאלות או ביקורת. למה לציבור לא אכפת?
הגיעו מים עד נפש: מאות בעלי עסקים התכנסו אתמול באר-שבע בכדי למחות נגד נטל המס והרגולציה שמטילה הממשלה.
בעקבות נסיונו של דנון להפקיע מסמכויות נתניהו, חוששים פעילים במפלגה כי הדבר ידחוף את ראש הממשלה למפץ פוליטי.
רוב הציבור בישראל סומך על מנהיגיו, ותומך במתקפה שמטרתה פגיעה בתכנית הגרעין האיראנית, גם במחיר בידוד בינלאומי וספיגת התקפת טילים.
ד"ר מייקל דוראן, מומחה למזרח-התיכון ואיש ממשל לשעבר, מסביר בצורה ברורה כיצד דירדר אובמה את מעמדה של המעצמה האמריקנית בעולם ואיך הדבר משפיע לרעה על מדינת ישראל.
ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר האלוף (במיל.) גיורא איילנד חושף: נתניהו רצה לתקוף באיראן אך ביטל את הפעולה בעקבות לחץ אמריקני.
השוואה בין הקביעות הנחרצות של הספר מקום תחת השמש לבין ההצהרות והמעשים של השנים האחרונות מגלה את עומק השחיקה בעמדותיו של נתניהו.
הביקורת הציבורית מחסלת רעים ומזיקים יחד עם טובים ומועילים. משום כך יש להשתמש בה בשום שכל ובאופן מדוד. אורי כץ מודאג מפרשת פרנקל
את אבו מאזן וחבריו האסירים הישראליים מעניינים כקליפת השום: מעניין אותם הרבה יותר לערער שוב את ריבונותה של ישראל.
נתניהו נאלץ להכריע בין תועלות טקטיות נקודתיות לבין עמידה איתנה על עקרונות היסוד של הכבוד הלאומי וזכות הקיום של ישראל. האם הפרגמטיזם הרגעי יגבר על התועלת העליונה שבשמירה על הערכים?
איך נכון לתאר מחוות עבור משא-ומתן? שיעור קצר בעברית, רק כדי שנהיה מודעים למשמעותו של "התהליך המדיני" נוסח ישראל. רמז: מה המילה לתיאור רכישה של "סיכוי"?
Posts navigation