קיימות נקודות דמיון רבות בין מאורעות תר״פ, תרפ״א ותרפ״ט לבין גל הפרעות הערבי הנוכחי. בלי להכיר את ההיסטוריה, אנו עוד עלולים לחשוב שהאלימות הערבית היא באשמתנו
שמעון ריקלין חוזר לרגעים של ההתפרעות בכיכר הבימה (“אם המשטרה לא הייתה מגיעה הם היו מעיפים אותנו פיזית”) ועומד על צביעות התקשורת שלא מגנה את האירוע (“האנשים שדיברו על אובדן חופש העיתונות”)
ראש לשכת עוה״ד לשעבר, דרור חטר-ישי, מספר על הסיכול הממוקד שביצעו נגדו התקשורת, הפרקליטות ואהרון ברק, על הקידומים שהוענקו לתופרי תיקו ועל הדיון ההזוי שהתקיים בעניינו בבג״ץ בחצות הלילה
על אף שמאז טביעתה של האונייה עברו למעלה ממאה שנים, היא ממשיכה לרתק את העולם ומחקרים רבים עדיין נערכים אודותיה. לאחרונה, החלה להיחקר גם סוגיית נוסעיה היהודיים
ההיסטוריוגרפיה של מרד גטו ורשה, שנרשמה בידי אנשי שמאל, העלימה את האצ״י והרוויזיוניסטים, על אף שחלקם בהובלת המרד היה המשמעותי יותר מבין הארגונים הלוחמים
חיים רמון הקדיש לפרקליטות (״כנופיית שלטון החוק״) פרק שלם בספרו, כאשר שופטים, פרקליטים ואישי ציבור מההווה ומהעבר כולם מצביעים על אותה המסקנה: המתפרה בפעולה. מיוחד לקוראי ׳מידה׳
השמאל, שנכשל בקלפי פעם אחרי פעם, מנסה לייצר לימין תדמית של מסית ומפלג כדי להרחיק ממנו את אנשי המרכז שעדיין יושבים על הגדר, ועל הדרך מרוקן את המושג ״הסתה״ מתוכן
ירושלים של מעלה עשויה להשתלב בתפילותיהן של כל הדתות, אבל הפוליס, העיר הגשמית, היא בירת ישראל ותו לא. הכחשת ההיסטוריה היהודית בעיר היא לא פחות מעלילה אנטי-ציונית
בראיון ב׳מעריב׳ הוצג קסטנר כ”מארגן פעולת ההצלה” אשר סבל מ“מסע הסתה נגדו”, וצוין כי ”גורמים בימין ממשיכים להפיץ את הדברים”. את שכתוב ההיסטוריה הזה צריך וחשוב להפריך
סיפור חייו של סעיד כפי שהציג אותו הוא שקר שימושי, מתוחכם ומתוכנן היטב. שלוש שנות מחקר, אלפי מסמכים ממשלתיים ו-85 ראיונות, בין השאר עם אנשים שהכירו את סעיד, מוכיחים זאת בבירור
טיוטות תסריטים רבות שבעבר היו סובלות מאינספור שלבי פיתוח ושכתוב עשויות להגיע כעת אל סט הצילום בגולמיות ומשם למסך הטלוויזיה, וכך להצילן מסינונים פוגמי איכות
בשבוע שעבר נפטר האיש שעזר לרייגן לנצח את המלחמה הקרה, ושהסביר כי כלל לא הייתה לו מדיניות חוץ: “התפקיד שלי היה לעזור לנשיא לנסח את מדיניות החוץ ולבצע אותה, אך המדיניות היא שלו; הוא זה שנבחר בבחירות”
לקראת אירוע הספייס טוויטר של 'מידה', שיתקיים הערב בהשתתפות ד"ר גדי טאוב וד"ר רן ברץ על ספרו של טאוב - אנו מזמינים את קוראינו להיזכר בביקורת הספר של ח"כ עמיחי שיקלי. קוד ההנחה לספר - בפנים.
חשיפת ׳מידה׳: 31 פגישות עם עיתונאים וכתבים רק בין 2019 ל-2020, כולל עם ׳ידיעות אחרונות׳ שאת החלטתם בתיק 4000 טרם קיבל. משהו לא טוב קורה בין צלאח א-דין לבין התקשורת הישראלית
לאחר ארבע שנות עידוד מחאות אלימות וסיקור מלטף של הפרעות והביזה בהפגנות Black Lives Matter, התקשורת האמריקנית והדמוקרטים נזכרו לפתע שהפגנה אלימה היא דבר רע
מה הפילוסוף הסקוטי דיוויד יום היה אומר על Black Lives Matter, ״צדק חברתי״ ותפקידה של המדינה, והאם ניתן להחזיק בנקודת מבט ״אובייקטיבית״ נטולת פניות על המציאות?
כוח המשיכה של הספר טמון לא בטענות ההיסטוריות שבו, אלא בניתוח השפה ובטענות הרדיקליות שהררי מסיק ממנו; אלא שהניתוח מופרך מיסודו, ומכאן שמופרכות גם הטענות הרדיקליות וכוח המשיכה שלהן
הסופרת גלילה רון-פדר עמית מתחקה אחר הקשר שבין שנותיו הראשונות של ז'בוטינסקי כנער הומוריסט וצנוע, לבין שנותיו המאוחרות של ז'בוטינסקי מכונן הציונות הרוויזיוניסטית
את תובנתיו של אלכסיס דה טוקוויל על משמעות הדמוקרטיה, חומרנות, גדולת האדם והסכנות שבעריצות החברה הדמוקרטית הוא כתב בתחילת המאה ה-19, אך הן נוגעות לנו כיום יותר מתמיד
התאוריה של סואל מנסה להסביר מדוע האג'נדה הליברלית העכשווית טועה (באופן מסוכן לדעתו) בנושאים כמו מלחמה ושלום, גזע, קפיטליזם וחינוך. מבצע מיוחד למנויי 'מידה'
גיבורי ניסיון חטיפת המטוס שעורר מודעות למצוקת יהודי ברה"מ בראיון מיוחד לציון חמישה עשורים: "היינו בנקודה בהיסטוריה שאפשרה לכמה בודדים להשיג השפעה גדולה"
במאמץ דיפלומטי מפרך הצליחה התנועה הציונית להביא את הקהילה הבינ"ל לא רק לתמיכה בבית לאומי, אלא בהכרה מהותית ביהודים כעם הראוי להגדרה עצמית במולדתו ההיסטורית